ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי. יציאה בשלבים / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
פרישתה הרשמית של בריטניה מהאיחוד האירופי תתרחש ב-11 בבוקר ב-29 במארס 2019, אך נראה כי הברקזיט במובן של חילוצה המלא של בריטניה מהספירה הכלכלית של האיחוד ייקח עוד שנים רבות.
כל עוד קיים הסכם גירושים כללי, בריטניה תמשיך להיות כלולה עד דצמבר 2020 באיחוד המכסים ובשוק היחיד. שילוב זה יבטיח שהסחר הדו-צדדי ימשיך להתנהל בחופשיות כמו עכשיו, אך הארכה הזאת לא נראית מספיק ארוכה.
"העבודה תימשך - קרוב לוודאי שבמשך שנים - לאחר הברקזיט. 'עסקים כרגיל' יהפוך ל'ברקזיט כרגיל'", אמר מכון המחקר הלא-מפלגתי "המכון לממשל" שנהנה מגישה טובה לפקידי ממשלה.
הסרתה של בריטניה ממה שמכונה EU acquis - סך החוקים והחובות ששובצו בחוק הבריטי במשך ארבעים שנות חברותה באיחוד האירופי - תדרוש "תוכנית מורכבת מאוד והדרגתית ", לדברי איבן רוג'רס, שהתפטר השנה מתפקיד שגריר בריטניה לאיחוד האירופי עקב חילוקי דעות עם ממשלתה של תרזה מיי. רוג'רס אמר את הדברים האלה לאחת מוועדות בית הנבחרים הבריטי, והוסיף כי יש לראות את הברקזיט "כתהליך, ולא כאירוע".
ואמנם יש שלוש סיבות לכך שגוברים הסיכויים כי בריטניה תצא מהאיחוד האירופי בשלבים, במקום בזינוק אחד:
הפוליטיקה הבריטית
מההצבעות שנערכו בבית הנבחרים ניתן להסיק בוודאות רבה למדי שבמפלגתה השמרנית השלטת של מיי אין מספיק מחוקקים פרו-אירופיים שיהפכו על פיה את תוכנית הממשלה לנתק במהירות את הקשרים עם האיחוד האירופי. קבוצה קולנית אחרת במפלגתה של מיי דורשת שהקשרים ייקטעו בהקדם האפשרי. זה דוחק את הממשלה לסיטואציה שבה היא מבטיחה ברקזיט אמיתי לחסידי הברקזיט - אך לא בעתיד הקרוב.
חששות המגזרים העסקיים
בעוד היציאה מהאיחוד האירופי הולכת ומתקרבת - אך ללא שום ודאות לגבי היחסים העתידיים - גוברת החרדה במגזרי הייצור, התחבורה והשירותים הלוגיסטיים מתקנות עתידיות שיעצבו את הסחר עם האיחוד האירופי.
חברות שמעורבות בסחר זה טוענות בקולניות גוברת שאם לא ניתן להשאיר את הסדרי הסחר הקיימים על כנם, הן זקוקות להדרגתיות הממושכת ביותר שניתן לספק להן. הן גם מיידעות חברי פרלמנט על חששות אלה.
פיליפ לי, שהתפטר השבוע מתפקידו כשר בממשלה בגין עמדת הממשלה על הברקזיט, טען שאחת הסיבות להתפטרותו הייתה חששות העסקים במחוז הבחירה שלו, מערבית ללונדון. "בהתייעצויות נרחבות עם המעסיקים המקומיים - גדולים וקטנים כאחד - הם התריעו בפניי שהברקזיט במתכונת שבו הוא מיושם כעת, וללא קשר להסכם שהושג במו"מ, יפגע בעסקיהם", אמר לי.
איך לטפל באירלנד
בריטניה והאיחוד האירופי הבטיחו כי לאחר הברקזיט לא ייווצר שום גבול פיזי בין צפון אירלנד, שמהווה חלק מבריטניה, לבין הרפובליקה של אירלנד, שנשארת באיחוד האירופי. האיחוד האירופי מאמין שהדרך הטובה ביותר למנוע היווצרות גבול פיזי כזה - מה שמכונה 'המחסום' של האיחוד האירופי - היא להתייחס לצפון אירלנד כאל חלק דה פקטו מהאיחוד האירופי, אך זה ייצור גבול בים האירי בין צפון אירלנד לשאר חלקי בריטניה, ולדברי מיי אף ראש ממשלה בריטי לא יוכל להסכים למצב כזה.
לפיכך לונדון מציעה שבריטניה תישאר באיחוד המכסים האירופי לפרק זמן מסוים לאחר תקופת המעבר שלאחר תאריך הברקזיט הרשמי. אך מהלך זה לכשעצמו לא ימנע את היווצרותו של גבול פיזי. אנשים רבים מצפים שבריטניה תציע גם להתאים את תקנותיה לגבי סחורות וחקלאות לתקנות האיחוד האירופי - ולמעשה תישאר בשוק היחיד בשני מגזרים אלה - עד למציאת פתרונות אחרים למניעת היווצרותו של גבול פיזי.
כדי לרצות את המחוקקים האנטי-אירופים, שחוששים שהצעה זו תנציח את תלותה של בריטניה באיחוד האירופי, אמרה הממשלה כי ברצונה שהסדר 'המחסום' יפקע בסוף 2021, לפני הבחירות הכלליות הבאות בבריטניה. זוהי שאיפתה של בריטניה, אך בריסל כבר התנגדה לכך בטענה שהמחסום אינו יכול להיות מחסום אמין אם הוא מוגבל בזמן.
עם זאת, הצעתה של בריטניה עשויה להיות בסיס למסלול שיאפשר יציאה מהאיחוד האירופי תוך צמצום השיבושים לעסקים.
אין ספק שגישה זו בעייתית מאוד מבחינתה של בריסל, בייחוד מכיוון שסחורות ושירותים שלובים זה בזה במוצרים רבים - למשל טכנולוגיות הנתונים במכוניות חדשות. התנאים שיציג האיחוד האירופי ייצרו לכל הפחות מחלוקת נוספת עם בריטניה, מכיוון שהם יאלצו אותה לציית לתקנות בית הדין האירופי לצדק, ולהסכים למידה משמעותית של חופש תנועה לעובדים, ואף לשלם מיליארדים נוספים לקופת האיחוד.
זה גם יעורר את השאלה הבסיסית מבחינת האיחוד האירופי אם לפסול לחלוטין כבלתי מתקבל על הדעת את הרעיון שבריטניה תוכל "לבחור באופן סלקטיבי מה שמתאים לה".
עם זאת, הסכם כזה יהיה אטרקטיבי לאיחוד האירופי מהבחינה הכלכלית. בריטניה תפרוש מהשוק היחיד בתחום השירותים, שבו יש לה יתרת סחר עם האיחוד. במקביל, בריטניה תאריך את חברותה באיחוד המכסים ובשוק היחיד לסחורות, ותאפשר לסחר הפיזי לזרום באופן חלק - מה שישמר את יתרת הסחר האדירה של האיחוד האירופי בתחום הסחורות.