גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

המציאות דורשת בנייה לגובה, אך הישראלים רוצים צמודי קרקע

למרות מצוקת הדיור והצורך הגדול בדירות חדשות, 52% משטח המגורים בישראל נתפס ע"י בתים צמודי קרקע, ונראה כי מי שיכול להרשות זאת לעצמו מעדיף את האדמה ● כיצד התפתח החלום הישראלי מווילה עם גג רעפים אדום לאחוזה פרטית ומפנקת הכוללת את כל החידושים המודרניים, ואיך הבנייה האקולוגית משתלבת בחלום העדכני?

בית של האדריכל יוסי קורי בארסוף  / צילום: ליאור אביטן
בית של האדריכל יוסי קורי בארסוף / צילום: ליאור אביטן

למרות משבר הדיור וחרף ההצהרות על הצורך בציפוף ובחיזוק הבנייה לגובה, 81% ממבני המגורים שנבנו בישראל בין 1994 ל-2014 - ללא הבנייה ביהודה ושומרון שם כמעט אין בנייה רוויה - הם מבנים צמודי קרקע: וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים וכיוצא בזה, כך עולה ממסמך שפרסם לאחרונה האגף לתכנון סביבתי ובנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה. בשורה התחתונה, 35% מהאוכלוסייה בישראל גרה כיום בבתים צמודי קרקע, שתופסים 52% מהשטח למגורים.

אפילו באזורי הביקוש, מחוזות תל-אביב והמרכז, 23% מהאוכלוסייה גרה במבנים צמודי קרקע, אשר תופסים 61% מהשטח למגורים. עוד קובע המסמך כי בניגוד למה שניתן היה לצפות כשרואים את הבנייה המסיבית של מגדלים חדשים, מגמת הבנייה צמודת הקרקע למגורים דווקא החריפה ב-20 השנים האחרונות ביחס לשנותיה הראשונות של המדינה. כותבי המסמך מדגישים כי יחידת דיור צמודת קרקע דורשת שטח קרקע גדול פי 6 מיחידת שטח בבנייה מרקמית.

המחקר אמנם אינו בודק את נטיות הלב של האנשים, אך עולה ממנו שרבים בוחרים לגור בווילה ביישוב או בשכונה עם אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי דומה לשלו. 

האדריכל שחר לולב, המתגורר ביישוב הקהילתי שמשית, ליד נצרת, מעיד שההעדפה של הישראלים לצמודי קרקע היא גם חברתית: "בשכונות החדשות בערים אנשים לא מקבלים את האפשרות של מרחב ציבורי וקהילה. הם מחפשים עוד דברים. הרצון הוא משולב: חינוך לילדים וקהילה והדשא והבריכה". 

היתרי בנייה שניתנו ב-2017

שתי מכוניות לפחות לכל משפחה

בין אם מדובר בארסוף, בעומר או בסביון, במושב בעמק יזרעאל, בכפר ערבי במשולש או במצפה בגליל, ביישובי השרון או בהרחבה בקיבוץ - רבים מהבתים הפרטיים נבנים בשכונות או ביישובים שאין בהם מקומות עבודה ולכן הדיירים צריכים לנסוע כל יום שעות למקום העבודה ולרוב כל משפחה מחזיקה שתי מכוניות לפחות.
תחום הבנייה הפרטית בישראל הוא בעצם אוסף של פרדוקסים: משרדי הממשלה מצהירים על כך שמדינת ישראל נדרשת להצטופף, ובכל זאת מקימים עוד יישובים "כפריים" והופכים את היישובים החקלאיים לפרברים; מי שמטיף לחיסכון בטביעת הרגל האקולוגית בונה וילות "סביבתיות", חסכוניות באנרגיה; היישובים הופכים לסגורים ואקסקלוסיביים למגזרים מסוימים וחוק הלאום החדש אף יחזק מגמה זו, אך האדריכלים מתכווננים ל"בינלאומי" ומדברים על פתיחות לנוף.

אם בעבר גג הרעפים האדום והדשא מלפנים היו הסטנדרט, היום האדריכלות הרבה יותר מגוונת. "מבחינה אדריכלית, ניתן לומר שהאדריכלות החדשה מפרקת את הווילה", אומרת ורד בלטמן-כהן. היא התחילה כמעצבת והיום היא בעיקר מתכננת וילות ענק בסגנון מודרני, בהיר ונקי. לדבריה, "בשנות ה-70 היו בונים בית על קומות עם גג רעפים. לפעמים קומת הקרקע הייתה מפולשת וכל השטח מסביב היה מיועד לחקלאות. היום אין כמעט חקלאות, אז במושבים כל השטח, 2.5-3 דונם, מנוצל לבניית הבית. הבית זה כבר לא גוש באמצע המגרש, אלא בנוי מכמה מבנים שיש ביניהם הרמוניה וחיבור. זה מכניס את החוץ לתוך הבית".

בלטמן-כהן עצמה חיה ועובדת בבית שעיצבה לעצמה באחד ממושבי השרון. לדבריה, אפשר לראות מגמה ברורה של שינוי בתכנון הבנייה הפרטית, שקשורה להיעלמות החקלאות. "הרעיון הוא שיחידת הדיור מתפרקת ויודעת להתאים את עצמה לצרכים המשתנים בבית. זה רלוונטי במיוחד לאנשים עם מקצועות חופשיים. זה מאפשר להם להקים משרדים בתוך הבית וחוסך את הנסיעות לעיר", היא אומרת.

"לא לחשוב רק על הכאן ועכשיו"

האדריכל יוסי קורי מתמחה בבנייה אקולוגית. בין היתר הוא היה שותף בתכנון בית הספר פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב, ובמבנה הסדנאות החדש של שנקר ברמת-גן. בימים אלה הושלמה וילה בתכנונו ביישוב ארסוף שכוללת, בין היתר, שימוש בחומרים מתחדשים וחומרים ממוחזרים והימנעות מחומרים רעילים. "בבניית מבני ציבור יכולים לחשוב קדימה, ולכן מביאים בחשבון שיקולים כבנייה איכותית שתחזיק לאורך זמן. בבנייה הפרטית הלקוח חושב על כאן ועכשיו", הוא אומר.

"בהקשר של וילות ואדריכלות ירוקה זה תכנון פסיבי ואיכותי. כלומר העמדה נכונה של המבנה ביחס לסביבה: כיווני הרוח, תנועת השמש ואיך רותמים אותה לטובתנו בחורף ובקיץ. השיחה עם הלקוחות היא בדרך כלל על יפה ופרקטי, אבל בעיניי צריך לחשוב יותר לעומק".

האם זה לא פרדוקס שאתה מתכנן על מחשוף כורכר, במרחק עשרות מטרים מקו המים, בשכונה אקסקלוסיבית וקורא לזה בנייה ירוקה?

"בעיניי חד-משמעית אין בעיה. ברור שבעולם אידאלי היינו צריכים כולנו לגור ברמת צפיפות גבוהה ולהתבסס על תחבורה ציבורית, אבל העולם מורכב ולא חי לפי אידאות. דווקא בתור סביבתן, הדבר הכי נכון בעיניי הוא איך מנתבים את הדברים במציאות הנוכחית. מלכתחילה כל תחום הבנייה הוא מאוד בעייתי כי אנחנו מייצרים נזק סביבתי בהגדרה. כמובן שאי אפשר שכולם יגורו בטבע ולכן האחריות של האדריכלים היא למזער את הנזקים, וגם לייצר סביבת חיים טובה יותר. ובכלל - מה זה צפוף? ברמה הפרקטית, מקופסת גפרורים ועד עיר שלמה, אתה צריך לתכנן את זה הכי ירוק שאתה יכול".

משרדם של האדריכלים שחר לולב ועודד רוזנקוייר, SO architecture, נמצא בקיבוץ שער העמקים. בעשר השנים שחלפו מאז שפתחו אותו הפכו השניים למותג מוביל באזור הצפון. רבים מהבתים שתוכננו במשרד SO architecture מרחפים מעל הקרקע: "אנחנו בונים באזור הגליל והגולן, שבהם הקרקע משופעת, ולכן אנחנו לא צריכים לחפור כדי לרחף. זו ארץ מוכת שמש ולכן הריחוף מייצר צל נעים. אתה מתכנן בחוץ סוג של חלל פנים. הריחוף מייצר קלילות, אבל זה גם קונץ כזה. זה גורם התרגשות. כנגד חוקי הכבידה לכאורה. כשאתה מרחף אתה נוכח. אנשים רוצים בולטות, חדשנות, שיראו אותם".

באתר האינטרנט של משרד SaaB החיפאי ניתן להתרשם מווילות שנבנות בשכונת דניה בחיפה, בקיסריה, וגם במושבים בחוף הכרמל ובמצפים בגליל. את האדריכלות ניתן להגדיר כמודרנית, עם קווים נקיים, ובעיקר מאוד פתוחה לנוף. האדריכל לוסיאנו סטנדראו, יליד צ'ילה שגדל בארץ, מסביר שהתאים לו להתחבר עם סגנון האדריכלות הבינלאומי. "אני מאמין שזה סגנון שנכון למקום שאנחנו חיים בו. הפונקציונליות, היעדר עיטורים וקישוטיות, האמת של החומר", הוא אומר.
מבחינתו עניין הקשר עם הנוף הוא מהותי: "ריבוי פתחים, אוויר ואור הם המרכיבים החשובים לנו. פעם אמרה לי לקוחה פוטנציאלית שהיא לא כל כך אוהבת אור ואני אמרתי לה שאין לנו מה לעבוד יחד".

אבל אנחנו במדינה ים תיכונית, חם כאן ויש קרינה חזקה. איך אתם מתמודדים עם זה?

"אם לא ליהנות מהחוץ, אז בוא נגור במגדל. אם לגור על הקרקע אז צריך ליהנות מהחוץ. הפתחים הגדולים הם רק אמצעי לייצר חיבור עם החוץ. האדריכלות שלנו מתמודדת עם ענייני האקלים בעזרת אמצעי הצללה נכונים. זה מה שמוליד את העיצוב שלנו".

בתקופה האחרונה אפשר לראות יותר ויותר וילות שנבנות מחומרי בנייה אלטרנטיביים, כלומר לא מבלוקים ומצמנט אלא מבוץ, קש, עץ וחומרים ממוחזרים. האדריכלים שמקדמים את המגמה הזאת טוענים שהבתים האלה סביבתיים יותר וגם נכונים יותר מבחינה אנרגטית.

האדריכל כפיר וקס הוא אחד הבולטים בתחום. "יש היום הרבה הבנה שהבית צריך להיות מותאם אישית, וכחלק מזה נכנסת גם התפיסה הסביבתית. אני חושב שיש ניסיון אותנטי ליצור משהו יותר טוב, צנוע, נטמע בנוף, פחות לפגוע בסביבה", הוא טוען.

"בלונדון רוב השכונות הן של בתים פרטיים"

"היום כבר מובן מאליו שבית פרטי הוא חלק מהתרבות", אומר האדריכל יונתן מונג'ק. "פעם היה צריך להביא ג'ינס ליוויס מחו"ל ורק אנשים עשירים אכלו מנגו. היום אנשים נוסעים עם שקית ניילון וכפכפי אילת לטורקיה. הבנייה הפרטית היא מובנת מאליה, וזה דבר נפלא".

מונג'ק הוא מותג מוכר בתחום בניית וילות היוקרה. סגנון האדריכלות שלו מרפרר לטוסקנה או לפרובנס, הבתים ענקיים, הוא עושה שימוש מגוון בחומרי גמר שנותנים תחושה של רווחה ועושר, אבל גם של חמימות ומסורת. אפילו הגינות כמו לקוחות מספירה אחרת, ירוקות עד, מוגנות, שאין בהן תחושת זמן.

אתה חושב שהישראלים אוהבים לגור בצמודי קרקע, יותר מאשר במקומות אחרים בעולם?

"זו שטות. אני לא מכיר מדינה אחת בעולם המערבי שבה זה אחרת. בארה"ב, הרוב המוחלט גרים בבתים פרטיים. בלונדון, רוב השכונות הן של בתים פרטיים".

איך אתה מסביר את זה?

"הבנייה הרוויה זה הסכם הגיוני של המהפכה התעשייתית שדחפה אנשים לקופסאות".

מי הקליינטים שלך?

"מצד אחד באים אליי אנשים מאוד עשירים, מצד שני יש קיבוצניקים מ'בנה ביתך' שאני בונה להם את הבית ב-6,000 שקל למטר. אף שאני מותג, אני יכול להתחרות במחירים של אדריכלים מהדרגה השישית והשמינית. אני אבנה בית יותר זול מכל אדם אחר. הקליינטים שלי הם חלק מצוות התכנון. אני נותן להם יד חופשית להתווכח איתי. הישראלים הם לא בוקים כמו בחו"ל, הם בודקים, מבררים, מתמקחים ולכן המימוש הכספי שלהם מעולה".

עוד כתבות

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

ארה"ב מכחישה את הטענה האיראנית לפגיעה במטוס F16; עראקצ'י: "נתניהו מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש"

שר החוץ האיראני: "נתניהו, שרואה את המשך הקיום הפוליטי שלו בהתלקחות מחדש של מלחמה, מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש ● שלושה מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי חוסלו בעזה ● תיעודים מראים כי 20 מכליות נערכות לאפשרות של ניסיון פריצת המצור הימי בהורמוז ● שר החוץ עראקצ'י: איראן לא תאפשר להוציא את החומר המועשר מהמדינה ● עדכונים שוטפים 

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

זו כבר קריסה: נאסד״ק נחתך ביותר מ-5% בנעילה

אנבידיה חוטפת מכה נוספת - והמניה צנחה ● הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון