דיקסון דול מודאג מקמפיין MeToo#. לא כי הוא בעד הטרדות מיניות, חלילה. הוא משער שבעקבות הקמפיין יושם דגש מוגבר על גיוון ושוויון מגדרי בקרב עובדי חברות ההייטק, וגם על זה הוא מבורך. הבעיה, מבחינת אחד ממשקיעי ההון סיכון הבולטים בארצות-הברית בעשורים האחרונים, היא שהדבר עלול להוביל לרגולציה. ודיקסון דול ממש לא אוהב רגולציה.
"הדבר האחרון שהחברות שאנחנו משקיעים בהן זקוקות לו, לפני שהן יוצאות להנפקה או נמכרות, הוא שהממשלה תחייב אותם לשכור אנשים חיצוניים", הוא אומר בראיון ל"גלובס". ב"אנשים חיצוניים" הוא מתכוון לכאלה שיוודאו שהגיוון התעסוקתי יישמר, אך "קרוב לוודאי שהם לא יבינו דבר בנוגע לטכנולוגיה שהחברות בונות ולתועלת הכלכלית והחברתית שהן יביאו".
דול, שנכלל באמצע העשור הקודם ארבע פעמים ברציפות ברשימת "מידאס" של פורבס, המדרגת מדי שנה את 100 אנשי ההון סיכון המובילים בעולם, יגיע לישראל בשבוע הבא לכבוד כנס המשקיעים Axis Tel Aviv. בכנס, שייערך ברביעי ובחמישי, יפגשו עשרות מנהלים מתאגידים וקרנות הון סיכון בינלאומיות סטארט-אפים ישראליים המבקשים לגייס הון. דול יישא את נאום הפתיחה ביום השני של הכנס, תחת הכותרת "בניית הצלחה גלובלית ואיתועובדר חדי-קרן", כלומר סטארט-אפים בעלי פוטנציאל להגיע לשווי של יותר ממיליארד דולר.
"אעשה משהו שלא עשיתי בעבר ואדבר על ההיבטים הלא-טכנולוגיים בקרנות ההון סיכון", הוא אומר בשיחה הטלפונית בינינו. "אנחנו חושבים עכשיו על סוגיות כמו קיימות, איך מצמצמים פערים, איך אוניברסיטאות מלמדות חדשנות, איך מנחילים ערכים לאנשים צעירים, וגם איך פותרים את בעיית הפער המגדרי בעולם. עצוב שתנועה כמו MeToo#, שפועלת לשרש את ההטרדות המיניות במקומות העבודה, בכלל נדרשת, אבל למרבה הצער זה המצב. בתעשיית ההייטק יש מספר קטן של מקרים שדווחו ושאנחנו מודעים להם, ויש כמה אנשים שפוטרו מחברות מאוד טובות בגלל התנהגות פסולה. אם קרנות ההון סיכון רוצות למצות באמת את מלוא הפוטנציאל שלהן, הן צריכות לוודא מראש שלא תהיה אפילו אפשרות שדברים כאלה יקרו".
איך אפשר לעשות את זה?
"כמשקיעי הון סיכון אנחנו מדברים הרבה על כך שהחברות שבהן אנחנו משקיעים צריכות ליישם ממשל תאגידי ברמה הגבוהה ביותר, ואני רוצה להוסיף לזה את השאלה איך אנחנו מתנהלים בתוכנו. כדי למנוע את הבעיה הזאת, קרנות מנוסות צריכות לקחת אחריות ולהראות מנהיגות, ולעולם לא לאפשר מצב שבו יכריחו את החברות שבהן הן משקיעות לעשות משהו. צריך לשכור מנהיגים ראויים, דירקטורים שמייצגים גיוון מגדרי והנהלה מצוינת" (דול מדבר כמובן באנגלית, ועל כן במקור דבריו ניטרליים מבחינה מגדרית).
ומה עם השקעה בחברות שמנסות למצוא פתרונות לבעיות חברתיות?
"לפחות בכל הנוגע לפערי מגדר אני לא חושב שמישהו צריך לנסות. טכנולוגיה אינה פתרון לבעיה הזאת. זה נמצא יותר בתחום של מנהיגות בקרנות ההון סיכון, מודעות בתעשייה לכמה שאנחנו בני מזל, והבנה שעם ההזדמנות מגיעה אחריות. על זה אני מדבר. לעומת זאת, אני חושב שלטכנולוגיה יש יישומים אפשריים רחבים מאוד בפתרון הבעיה של מי שיש להם ומי שאין להם. אני לא רוצה להיכנס לדיון ארוך על זה, אבל הטיפול בנושא הזה בעזרת טכנולוגיה יהיה משמעותי עוד הרבה שנים קדימה, גם זמן רב אחרי שכבר לא אהיה על הכדור הזה".
ללמוד מסיפורי ההצלחה בישראל
דול (74) הוא מהנדס אלקטרוניקה במקור. ב-1984 החלה קריירת ההון סיכון שלו: כשותף ב-Accel בסן פרנסיסקו הקים את קרן ההון סיכון הראשונה לענף הטלקום, שהפך לתחום ההתמחות העיקרי שלו. בהמשך הקים חברת ייעוץ לאסטרטגיה טכנולוגית, עבד במכון המחקר של IBM בניו-יורק, והעביר קורס אקדמי בתחום תקשורת הנתונים שאומץ ביותר מ-60 אוניברסיטאות.
ב-1996, אחרי שעזב את אקסל, הקים דול את DCM הנקראת על שמו (Doll Capital Management), ומנהלת כ-3 מיליארד דולר. הקרן מתמקדת בחברות בשלבים מוקדמים, אם כי משקיעה לעתים גם בחברות בשלב שלפני ההנפקה. ב-22 השנים שחלפו מאז הקמתה השקיעה הקרן ב-325 חברות: בין היתר השקיעה בשלבים המוקדמים ב-About.com, שנמכרה ל"ניו-יורק טיימס", ובחברות שהפכו ציבוריות כמו Clearwire, Foundry Networks ו-Neutral Tandem. השקעות אחרות הסתיימו באקזיט, כמו זה של Ipivot שנמכרה לאינטל, או של Force10 Networks שרכשה דל.
זה יהיה הביקור השלישי של דול בישראל בשנים האחרונות, ובין היתר הוא משקיע בקרן המקומית State of Mind Venture שמנהלים פנחס בוכריס ויובל בהרב. למרות הנטייה לראות את תעשיית ההון סיכון כאמריקאית בעיקרה, הוא טוען ש"הגלובליזציה היא אולי הדבר החשוב ביותר שעיצב את התעשייה בעשורים האחרונים. אנשים מגיעים מכל העולם לכנסים כמו זה שיתקיים בישראל, כדי ללמוד מסיפורי הצלחה". אף על פי שהוא לא מתייחס מפורשות למדיניותו של דונלד טראמפ, הוא מאמין שארצות-הברית לא צריכה להילחם בסין על הובלה טכנולוגית, אלא לפרוח לצדה.
"סין היא פקטור מאוד מרכזי בצמיחה ובהתפוצצות של התעשייה. היינו הראשונים בעמק הסיליקון שנסעו לשם והשקיעו, עוד כשהיא לא הייתה על מפת ההון סיכון. אנשים רבים בעמק ובמקומות אחרים בעולם לא הרגישו בנוח עם סין: לא היו להם את הצוותים שמבינים את התרבות ואת הממשלה. זה שינוי גדול.
"כתוצאה מכך, אתה רואה הרבה מדינות אחרות שמנסות להתחיל תוכניות חדשנות. האיחוד האירופי בדיוק הקים ועדה לקידום הסוגיה הזאת, והם רוצים להפיץ את הבשורה של יזמות וחדשנות בכל מדינות האיחוד. כולנו יודעים כמה קשה זה, אבל אני חושב שיש הרבה מדינות שבוחנות את הנושא, ולדעתי כל עוד לא תהיה בהן חדשנות, הן לא יתקדמו. קח לדוגמה את רוסיה. יש להם הרבה מאוד מהנדסים מעולים, שיוצרים מוצרים מצוינים ועובדים בחברות טובות. הם מנסים להצמיח אקוסיסטם תוסס יותר שכולל חדשנות, אבל לא נראה שיש להם מישהו שיודע לעשות את זה".
מצד שני, גם סין נודעה לפני עשור בעיקר בזכות יכולות החיקוי שלה.
"נכון, וכיום היא סוף סוף מתחילה להבין שהיא לא יכולה להצליח אם כל שתעשה הוא לחקות. הם למדו את זה בדרך הקשה, וממוקדים עכשיו יותר ביצירת המצאות משלהם".
האם ארה"ב צריכה לחשוש מאבדן ההובלה לסין בעשור הקרוב או אחריו?
"אני לא חושב שמדינה אחת צריכה להרוויח על חשבון השנייה. אני חושב שיש הרבה אפשרויות לארה"ב וסין להצליח מאוד בו זמנית".
מצפה להתקדמות במדעי החיים
כדובר בולט ומסור של תעשיית ההון סיכון, שימש דול לפני עשור כנשיא איגוד ההון סיכון האמריקאי במשך שנתיים. במסגרת התפקיד קידם עם עמיתיו את ה-JOBS Act, שעליו חתם הנשיא לשעבר אובמה ב-2012. מטרת החוק היתה להקל על עסקים קטנים חדשים לקום, והוא זכור בעיקר כי איפשר לראשונה לבצע גיוס המונים לסטארט-אפים בתמורה לאחזקות. מאז חל שינוי בנושא גם בישראל וקמו כמה פלטפורמות שמבצעות גיוסים כאלה.
"הג'וב אקט נתן תמריצים להשקעה בסטארט-אפים", הוא אומר. "אנחנו מקבלים כסף כדי להסתכן, אבל אנשים לא אוהבים לעשות את זה. דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא שבלי קרנות הון סיכון, לא היינו רואים שום צמיחה במספר המשרות בארה"ב מאז תחילת שנות התשעים. גוגל, אמזון, חברות מדעי החיים - כולן מגובות הון סיכון, ולאחר ההנפקה שלהן הציגו זינוק חד במספר העובדים. אם לא הייתה לנו תעשיית ההון סיכון התוססת ביותר בעולם, היינו פועלים במצב של קיפאון בדומה להרבה מדינות אחרות. אני חושב שהאנשים בישראל יודעים את זה, ולכן אתם מנסים ליצור אקוסיסטם דינמי בתחום ההון סיכון".
בנאום שישא בכנס Axis יתאר דול את התחומים האטרקטיביים ביותר להשקעה בשנים הקרובות, רשימה שלא תפתיע רבים. "הדבר הראשון שכולם חושבים עליו הוא בינה מלאכותית ולמידת מכונה. הדבר השני - טכנולוגיות בתחומי הרכבים האוטונומיים והרובוטים. הדבר הבא יהיה חידושים צפויים בפינטק, כולל מטבעות קריפטו והסיפור סביב הביטקוין ובלוקצ'יין שהולך בכל העולם עכשיו. אחר כך אדבר על הזדמנויות נוספות שאני רואה בתחום התקשורת, שזה תחום ההתמחות המקורי שלי".
אלה התחומים שמתפתחים בימינו, אבל האם יש לנו דרך לחזות את השפעת הטכנולוגיה בטווחים של 20, 30 ואפילו 50 שנה?
"אין שום דרך לחזות דבר כזה. הדבר הגדול ביותר שאפשר אולי לנבא לטווח הזה הוא התקדמויות גדולות בתחום הבריאות ומדעי החיים. צפויות לנו פריצות דרך דרמטיות בתחום התרופות וההליכים הרפואיים, שימנעו הרבה מקרי מוות ממחלות כמו סרטן. אלה יהיו פריצות דרך מדהימות".
דיקסון דול
גיל: 74
עיסוק: משקיע הון סיכון. השקיע בין היתר ב-About.com ובחברות שנמכרו לאינטל ולדל
התמחויות: מחשוב, טלקום ואינטרנט
תפקידים: דירקטור באיגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי, יו"ר האיגוד לשעבר
השכלה: דוקטורט בהנדסת אלקטרוניקה מאוניברסיטת מישיגן
עוד משהו: נבחר ארבע פעמים ברצף לרשימת Midas של פורבס