גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חללי עבודה משותפים הפכו לטרנדיים, אבל האם הם משתלמים?

בישראל קיימים כיום 200 מתחמי עבודה משותפים שמשתרעים על כ-40 אלף מ"ר ● לפני שגם אתם קופצים על התחום הלוהט, כל מה שצריך לדעת כדי שהתשואה תצדיק את הסיכון וההשקעה ● חללי עבודה משותפים - כל מה שצריך לדעת

חללי עבודה משותפים / צילום: שאטרסטוק
חללי עבודה משותפים / צילום: שאטרסטוק

שוק חללי העבודה המשותפים נחשב לאחד הטרנדים החמים כיום בשוק המשרדים. קצב הצמיחה עדיין בשיאו והרווחיות בתחום עדיין "מעל הנורמלית", כלומר גבוהה יחסית לסיכון. אי לכך, התיאוריה הכלכלית קובעת שהרווחיות הגבוהה תכניס לשוק עוד ועוד מתחרים, אשר יגדילו את ההיצע ויובילו אט אט לירידת מחירים, עד להתייצבות מספר השחקנים בשוק ולהתכנסות לרמה נורמטיבית של רווחיות. לאור כל זאת, השאלה המתבקשת היא האם מדובר (עדיין) בהזדמנות עסקית לוהטת.

תחלופה גבוהה

שוק העבודה עובר בשנים האחרונות תמורות גדולות. בין השאר, שיעור העובדים העצמאים הולך ועולה ומייצר ביקוש רב למתחמי עבודה משותפים. בשנת 2011 היו קיימים בעולם 1,130 חללי עבודה משותפים, עם 43 אלף חברים. כיום, קיימים בעולם 13,800 חללי עבודה משותפים, עם מיליון חברים. זהו שיעור צמיחה שנתי משוקלל של כ-50%.

בישראל יש כיום יש יותר מ-40 אלף מ"ר המוגדרים כחללי עבודה משותפים (כ-200 מתחמים, בשטח ממוצע של 200 מ"ר בלבד). רובם ממוקמים באזור המרכז, אך בשנה האחרונה קמים לא מעט מתחמים ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום. באזור תל-אביב - אליו מתנקזים כצפוי מרבית המתחמים - קיימים 72 חללי עבודה משותפים.

בחלוקה לערים, ישנם כרגע 14 בירושלים, 10 ברמת-גן, 9 בהרצליה, 8 בראשון-לציון, 7 ברעננה, 5 בנתניה, 4 בבאר-שבע ו-3 מתחמי עבודה משותפים בכל אחת מהערים אור-יהודה, בנימינה, בני-ברק ורחובות. מתחם אחד הוקם בכ-25 ערים נוספות, בהן גבעתיים, הוד-השרון, ראש-פינה וערד.

השוק מתאפיין כבר כעת בתחרותיות גבוהה. לשתי החברות הגדולות כ-15% מהשוק ולכ-65% מהשחקנים בשוק יש מתחם אחד בלבד. הרשת המובילה במבחן מספר המתחמים היא ריג’ס, עם 13 מתחמי עבודה (מתוכם חמישה בתל-אביב), אחריה WeWork עם 10 מתחמים (מתוכם חמישה בתל-אביב). למרקספייס ארבעה מתחמי עבודה (כולם בתל-אביב). לאופן ואלי, מיינדספייס, נט גב, פיקו ושרונה ספייס - שלושה מתחמים כל אחת. ליתר החברות מתחם אחד או שניים.

הכנסות מתחמי העבודה מגיעות ברובן מהשכרת משרדים ועמדות עבודה. כ-20% מההכנסות מגיעות מהשכרת חדרי ישיבות, כ-5% ממכירת מזון ושתייה, כ-8% מדמי השתתפות בסדנאות ואירועים וכ-3% הכנסות שונות אחרות. כמו כן, ישנם מתחמים שמשכירים גם חניה או שכוללים את החניה בדמי השכירות של המשרדים ועמדות העבודה כשירות ללקוח.

השוק מתאפיין בתחלופה גבוהה. כ-80% מהחוזים הם לתקופה של חודש אחד עם אופציית חידוש, ורק 20% מהחוזים הם לתקופות ארוכות יותר, של כמה חודשים או לשנה מראש.

חללי עבודה משותפים

1,000 מ"ר לפחות

ומה בנוגע לרווחיות? לשם כך, בנינו מודל גנרי המחשב את התשואה על ההשקעה תחת כמה פרמטרים הניתנים לשינוי ומספר הנחות קבועות.

ההנחות המרכזיות היו ההשקעה הראשונית להתאמת השטח, 3,000 שקל למ"ר; משך תקופת השכירות - 10 שנים; שיעור תפוסה - עולה בהדרגתיות ל-85%; הכנסה לעמדה לחודש - 1,700 שקל; דמי שכירות - 65 שקל למ"ר לחודש.
המתחם ממוקם באזור עירוני מרכזי, שווה ערך למעגל שני ממרכז תל-אביב.

תוצאת המודל מגלה כי לחללי עבודה בשטח של עד 600 מ"ר (כחצי קומה ממוצעת) יהיה קשה להגיע ולשמור על רווחיות סבירה לאורך זמן. על מנת להגיע לתשואה המצדיקה את הסיכון שבפתיחת מתחם חללי עבודה משותפים, רצוי לפתוח מתחם בגודל של 1,000 מ"ר ומעלה, אשר יניב לפי המודל תשואה של 15%. בשטח של יותר מ-2,500 מ"ר, השיפור השולי בתשואה לכל מ"ר נוסף אינו מהותי.

בשורה התחתונה, הטיפים המרכזיים ליזמים אשר שוקלים להיכנס לתחום הם לפעול מהר, ולהקדים שחקנים אחרים. אם מדובר בשטח שכור, רצוי שחוזה השכירות יהא לתקופה ארוכה ככל האפשר, עם אופציה לחידוש, שכן ההשקעה הראשונית בהקמת החללים היא משמעותית. אם מדובר בשטח שנמצא בבעלות היזם, כדאי לתכנן את החלל באופן מודולרי, שיאפשר שינוי בקלות יחסית בעוד שנים אחדות.

ועוד משהו: כדאי למצב את החלל באופן שיבליט אותו בין המתחרים. מיצוב אפשרי יכול להיות בפנייה לקהל מסוים או בסטייל עיצובי ייחודי. בנוסף, הציפייה היא לייצר ערך מוסף לשוכרים - Happy Hour, גבינות וקבלת שבת כבר אינם מספיקים. כדאי להיות יצירתיים עם אפשרויות מגוונות שיאפשרו ללקוח לפתח את העסק, כגון מפגשים עם חברות ייעוץ, אנשי מקצוע, משקיעים וכד’. בטווח הארוך, שוק חללי העבודה המשותפים צפוי להמשיך להניב תשואה גבוהה מהשכרת משרדים, בעיקר בשל השירותים הנוספים שהוא מספק וההיבט התפעולי של העסק.

תחזית: נישות ייעודיות, צמצום מספר השחקנים

נראה כי שוק חללי העבודה המשותפים בהחלט כאן כדי להישאר, לפחות בטווח הקצר והבינוני. בחללי העבודה שנפתחו עד כה הושקעו משאבים רבים, והשימוש בהם כחללי עבודה משותפים יהיה השימוש היעיל ביותר בטווח של 5-10 שנים לפחות.

השוק עוד צפוי לעבור עליות וירידות, והוא יושפע ממצב השוק וממחזורי העסקים במשק באופן כללי, אבל בסופו של דבר, הטרנד ישתלב ויהפוך לחלק אינטגרטיבי משוק המשרדים המסורתי. או אז, גם קצב הצמיחה יגיע למיצוי, יתמתן ויתכנס לשיעור הצמיחה של התמ"ג. בשלב כלשהו ייתכן שנראה גם מלחמת מחירים שתוביל לירידת מחירים ולצמצום במספר השחקנים. בשלב הזה אנו צפויים לראות מגמה של אינטגרציה ומיזוגים בין חברות.

כיוון אפשרי נוסף שאליו השוק צפוי להתפתח הוא יצירת מתחמים המיועדים לתעשיות מסוימות או לתחומים מסוימים. באוקטובר 2016 הוקם בארה"ב מתחם חללי העבודה המשותפים "The Wing", המיועד לנשים בלבד. הרעיון לא זכה באהדה ונטען כי ייסגר כעבור זמן קצר, אולם כיום המתחם כבר כולל 1,500 חברות.

חללי עבודה

נראה שבעידן שבו זמן הנסיעה לעבודה רק ילך ויגדל (ודאי בישראל הפקוקה), חברות רבות יחפשו חלופות שבאמצעותן יוכלו לספק לעובדיהם סביבת עבודה איכותית סמוך למקום מגוריהם. גם חברות גדולות ומבוססות מאמצות את המודל ומעבירות את עובדיהן לחללי עבודה משותפים על מנת לספוג את האנרגיה ורוח החדשנות הייחודית.

חברות רבות אינן מנצלות את מלוא שטחי משרדיהן, בגלל עובדים שיוצאים לשטח או מסיבות אחרות, על כן, חברות רבות רואות לנגד עיניהן את הפוטנציאל הגלום בכלכלה השיתופית כדי לחסוך עלויות ולשפר את רמת השירות הניתנת. 

■ דטלקרמר הוא שותף, מנהל מחלקת Corporate Finance ב-BDO Consulting Group. זילברברג מנהל צוות ייעוץ נדל"ן בחברה. 

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה