גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפעם זה ייגמר אחרת? מגזר ההייטק שוב התנתק מהמציאות

חשבתם שהלקח מבועת הדוטקום של שנת 2000 נלמד והופנם? תחשבו שוב: רוב חברות ההייטק שמנפיקות מניות לציבור היום מפסידות כסף, ואלה שנסחרות ממשיכות להפסיד כספים שנים אחרי ההנפקה ● ומאיפה הכסף למימון קרנות ההון סיכון, היזמים, העובדים והבנקאים? ממדיניות הכסף הזול של הבנק המרכזי

בועה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בועה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ב-2001 יצא לאור בישראל ספרו של גידי רף "יומנו של סטארט-אפיסט בדרך למכה". בספר תיאר רף באופן משעשע עולם ההייטק בשנות הדוטקום העליזות בשלהי בועת האינטרנט של שנת 2000. רף שם ללעג את העולם התרבותי אפוף האשליות והחשיבות העצמית שבו עטפה את עצמה תעשיית האינטרנט בטרם גררה את העולם לבועה הראשונה של המאה הזו.

נזכרתי בספרו של רף כשקראתי לאחרונה את הספר "Disrupted - My Misadventure in the Start-Up Bubble" , פרי עטו של דן ליונס, שיצא לאור לפני שנתיים. ליונס היה העורך הטכנולוגי של מגזין "ניוזוויק", ובשנת 2013 הצטרף לסטארט-אפ HubSpot שגייס יותר מ-100 מיליון דולר. הוא בילה שם כשנה וחצי, עד שהחברה הונפקה בנאסד"ק.

לטורים הקודמים של חנן שטיינהרט: 

בועה אחת, בועה שנייה, בועה שלישית. פוף!

מי צריך תכנון מרכזי בשווקים? תנו להם לעבוד לבד

איך הורסים חברה קפיטליסטית? פוגעים במטבע שלה

וכך הוא מתאר בספר, שטיפס חיש מהר לרשימת רבי המכר של "ניו-יורק טיימס": "כלבים משוטטים במסדרונות המשרדים, שמעוצבים בסגנון גן ילדים... בצהריים אני מוזמן לקומה השנייה וכולם עושים שכיבות סמיכה יחד... כולם צפופים במרחב אחד כמו מפעל חולצות בבנגלדש, רק עם לפטופים במקום מכונות תפירה... מדי פעם פורצים 'קרבות אקדחים'. 'הילדים' משחקים בלירות זה בזה ולהסתתר מתחת לשולחנות... לאף אחד אין משרד או שולחן.... כל אחד תופס לו איזה מקום פנוי..."

הספר ממשיך בתיאורים: "בשבועיים הראשונים ביליתי בהדרכה... 'אנחנו לא מייצרים כאן מוצר, אנחנו מובילים מהפכה עולמית, משנים את החיים של אנשים', מסביר המדריך. האמת היא שאנחנו בסך הכול מוכרים תוכנה המאפשרת לעסקים קטנים לשווק אונליין ולמכור עוד קצת מוצרים. הלקוחות שלנו כוללים אנשים שמפוצצים אנשים באימיילים שהם מעולם לא ביקשו, שנושאים כותרות מטעות כדי שהם יתפתו לפתוח אותם, אך המדריך עסוק בלהט בשטיפת מוח על איך אנחנו משנים את העולם והופכים אותו למקום טוב יותר. העובדים החדשים מהנהנים בראשם..."

"התחושה היא כאילו נקלעתי לקבוצת אנשים שחיו במשך שנים בבדידות ויצרו לעצמם שפה, ריטואלים, דת משל עצמם, ואפילו במובנים מסוימים מציאות משל עצמם"...

אלא שהסיפור של ליונס אינו מתמצה רק בתיאור מקרה פרטי וספציפי של הנעשה בחברת הייטק. כמו קודמו הישראלי, ספרו של רף, הספר של ליונס מביא לקוראים את סיפורה של תת תרבות שנערצת על ידי ההמונים והתקשורת, ואותה הוא מצייר כסוג של כת.

כעבור כמה חודשים שבהם שהה ליונס בחברה הוא פנה לחבר שמכיר היטב את עולם הסטארט-אפים. "המקום נראה מחוץ לשליטה", התלונן באוזני החבר, ותהה אם אולי עדיף שיעזוב. החבר הרגיעו: "כל מה שאתה חווה הוא לגמרי נורמלי. הרי מה הסוד הגדול של כל הסטארט-אפים האלו", הסביר, "הסוד הגדול הוא שלאף אחד אין מושג מה הם עושים. כשזה מגיע לניהול, היום זהו עידן הטירונים. הם פשוט ממציאים את הדברים תוך כדי תנועה, וכשהם מנסים להביא מנהלים יותר מנוסים ומקצועיים, הם בדרך כלל עוזבים בתוך זמן קצר. אפילו כמה מחברות הטק הגדולות הן בתת-תפקוד (Dysfunctional) מוחלט".

המועדון-המתרחב-של-חדי-הקר

"אל תהיה רווחי, רק תצמח מהר"

החבר, שעבד בתעשיית ההייטק מאז שנות השמונים, כמפתח, יועץ ובנקאי השקעות, המשיך להסביר: "היום כבר לא מתוגמלים על המצאת טכנולוגיה מדהימה, היום הכול סובב סביב המודל העסקי. השוק משלם על חברה שצומחת מהר. אל תהיה רווחי, רק תצמח מהר".

צמיחה מהירה מובילה להנפקה, וזו מתגמלת את המשקיעים ואת הבנקאים. הייטק בחסות בועת האשראי 2018.

לפי מחקר של ג'י ריטר מאוניברסיטת פלורידה, בשנת 2017, 83% מחברות ההייטק שהנפיקו מניות לציבור הפסידו כסף. הפעם הקודמת שחברות הייטק הנפיקו ללא רווחים בממדים כאלו הייתה 1999 (86%). אגב, בשנת 1980, כאשר סטיב ג'ובס הנפיק את אפל, החברה הייתה רווחית, כמו 91% מהחברות שהנפיקו באותה שנה.

באקלים של בועת הטק 2.0 נולדה בעמק הסיליקון סיסמא: Losing money is not a bug. it’s a feature, "להפסיד כסף זה לא באג, זה תכונה (כמו של מוצר)".

החברות ממשיכות להפסיד ים של כספים גם שנים לאחר שהונפקו לציבור. הרשימה כה גדולה שלא נטרח לפרט, אך הסיכום פשוט וחוזר על עצמו. חברות ששוות מיליארדים, קרנות הון סיכון שהרוויחו מאות מיליונים, יזמים ועובדים שהרוויחו עשרות מיליונים, והכול מחברות המפסידות עשרות ומאות מיליונים של דולרים שנה אחר שנה, כסף של אחרים, לעיתים כבר חמש, עשר ואף 15 שנה.

וכך כסף ציבורי שמקורו במכונות הדפוס של הבנק המרכזי האמריקאי גורם להרס של עסקים נורמליים שאינם יכולים להרשות לעצמם לפעול בהפסדים של מאות מיליוני דולרים לאורך שנים. הנה כי כן עוד תוצאה של בועת האשראי. טכנולוגיות משבשות (Disruptive technologies), הנובעות לא מחדשנות אלא מכסף זול.

האם עסקים כאלו יכולים בכלל להרוויח כסף אי פעם או שעיקר החדשנות אינה בטכנולוגיה אלא ביכולת לקיים סוג חדש של עסק, כזה שלעולם אינו חייב להרוויח כסף אלא יקווה לחיות על כספם של אחרים?

האם אובר תצליח להרוויח אי פעם?

החברה הפרטית שגייסה את סכומי הכסף הגדולים ביותר בבועה 2.0 היא חברת שיתוף הנסיעות אובר. מאז 2010 היא גייסה כ-21.7 מיליארד דולר. הדוחות הכספיים של החברה אינם רשמיים או פומביים, הם הודלפו לתקשורת, וגם פורסמו באופן סלקטיבי וכללי, ובכל זאת הם מרתקים.

בשנת 2017 החברה הגדילה את הפסדיה לכ-4.5 מיליארד דולר. גם הכנסות החברה גדלו באופן דרמטי ועמדו על כ-7.5 מיליארד דולר. מיליארדים היו ההפסדים גם בשנים 2016 ו-2015.

אובר כידוע מפעילה צי של נהגים ומכוניות העובדים עבורה בקבלנות. כ-80% מהכנסות החברה שולמו לנהגים-קבלנים אלו. הוצאות נוספות, כמו עמלות לצדדים שלישיים, עמדו על כ-9.9% והשאירו לחברה לצורך האופרציה כ-9.6% מהכנסותיה. הוצאות אובר לתפעול המערכת עמדו על כ-15.6% מסך ההכנסות. בגדול, ההפסדים של אובר עמדו אפוא על כ-50% מהכנסותיה. השאלה האם אובר יכולה להרוויח כסף ובפרט את סכומי הכסף הגדולים המסוגלים להצדיק שווי של 62 מיליארד דולר, כשווי סיבוב הגיוס האחרון --שלא לדבר על החזר 22 מיליארד הדולר שהושקעו - עדיין תלויה מאוד באוויר.

אובר היא רק דוגמה טובה לעולם המושגים של ההייטק היום. בספרו ממשיך וקובע ליונס: "עמק הסיליקון התנתק באופן רשמי מהמציאות בפעם השנייה בשני עשורים, ואפילו משקיעים מנוסים ומתוחכמים מודים כי הם כבר לא יכולים להבחין בין טוב לרע.

הטריק החדש-ישן: דיווחי נון-גאאפ

כדי לטשטש את התמונה, התפתח בשוקי ההון מוסד חדש-ישן - דיווחים כספיים מדומים. לפי החוק, חברות ציבוריות חייבות לפרסם דוחות כספיים בהתאם לסטנדרט חשבונאי מסוים המכונה גאאפ (GAAP- General Accepted Accounting Principals). הסטנדרט הזה נועד לוודא שכל דיווחי החברות הציבוריות יהיו זהים ויכללו את כל המידע החשוב שיש לגלות למשקיעים.

בנוסף לדיווחי הגאאפ מותר לחברה גם לדווח Non GAAP. אלו דיווחים המתבססים על היגיון אחר, כפי שהנהלת החברה מוצאת לנכון. למשל, אם לחברה הייתה הוצאה גדולה חד פעמית יכולים המנהלים שלא לכלול את ההוצאה בדיווח ה"נון-גאאפ" בנימוק שהוצאה חד פעמית כזו אינה מלמדת על המצב האמיתי והמתמשך של החברה.

עם השנים הפכו דיווחי הנון-גאאפ ליותר ויותר פופולריים וגם קיבלו ביטוי מיוחד בהודעות של החברות לעיתונות ובסיקור התקשורתי של החברות.

לא רק חברות קטנות משפצות את הדוחות הכספיים. הנה למשל דיווח של בלומברג משנת 2017: "פייסבוק עדיין מדווחת את הכנסותיה ללא עלויות השכר המשולם במניות, אלו היו קבורים בעמוד 11 של הדוחות. ההכנסות נטו של החברה ב-2015 קפצו מ-3.7 מיליארד דולר לפי כללי גאאפ ל-6.5 מיליארד דולר לפי נון-גאאפ, קפיצה של 78%".

מאמר של ה"ניו-יורק טיימס" מאפריל 2016 מפרט: "לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה, 90% מהחברות הכלולות במדד 500 S&P דיווחו לפי נון-גאאפ בשנת 2014 לעומת 72% בשנת 2009. המחקר גם הראה כי ב-2015 ההכנסות על פי נון-גאאפ עלו בממוצע ב-6.6% (בהשוואה ל-2014). לעומת זאת, לפי כללי גאאפ ההכנסות דווקא ירדו ב-11% (לעומת 2014)".

בשנת 2011 התפרסם הספר "This Time is Different - Eight Centuries of Financial Folly" ("הפעם זה שונה - שמונה מאות של איוולת כלכלית"), פרי עטם של שני כלכלנים בעלי מוניטין, כרמן ריינהרט וקנת רוגוף.

שם הספר אינו מקרי כמובן. הוא סוקר משברים כלכליים שונים לאורך שש מאות שנה ובעשרות מדינות, ומסביר: "בכל פעם המומחים טענו: 'הפעם זה שונה' והסבירו כי הכללים הישנים של הערכות שווי לא חלים עוד ושהסיטואציה החדשה אינה דומה בשום דרך לקטסטרופות העבר" .

קהילת ההייטק מלאה במומחים שמסבירים מדוע גם הפעם זה שונה ומדוע 2018 שונה מאוד מ-1999. נותר לנו רק להמתין ולראות אם ה"טכנולוגיה ההרסנית" תצליח להרוס את מה שהוכח כנכון שוב ושוב לאורך מאות שנות היסטוריה של "איוולת כלכלית" או שמא הפעם זה שונה, בדיוק כמו שהבטיחו ששנת 2000 תהיה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. 

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי