גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמ"א 38: איך אופי המיסוי משפיע על התהליך?

פרויקטים של תמ"א 38 לסוגיהם כרוכים פעמים רבות במורכבות רבה ובשאלות שטרם ניתן עליהן מענה בחוק ● בטרם נכנסים לפרויקט בעל השלכות פיננסיות משמעותיות, מומלץ ליזמים ולדיירים כאחד להבין לאן הם נכנסים - לרבות ההשלכות השונות בתחומי המיסוי ● למדריך ומחשבון מס רכישה

תמ"א 38/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
תמ"א 38/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים שנבנו בתקופה שקדמה לשנת 1980, אז נכנסו לתוקף התקנות המחייבות יזם לבנות בנייני מגורים העמידים בפני רעידות אדמה. התוכנית נולדה למטרה כפולה. הראשונה, חיזוק מבנים קיימים, והשנייה, שיפור פני העיר והגדלת היצע דירות המגורים בשטחים עירוניים. המדינה ביקשה ליישם את התוכנית באמצעות השוק הפרטי, חלף כספי המסים, ונתנה "גזרים" ליזמים, בדרך של מתן זכויות בנייה נוספות והקלה במסים, מוניציפליים ומדינתיים.

על פניו, מדובר בעסקת חליפין "פשוטה". דיירי הבניין מתירים ליזם לבנות דירות נוספות, ובתמורה הם נהנים משיפוץ בניין המגורים, חיזוקו כנגד רעידות אדמה ומקבלים תוספות של ממ"דים ומרפסות, הכול ללא תשלום על הרווח שנצמח להם. היזם, שלרוב נושא בכל עלויות הפרויקט, נהנה מפטור ממס שבח שניתן לדיירים על מכירת זכויות הבנייה, ונהנה מכך שלא יחולו עליו היטלי השבחה מהרשות המוניציפלית.

תוכניות תמ"א 38 נחלקות לשני סוגים. הראשון עוסק בחיזוק מבנה קיים ובמתן תוספת זכויות בנייה במבנה, או מעל המבנה עצמו (תמ"א 38/1). במסגרת זו, נותן חוק מיסוי מקרקעין פטור ממס שבח על מכירת זכויות הבנייה מדיירי הבניין ליזם, בתנאי שהתמורה לדיירים עמדה בתנאי תוכנית החיזוק.

התוכנית השנייה עוסקת בהריסת המבנה הישן, ובבניית מבנה חדש שבו יינתנו לדיירים דירות חדשות חלף דירותיהם הישנות (תמ"א 38/2). במסגרת זו, מעניק חוק מיסוי מקרקעין פטור ממס שבח על מכירת זכויות הבנייה מדיירי הבניין ליזם, ובלבד שזכויות הבנייה נבעו מכוח תוכנית החיזוק.

כדי לזכות בפטור ממס שבח יש מספר תנאים, בהם קבלת דירה אחת בלבד (או שתיים באזור מוטב), תוספת של עד 25 מ"ר לדירה החדשה או שווי מסוים לדירה המתקבלת. נוסף על כך, מתיר המחוקק לדייר לקבל תמורות נוספות, בדמות תשלום עבור דמי שכירות לתקופת הריסת המבנה ובנייתו מחדש, ולכיסוי הוצאות כרוכות, כמו שכ"ט עו"ד, פיקוח בנייה וכיו"ב. תמורות אלו יופטרו ממס. אם שווי הדירה יעבור את השווי האמור, או שהדירה שתתקבל תהיה גדולה יותר מ-25 מ"ר המותרים בחוק, או שתינתן תמורה נוספת מעבר לכיסוי ההוצאות המותר בחוק, הרי שאז סכום זה יהיה חייב במס שבח.

עד לתיקון 88 לחוק מיסוי מקרקעין, שתחילתו בשנת 2016, נקבע כי הזכויות הפטורות ממס שבח בידי הדיירים הן זכויות מכוח תמ"א בלבד, ולכן, זכויות שניתנו מכוח התב"ע (למשל - תוספת העולה על 2.6 קומות) חייבת במס שבח.

תיקון 88 לחוק מיסוי מקרקעין הסדיר את המחלוקות בעניין זה, ונקבע כי הפטור ממס שבח בעסקאות תמ"א 38 יחול לא רק על הזכויות הנמכרות שמקורן בתמ"א (מצב הדברים בטרם התיקון) אלא יחול גם על הזכויות שמקורן בתוכנית בניין עיר. יוצא אפוא, כי דייר בבניין שיקבל תמורה בגבולות המותר על פי חוק, ייהנה מפטור מס שבח על מכירת זכויות הבנייה הנלוות לדירתו - יהיה מקורן אשר יהיה.

עם זאת, רשות המסים טרם הביעה את עמדתה הרשמית בקשר לשאלת החבות במס שבח ובמס רכישה על הוצאות שיזם לוקח על עצמו במטרה להוציא פרויקט תמ"א מהכוח אל הפועל. הוצאות שכאלה יכולות להיות תשלום למגורים חליפיים לדיירים קשישים שאין באפשרותם לגור במהלך שיפוץ מבנה בתמ"א 38/1, תמורה נוספת בשווה כסף הנובעת מבעיות תכנוניות - כגון חוסר אפשרות לבנות ממ"דים - וכדומה.

טרם נאמרה המילה האחרונה גם על אופן חישוב מס הרכישה בידי יזם התמ"א: האם זה ייעשה לפי שווי שירותי הבנייה או לפי שווי הזכויות שמקבל היזם. לעיתים הפער בין השניים, במיוחד בפרויקטים מסוג תמ"א 38/1 באזורי הביקוש, גבוה משמעותית, ולכן משית על היזם הוצאות נוספות.

מע"מ בעסקאות תמ"א 38

בעבר, רכישת זכויות תמ"א ושירותי הבנייה הניתנים לדיירים, היו פטורים ממע"מ. בשנת 2014 תוקן חוק מע"מ, כך שעל פרויקטים של תמ"א 38 יחול מע"מ בשיעור "אפס". המשמעות העיקרית, והדרמטית, היא היכולת של היזם לקבל החזר על מס התשומות, קרי, ליהנות מתשואה גבוה משמעותית.

ההקלות במס ערך מוסף צמודות להקלות שניתנות על תמ"א 38, ולכן מקום שבו חל פטור ממס שבח, חלות בו הקלות מע"מ בשיעור אפס גם על שירותי הבנייה.

סיחור זכויות תמ"א 38

עמדת רשות המסים כפי שהיא משתקפת משומות שהוצאו בשנתיים האחרונות היא שיזם אשר חתם עם דיירים על חוזה, ובו תנאי מתלה אשר לא התקיים עדיין, וסיחר את זכויותיו מכוח אותו חוזה ליזם אחר, יחויב היזם האחר במס רכישה על שווי התחייבויותיו של היזם המסחר/מוכר.

משמעות הדבר היא מס רכישה כפול על העסקה, שעה שזו עדיין לא יצאה לפועל. לפתרון סוגיה זו מוצע תיקון חקיקה בחוק ההסדרים, אשר יסדיר את העניין, ויקבע כי כל עוד לא התקיים התנאי המתלה בחוזה שבין היזם הראשון לדיירים, והיזם הראשון סיחר את זכויותיו ליזם אחר, ישולם מס רכישה רק על התמורה הישירה ששולמה ליזם הראשון.

למרות שבשטח ישנם פרויקטים לא מעטים, עדיין פוטנציאל הבנייה לא ממוצה, בין היתר בשל המורכבות הכרוכה, והשאלות השונות שטרם ניתן להן מענה בחוק, מה שיוצר אי-ודאות אצל הדיירים, ובמיוחד אצל יזמים.

ההמלצה שלנו ליזמים, כמו גם לדיירים, טרם כניסתם לפרויקט שיש לו השלכות פיננסיות לא מבוטלות, להבין היטב את האפשרויות העומדות לפניהם, לרבות את השלכות המס הנובעות. 

■ עו"ד טלי ירון-אלדר היא שותפה מנהלת במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות' ונציבת מס הכנסה לשעבר. חי אוחנה הוא עו"ד במשרד, ועוסק במיסוי מקרקעין. האמור לעיל איננו חוות-דעת משפטית המתייחסת לעניין קונקרטי, ואין לראות באמור משום ייעוץ משפטי. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

דיון בבג"ץ על חוסר שיתוף-הפעולה בין לוין ועמית: "סיטואציה משברית מאוד"

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט אלכס שטיין: "אם אין לי נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט עופר גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם השופט עמית אינה קבילה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק וחוצה את רף 3.14 שקלים

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה