גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך תוקעת החדשנות מנוע חשוב של העלאת רמת החיים

כלכלנים שמנסים להסביר את ההאטה ארוכת-הטווח בפריון בעולם המפותח, מאמינים יותר ויותר שרווחי החדשנות הפסיקו לחלחל לכל הכלכלה, כפי שהם עשו תמיד, כך שרק החברות הגדולות נהנות מהם, לקטנות לא נשאר, וכולם נפגעים

קו ייצור במפעל רכב / צילום: רויטרס Philippe Wojazer
קו ייצור במפעל רכב / צילום: רויטרס Philippe Wojazer

מאז המהפכה התעשייתית, המצאות גדולות עברו במהירות מפירמה לפירמה ומתעשייה לתעשייה, בתופעה שנקראה הפצה והעניקה תנופה לכלכלה. אלא שהיום יש עדויות מצטברות לכך שמנוע הצמיחה הזה אינו פועל, וכמה כלכלנים רואים בכך את הסיבה להאטה בגידול בפריון העבודה שפוגעת במדינות המתקדמות.

הפריון, שנמדד בדרך כלל בתוצר לשעה לעובד, מודד את היעילות שבה מיוצרים סחורות ושירותים בכלכלה. שיפור הפריון - כלומר הגדלת כמות המוצרים והשירותים שמיוצרים על ידי כל עובד - הוא אחד המנועים ארוכי-הטווח החשובים של העלאת רמת החיים.

לאחרונה חשפו כלכלנים תופעה מדאיגה: החברות המובילות אמנם הופכות לפוריות יותר, אבל הפריון תקוע אצל כל האחרים. והפער בין שני המחנות הללו הולך ומתרחב, כאשר גלובליזציה וטכנולוגיה חדשה מעניקות יתרונות מוגדלים לענקיות של הכלכלה העולמית.

"דברים טובים שקורים בצמרת לא מחלחלים למטה אל הזנב", אומר אנדרו הולדיין, הכלכלן הראשי של הבנק אוף אינגלנד.

בעיות פריון יכולות בסופו של דבר לפגוע ברמת החיים, וכל פער בין החברות המובילות ליתר החברות במשק יכול להחמיר פערי הכנסה והון במדינה.

בעיית החדשנות

הדוגמה השבדית

אם כך, מה לא בסדר עם הפצת החדשנות?

בעיירה הקטנה גולרינגן בשבדיה, לאחת מחברות הבנייה הגדלות בעולם, סקנסקה, יש שותפות עם ענקית הרהיטים איקאה, שהביאה רעיונות חדשים לבניית דיור בר השגה. המיזם המשותף, שנקרא BoKlok, נשען על רובוטים לבניית חדרים טרומיים במפעל. אחר כך החדרים הללו מורכבים באתרים בצפון אירופה יחד כמו בתי לגו.

סקנסקה אומרת שהתהליך קיצר בחצי, לתשעה חודשים, את משך הזמן לבנייה וציוד של בית דירות בן ארבע קומות - עד לארונות הבגדים - והפחית עלויות ב-35%. המפעל בגולינגן מייצר 1,200 דירות בהישג יד בשנה והוא עומד להרחיב את כושר הייצור ב-50%.

הפרויקט הזה מראה איך חברות גדולות יכולות לנצל את יתרונות כלכלת הגודל שמציעים הטכנולוגיות והשווקים העולמיים החדשים. חברות בעלות יותר הזמנות יכולות לבצע השקעות קלות יותר, מפני שכל יחידה חדשה שהן ייצרו תהיה זולה יותר לייצור.

"כעת אנחנו נערכים להעלות בצורה משמעותית את רמת האוטומציה שלנו, כשאנחנו מכירים באמת את רמת הביקוש בשוק, ויש לנו המחזורים לממן את ההשקעה הזו", אומר ירקר לסינג, מנהל המחקר והפיתוח ב- BoKlok. "אנחנו מרוויחים מכך שסקנקה היא חברה גלובלית".

במרחק שלוש שעות נסיעה, בעיירה הולסטהאמר, חברת בנייה שבדית קטנה יותר שמתמקדת בשוק המקומי ניסתה גם היא לתעש את הייצור שלה לפני כמה שנים. החברה, NCC, לא יכלה לגרום לזה להצליח, והמפעל שהיא פתחה נסגר.

"קשה לנהל מפעל של בנייה טרומית או לנסות פתרונות אחרים עם עלויות קבועות גבוהות כששוק הבנייה מתנודד כמו שהוא בשבדיה", אומרת מדלן נובס, מנהלת הפיתוח העסקי בחברה.NCC אומרת שכעת היא מתמקדת ב"האחדה של תקני תכנון כדי להשיג אופטימיזציה של עלויות בלי צורך במפעל".

לאן נעלם הפריון?

מאז המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, הפריון האמריקאי גדל בכ-1.2% בשנה - מחצית קצב הגידול שלו בשנות ה-70, ושליש ממה שהוא היה בעשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה, בניכוי האפקטים הזמניים של גאות ושפל כלכליים. יפן ואירופה, בייחוד בריטניה ואיטליה, רשמו ביצוע גרוע אפילו יותר.

הכלכלנים מאשימים בהאטה בגידול בפריון שורה של גורמים, כולל הריביות האולטרה--נמוכות, מדידה לא נכונה של תוצר בעולם דיגיטלי וירידה בכושר החדשנות של האנושות. רוב התיאוריות לא מצליחות להסביר את כל החידה.

כעת המחקר מתמקד בהפצת החדשנות. לפי נתונים על הכלכלות המפותחות מארגון OECD, 5% מהיצרנים שהיו הפרודוקטיביים ביותר העלו את הפריון שלהם ב-33% בשנים 2001-2013, והמובילים בפריון במגזר השירותים העלו את הפריון שלהם ב-44%.

באותה תקופה, כל יתר היצרנים העלו את הפריון שלהם ב-7% בלבד, וחברות השירותים הכלליות רשמו עלייה של 5% בלבד בפריון שלהן.

"אלו שמשתרכים מאחור מרחיבים את הפיגור שלהם", אומר דן אנדרוז, הכלכלן שהוביל את מחקר הפצת החדשנות של OECD.

לפיצול הזה של הכלכלה העולמית יש השלכות מיידיות על העובדים מן השורה. הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב מצאה שכמעט כל הגידול בפערי השכר בארה"ב מאז 1978 נבע מפערי שכר בחברות (פירמות) שונות. והפערים הללו נשארים במידה רבה ללא שינוי.

פערי הפריון התחילו עוד לפני המשבר הפיננסי. מכון מקינזי גלובל, חטיבת המחקר של חברת הייעוץ העסקי האמריקאית, מצא שרבע מהגידול בפריון בארה"ב בשנים 1995-2000 נבע מקמעונאים. שישית מהגידול נתרמה על ידי קמעונאית אחת, וולמארט. רשתות שיווק אחרות נשארו הרחק מאחור, אם הן החזיקו מעמד בכלל.

לחץ מכיוון אמזון

בימינו, הרשתות נמצאות תחת לחץ של מתחרות מקוונות כמו אמזון, וזהו מרוץ פריון חדש בצמרת. הנתונים מראים שהחברות הפוריות ביותר הן בדרך כלל הגדולות ביותר. הגלובליזציה מאפשרת להן לגדול עוד יותר, והיא מעניקה לחברות נישה מתמחות שוק גדול מספיק כדי לשרוד ולהצליח.

לענקיות דיגיטליות כמו אמזון, גוגל (אלפאבית) ופייסבוק, יתרונות הגודל הם משמעותיים. לא זו בלבד שהגיאוגרפיה לא מגבילה את הנגישות ללקוחות. כאשר יותר מוכרים עולים על הפלטפורמה של אמזון, או יותר משתמשים מצטרפים לרשת החברתית של פייסבוק, השירות שהן מציעות הופך להיות יותר בעל ערך לכל המשתמשים האחרים.

יתרון נוסף: חוקרים מצאו שחברות גדולות יותר טובות יותר בהגנה על היתרונות הטכנולוגיים שלהן באמצעות רישום פטנטים. רק 25 חברות סיפקו מחצית מסך הפטנטים שקשורים לטכנולוגיה במשרד הפטנטים האירופי בשנים 2011-2016, לפי נתונים רשמיים.

יתרון הגודל מאפשר לבצע ניסויים בטכנולוגיה מתקדמת שאינם אפשריים בחברות קטנות יותר. דוח נפרד של מכון המחקר מקינזי שפורסם באפריל מצא שמי שאימץ בשלב מוקדם את הבינה המלאכותית כבר הרוויח אולי "יתרון בלתי מחיק" של רווח ביחס למתחרים שעדיין לא אימצו את הבינה הזו.

היתרונות של חברות הצמרת היו המנוע העיקרי של הפריון מאז המהפכה התעשייתית, וכל הכלכלה נהנתה מכך. מה קרה בינתיים?

כמה כלכלנים אומרים שייתכן שהמנהלים הטובים ביותר נהרו לחברות המובילות, אל הצמרת - כי החברות הרב-לאומיות מציעות שכר גבוה יותר. לפי סקר ניהול עולמי, חברות קטנות יותר מנוהלות בצורה גרועה יותר באופן עקבי, והן אחריות לרוב פערי הניהול ברחבי מדינות.

"בחברות רבות קיים העדר של מודעות עצמית", אומר ג'ון ואן רינן, פרופסור לכלכלה ב-MIT במסצ'וסטס. "יש חברות שחושבות שהן מדהימות, ולמעשה הביצועים שלהן די גרועים".

המאמץ של בריטניה

בבריטניה יש מאמץ ציבורי ופרטי לשנות את המגמה הזו, לאחר שהפריון הפך לתפוח אדמה פוליטי לוהט אחרי עשור של צמיחה פושרת. התוצר לשעה לעובד בבריטניה נמוך ב-23% וב-26% בהשוואה לארה"ב ולגרמניה בהתאמה.

במרכז טכנולוגית הייצור בקובנטרי, אנגליה, עוסקת קבוצת מהנדסים מנוסים לשעבר בייעוץ לחברות קטנות ובינוניות של איך לשפר את תהליכי הייצור שלהן. המהנדסים מנסים גם להסביר בפשטות את הטכנולוגיות חדישות ביותר, כמו הדפסה תלת ממדית, רובוטיקה ולמידת מכונה, שיכולות להיראות מפחידות. הטענה היא שעלות ההטמעה של טכנולוגיות כאלה הולכת ויורדת.

חלק גדול משיפור הפריון מגיע מאוטומציה, אבל כמה כלכלנים מזהירים שזו חרב פיפיות. כמה חברות אכן הופכות לפוריות יותר על ידי החלפת עובדים במכונות, אבל אין ערובה לכך שהעובדים המיותרים ימצאו עבודה שתהיה פורייה במידה שווה.

"במודל הכלכלי הסטנדרטי, כשתעשייה אחת שוקעת, כל העובדים והמכונות שלה יעברו לפעילויות פרודוקטיביות יותר", אומר פרופסור הא-יון צ'נג מאוניברסיטת קיימברידג', "אבל במציאות זה לא עובד כך".

הגלובליזציה הקלה על אוטומציה של מגזרים שמייצרים סחורות ושירותים שאפשר לסחור בהם ברחבי העולם, אבל זה אומר שהמגזרים הללו מעסיקים עתה הרבה פחות עובדים מכפי שהם העסיקו לפני 40 שנה. מחקרים עדכניים מצאו שייתכן שהתוצאה היא נדידה של תעסוקה למשרות של פחות פריון, כמו משלוחי מזון מהיר או ניקוי משרדים - עבודות שקשה להעביר לאוטומציה.

פול פריצ'רד הוא מנהל חברת אבאקוס לשירותי חשבונאות שמעסיקה שישה עובדים בלבד בלונדון. הוא חסיד גדול של הטכנולוגיות החדשניות ביותר, ובנה פלטפורמה שמאפשרת ללקוחותיו לנהל מרחוק את הפיננסים שלהם.

המתחרה שלו היא ענקית ראיית החשבון PwC, שפיתחה לאחרונה תוכנה שיכולה לסרוק אלפי דפים של חוזים משפטיים בכמה דקות. התוכנה הזו מאפשרת לחברת מדיה לבדוק חוזים שקשורים לזכויות מדיה במהירות של פי 30 מבדיקה ידנית, במחיר של שמינית מהבדיקה הרגילה, אומר הבוס הטכנולוגי של PwC, קרייג מקינון.

מאחר שהטכנולוגיה היא שלה, PwC גורפת את כל יתרונות הפריון. לאבאקוס המתחרה הקטנה יש גישה לכלי תוכנה דומה, אבל היא צריכה לשלם לחברת תוכנה אחרת כדי להשתמש בו, ולכן יתרון הפריון שלה נמוך יותר.

פיתוח התוכנה הזו "לא יהיה כלכלי לחברה קטנה כמו אבאקוס, מאחר שעלויות הפיתוח יהיו גבוהות מדי, ולא נוכל להציע את אותה בטיחות שספק גדול יכול להציע", אומר פריצ'רד.

יורגן מאייר, מנכ"ל החברה הבריטית של סימנס, אומר שהפצת טכנולוגיה עונה על האינטרס של החברות הגדולות והחדשניות ביותר, מפני שהספקיות שלהן זקוקות לחדשנות הזו. "אם שרשראות האספקה שלנו יהיו פוריות, גמישות וזריזות יותר, זה יהיה טוב לכולם במערכת", הוא מסביר. 

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה