שוק הרכב המשומש בישראל הוא זירת סחר קשוחה וחסרת רחמים. מי שיעמיד היום את רכבו המשומש למכירה יגלה, שעיקר המתעניינים - אם יש כאלה בכלל - הם סוחרים וציידי מציאות וכל אזכור של "מחיר מחירון" יגרום להם לפרוץ בצחוק ו/או לנתק את השיחה. אפילו אם מדובר במשפחתיות "מיין סטרים".
אבל בכל כלל יש יוצא מהכלל, ואחד הדגמים הבודדים שהמושג "מעל המחירון" עדיין רלוונטי לגביהם הוא טויוטה לנדקרוזר. קרוזרים משומשים במצב סביר "עפים" תוך זמן קצר ממועד פרסומם וכבר שמענו על מוכרים שניהלו התמחרות בין המתעניינים כדי למקסם את התמורה.
את המעמד הזה הרוויח הלנדקרוזר, או "פראדו" בשמו העממי, בכבוד. הוא מעולם לא היה הכלי המעודן ביותר בסביבה, ובוודאי לא הזול ביותר, אבל במשך 20 שנים על כבישי ומשעולי ישראלי הוא הוכיח את עצמו כרכב בלתי ניתן לחיסול. ובניגוד לרוב השווקים שלו בעולם, בהם הוא משמש כרכב חקלאי או רכב מסעות, אצלנו הוא הצליח להשיג גם מעמד של סמל סטטוס עירוני, בליווי התיאור הבלתי נשכח "לא ראה שטח".
אבל השוק העולמי לכלים קשוחים כאלה הולך ומתכווץ ובשנה שעברה מכרה טויוטה באירופה פחות מ-6,000 יחידות ממנו. לפיכך מודל 2018 ה"חדש" נשען באופן הדוק על הדור היוצא ומסתפק בשדרוג הנדסי מקיף.
חיצונית, נראה שמהנדסי חטיבת השטח של טויוטה שחררו קצת מרחב יצירתי למחלקת העיצוב. הכלי עדיין אגרסיבי ותכליתי אבל החרטום עבר טיפול קוסמטי מקיף, עם פנסים מעוצבים חדשים ומשובצי LED, עיצוב מחודש של הפגושים וגריל מהודר עם לא מעט כרום. לנו הוא נראה קצת כמו חייל מארינס קשוח, שמנסה לשים חליפה ועניבה בערב גאלה רשמי אבל לא מצליח להסתיר את השרירים והקעקועים.
כך או כך, עם צללית של "ביג-פוט" ופגוש קדמי שנמצא בגובה הגג של רוב המכוניות הפרטיות שמסביב, הרכב מקבל הרבה ריספקט ומרחב מחיה גם על כבישי ישראל וגם בחניות עירוניות צפופות.
תא הנוסעים עבר שדרוג מקיף. עמדת הפיקוד מציעה את מערכת המולטימדיה העדכנית והמקושרת של טויוטה לצד צג מידע צבעוני ורב תכליתי, שמשובץ בלוח המחוונים. הנדסת האנוש ידידותית יותר מבעבר והדגם המפואר שלנו צויד גם בריפודי עור נאים, עיטורי עץ ומתכת כסופה נוסח לקסוס, דיפונים רכים פה ושם ואפילו, שומו שמיים, כוונון חשמלי להגה.
גם הנדסת האנוש ידידותית יותר, ותפעול מערכת ההנעה הכפולה מתבצע באמצעות מתגים, ללא כוח פיזי. מודל 2018 מגיע עם חבילת מערכות הסיוע המתקדמת של טויוטה, שמבוססת על מצלמה ורדאר. היא יעילה וחיונית מאוד בעיר - במיוחד לאור מגבלות הגודל והראות של הכלי - ומנגד לא מטרידה יותר מדי בנסיעה על דרכי עפר זרועות שיחים וסלעים.
פרט לכך, זה אותו תא מוכר של הדגם היוצא. הכניסה עדיין דורשת דילוג מעל מפתן גבוה, החלונות עמוקים, שורת המושבים השנייה מרווחת דיה ושלושה המושבים המתקפלים מאחור עדיין מיועדים בעיקר לילדים. הדלת האחורית המסיבית נפתחת הצידה, מה שמגביל את יעילותה בתנאי חניה עירוניים דחוקים - אם כי את השמשה שלה ניתן לפתוח בנפרד.
מנוע הטורבו-דיזל של טויוטה בנפח 2.7 ליטר עבר התאמות לתקינה עדכנית, אבל הוא עדיין מה שקרוי "Old School". הוא מייצר גדישה נמוכה יחסית, מסתפק ב-177 כ"ס לא אופנתיים ובהתנעת בוקר קרה הוא מייצר טרטור דיזל מחוספס, שכמותו כבר לא שומעים כיום אפילו במסחריות. גם תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-12.7 שניות היא לא בת תחרות לדיזלים הגרמנים מהדור האחרון.
מנגד, המנוע הזה מייצר טונות של מומנט בסל"ד נמוך, מספק בלימת מנוע אדירה כשצריך אותה - בירידות תלולות ומתפוררות למשל - מזרים את הכוח בצורה מאןד מדודה ומבוקרת בשטח טכני ומגלה אמינות שאין לה כמעט מתחרים. מסתובבים בינינו מנועים כאלה שכבר עברו יותר מחצי מיליון קילומטרים עם טיפולים תקופתיים בלבד.
גם התיבה האוטומטית מסתפקת ב-6 מהירויות, אבל היא משודכת היטב למנוע ולאחר השהייה הראשונית היא מייצרת תאוצות חלקות עם העלאות והורדות נטולות זעזועים.
הלנדקרוזר הוא אחד הכלים האחרונים ששומרים על מבנה שטח קלאסי של מרכב ושלדה נפרדים. ביחד עם מהלך מתלים ארוך, מרכז כובד גבוה וכיול רך יחסית של הבולמים, זה לא בדיוק הכלי לנהיגה נמרצת על אספלט מתפתל. ההיגוי די כבד ומגושם בנהיגה עירונית, ונטיית הגוף בפניות הדוקות ומהירות משדרת לך את המסר: "תוריד קצת".
בחו"ל, אגב, ניתן להזמין את הרכב עם מתלים אקטיביים נשלטים אלקטרונית, שמגיעים אפילו עם מצב "ספורט" הדוק. לארץ האופציה (היקרה) הזו לא מגיעה, אבל גם בלעדיה נוחות הנסיעה על האספלט העירוני סבירה ומנטרלת היטב מפגעים טיפוסיים ללא טלטולי מרכב. לא חלקה כמו בלנדרובר, אבל בהחלט מכובדת.
ללקוחות הגרעין הקשה של הלנדקרוזר בישראל אין צורך לספר על יכולות השטח המופלאות של הכלי הזה. אבל למעטים שרוכשים אותו כסמל מעמד עירוני נספר בקצרה שהכלי שלהם מתברך בגיאומטריית מתלים שמסוגלת לבצע תרגילי אקסטרים מרשימים בכל הנוגע לתיקול מכשולים ולנסיעה בשיפועי צד. יתר על כן, בדור החדש היכולות הללו נגישות הרבה יותר, הודות למצב העברה אוטומטי בתיבת התמסורת, שמאפשר לרכב לזחול בעליות ובירידות זרועות סלעים עם מעט מאוד התערבות של הנהג, פרט לאחיזה בהגה. טויוטה גם השקיעה לא מעט בהרמת החרטום ובמיגון פתחי היניקה נגד בוץ ומים. כמובן, זה גם בסיס בלתי נדלה לשיפורי שטח שונים ומשונים.
המחיר של לנדקרוזר בסיסי קצר מתחיל ב-299 אלף שקל, אך הגרסה הארוכה המפוארת, שהיא הפופולרית ביותר בישראל - יש כיום הרבה כסף במושבים - עולה 380 אלף שקל ומעלה. בעידן הטבות המס על רכבי פלאג-אין זו כבר טריטוריית מחיר של רכבי כביש-שטח מפוארים, יוקרתיים ומאובזרים יותר. אבל ללנדקרוזר יש עדיין מעט מאוד מתחרים בכל הנוגע ליכולת השטח ולעמידות, והוא השקעה לא מבוטלת לטווח ארוך, תרתי משמע.
חלק מהמתחרות
מיצובישי פאג'רו
רכב הדגל של מיצובישי לא השתנה הרבה בעשור האחרון, אבל הוא עדיין נראה קשוח ועדכני וזוכה לסטטוס כביש גבוה. מידותיו דומות לאלה של הלנדקרוזר ויש לו יכולות שטח לא מבוטלות עם פוטנציאל לשיפורי אפטר-מרקט. המנוע הוא טורבו דיזל בנפח 3.2 ליטר שמייצר 200 כ"ס והתיבה האוטומטית מסתפקת בחמישה הילוכים. הדגם הארוך עולה 335 אלף
גראנד צ'ירוקי CRD
במחיר של 395 אלף שקל לפני מבצעים מקבלים את גרסת הטורבו-דיזל של הגראנד-צ'ירוקי. לרכב יש רק חמישה מקומות אבל הוא מרווח ומפואר, והשלדה הקשוחה שלו מסוגלת לצלוח אתגרי עבירות לא מבוטלים. מנוע הטורבו דיזל בנפח 3 ליטר מייצר 250 כ"ס ו-60 קג"מ, משודך לתיבה מתקדמת ומעניק לרכב ביצועים נמרצים
לנדרובר דיסקברי ספורט
הדיסקברי ספורט קצר ונמוך מהלנדקרוזר, אבל יש לו תא נוסעים מרווח ומודרני. גרסת ה-7 מקומות ההתחלתית שעולה 279 אלף שקל מצוידת במנוע טורבו-דיזל מודרני בנפח 2 ליטר, שמייצר 150 כ"ס ו-39 קג"מ ומשודך לתיבה אוטומטית חדישה בת 9 מהירויות. מערכת ההנעה מתוכננת למגוון רחב של תנאי שטח כולל טכניים