גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

המציאות דורשת בנייה לגובה, אך הישראלים רוצים צמודי קרקע

למרות מצוקת הדיור והצורך הגדול בדירות חדשות, 52% משטח המגורים בישראל נתפס ע"י בתים צמודי קרקע, ונראה כי מי שיכול להרשות זאת לעצמו מעדיף את האדמה ● כיצד התפתח החלום הישראלי מווילה עם גג רעפים אדום לאחוזה פרטית ומפנקת הכוללת את כל החידושים המודרניים, ואיך הבנייה האקולוגית משתלבת בחלום העדכני?

בית של האדריכל יוסי קורי בארסוף  / צילום: ליאור אביטן
בית של האדריכל יוסי קורי בארסוף / צילום: ליאור אביטן

למרות משבר הדיור וחרף ההצהרות על הצורך בציפוף ובחיזוק הבנייה לגובה, 81% ממבני המגורים שנבנו בישראל בין 1994 ל-2014 - ללא הבנייה ביהודה ושומרון שם כמעט אין בנייה רוויה - הם מבנים צמודי קרקע: וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים וכיוצא בזה, כך עולה ממסמך שפרסם לאחרונה האגף לתכנון סביבתי ובנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה. בשורה התחתונה, 35% מהאוכלוסייה בישראל גרה כיום בבתים צמודי קרקע, שתופסים 52% מהשטח למגורים.

אפילו באזורי הביקוש, מחוזות תל-אביב והמרכז, 23% מהאוכלוסייה גרה במבנים צמודי קרקע, אשר תופסים 61% מהשטח למגורים. עוד קובע המסמך כי בניגוד למה שניתן היה לצפות כשרואים את הבנייה המסיבית של מגדלים חדשים, מגמת הבנייה צמודת הקרקע למגורים דווקא החריפה ב-20 השנים האחרונות ביחס לשנותיה הראשונות של המדינה. כותבי המסמך מדגישים כי יחידת דיור צמודת קרקע דורשת שטח קרקע גדול פי 6 מיחידת שטח בבנייה מרקמית.

המחקר אמנם אינו בודק את נטיות הלב של האנשים, אך עולה ממנו שרבים בוחרים לגור בווילה ביישוב או בשכונה עם אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי דומה לשלו. 

האדריכל שחר לולב, המתגורר ביישוב הקהילתי שמשית, ליד נצרת, מעיד שההעדפה של הישראלים לצמודי קרקע היא גם חברתית: "בשכונות החדשות בערים אנשים לא מקבלים את האפשרות של מרחב ציבורי וקהילה. הם מחפשים עוד דברים. הרצון הוא משולב: חינוך לילדים וקהילה והדשא והבריכה". 

היתרי בנייה שניתנו ב-2017

שתי מכוניות לפחות לכל משפחה

בין אם מדובר בארסוף, בעומר או בסביון, במושב בעמק יזרעאל, בכפר ערבי במשולש או במצפה בגליל, ביישובי השרון או בהרחבה בקיבוץ - רבים מהבתים הפרטיים נבנים בשכונות או ביישובים שאין בהם מקומות עבודה ולכן הדיירים צריכים לנסוע כל יום שעות למקום העבודה ולרוב כל משפחה מחזיקה שתי מכוניות לפחות.
תחום הבנייה הפרטית בישראל הוא בעצם אוסף של פרדוקסים: משרדי הממשלה מצהירים על כך שמדינת ישראל נדרשת להצטופף, ובכל זאת מקימים עוד יישובים "כפריים" והופכים את היישובים החקלאיים לפרברים; מי שמטיף לחיסכון בטביעת הרגל האקולוגית בונה וילות "סביבתיות", חסכוניות באנרגיה; היישובים הופכים לסגורים ואקסקלוסיביים למגזרים מסוימים וחוק הלאום החדש אף יחזק מגמה זו, אך האדריכלים מתכווננים ל"בינלאומי" ומדברים על פתיחות לנוף.

אם בעבר גג הרעפים האדום והדשא מלפנים היו הסטנדרט, היום האדריכלות הרבה יותר מגוונת. "מבחינה אדריכלית, ניתן לומר שהאדריכלות החדשה מפרקת את הווילה", אומרת ורד בלטמן-כהן. היא התחילה כמעצבת והיום היא בעיקר מתכננת וילות ענק בסגנון מודרני, בהיר ונקי. לדבריה, "בשנות ה-70 היו בונים בית על קומות עם גג רעפים. לפעמים קומת הקרקע הייתה מפולשת וכל השטח מסביב היה מיועד לחקלאות. היום אין כמעט חקלאות, אז במושבים כל השטח, 2.5-3 דונם, מנוצל לבניית הבית. הבית זה כבר לא גוש באמצע המגרש, אלא בנוי מכמה מבנים שיש ביניהם הרמוניה וחיבור. זה מכניס את החוץ לתוך הבית".

בלטמן-כהן עצמה חיה ועובדת בבית שעיצבה לעצמה באחד ממושבי השרון. לדבריה, אפשר לראות מגמה ברורה של שינוי בתכנון הבנייה הפרטית, שקשורה להיעלמות החקלאות. "הרעיון הוא שיחידת הדיור מתפרקת ויודעת להתאים את עצמה לצרכים המשתנים בבית. זה רלוונטי במיוחד לאנשים עם מקצועות חופשיים. זה מאפשר להם להקים משרדים בתוך הבית וחוסך את הנסיעות לעיר", היא אומרת.

"לא לחשוב רק על הכאן ועכשיו"

האדריכל יוסי קורי מתמחה בבנייה אקולוגית. בין היתר הוא היה שותף בתכנון בית הספר פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב, ובמבנה הסדנאות החדש של שנקר ברמת-גן. בימים אלה הושלמה וילה בתכנונו ביישוב ארסוף שכוללת, בין היתר, שימוש בחומרים מתחדשים וחומרים ממוחזרים והימנעות מחומרים רעילים. "בבניית מבני ציבור יכולים לחשוב קדימה, ולכן מביאים בחשבון שיקולים כבנייה איכותית שתחזיק לאורך זמן. בבנייה הפרטית הלקוח חושב על כאן ועכשיו", הוא אומר.

"בהקשר של וילות ואדריכלות ירוקה זה תכנון פסיבי ואיכותי. כלומר העמדה נכונה של המבנה ביחס לסביבה: כיווני הרוח, תנועת השמש ואיך רותמים אותה לטובתנו בחורף ובקיץ. השיחה עם הלקוחות היא בדרך כלל על יפה ופרקטי, אבל בעיניי צריך לחשוב יותר לעומק".

האם זה לא פרדוקס שאתה מתכנן על מחשוף כורכר, במרחק עשרות מטרים מקו המים, בשכונה אקסקלוסיבית וקורא לזה בנייה ירוקה?

"בעיניי חד-משמעית אין בעיה. ברור שבעולם אידאלי היינו צריכים כולנו לגור ברמת צפיפות גבוהה ולהתבסס על תחבורה ציבורית, אבל העולם מורכב ולא חי לפי אידאות. דווקא בתור סביבתן, הדבר הכי נכון בעיניי הוא איך מנתבים את הדברים במציאות הנוכחית. מלכתחילה כל תחום הבנייה הוא מאוד בעייתי כי אנחנו מייצרים נזק סביבתי בהגדרה. כמובן שאי אפשר שכולם יגורו בטבע ולכן האחריות של האדריכלים היא למזער את הנזקים, וגם לייצר סביבת חיים טובה יותר. ובכלל - מה זה צפוף? ברמה הפרקטית, מקופסת גפרורים ועד עיר שלמה, אתה צריך לתכנן את זה הכי ירוק שאתה יכול".

משרדם של האדריכלים שחר לולב ועודד רוזנקוייר, SO architecture, נמצא בקיבוץ שער העמקים. בעשר השנים שחלפו מאז שפתחו אותו הפכו השניים למותג מוביל באזור הצפון. רבים מהבתים שתוכננו במשרד SO architecture מרחפים מעל הקרקע: "אנחנו בונים באזור הגליל והגולן, שבהם הקרקע משופעת, ולכן אנחנו לא צריכים לחפור כדי לרחף. זו ארץ מוכת שמש ולכן הריחוף מייצר צל נעים. אתה מתכנן בחוץ סוג של חלל פנים. הריחוף מייצר קלילות, אבל זה גם קונץ כזה. זה גורם התרגשות. כנגד חוקי הכבידה לכאורה. כשאתה מרחף אתה נוכח. אנשים רוצים בולטות, חדשנות, שיראו אותם".

באתר האינטרנט של משרד SaaB החיפאי ניתן להתרשם מווילות שנבנות בשכונת דניה בחיפה, בקיסריה, וגם במושבים בחוף הכרמל ובמצפים בגליל. את האדריכלות ניתן להגדיר כמודרנית, עם קווים נקיים, ובעיקר מאוד פתוחה לנוף. האדריכל לוסיאנו סטנדראו, יליד צ'ילה שגדל בארץ, מסביר שהתאים לו להתחבר עם סגנון האדריכלות הבינלאומי. "אני מאמין שזה סגנון שנכון למקום שאנחנו חיים בו. הפונקציונליות, היעדר עיטורים וקישוטיות, האמת של החומר", הוא אומר.
מבחינתו עניין הקשר עם הנוף הוא מהותי: "ריבוי פתחים, אוויר ואור הם המרכיבים החשובים לנו. פעם אמרה לי לקוחה פוטנציאלית שהיא לא כל כך אוהבת אור ואני אמרתי לה שאין לנו מה לעבוד יחד".

אבל אנחנו במדינה ים תיכונית, חם כאן ויש קרינה חזקה. איך אתם מתמודדים עם זה?

"אם לא ליהנות מהחוץ, אז בוא נגור במגדל. אם לגור על הקרקע אז צריך ליהנות מהחוץ. הפתחים הגדולים הם רק אמצעי לייצר חיבור עם החוץ. האדריכלות שלנו מתמודדת עם ענייני האקלים בעזרת אמצעי הצללה נכונים. זה מה שמוליד את העיצוב שלנו".

בתקופה האחרונה אפשר לראות יותר ויותר וילות שנבנות מחומרי בנייה אלטרנטיביים, כלומר לא מבלוקים ומצמנט אלא מבוץ, קש, עץ וחומרים ממוחזרים. האדריכלים שמקדמים את המגמה הזאת טוענים שהבתים האלה סביבתיים יותר וגם נכונים יותר מבחינה אנרגטית.

האדריכל כפיר וקס הוא אחד הבולטים בתחום. "יש היום הרבה הבנה שהבית צריך להיות מותאם אישית, וכחלק מזה נכנסת גם התפיסה הסביבתית. אני חושב שיש ניסיון אותנטי ליצור משהו יותר טוב, צנוע, נטמע בנוף, פחות לפגוע בסביבה", הוא טוען.

"בלונדון רוב השכונות הן של בתים פרטיים"

"היום כבר מובן מאליו שבית פרטי הוא חלק מהתרבות", אומר האדריכל יונתן מונג'ק. "פעם היה צריך להביא ג'ינס ליוויס מחו"ל ורק אנשים עשירים אכלו מנגו. היום אנשים נוסעים עם שקית ניילון וכפכפי אילת לטורקיה. הבנייה הפרטית היא מובנת מאליה, וזה דבר נפלא".

מונג'ק הוא מותג מוכר בתחום בניית וילות היוקרה. סגנון האדריכלות שלו מרפרר לטוסקנה או לפרובנס, הבתים ענקיים, הוא עושה שימוש מגוון בחומרי גמר שנותנים תחושה של רווחה ועושר, אבל גם של חמימות ומסורת. אפילו הגינות כמו לקוחות מספירה אחרת, ירוקות עד, מוגנות, שאין בהן תחושת זמן.

אתה חושב שהישראלים אוהבים לגור בצמודי קרקע, יותר מאשר במקומות אחרים בעולם?

"זו שטות. אני לא מכיר מדינה אחת בעולם המערבי שבה זה אחרת. בארה"ב, הרוב המוחלט גרים בבתים פרטיים. בלונדון, רוב השכונות הן של בתים פרטיים".

איך אתה מסביר את זה?

"הבנייה הרוויה זה הסכם הגיוני של המהפכה התעשייתית שדחפה אנשים לקופסאות".

מי הקליינטים שלך?

"מצד אחד באים אליי אנשים מאוד עשירים, מצד שני יש קיבוצניקים מ'בנה ביתך' שאני בונה להם את הבית ב-6,000 שקל למטר. אף שאני מותג, אני יכול להתחרות במחירים של אדריכלים מהדרגה השישית והשמינית. אני אבנה בית יותר זול מכל אדם אחר. הקליינטים שלי הם חלק מצוות התכנון. אני נותן להם יד חופשית להתווכח איתי. הישראלים הם לא בוקים כמו בחו"ל, הם בודקים, מבררים, מתמקחים ולכן המימוש הכספי שלהם מעולה".

עוד כתבות

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

כדי למשוך חברות בינלאומיות, מדינות העולם מורידות עוד ועוד את שיעורי המס אצלן • עכשיו יש ניסיונות לשים לזה סוף ● המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים 

אילוסטרציה: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות, בהובלת אנבידיה ומניות השבבים

הנאסד"ק נפל בכ-2.5%, ה-S&P 500 נסוג בקרוב ל-2% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD איבדו גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט ירדו ● הדולר התחזק בעולם לשיא מאז אפריל 2025, הזהב ירד מתחת ל-3,900 דולר ● יו"ר הפד קווין וורש: "הבינה המלאכותית יכולה גם לאכזב"

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

אמבולנס של מד''א / צילום: תיעוד מבצעי מד״א

ניסיון פיגוע משולב באזור יריחו - שניים נפצעו

פיגוע משולב במרחב יריחו: ישראלים נפצעו מתקיפה בגרזן, מצוד מתנהל אחר החשודים ●  המרכז הבריטי לסחר ימי דיווח כי מכלית שהפליגה במצר הורמוז הותקפה ● דיווחים שוטפים

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

ים המלח / צילום: שלומי יוסף

עיכובים של שנים ללא יעדים: דוח המבקר על חברות התיירות הממשלתיות

מדוח מבקר המדינה עולה כי כמעט 400 מיליון שקל ניהלו חברות התיירות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, אך לאף רגולטור אין מידע על יעילותן ● בנוסף, החברות לא קבעו לעצמן יעדים, ופרויקטים כמו שיפוץ רחוב, פיתוח שוק או הקמת מרכז צפרות קמו רק יותר מעשור מתחילת ביצוע העבודות ● משרד התיירות בתגובה: "דוחים את הביקורת"

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות