גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוד בעייתיות בחוק הלאום

פתרון "הבעיה הדרוזית" דווקא יגביר את האפליה בחברה הישראלית

רה"מ נתניהו מחבק את המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית / צילום: לע"מ
רה"מ נתניהו מחבק את המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית / צילום: לע"מ

1.

הטרגדיה הגדולה של חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (חוק הלאום) בנוסחו הנוכחי, היא שמדובר בחוק שבבסיסו ובמהותו הוא חוק טוב ומתבקש, ומובן מאליו שיהיה חלק מהחוקה של מדינת ישראל. על כך ש"מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה אנחנו מממשים את זכותנו הטבעית, התרבותית, הדתית, וההיסטורית, להגדרה עצמית" - אין עוררין. זהו סלע קיומנו. בזכות החזון הזה הגענו לכאן כמעט כולנו. בזכותו אנחנו קיימים.

אבל בדומה להצעות חקיקה אחרות שדנים בהן שנים, גם במקרה הזה ממשלת ישראל הנוכחית הצליחה להפוך את הטוב לרע ואת המובן מאליו לבלתי מתקבל על הדעת. היא עשתה זאת בכך שזנחה את החלק השני, הדמוקרטי, של חזון ישראל, בכך שהוסיפה לחוק היסוד סעיפים שמפלים לרעה חלק מאזרחי ישראל, ובכך שהיא מתעקשת שלא לעגן בתוכו את הזכות לשוויון ואת הסעיף שעוסק באופיה הדמוקרטי של המדינה. 

מתווה שנועד להשתיק את האפליה

עכשיו ממשלת ישראל מוסיפה חטא על פשע - שבמקום לתקן את חוק הלאום היא עומדת להסדיר שורה של שינויי חקיקה לקידום מעמדם של הדרוזים והצ'רקסים. ההסדר המתגבש בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין ראשי העדה הדרוזית בעקבות המחאה שלהם נגד חוק הלאום אולי יביא לפתרון ל"בעיה הדרוזית", אבל הוא רק מדגיש את הבעייתיות של חלק מסעיפי חוק הלאום, וגם מגביר את האפליה של ישראלים שלא משרתים בכוחות הביטחון, ערבים וחרדים בעיקר.

המתווה שנועד להשקיט את המחאה הדרוזית ולהחזיר את בני העדה לסדר, כולל 3 חוקים נפרדים העוסקים במעמד החוקי של מיעוטים המשרתים בצה"ל, שבזכותו הם יקבלו הכרה ותמיכה כספית שתשמש, בין היתר, לחיזוק היישובים הדרוזיים ולשימור המורשת הדרוזית והנחלתה

בתי המשפט פסקו בעבר - ברוח מגילת העצמאות - כי קביעת הקריטריונים לחלוקת משאבים ציבוריים צריכה להיעשות על-פי "כלל הענייניות" ותוך שמירה על עקרונות היסוד של השיטה, ובהם "עיקרון השוויון". השאלה המרכזית העולה מההסדר עם הדרוזים היא - האם מתן עדיפות כלכלית ומעמדית לאזרחים יוצאי צבא על פני אזרחים שלא שירתו בצבא, כמו ערבים או חרדים, מגשימה את עיקרון השוויון?

בשאלה דומה דן בשנת 2005 שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, במסגרת עתירה שהגישו סטודנטים ערבים באוניברסיטת חיפה נגד החלטתה להכליל קריטריון של שירות צבאי בשיקול אם יש לתת לסטודנטים את ההטבה הכלכלית של מגורים במעונות באוניברסיטה.

באותו מקרה כתב השופט סוקול דברי שיפים הם גם לענייננו היום: "אין כל ספק שעידוד תרומה למדינה ולציבור הוא שיקול ערכי חשוב, שעשוי להנחות רשויות ציבוריות בחלוקת משאבים. דומה כי עידוד מי שתורם לקהילה משרת את הציבור כולו, ובסופו של דבר עשוי להיטיב גם עם מי שאינו זוכה להטבה המיידית.

"עם זאת, ברור כי אם האוניברסיטה הייתה מבקשת לעודד - באמצעות חלוקת מעונות - תרומה למדינה ולקהילה, הרי שהגבלת ההטבה רק למי שתרם בדרך של שירות צבאי או לאומי, עשויה להיפסל מחמת אפלייתם של סטודנטים אחרים שתרמו למדינה ולחברה בדרכים אחרות".

השופט סוקול הוסיף כי יש ממש גם בטענות שהעלו הסטודנטים הערבים, שלפיהן הוספת הקריטריון של שירות צבאי (כתנאי לזכאות למגורים במעונות) יוצרת אפליה בין סטודנטים יהודים לסטודנטים מהמגזר הערבי. לדבריו, "השירות הצבאי אינו פתוח לכלל אזרחיה הערביים של מדינת ישראל, אף כי יש גם בני מיעוטים המשרתים בצה"ל (די להזכיר את בני העדות הדרוזית, הצ'רקסית ורבים מחברי הקהילה הבדואית).

"ידוע שמרבית ערביי ישראל אינם נוטלים חלק בשירות הצבאי. אמנם בשירות הלאומי ניתן למצוא לא מעט מערביי ישראל, אך דומה שחלק הארי של הציבור הערבי אינו משתתף בשירות צבאי או בשירות לאומי".

שירות צבאי כתנאי להטבות - הפליה

השופט סוקול הזכיר באותו פסק דין את המציאות הישראלית שלפיה על-פי חוק שירות ביטחון חייבים כל אזרחי ישראל לכאורה בשירות צבאי. אך בפועל, מי שאינו יהודי אינו נקרא לשירות צבאי, למעט דרוזים וצ'רקסים. גם אפשרות ההתנדבות של בני המיעוטים מוגבלת על-פי הוראות מינהליות.

מסקנתו של השופט מכל אלה הייתה שהתוצאה בפועל של הוספת הקריטריון של שירות צבאי כקריטריון לחלוקת מעונות היא אפלייתם של ערביי ישראל. "האפקט" של הקריטריון הוא אפקט מפלה.

מדינת ישראל צריכה לעודד שירות בצה"ל, להעניש את מי שמתחמק משירות, והחברה הישראלית רשאית לתגמל את מי שתורם לה באמצעות שירות בצבא, והיא גם עושה זאת כבר שנים בדרכים רבות, שונות ומגוונות. אבל המדינה אינה רשאית להפלות לרעה ערבים ישראלים, חרדים ואזרחים אחרים שלא שירתו בצבא לאחר שקיבלו פטור משירות צבאי מהמדינה.

2.

את תיק נחום ביתן היה אפשר לסגור לפני שנה ויותר

אחרי שאיש העסקים נחום ביתן, הבעלים של רשתות הקמעונאות יינות ביתן ומגה בעיר, התבשר השבוע (ד') על סגירת תיק החקירה הפלילית נגדו, מיהר ביתן להודות לרשויות החוק על "העבודה המסורה והמהירה שלהן", והוסיף כי "לא היה לי ספק שהתיק ייסגר, אבל זה בכל מקרה משמח לשמוע בשורה כזו".

גם לנו לא היה ספק שהתיק ייסגר, וגם אנחנו שמחים בשמחתו על ההחלטה. אבל לטעמנו, אולי בגלל ההתרגשות, ביתן היה סלחן מדי עם הפרקליטות בתגובתו. כי בניגוד למה שאמר, "עבודה מהירה" של הפרקליטות לא הייתה כאן.

ביתן - שהיה חשוד במעורבות בתיק של ראש עיריית כפר-סבא, המואשם בשימוש אסור בכספים שהעבירה רשת יינות ביתן לעיריית כפר-סבא ונועדו לתרומות - נחקר פעם אחת בלבד, במשך שעות בודדות, ב-13 בפברואר 2017. כלומר, לפני כשנה וחצי. החקירה הזאת, שאת תוכנה ואת עצם קיומה חשפנו אשתקד לראשונה ב"גלובס" (ב-13 בספטמבר 2017), באה לביתן בזמן הכי גרוע שיכול להיות: כחצי שנה אחרי שהפך לבעלים של רשת הקמעונאות השנייה בגודלה בארץ, כשרכש את רשת "מגה בעיר" מרשת מגה שקרסה.

הרכישה הפכה את ביתן - הקמעונאי הוותיק שגדל באשקלון ובנה בעקשנות ובעשר אצבעות עסק משגשג - לאחד מאנשי העסקים הגדולים בארץ, ושמה אותו סופית על המפה של הגדולים ביותר. אבל אז הגיעה החקירה באזהרה, אירוע שהוא קשה לכל אדם.

ביתן יצא מהחקירה בראש מורם והלך לביתו. הוא לא נחקר שוב מאז על-ידי המשטרה, וכבר לפני כ-8 חודשים הערכנו כי בעוד שהחשדות לעבירות פליליות נגד בן-חמו מבוססים בראיות, ביתן צפוי לצאת מהתיק הזה בשלום. אבל עננת החשדות רבצה מעל ראשו במשך כשנה וחצי, וזה יותר מדי זמן. את התיק של נחום ביתן היה אפשר לסגור לפני שנה ויותר.

למרות העומס הרב המוטל עליהן, הפרקליטות והמשטרה צריכות לשאוף לטיפול הרבה יותר מהיר בתיקים, ואסור שתקופה של שנה וחצי ממועד חקירה קצרה, בודדת ופשוטה של חשוד, ועד מתן הודעה על סגירת התיק שלו, ייחשבו להישג או ל"עבודה מהירה" של הרשויות.

עוד כתבות

חיסון לקורונה של פייזר במרפאה בירושלים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

משרד הבריאות נגד ועדת הלסינקי: האם ההסכם עם פייזר נחשב ניסוי?

בוועדה האחראית על אישור ניסויים קליניים, וכפופה למשרד הבריאות, טוענים שהעברת מידע על מתחסנים לפייזר דורשת אישור שלה ● משרד הבריאות בתגובה: דוחים זאת מכל וכל

מנכ"לית משרד גורניצקי ושות', עו"ד עדי נחמיאס / צילום: יונתן בלום

משרד גורניצקי ושות' צירף ארבעה שותפים חדשים

המשרד הודיע על מינוי השותפות החדשות נגה חרובי, דנה סואידמן ושני וייס והשותף החדש איתמר בן יהודה

נתב"ג. אין פיקוח על הנוסעים הנכנסים / צילום: שלומי יוסף

המחלוקות סביב חובת הבדיקות לנכנסים לישראל: למה זה יקרה רק עכשיו?

המהלך, שנדחה בעקבות מאבקים פוליטיים, צפוי לצאת לפועל בימים הקרובים • יותר מ-200 חולי קורונה הגיעו לישראל מחו"ל רק במהלך השבועיים האחרונים ● משטרת ישראל: "חלק מהרשויות, מנהלי המוסדות ומנהיגי הציבור נוהגים בחוסר אחריות ונותנים יד להפרות"

מפגין מוריד בובת טראמפ שהוצבה מול בית הנבחרים של פנסליבניה, זמן קצר לפני הפגנה של תומכי הנשיא נגד תוצאות הבחירות / צילום: Reuters, Rachel Wisniewski

הרפובליקאים בסנאט: אי אפשר להרשיע את טראמפ בהדחה לאחר סיום הכהונה

דוח חדש מצביע על כך שרוב האקדמאים חושבים שאפשר: המשפט בסנאט יכול להתחיל עוד השבוע ● נקודה אחת עליה מסכימים כולם היא שחשיפת הנשיא לתביעה פלילית, שמושהית כל עוד הוא מכהן, תתחיל מרגע שכהונתו תסתיים

אורית אברהם / צילום: תמונה פרטית

"כבר למדתי, בכל פעם שיש סגר, בשבוע הראשון יש ירידה בהזמנות, ואז כשמתרגלים יש עלייה"

אורית אברהם היא קונדיטורית שיצאה לדרך עצמאית לפני ארבע שנים ● "הקורונה הייתה מקפצה לעסק שלי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מי בעלי העניין שמימשו מניות ב-2.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2019? / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

לא עצרו בקורונה: אלה הם בעלי העניין בת"א שמכרו אשתקד מניות בכ-5 מיליארד שקל

המימושים הגדולים ביותר - של דסק"ש במניות שופרסל ● מכרו במאות מיליוני שקלים: המשפחות השולטות בשפיר הנדסה, בפרשמרקט ובפוקס, והקיבוצים דליה ויזרעאל ● מסע הקניות הבולט של 2020 - אהרון פרנקל במניות גב ים

חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

הרופאים שעדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה: "אם לא היה עכשיו חיסון באופק, אנשים היו מתפרקים"

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקות הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, מנהל "ברומטר" משלו לתחלואה הגוברת, ואומר: "הצוותים בבתי החולים גם מתייאשים מהניהול של המדינה" ● פרופ' צבי שמעוני, המנהל הרפואי של בית החולים לניאדו בנתניה: "יש אירוע דרמטי מתגלגל שאתה לא רואה את סופו"

יאיר לפיד, כחול לבן / צילום: תמר מצפי

האם לפיד חיסל בזמנו את הרוב הגברי בצמרת האוצר?

יאיר לפיד מתגאה ברוב הנשי שיצר בצמרת האוצר: "כשנכנסתי לאוצר היו בין שבעת המנכ"לים שישה גברים ואישה. כשעזבתי היו ארבע מנכ"ליות ושלושה מנכ"לים" ● יש לו על מה להתבסס ● המשרוקית של גלובס

סקוט גאלוויי / צילום: ג'ים בלוק

הביטקוין יגיע ל-50 אלף דולר: גורו העסקים סקוט גאלווי מגיע לאירוע פתיחת השנה של גלובס - אלה התחזיות שלו

פרופ' סקוט גאלוויי הוא יזם סדרתי ומומחה לעסקים ושיווק ● לרגל אירוע פתיחת השנה של גלובס, שייערך הערב בשיתוף בנק הפועלים, ריכזנו טעימה מהתחזיות שלו לשנה הנכנסת

כספית. "נעתר בשמחה לסייע למשטרה" / צילום: איל יצהר

כך הפך העיתונאי בן כספית למקור משטרתי חוזר בתיקי נתניהו

החקירה בתיק 1000, המידע המודיעיני בתיק וינשטיין-נתניהו שנגנז ו"ראיית הזהב" בעניין השופטת גרסטל ● כך הפך כספית למקור מודיעיני פורה, עד שהיועמ"ש ופרקליט המדינה הורו למשטרה להפסיק לקבל מידע ממנו ● כספית: "אין לי רצון להשתתף בחגיגת השיבוש וההתקפה על רשויות החוק והחקירה"

מתקפות סייבר. הפחדות עובדים לא יעזרו / צילום: Shutterstock

רוצים להגן על הארגון ממתקפת סייבר? הפחדות עובדים לא יעזרו

מחקרים מראים כי טקטיקה של הפחדה וקניסת עובדים על טעויות אבטחה לא תגרום להם לאמץ משמעת סייבר בטווח הארוך ● החדשות הטובות הן שיש דרכים אחרות לרתום אותם למאמץ הארגוני ● ניהול וקריירה

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

ברמלי חשוד בניסיון למלכד את מערכת המשפט. איך היא תצא מהפלונטר?

ניסיונו של איש העסקים הנאשם בהונאת משקיעים, להציג כאילו ניהל קשרים עסקיים עם בנו של השופט שאמור לגזור את דינו, מעמיד את מערכת המשפט במצב מורכב • האם השופט כבוב יכול לגזור באובייקטיביות את עונשו?

נתניהו בוועידה עם מנהיגים מ-7 מדינות בעולם. הציע להקים תאגיד מחקרי בינ"ל משותף למאבק במגפות / צילום: קובי גדעון-לע"מ

נתניהו: ייתכן שנידרש להאריך את הסגר בשבועיים

מחר הממשלה תדון בהארכת הסגר ● קרוב לשליש מכלל הנדבקים הם מהחברה החרדית

הנשיא טראמפ נואם בג’קסונוויל, פלורידה בספטמבר / צילום: Reuters, Tom Brenner

הרבה חנינות בלי סדר יום רשמי: השעות האחרונות של טראמפ בבית הלבן

הבית הלבן חדל לפרסם את סדר היום של טראמפ - "הרבה פגישות וטלפונים", אומרת ההודעה היומית ● הריטואל האחרון של מנהיג העולם החופשי הוא חלוקת חנינות ● אחדים ממקורביו מציעים שירותי חנינה תמורת עשרות אלפי דולרים

ישראלים מתחסנים לקורונה. שיעור המאומתים בשיא / צילום: Associated Press, Oded Balilt

יש סגר, יש חיסון, אז למה המספרים עדיין תקועים ומתי נראה ירידה בתחלואה?

יותר משלושה שבועות לתוך הסגר ובתוך תוכנית ההתחסנות המהירה, היו סיבות לתרחיש אופטימי יותר ● מספר החולים המאומתים והחולים קשה עדיין גבוהים, ומספר הנפטרים שובר שיאים ● אילו נתונים מעודדים בכל זאת אפשר למצוא ומתי נתחיל לראות את התפנית המיוחלת

סניף מחסני השוק. הרשת מקדמת בימים אלה הנפקה בבורסה / צילום: יח"צ

העסקה שהציתה קרב בין שתיים מרשתות המזון הגדולות בישראל

בין הרשתות נוצרה מחלוקת סביב סניף בירושלים ששוכרת מחסני השוק מרשת זול ובגדול, אשר מאיימת עתה בחילוט הערבות ● במוקד: מחסני השוק מעכבת את דמי השכירות בטענה לנזקים במושכר ● מחסני השוק: "התשלומים נמסרו השבוע למשכיר"

הדפסת דולרים בוושינגטון / צילום: REUTERS/Gary Cameron

רגיעה בשוק המט"ח: הדולר והאירו מתחזקים בשיעורים קלים מול השקל

הדולר מתחזק בכ-0.3% לעומת שערו היציג ונסחר סביב 3.238 שקלים ● עפר קליין מהראל: "פעולת בנק ישראל תאט משמעותית את הייסוף של השקל , אך לא תשנה את המגמה שנובעת מזרמים אלו לצד היחלשות הדולר בעולם"

אחיות מחסנות בבית אבות בבלגיה בחיסון של פייזר / צילום: Associated Press, Francisco Seco

בינתיים באירופה: פייזר מפחיתה משלוחי חיסוני קורונה בגלל "מחסור זמני"

שותפות "ביונטק-פייזר"נימקה את הצעד בכך שהוא יסייע לה להגביר את יכולת הייצור בחודשים הקרובים ● "ביונטק" נמצאת גם כך תחת לחץ של הרשויות הגרמניות להגביר משמעותית את הייצור, בין השאר לאור העובדה שהממשלה הגרמנית השקיעה כ-200 מיליון אירו בפיתוח החיסון לקורונה

תל אביב / צילום: שאטרסטוק

מחירי השכירות ברעננה ירדו, בתל אביב עוד יותר: סיכום שנה בנדל"ן המניב

בדיקה שערכה חברת ניהול הנכסים הבינלאומית CBRE מצאה כי תל אביב ספגה את הפגיעה המשמעותית ביותר במחירים ● "עיקר הנטישה היה במשרדים קטנים"

פריצת האקרים איראנים לרשתות ישראליות, מהשנה האחרונה / צילום: צילום מסך

גורמים ביטחוניים מעריכים: איראן עומדת מאחורי ריבוי מתקפות הסייבר נגד ישראל

לדברי גורם ביטחוני בכיר, בחודש האחרון ניכרת התגברות של ממש בתקיפות סייבר איראניות על מטרות ישראליות, במסווה של קבוצות האקרים עצמאיות, שחלקן קשורות גם למדינות כמו טורקיה ● ובינתיים, כך פתחו הסכמי השלום לסייבריזן הישראלית את הדלת לפרויקטי סייבר בסעודיה