ראיון עבודה / צילום: שאטרסטוק
מסתבר שלא מעט אנשים מבלבלים בין חיפוש עבודה לחיפוש מקצוע, שני תהליכים שונים לחלוטין, שהאחד מהם הוא טקטי ופשוט והשני אסטרטגי ומורכב. לאחרונה נתקלתי שוב בטעות הזו, בתגובה של מנהלת לטור החוזקות שלכם לא מעניינות אף אחד, שבקשה לדעת כיצד השינויים הדרמטיים בשוק העבודה ובטכניקות הגיוס משפיעים על בחירת כיוון תעסוקתי.
היא טעתה. פעמיים. ראשית - שוק העבודה לא השתנה יותר מידי, בטח לא בהיבט של כיוונים תעסוקתיים, שנית - השינויים בטכניקות הגיוס לא משפיעים על בחירת כיוון תעסוקתי, ולמעשה כלל לא קשורים אליו. הכיצד?
אותה הגברת בשינוי אדרת
נתחיל בשוק העבודה. אכן השינויים בתהליכי הגיוס בשני העשורים האחרונים הם לא פחות מדרמטיים, רק שהם לחלוטין לא משקפים את עוצמת השינויים בשוק העבודה עצמו, שהם מינוריים בהרבה, בוודאי בהיבט של היעלמות והולדת מקצועות חדשים. כלומר, הטכנולוגיה שינתה אמנם את פניהם של מקצועות רבים, שעברו לעשות שימוש בטכנולוגיות חדשות ומתקדמות, אבל חיסלה מעט מאוד מהם. מאידך היא הולידה שיעור קטן בלבד של מקצועות חדשים, במיוחד בארגונים שמחוץ למגזר ההייטק. ההבחנה הזו חשובה מאד שכן ההייטק מעסיק כ-300 אלף איש בלבד, שהם פחות מ-10% מהעובדים בישראל - משמע, כל שאר העובדים (למעלה מ-3 מיליון איש) כמעט ולא מושפעים מהשינויים במגוון המקצועות בשוק העבודה. נשמע לכם מופרך? אתם מוזמנים לבחון קבוצה של ארגונים מחוץ להייטק (ארגונים תעשייתיים וארגוני שירות), ולמפות כמה מקצועות חדשים נולדו שם בשני העשורים האחרונים. תופתעו לגלות שלמעט אגף מערכות מידע וכמה תפקידים חדשים במחלקות השיווק (בעיקר אנשי דיגיטל), מרבית התפקידים האחרים הם אותם התפקידים רק בטכנולוגיות מתקדמות יותר, כולל תפקידים שעברו מיתוג מחדש (למשל שרשרת אספקה) אבל מהותית לא השתנו.
יתרה מכך, לא רק שהשינויים במגוון המקצועות הם מינוריים בלבד, הרי שלגבי חיפוש כיוון תעסוקתי השינויים הם עוד פחות משמעותיים, אם בכלל, וזאת מהסיבה הפשוטה שהאנשים לא השתנו. הם ממשיכים לבחור כיוון על בסיס אותם שיקולים - חלקם קשורים למקצוע עצמו (רמת עניין, משיכה/התאמה לתחום וכו'), חלקם חיצוניים לו (תגמול, שעות עבודה, יציבות וכו') - כאשר המשקל שלהם משתנה עם הגיל, רמת הבגרות, השלב בחיים, המעמד הסוציואקונומי וכו'. כך או כך, מדובר בתהליך אסטרטגי שהשלכותיו ארוכות טווח - מקצועית, כלכלית ואישית, אבל אשליית המגוון האין סופי של מקצועות חדשים רק מסבכת אותו. היא גורמת לבלבול גדול בקרב מחפשי כיוון תעסוקתי, צעירים בתחילת דרכם או מבוגרים החושקים בשינוי קריירה, המאמינים בטעות שאי שם מעבר לפינה מחכה להם מקצוע חדש שטרם שמעו עליו.
הניסיון, לא הטכניקה
ואיך כל זה קשור לטכניקות הגיוס? כאמור, לא קשור. חיפוש עבודה הוא תהליך טקטי נקודתי (אלא אם מדובר בעב"מ תעסוקתי שעבורו משימת החיפוש הופכת אסטרטגית), וטכניקות הגיוס/חיפוש החדשות רלוונטיות בעיקר למי שמחפש עבודה במקצוע שלו. הן לא תעזורנה יותר מידי למי שמחפש עבודה במקצוע חדש, כיוון שהקושי שלו אינו תלוי בטכנולוגיות גיוס אלא בעובדה שהשוק מחפש בעלי ניסיון, דוחה על הסף חסרי ניסיון, לא משנה כה הם מעודכנים בטכניקות החיפוש החדשות. הבלבול בין השניים הוא תולדה של החומה הבצורה בה נתקלים מחפשי העבודה שעושים שינוי מקצועי, אותה הם מפרשים בטעות כחסם הנובע מטכניקות גיוס/חיפוש. ולראיה, לו אותם אנשים היו מחפשים עבודה במקצוע המקורי שלהם, מגישים מועמדות רק לתפקידים תואמי ניסיונם המקצועי, סביר להניח שהיו מוצאים עבודה בקלות יחסית. מאידך, אלמלא התעקשו על תפקיד שכיר והקימו עסק עצמאי, יכולים היו להתחיל לעבוד במקצוע החדש מהיום למחר (כל אחד על פי יכולתו לגייס לקוחות), רק שהרוב לא מעוניינים לנהל עסק, מעדיפים משכורת בטוחה, ושהמעסיק ישבור את הראש עם גיוס לקוחות.
הטכנולוגיה האולטימטיבית
אז איך בכל זאת מוצאים עבודה במקצוע חדש? הטכנולוגיה המתקדמת ביותר היא לחפש תפקיד בתוך הארגון שבו עובדים. שם כבר מכירים אתכם, לטוב ולרע, והסיכוי שיתנו לכם הזדמנות לעשות את השינוי המקצועי הוא הגבוה ביותר. ואם הטכניקה הזו לא עובדת? זה הזמן להפעיל את הטכנולוגיה האולטימטיבית - רשת הקשרים. היא אמנם עתיקה אבל הטכנולוגיה הזו יודעת לפתוח דלתות שלא היו נפתחות בלעדיה, ולהסיר 90% מהחסמים. מכאן והלאה הכל תלוי בכושר השכנוע שלכם, ובאיכות המועמדים הנוספים. בהצלחה.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com