הנשיא טראמפ והנשיא ארדואן בבית הלבן/ צילום: רויטרס, Kevin Lamarque
החלטת הנשיא טראמפ להכפיל את המכס על יבוא מטורקיה כאשר ממשלתה נאבקת בקריסת המטבע הלאומי מהווה סטייה של ארה"ב מהאופן המסורתי שבו היא מטפלת במשברים פיננסיים בכלכלות מתעוררות.
וושינגטון ניסתה בדרך כלל להרגיע את השווקים העולמיים במקרים כאלו, בייחוד כאשר המשקיעים חוששים מ"הידבקות" במשברים. טראמפ לוחץ במקום זאת עוד יותר על טורקיה, עם העלאת המכס על יבוא פלדה טורקית ל-50% ועל אלומיניום ל-20%. המהלך הזה העמיק את צניחת הלירה והחמיר את הפחדים בשוק שהבנקים הטורקיים עלולים לקרוס.
המהלך של הממשל בא אחרי סדרת פעולות שננקטו בשבועות האחרונים להגברת הלחץ הכלכלי על הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, כדי שהוא ישחרר מהכלא את הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון.
הכפלת המכסים לא קשורה לכומר ברנסון, אמרו דוברי הממשל שלשום. דוברת הבית הלבן לינדזי וולטרס אמרה שהמכסים נועדו להגן על הביטחון הלאומי של ארה"ב, "בנפרד מהדיונים על הסחר או על כל נושא אחר".
בהודעה הרשמית על המהלך בחצות יום שישי - בערך 12 שעות אחרי הודעת הנשיא בטוויטר - הבית הלבן מסר שהעלאת המכסים ננקטה מפני שהמכסים העולמיים המקוריים לא עשו את מה שהממשל קיווה שיעשו כדי להגדיל את הפקת הפלדה והאלומיניום בארה"ב. ההודעה הזו לא הסבירה למה טורקיה ספגה את המכסים הגבוהים ביותר.
בציוץ שלו בטוויטר, טראמפ קישר לכאורה את המכסים ליחסים הגרועים בין שתי המדינות, ואותת בכך שהוא מוכן להשתמש בעיצומים מסחריים כי להשיג יעדים דיפלומטיים של ארה"ב. דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן אמר שלשום (ו') שלטורקיה "יש הרבה מה להפסיד" אם הכומר ברנסון יוחזק בכלאו.
ייתכן שטראמפ ביקש גם למנוע מטורקיה כל יתרון מסחרי שהיא יכלה להפיק מנפילת המטבע שלה.
"אישרתי זה עתה את הכפלת המכסים על פלדה ואלומיניום מטורקיה כאשר הלירה שלהם יורדת במהירות מול הדולר החזק מאוד שלנו!", כתב הנשיא כמה דקות אחרי 9 בבוקר שלשום, אחרי שהלירה הטורקית צנחה ב-14% מול הדולר באותו יום. "היחסים שלנו עם טורקיה אינם טובים בשלב זה!" הוא הוסיף.
בשלושה עשורים של משברי מטבע תקופתיים, כמו צניחת הפזו המקסיקני בתחילת שנות ה-90 והמשבר האסיאני ב-1997-1998, "ההנחה הבסיסית של השווקים הייתה שארה"ב תנסה לעזור בתקופות כאלו של תנודתיות קיצונית בשערי מט"ח", אמר שהאב ילינוס, אסטרטג המט"ח הראשי בקבוצת קרדיט סוויס. "כעת השוק כבר לא יכול להניח את זה".
קריסת מטבע יכולה לסכן שווקים מתעוררים, בייחוד כשהם לווים סכומים גדולים במט"ח ומתקשים לפרוע את ההלוואות הללו כאשר המטבעות שלהם נחלשים.
במסגרת אסטרטגיית "אמריקה תחילה" שלו, טראמפ מכוון מחדש את המדיניות הכלכלית האמריקאית, ובכך הוא שובר את הקונצנזוס הדו-מפלגתי בארה"ב שלפיו המשימה של וושינגטון היא להיות המובילה בהרחבה, בחיזוק ובייצוב היחסים המסחריים והפיננסיים בין מדינות, בהנחה שגלובליזציה כזו משרתת את האינטרס האמריקאי, גם אם היא פוגעת בכמה תעשיות או קהילות.
טראמפ קרא תיגר על האורתודוקסיה הזו, בטענה שהמדיניות הזו ערערה את הכוח הכלכלי האמריקאי. הוא החיה מדיניות רדומה זה זמן רב של חסימת יבוא שהוא רואה בו סכנה לארה"ב, והתעלם מאזהרות שמהלכים כאלו יפגעו במערכת המסחר העולמית. הוא טוען שארה"ב צריכה לעשות יותר כדי לנצל את השפעתה הכללית והפיננסית כדי לכפות על מדינות אחרות לשנות מדיניות שנחשבת ללא הוגנת כלפי ארה"ב.
המכסים שטראמפ הכפיל הוטלו מוקדם יותר השנה, לא רק על טורקיה אלא למעשה על כל יצואנית מתכות בעולם. הממשל הטיל 25% על פלדה מיובאת ו-10% על אלומיניום, באמצעות חוק זניח מימי המלחמה הקרה שמתיר לנשיאים לחסום יבוא שנחשב סיכון ל"ביטחון הלאומי" האמריקאי.
השימוש בפרשנות הרחבה של החוק הזה עורר את זעמן של עמיתות סחר מרחבי העולם, שטוענות שהוא מפר את מגבלות ארגון הסחר העולמי על מהלכים חד-צדדיים כאלו ופוגע בבעלות ברית שאינן מסכנות את הביטחון האמריקאי. טורקיה היא בעלת ברית מתוקף חברותה בארגון ההגנה נאט"ו.
מדינות רבות הגיבו במכס משלהן על יבוא מארה"ב. ביניהן הייתה טורקיה, שביוני הטילה מכסים על יבוא מארה"ב בסך 1.8 מיליארד דולר בשנה של פחם, נייר, אגוזים, טבק ועוד.
התייחסות טראמפ לצניחת הלירה הטורקית אותתה שהוא מוכן להשלים עם צניחה כזאת.
אחרי הציוץ של טראמפ צנחה הלירה בעוד 9% ואחר כך עלתה במקצת. בעיית המט"ח של טורקיה הציתה אי יציבות גם במחירי מטבעות בכלכלות מתעוררות נוספות כמו דרום אפריקה, הונגריה ורוסיה, שגם הן נחשבות פגיעות למשברים פיננסיים. גם המניות האירופיות והאירו הזדעזעו, כאשר משקיעים התבייתו על מניות של בנקים אירופיים שחשופים לחובות הטורקיים.
"אם יתחולל משבר היכן שהוא בעולם, עם האפשרות של הידבקות, מה תהיה התגובה של טראמפ? שיתוף פעולה עם העולם והפגנת מנהיגות - או עוד מכסים?" שאל צ'ד בואן, מומחה למסחר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית ומבקר ידוע של אסטרטגיית הסחר של הממשל. "זה לא היה סימן טוב".
ממשל טראמפ הסכים ביוני לתת גיבוי לחבילת חילוץ של 50 מיליארד דולר שהעניקה קרן המטבע הבינלאומית לארגנטינה כאשר משקיעים רבים חששו שבעיותיה של מדינה זו עלולות להצית אי יציבות אזורית או עולמית.
הציוץ של טראמפ אותת גם על האפשרות של נדבך חדש במדיניות הסחר האמריקאית - שימוש במכסים גבוהים בתגובה להיחלשות מטבע של עמיתת סחר.
כמה כלכלנים רואים בהודעותיו של טראמפ אינדיקציה לכך שהמכסים הכפולים מיועדים לקזז את השפעת היחלשות הלירה הטורקית, שהופכת את יצוא הפלדה והאלומיניום ממנה לזול במיוחד בארה"ב, בניגוד למטרת המכסים.
כמה ממבקרי הסחר החופשי קוראים זה שנים לנשיאי ארה"ב להשתמש במכסים כנשק כאשר יצואנים ממדינות אחרות נהנים מפיחות של מטבע שלהם. ממשלים קודמים התנגדו לדרישות כאלה, בטענה שמכס יהיה לא אפקטיבי ורק יערער עוד יותר את יציבות שוקי המט"ח.
כשהממשל הודיע בתחילת חודש זה על העלאת המכס המתוכנן על יבוא סיני ב-250 מיליארד דולר ל-25% מ-10% במקור, אחת הסיבות שניתנו הייתה חולשת היואן הסיני ביחס לדולר.