גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוגרים עוד קרן: שני וליכטמן לא מודאגים מהכסף הזר בהייטק

קרן ההשקעות החדשה של חיים שני ומשה ליכטמן יוצאת לדרך עם 230 מיליון דולר בכיס ● בשיחה עם "גלובס" מסבירים שותפי הקרן למה הם לא רוצים להשקיע בסטארט-אפים קטנים, איך מגייסים את הגופים המוסדיים להייטק, ומה יהיה המבחן של גל המשקיעים הגדול מחו"ל

אורי ארדה, משה ליכטמן, אסף הראל וחיים שני/  צילום: יורם רשף
אורי ארדה, משה ליכטמן, אסף הראל וחיים שני/ צילום: יורם רשף

קבוצת ההשקעות בחברות צמיחה IGP, ראשי תיבות של Israel Growth Partners, הודיעה היום על גיוס 230 מיליון דולר לקרן השנייה שלה, IGP II. חיים שני, שותף-מנהל וממקימי IGP, אמר ל"גלובס" כי הקרן החדשה צפויה להתרחב עוד בכ-15% בתקופה הקרובה. הקרן הראשונה של IGP גייסה 250 מיליון דולר לפני ארבע שנים.

כל ההשקעות עד כה בקרן החדשה גויסו מקרב המשקיעים בקרב הראשונה, ברובם גופים מוסדיים ישראלים, בין היתר כלל ביטוח, לאומי פרטנרס, דיסקונט שוקי הון וקרנות ההשתלמות לעובדי הוראה. מדובר בתופעה ייחודית בנוף ההשקעות בהייטק בישראל, שגופי השקעה מוסדיים כמעט ונעדרים ממנו. שני ציין כי כאשר תתרחב הקרן השנייה צפויים להצטרף אליה מספר משקיעים חדשים.

לדבריו, מדיניות ההשקעות של IGP II תישאר דומה לזו שהונהגה בקרן הראשונה: הקרן תשקיע בסטארט-אפים הנמצאים בשלבי צמיחה ושיש להם הכנסות שנתיות של 10 מיליון דולר ויותר, במטרה לבנות חברות גלובליות משמעותיות. היקף ההשקעות בכל חברה ינוע בין 15 ל-30 מיליון דולר, והקרן תתמקד הן בחברות חומרה והן בחברות תוכנה, בדגש על מסחר מקוון, אוטומוטיב ופינטק. "אנחנו כבר מסתכלים על השקעות שיהיו מיועדות לקרן החדשה, ייתכן ובהתחלה בשילוב עם הקרן הראשונה. פרופיל החברות יהיה מאוד דומה לנוכחי", אומר שני.

אוהבים חברות שנבנו בלי הון

IGP הוקמה ב-2014 בידי שני, שהיה בעברו מנכ"ל האוצר, ומנכ"ל מיקרוסופט בישראל לשעבר משה ליכטמן - שתיים מהדמויות הבולטות בהייטק הישראלי בעשורים האחרונים. בהמשך הצטרפו אליהם אסף הראל ואורי ארדה, שקודמו כעת לתפקיד שותפים כלליים (General Partners) בקרן.

הקרן הראשונה השקיעה בתשע חברות, ששתיים מהן ביצעו אקזיט: חברת האוטומציה Panaya שנמכרה לאינפוסיס ההודית ב-220 מיליון דולר, ו-R2net, פלטפורמת מסחר מקוון אמריקאית ליהלומים ותכשיטי כלות, שחלקה של IGP בה נמכר לקרן פרנסיסקו פרטנרס ב-75 מיליון דולר לפי הערכות. שלוש חברות בולטות בפורטפוליו הן ואלנס, המפתחת שבבים לתעשיית האוטומוטיב, שבכיריה נפגשו לאחרונה בחשאי עם נשיא יצרנית הרכב היפנית דנסו; Pipl, שפיתחה מנוע חיפוש למציאת מידע על אנשים, שהפרטים המלאים עליה נחשפו ב"גלובס" בינואר; ואופטימוב המסייעת לחברות בניהול מערך השיווק שלהן.

למה קבעתם שרף ההשקעה יהיה מכירות שנתיות של 10 מיליון דולר?

שני: "זה לא חוק כנסת, אבל מכירות כאלה אומרות שיש להן מוצר, טכנולוגיה עובדת ולקוחות. הכסף שאנחנו משקיעים בהן מיועד לאפשר האצה של הצמיחה, שבדרך כלל מתבטאת בבניית מערך מכירות ושיווק בחו"ל, לעתים הרחבה של מערך התפעול או הפיתוח, ואף הוספת מוצר. בחלק מהמקרים הכסף יכול לשמש לרכישה של חברה משלימה. שליש מהפורטפוליו שלנו הן חברות בוטסטראפ, שנבנו עם מעט מאוד הון. המאפיין המשותף של החברות הללו (Pipl, אופטימוב ו-R2net) הוא שהיינו המשקיע הממוסד הראשון בהן, לפני כן הן הביאו כסף מהבית והצליחו להגיע להכנסות של יותר מ-10 מיליון דולר כל אחת. אנחנו אוהבים חברות כאלה כי זה אומר שהן יעילות, שיש יזם שיודע לנהל את העסק".

ההעדפה שלכם לחברות צמיחה לא פוגעת בסטארט-אפים צעירים שזקוקים לתמיכה?

אורי ארדה: "ישראל ידועה בתור כר פורה להצמחת טכנולוגיות מוצרים וחדשנות, אבל לא ידועה בתור כר פורה של Scale-up או של הצמחת חברות גלובליות באופן מסיבי. אני חושב שאם אתה שואל איפה יש חוסר בישראל, זה דווקא בהון להצמחה של חברות משמעותיות ופחות ליצירה של טכנולוגיות ומוצרים חדשניים".

שני: "כשהתחלנו את הדרך היו כאן אנג'לים, וסיד, וסבב A, וסבב B, אבל בשלב הצמיחה החברות היו צריכות ללכת לארה"ב או למכור. אנחנו באנו לבנות בית מקומי בתחום הזה".

ארדה: "יש כאן שאלה פתוחה. האם העובדה שיש כל כך הרבה סטארט-אפים, שזה דבר נהדר ומרגש כל אזרח ישראלי, זה דבר טוב לאורך זמן? האם אין עודף השקעה בדברים קטנים ולא משמעותיים, ועודף משאבים שהולך לדברים שלא יוצרים השפעה לטווח הארוך? אני חושב שהאיזון צריך להיות במקום טיפה שונה".

איך גייסתם פעמיים את המשקיעים המוסדיים, שלא קל לרתום להייטק?

שני: "בעקבות שני האקזיטים ההחזר של הקרן למשקיעים היה 111 מיליון דולר, שזה שיעור משמעותי מהכסף שהושקע, ועוד נשארו להם השקעות בשבע חברות. העובדה שהם משקיעים שוב, וחלק מהם גם בחר להגדיל מעט את הסכומים, מלמד שהם מרוצים. זו הבעת אמון ואחריות כבדה".

ארדה: "בחרנו להתמקד במספר מצומצם של חברות, שבהן אנחנו מאמינים שההשקעה שלנו יכולה לעשות אימפקט. אותו דבר חל גם לגבי הקשר שלנו עם המשקיעים: הם יושבים קרוב ואנחנו שומרים איתם על קשר הדוק".

אולי הנכונות שלהם להשקיע נובעת גם מכך שבחברות צמיחה הסיכון נמוך יותר?

שני: "זה נכון שבמודל שלנו יחס הסיכון-סיכוי שונה מהמקובל, אבל עדיין יש פה גם סיכון, שלא נתבלבל. זה לא אג"ח של ממשלת ארה"ב. כמשקיעים בחברות בתחילת הדרך המודל יותר מסוכן, אבל מצד שני, כשיש הצלחה, מצפים למכפיל מאוד גבוה. יש גם גופים מוסדיים ישראליים שמשקיעים בקרנות בשלבים יותר מוקדמים, אנחנו לא היחידים".

נוצרו כאן כיסים של מומחיות

עם כל הכבוד לגופים המקומיים, בחודשים האחרונים נדמה שגל המשקיעים מחו"ל בהייטק הישראלי הולך ומתעצם: משלחות שמחפשות סטארט-אפים פוטנציאליים כבר לא מגיעות רק מארה"ב, אלא גם ממדינות רבות באירופה והמזרח הרחוק, בדגש כמובן על סין.

"התפתחו פה 'כיסים' של מומחיות במגוון לא קטן של תחומים, שהם כולם תחומים חמים", מסביר שני, "רכב, פינטק, סייבר, סחר אלקטרוני, וגם 'כיסים' מקצועיים כמו מומחיות במערכות מורכבות, אנליטיקה, דאטה סיינס, ודפוס. כמעט בכל עסק מסורתי, בין אם פיננסי או מסחר או סתם תעשייה, יודעים שהטכנולוגיה תשנה את השוק בקצב מואץ, ולישראל יש תדמית וקבלות של מי שיכולה לסייע בתהליך הזה. לא במקרה אתה רואה פה כל הזמן משלחות של חברות, תעשיינים וממשלות".

השאלה אם הנהירה הזו והכסף שנכנס לא מסחררים את אנשי ההייטק, שמתפזרים לכל הכיוונים.
שני: "אמנם יש הרבה כסף שמוצע היום, אבל גם יש צורך בסכומי כסף גדולים. בעבר, כדי שחברה תגיע לאירוע מימוני כמו הנפקה, היא הייתה צריכה להגיע למכירות של 10-20 מיליון דולר, ואחר כך זה הפך ל-30-40 מיליון. אבל היום אתה צריך להיות חברה מאוד משמעותית כדי להגיע לזה: משקיעים רוצים לראות צמיחה מאוד מהירה, וכמעט שלא תמצא חברה שהגיעה להנפקה בארה"ב מבלי שחצתה את רף ה-100 מיליון דולר וצפונה".

ארדה: "יש הרבה מרכזי פיתוח, אקסלרטורים ושחקנים שבאים כדי להשתתף בחוויה של החדשנות. השאלה היא אם יתברר שזו הייתה תופעה חולפת, או שהגל הזה ישאיר אחריו איזושהי מאסה קריטית ואיזון בריא בין מרכזי חדשנות ופיתוח לבין חברות משמעותיות. בשנות ה-90 היה הגל הגדול של חברות הטלקום, שהשאיר אחריו חברות כמו אמדוקס ונייס. המבחן של התופעה הזו יהיה בעוד שבע שנים - כמה חברות משמעותיות יישארו בשוך הגל הנוכחי". 

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● באסיה - מגמה מעורבת

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות בתל אביב זינקו? הנתונים שבלמ"ס לא הביאו בחשבון

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר