גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסד הרב-לאומי שמתקרב למשבר קיומי בגלל טראמפ

ארגון הסחר העולמי שהיווה גם הוא יעד למתקפה של הנשיא טראמפ נמצא בסיטואציה בלתי אפשרית, שמאלצת אותו לקבל החלטות שעלולות לשתק את אכיפת כללי הסחר בעולם

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

מבין כל המוסדות הרב-לאומיים שהוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה, ושאותם תוקף כעת הנשיא דונלד טראמפ, נמצא ארגון הסחר העולמי בסיכון המיידי ביותר. הסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין בשבוע שעבר - טראמפ הבטיח סבב מכסי מגן נוסף בסך 200 מיליארד דולר על מוצרים סיניים, וסין איימה להשיב מלחמה - מהווה תזכורת לכך שמערכת הסחר העולמית מבוססת הכללים נתונה בלחץ חסר תקדים.

נאט"ו והאיחוד האירופי יכולים לעמוד טוב יותר במתקפותיו המילוליות של טראמפ, מכיוון שלמתקפות אלה אין שום השפעה ישירה על שיתוף הפעולה הצבאי הטרנס-אטלנטי או על תפקוד האיחוד האירופי. אך ארגון הסחר העולמי הפגיע יותר מתקרב במהירות לרגע בלתי הפיך של משבר. ארה"ב מאיימת לפרק הסדרים שבמשך שבעים שנה הגנו בהצלחה על הכלכלה העולמית ממלחמות סחר כאוטיות.

מה הצית את המשבר?

שני מהלכים מצדו של טראמפ הציתו את המשבר הנוכחי. הראשון היה החלטתו להשתמש בפטור שמעניקים לו טיעוני ביטחון לאומי כדי להצדיק הטלת מכסי מגן על פלדה ואלומיניום מיובאים, ואף לאיים בהטלת מכסים על מכוניות מיובאות. השימוש שעשה טראמפ בטיעון זה - אותו הטיעון שבו השתמשה רוסיה כדי להצדיק מגבלות על יבוא מאוקראינה - מציב את ארגון הסחר העולמי בסיטואציה בלתי אפשרית.

כעת חייב הארגון להחליט אם לתמוך באותן החברות - כולל האיחוד האירופי וסין - שטוענות כי מכסי מגן אלה הם פרוטקציוניזם לא חוקי. פירוש הדבר הוא שארגון הסחר יתיימר לומר לנשיא אמריקאי אילו אינטרסים ביטחוניים אמריקאיים הם לגיטימיים ואילו אינם כאלה. לחלופין, יוכל הארגון לתמוך בטראמפ, ופירוש הדבר הוא הענקת לגיטימציה לפרצה כל כך ענקית בכללי הסחר העולמי עד שלא ניתן יהיה יותר לאכוף כללים אלה.

המהלך השני הוא הימנעותו של טראמפ מתמיכה במינוי של שופטים חדשים לבית הדין לערעורים של ארגון הסחר העולמי, המשמש כפוסק הסופי בסכסוכי סחר בינלאומיים. בית דין זה אמור להיות מורכב משבעה שופטים, אך כעת מכהנים בו ארבעה בלבד. מספרם יירד לשלושה - המספר המינימלי לאיוש כל ערכאה שהיא - אם טראמפ יחסום את הארכת כהונתו של שופט שתקופת כהונתו הנוכחית תפקע בספטמבר.

אם טראמפ ימנע את הארכת תקופת הכהונה, בית הדין לערעורים לא יוכל לפסוק בסכסוכים שבהם קיים ניגוד אינטרסים אצל אחד מהשופטים. אם טראמפ ימשיך לחסום מינויים, בית הדין לא יוכל לפסוק בכל סכסוך שהוא החל באמצע 2019. מכיוון שמוגשים ערעורים על כ-80% מכל פסיקות הוועדות של ארגון הסחר, פירוש הדבר הוא שיתוק של כל מערכת ארגון הסחר העולמי בכל הנוגע לאכיפת כללי הסחר.

ייתכן ששני מהלכים אלה מצדו של טראמפ קשורים זה בזה. ממשלת סין מאמינה שטראמפ מנסה בכוונה לשתק את המערכת במטרה להוציא אל הפועל אג'נדה חד-צדדית ובלתי לגיטימית משל עצמו, לדברי מקור שמכיר את הלוך הרוח בממשלת סין. הסינים מעריכים כי מדובר באג'נדה רחבה הרבה יותר משימוש בטיעוני ביטחון לאומי ככיסוי למכסי מגן פרוטקציוניסטיים. ממשל טראמפ רוצה גם לשכנע את שותפות הסחר שלה להגביל את היצוא שלהן לארה"ב.

לשתק או להרוס?

אם האג'נדה של טראמפ היא פשוט לשתק את מערכת הסחר מבוססת הכללים, הנזק שייגרם לא יהיה קטלני. חברות ארגון הסחר יצטרכו פשוט לחכות עד שמחליפו של טראמפ ישחרר את החסימה על מינוי שופטים חדשים, ובנקודה זו יוכל בית הדין לערעורים של ארגון הסחר לטפל בכל הסכסוכים שיצטברו.

אך מה אם צודקים הטוענים שמטרתו האמיתית של טראמפ היא להרוס את ארגון הסחר העולמי? פקידים אומרים שחלק מהסיבות שמציינת ממשלת ארה"ב לחסימת המינויים לבית הדין של ארגון הסחר נראים כמו תירוצים. ארה"ב מתלוננת ששופטי ארגון הסחר חורגים דרך קבע מעבר לתחומי הסמכות השיפוטית שלהם, אך מדינות אחרות שחברות בארגון הסחר אינן מסכימות עם טענה זו. בנוסף, טראמפ יכול תמיד לחסום את מינוים של שופטים מסוימים, כפי שעשה פעם קודמו בתפקיד, ברק אובמה. בינתיים ממשיכה וושינגטון להציג התנגדויות אחרות, כולל הטענה - שצצה לפתע בתחילת החודש הנוכחי - שבית הדין לערעורים מתמהמה יתר על המידה בפרסום פסיקותיו.

אז מה ניתן לעשות כדי לשמור על המערכת מבוססת הכללים? חלק מהמדינות, בהובלת יפן, מבקשות לנהל ויכוח עם טראמפ ולהציע תשובות לתלונותיו, בתקווה למצוא פתרונות שישכנעו אותו לשחרר את החסימה. מדינות אחרות מוכנות לדון בחבילה רחבה בהרבה של רפורמות, כולל הרפורמה הגדולה הראשונה בספר הכללים של ארגון הסחר העולמי מאז 1995.

יש הצדקה למהלך כזה. הכלכלה העולמית השתנתה, וארגון הסחר העולמי התרחב הרבה מעבר למקורותיו כמועדון של מדינות בעלות השקפת עולם דומה, והפך לארגון שמקיף כמעט את כל המדינות בעולם. עם זאת, מודים פקידים שקשה מאוד לבצע שינויים משמעותיים בארגון של 163 מדינות שפועל על בסיס קונצנזוס.

לפיכך אין זה מפליא שנשמעות הצעות גוברות לפתרונות קיצוניים לשמירה על מערכת הסחר מבוססת הכללים. דיפלומטים אירופים הציעו להשתמש בסעיף 25 בהסכם ארגון הסחר העולמי, שמאפשר ליישב סכסוכים באמצעות ועדות בוררות במקום באמצעות ערכאות הערעור החסומות. אך ספק אם הוועדות האלה יוכלו לזכות ברמה מספקת של אמון שתשמור על קיום המערכת.

נשק יום הדין של חברות ארגון הסחר יהיה להשתמש בסעיף 9, שמאפשר הצבעה במקרים שבהם לא ניתן לגבש קונצנזוס, ומספק מנגנון לעקוף את זכות הווטו של ארה"ב. מהלך כזה יוביל לפרישת ארה"ב מארגון הסחר. השאלה היא אם חברות ארגון הסחר יהיו מוכנות להסתכן באפשרות כזו ואם ניתן בכלל לקיים מערכת עולמית מבוססת כללים ללא ארה"ב. 

מה יקרה אם ארה"ב תצא מארגון הסחר?

נניח שטראמפ יוציא את ארה"ב מארגון הסחר. ההשלכות על הכלכלה העולמית ועל כלכלת ארה"ב יהיו עצומות ויכללו צמיחה מופחתת של הסחר, שיבושים בעלי עלות גבוהה בשוק ובשרשרת האספקה, ואובדן מקומות עבודה ורווחים, בייחוד בתעשיות אמריקאיות שתלויות ביבוא וביצוא. חסמי הסחר שייווצרו כתוצאה מהמהלך יאלצו חברות אמריקאיות לצמצם את פעילותן או לעבור אל מחוץ לארה"ב. כמו כן יואץ הסחרור הכלכלי העולמי שיצרו מהלכיו של טראמפ בסוגיות הפלדה, האלומיניום, קנדה, מקסיקו, סין ואירופה.

אם לשפוט על בסיס שיטת ההליכה על הסף שטראמפ נקט עד כה בתחום הסחר, הוא מוכן להסתכן בתוצאות חמורות אלה. אך ייתכן שהוא אינו מודע לכך שאובדן התועלת של חברות בארגון הסחר יפגע בעסקים ובעובדים אמריקאים יותר משפגעו בהם עד כה מהלכי הסחר האחרונים שלו.

החברות בארגון הסחר העולמי מעניקה לסחורות ולשירותים שמיוצרים בארה"ב הגנה מפני אפליה בשווקים זרים. אם טראמפ יבטל את חברותה של ארה"ב בארגון הסחר, תהיה כל מדינה שחברה בארגון חופשייה מתוקף החוק הבינלאומי להפלות כרצונה נגד סחורות ושירותים אמריקאיים אם אין לה הסכם סחר חופשי עם ארה"ב.

בנוסף, נדרשות כל חברות ארגון הסחר להעניק זו לזו מכסי מגן נמוכים יותר ברמות שהוסכמו בארגון הסחר. אם ארה"ב תפרוש, יצטרכו יצואנים אמריקאים לשלם מכסים גבוהים משמעותית כמעט בכל מקום בעולם. מכסים גבוהים אלה יפעלו כבומרנג דרך שרשרות האספקה העולמיות ויצמצמו את תחרותיותם של היצרנים האמריקאים באמצעות הגדלת המחירים הסופיים שלהם.

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 יורד בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

מגמה חיובית באירופה; השינויים האחרונים שביצע באפט בהשקעות של ברקשייר

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026