נשים מחפשות תחליף לאמצעי מניעה קיימים / צילום: Shutterstock
מספר גדל והולך של נשים משתמשות בסמארטפונים שלהן כדי להימנע מכניסה להיריון, ומגמה זו מדאיגה חלק מהמומחים ברחבי העולם.
אנשים משתמשים באופן גובר בטכנולוגיה כדי לעקוב אחרי הכול - החל מהשינה שלהם וכלה בקצב דפיקות הלב. האפליקציות שמסייעות לנשים לעקוב אחרי מחזור הפוריות שלהן צוברות פופולריות עצומה, בייחוד בקרב בנות דור המילניום, למרות התהיות לגבי האמינות שלהן כאמצעי יחיד להימנעות מכניסה להיריון.
"יש בהחלט זינוק בעניין שמגלות בנות העשרים פלוס בשיטות אלה", אומרת מרגריט דואן, רופאה והמחברת העיקרית של דוח מחקר מ-2016 שהתפרסם בכתב העת של מועצת רפואת המשפחה האמריקאית. המחקר זיהה קרוב ל-100 אפליקציות שמאפשרות לנשים לעקוב אחר מחזור הפוריות שלהן כדי להימנע מהיריון או להיכנס להיריון.
79.9 דולר בשנה עבור האפליקציה
אחת האפליקציות האלה, נצ'ורל סייקלס, זכתה אשתקד באישור רגולטורי לשיווק כאמצעי למניעת היריון ברחבי אירופה. החברה, שמדווחת על 800 אלף משתמשות פעילות, בעיקר בבריטניה ובשבדיה, ממתינה כעת להחלטת מינהלת המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), שתקבע אם האפליקציה תהפוך לאמצעי ניטור הפוריות הראשון שישווק בארה"ב כאמצעי מניעה.
נצ'ורל סייקלס ומותגים כגון סימפטו, דוט, אובוליישן מנטור וליידי סייקל, מזהים באמצעות מגוון שיטות את הימים הספורים בכל חודש שבהם יכולה האישה להיכנס להיריון.
כדי לצפות את ימי הפוריות, משתמשת נצ'ורל סייקלס במדידות טמפרטורה בשילוב עם גורמים נוספים כגון שיעור ההישרדות הממוצע של הזרע, תנודות טמפרטורה ואי-סדרים במחזור החודשי. סימפטו משתמשת בשילוב של תצפיות של נוזלי צוואר הרחם, הטמפרטורה ורישומי מחזור הווסת. דוט משתמשת באלגוריתם שלומד במרוצת הזמן לצפות את סיכון הכניסה להיריון של האישה על בסיס תאריכי התחלת הווסת שלה. המחירים נעים מאפס - אפליקציות חינמיות ועד ל-79.9 דולר בשנה עבור האפליקציה נצ'ורל סייקלס.
למרות הפופולריות הגוברת של אפליקציות אלה, חלק מהחוקרים מפקפקים באמינותם.
בדוח של ד"ר דואן מ-2016 גילו החוקרים כי מרבית האפליקציות שנבדקו לא תאמו את ההנחיות המוכחות לזיהוי ימי פוריות פוטנציאליים, והנחיות השימוש שלהם כללו המלצה שלא להשתמש בהם כבאמצעי מניעה. במחקר נפרד שממצאיו התפרסמו ב-2016 בכתב העת של מועצת המיילדים והגינקולוגים של ארה"ב, "מיילדות וגינקולוגיה", גילו החוקרים כי שלוש בלבד מ-33 אפליקציות שנבדקו הצליחו לצפות באופן מדויק את חלון הזמן שבמהלכו מסוגלות נשים להתעבר.
"בדרך כלל אני בן אדם חיובי, אבל לגבי הדברים האלה אני די שלילית", אומרת מרי ג'יין מינקין, פרופסור למיילדות, גינקולוגיה ומדעי הפריון בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל. "את לא צריכה אפליקציה מיופייפת כדי למדוד ולרשום את הטמפרטורה שלך".
ד"ר מינקין אומרת כי לא תמליץ על אפליקציה למניעת היריון לכל מי שבאמת רוצה להימנע מהיריון.
מבקרים כמו ד"ר מינקין טוענים שאפליקציות ניטור פוריות אינם אלא גרסה חדשה של שיטת "הימים הבטוחים" הישנה שבאמצעותה חוזים את ימי הביוץ על בסיס היסטוריית הווסת של האישה. סך הכול יש לשיטות מניעת היריון שמבוססות על מעקב אחר ימי הפריון יעילות של 76%, לעומת יעילות של 91% לגלולה, ויעילות של 78% לשיטת המשגל הנסוג, לדברי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב.
החברות שמפתחות את האפליקציות חולקות על התיאור הזה וטוענות שהאפליקציות למניעת היריון יעילות יותר משיטת הימים הבטוחים מכיוון שנשים מזהות את חלון הפוריות שלהן באמצעות מעקב אחר הסימנים והתסמינים פיזיים שמתלווים לתנודות ההורמונים לאורך כל מחזור הווסת. לעומת זאת, שיטת הימים הבטוחים מתבססת על רישום אורכם של מחזורי הווסת הקודמים, במטרה לקבוע את חלון הפוריות.
לסלי הייר, מייסדת דוט, שהאפליקציה שלה הושקה ב-2015 ויש לה כ-60,000 משתמשות פעילות, אומרת שהאלגוריתם של האפליקציה משלב מידע ממערכי מידע גדולים ומחקרי פוריות כדי לקבוע את סיכון האישה להיכנס להיריון. "זה קובע את האפשרויות הסטטיסטיות של מחזורי וסת עתידיים ועיתוי הביוץ במחזורים אלה, ומחשב את אפשרויות הפוריות", אומרת הייר. "המשתמשת מכניסה מידע חדש, וזה נלקח בחשבון כדי לשנות את האומדנים".
ראול שרוויצל, מייסד נצ'ורל סייקל, אומר שהאפליקציה שלו הולכת מעבר לדיגיטציה של שיטת הימים הבטוחים.
"ההבדל המהותי הוא שעל בסיס מידע הטמפרטורה הוא יכול להבחין בין תנודה שנובעת מהאופן שבו מדדה האישה את הטמפרטורה שלה, לבין עלייה אמיתית בטמפרטורה שנובעת מביוץ, ולוקח בחשבון גם את הישרדות הזרע, מחזורי וסת לא סדירים, יום הביוץ ופרמטרים נוספים", אומר שרוויצל.
המשתמשת הטיפוסית הממוצעת של נצ'ורל סייקלס היא בת 29 ונמצאת במערכת יחסים יציבה, לדברי החברה. המשתמשת חייבת להיות מסוגלת להקפיד על שגרה יומית, ולמדוד את הטמפרטורה של עצמה באותו הזמן מדי בוקר. כפי שיעילות הגלולה תלויה בכך שהאישה תזכור לקחת אותה באותו זמן מדי יום, כך דורשות האפליקציות למניעת היריון מהמשתמשות לקחת על עצמן תפקיד אקטיבי יומיומי ברישום התסמינים, וזה עלול להוביל לטעויות.
עם זאת, מחקר של נצ'ורל סייקלס שהקיף 22,785 נשים ושממצאיו התפרסמו בכתב העת "אמצעי מניעה" בדצמבר, חשף שיעור יעילות של 83% לאפליקציה בשימוש טיפוסי.
ליזה סוריאנו, מנהלת חשבונות בת 27 משיקגו שנמצאת במערכת יחסים ממושכת, חדלה אשתקד לקחת את הגלולה לאחר שמונה שנות שימוש, מכיוון שחשדה שהגלולה משפיעה על מצבי הרוח שלה, וגם חששה מתופעות לוואי. היא החליטה לסמוך על אפליקציית נצ'ורל סייקלס כאמצעי מניעה חלופי.
סוריאנו מספרת שהתנודות במצבי הרוח שלה והפצעונים הלא צפויים על עורה פחתו משמעותית לאחר שחדלה לקחת את הגלולה. "שליטה על הגוף שלך היא אחד היתרונות הגדולים ביותר", ציינה סוריאנו.
אך בשבדיה פתחה רשות הפיקוח על התרופות בחקירה בשל תלונות של משתמשות שנכנסו להיריון למרות רצונן.
החברה אומרת שהדיווחים אינם מפתיעים לנוכח הגידול במספר המשתמשות. מאטס אנדרסון, מפקח בסוכנות המוצרים הרפואיים של שבדיה, שמוביל את החקירה, אומר שעד כה עולים שיעורי ההיריונות הלא-מתוכננים בקנה אחד עם שיעור היעילות הטיפוסי שמבטיחה נצ'ורל סייקלס.
מחפשים תחליף לאמצעים הקיימים
יזמים וחוקרי בריאות הציבור מצפים שהביקוש לאפליקציית פוריות ימשיך לצמוח מכיוון שנשים מחפשות חלופות לאמצעי המניעה הנוכחיים שבהן הן משתמשות.
חלופות רבות לגלולה משתמשות למעשה באותם ההורמונים, ומשנות רק את האמצעים לטלאים, טבעות, שתלים וחומרי הזרקה. אופציות לא-הורמונליות כגון סליל הנחושת מכאיבות בהחדרה ונקשרים לדימום וסתי ממושך וכבד יותר.
כ-40% מהנשים הנוטלות גלולה יחדלו לקחת אותה תוך 12 חודשים, להערכת ארגון הבריאות העולמי שמתבססת על ניתוח נתונים מ-25 מדינות בשנים 1990-2009.
דוח מ-2013 של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן של ארה"ב שבחן נתונים מהשנים 2006-2010, העלה כי 63% מהנשים בארה"ב שחדלו לקחת את הגלולה עשו זאת בשל תופעות לוואי.