גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת עיריית שוהם: מכתבי שימוע משלימים לקבלן גבי מגנזי

חקירת פרשת תפירת המכרזים בשוהם התרחבה והולידה חשדות נוספים נגד הקבלן גבי מגנזי וחשודים נוספים, בהם ניר עפרוני, מנכ"ל חברת מגנזי תשתיות בג"מ בע"מ, המהנדס גיל שולדנפריי ועוד

גבי מגנזי / צילום: אביגיל עוזי, "ידיעות אחרונות"
גבי מגנזי / צילום: אביגיל עוזי, "ידיעות אחרונות"

חקירת פרשת תפירת המכרזים בשוהם התרחבה והולידה חשדות נוספים נגד הקבלן גבי מגנזי וחשודים נוספים בה. היום (ג'), בהמשך להודעת הפרקליטות מחודש יוני השנה על הכוונה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את הקבלן גבי מגנזי, המהנדס גיל שולדנפריי, מזכירת החברה הכלכלית לשוהם, לילך הירש, מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינצבורג, ואחרים - בגין תפירת מכרזים של עיריית שוהם - שלחו פרקליטות מיסוי וכלכלה ורשות ההגבלים העסקיים לבא-כוחו של מגנזי ולחברות מגנזי תשתיות בע"מ, מגנזי תשתיות ב.ג.מ. בע"מ ומגנזי בטון בע"מ שבבעלותו, הודעה על הוספת חשדות נוספים לכתבי האישום שעתידים להיות מוגשים בפרשה, בכפוף לשימוע.

הפרקליטות שלחה מכתבי שימוע משלימים גם לניר עפרוני, מנכ"ל חברת מגנזי תשתיות בג"מ בע"מ, למהנדס גיל שולדנפריי ולגורמים נוספים. המכתבים כוללים חשדות, כל אחד לפי חלקו, לביצוען של עבירות מס ומרמה, הלבנת הון, הגבלים עסקיים ועוד.

על-פי כתבי החשדות המשלימים, בין השנים 2017-2008, בהנחיית גבריאל מגנזי, חברת מגנזי בטון לא הוציאה חשבונית מס כנדרש בחוק בגין חלק מעסקאות המזומן שביצעה, ודיווחה על תקבולים באמצעות חשבוניות כוזבות שהוצאו לחברת מגנזי תשתיות ב.ג.מ. החשבוניות הכוזבות נכללו בספרי הנהלת החשבונות של מגנזי בטון ורוכזו בכרטסת לקוח בעלת שם מוסכם, במטרה ליצור כסות חשבונאית כוזבת לתקבולי המזומן. כמו כן, בהנחיית מגנזי, נכללו בספרי הנהלת החשבונות של מגנזי תשתיות ב.ג.מ. חשבוניות כוזבות בגובה של למעלה מ-6 מיליון שקל, ונדרשו בכזב כהוצאות בדוחותיה השנתיים לרשויות המס. תקבולי מזומן בסך כ-4.7 מיליון שקל אף מהווים רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון.

עוד לפי כתבי החשדות המשלימים, בין השנים 2007-2014, שולמו תשלומי שכר עבודה במזומן לעובדים, לנותני שירותים ולקבלני משנה של קבוצת מגנזי, בסך של לפחות 46.4 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לרשויות המס. בין מקבלי השכר הלא מדווח במזומן היו נושאי משרה בכירים בקבוצת מגנזי וכן גיל שולדנפריי, אשר שימש לכאורה איש-קש של מגנזי לצורך קבלת סיווגים קבלניים גבוהים וקיבל ממגנזי במשך התקופה סכומי מזומן אשר הגיעו לסך העולה על 300 אלף שקל שלא דווחו לרשויות המס.

במקרה אחר עלה חשד כי בשנת 2015 נערך תיאום בין חברות שניגשו למרכז של תאגיד המים "מי חדרה" הנוגע לביצוע עבודות לבניית מערכות מים וביוב בעיר חדרה. נציג של חברת מגנזי תשתיות נפגש עם נציגי מספר חברות שהשתתפו במכרז בתאריך 26 באוגוסט 2015, וסוכם כי הצעותיהן של מגנזי תשתיות וחברת בוצ'ן בע"מ יהיו ההצעות הזוכות במכרז, בעוד שהחברות האחרות ישמשו כקבלניות המשנה של החברות הזוכות. מקרה נוסף של תיאום נמצא במרכז שפרסם תאגיד המים "פלגי השרון" לביצוע עבודות בעיר טייבה. במסגרת התיאום סוכם בין מגנזי ובין אברהם יקואל, מנכ"ל ובעלים של חברת י.ע.ז בנייה ופיתוח בע"מ, כי מגנזי תשתיות תזכה במכרז ובתמורה יימסרו העבודות בקבלנות משנה ליקואל ולי.ע.ז. היקף כל אחד מהמכרזים עמד על כ- 30 מיליון שקל.

זאת ועוד, בנוסף לחשדות שפורטו במכתב השימוע הראשון, לפיהן חברת מגנזי תשתיות קיבלה במרמה את תעודת הקבלן שלה ואת סיווגיה הקבלניים, לפי כתבי החשדות המשלימים קיבלה חברת מגנזי תשתיות במרמה גם תעודת קבלן מוכר אשר מאפשרת לקבלן המחזיק בה להתמודד במכרזים ממשלתיים, לביצוע עבודות הנדסה בנאיות.

לחשודים ניתנה אפשרות בהתאם לחוק, לקיים הליך שימוע בפרקליטות מיסוי וכלכלה וכן ברשות ההגבלים העסקיים בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם.

החקירה נוהלה בידי משטרת ישראל, מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים וחקירות מס הכנסה מרכז בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

התיק מנוהל בידי עורכי הדין אורי פרייסמן ועדי אפלבוים גרוזמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בשיתוף עם עורכי הדין אבי גרוסמן ועדי גנוט מהמחלקה המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים.

מכתבי השימוע המקוריים שנשלחו לחשודים ביוני השנה, כללו בין היתר חשדות לרישום בעלות פיקטיביות על חברה קבלנית, השגת רישיון קבלן במרמה ותפירת מכרזי פיתוח ותשתיות בשוהם בשווי מאות מיליוני שקלים בתמורה לטובות הנאה. באופן הזה, לטענת המדינה, תיחזקו הקבלן גבי מגנזי, המהנדס גיל שולדנפריי, מזכירת החברה הכלכלית לשוהם, לילך הירש, מנכ"ל חברת הבנייה דניה סיבוס, רונן גינצבורג, וקבלנים נוספים, מערכת יחסים פלילית על-חשבון העיר שוהם.

במקביל, הפרקליטות ורשות ההגבלים הודיעו ביוני גם למיכאל בראשי ולחברת זלמן בראשי, לניר עפרוני ולחברת רולידר, לרונן גינזבורג, מנכ"ל חברת דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל של לב לבייב, ולחשודים נוספים, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, כל אחד לפי חלקו, בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות.

בעל מניות פיקטיבי

לפי כתבי החשדות, ב-2005 רכש מגנזי חברה הידועה כיום כמגנזי תשתיות, שהייתה במועד הרכישה חברה קבלנית רשומה בפנקס הקבלנים. בסמוך לאחר הרכישה, פנה מגנזי למהנדס האזרחי שולדנפריי וסיכם עמו כי יירשם במרשם החברות ואצל רשם הקבלנים באופן פיקטיבי כבעל מניות של מגנזי השקעות, כמנהל פעיל וכמהנדס לסיווג של החברה. זאת, כדי להשתמש בשמו והכשרותיו של שולדנפריי כבסיס להמשך רישומה של מגנזי תשתיות בפנקס הקבלנים ולשמר את סיווגיה הקבלניים הגבוהים.

לפי החשד, במשך השנים לא מילא שולדנפריי כל תפקיד הנדסי במגנזי תשתיות, לא ניהל אותה, לא היה מעורב כלל בפעילותה העסקית או המקצועית ולא פיקח או נשא באחריות כלשהי לעבודות אותן היא ביצעה.

לפי החשד, לאחר שמגנזי קיבל במרמה את רישיון הקבלן של מגנזי תשתיות, הוא התמודד וזכה באמצעות מגנזי תשתיות במספר מכרזים שפורסמו על-ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים שונים ורבים. לאחר הזכייה במכרזים שלא כדין, שילמו הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים למגנזי תשתיות כספים בסך כולל של מעל ל-290 מיליון שקל. הפעילות הכספית בקבוצת מגנזי התאפיינה בהעברות כספיות רבות ותדירות מחשבונות הבנק של מגנזי תשתיות לחשבונות הבנק של התאגידים השונים בקבוצה.

עוד לפי החשד, כל מניותיה של מגנזי תשתיות הוחזקו באופן פיקטיבי ולמראית-עין על-ידי שולדנפריי, וזאת כאשר מגנזי היה בעל השליטה האמתי בחברה. כמו כן, מגנזי חשוד כי העביר את הרכוש האסור ממגנזי תשתיות אל חברות אחרות בקבוצת מגנזי בהן שלט. ההוצאות הכספיות השונות של קבוצת מגנזי וכן חלק מהוצאותיו הפרטיות שולמו מחשבונות הבנק של חברה בבעלותו ונרשמו בספרי הנהלת החשבונות של אותה חברה.

תיאום הצעות

בכתב החשדות מתואר כי בספטמבר 2011 פרסמה החברה הכלכלית לשוהם מכרז לביצוע עבודות פיתוח ותשתיות באזור התעשייה הצפוני "היי פארק". המכרז נערך בשיטה של אומדן סגור, לפיה המתמודדים נדרשים להציע הצעות מחיר שייבחנו ביחס לאומדן שאינו ידוע להם. בתנאי המכרז נקבע כי הצעות שיהיו נמוכות ביותר מ-20% מהאומדן - ייפסלו על הסף.

מגנזי תשתיות התמודדה במכרז, ולפי החשד, בספטמבר 2011 קיבל מגנזי שלא כדין את האומדן מאחד מאנשי החברה הכלכלית שוהם, שזהותו אינה ידועה. מגנזי תיאם את הצעותיהם של המתמודדים האחרים במכרז, במטרה לקבוע את ההצעה הזוכה, לשמש כקבלן משנה של הזוכה ולקבל את כספי המכרז.

לפי כתב החשדות, לקראת הגשת ההצעות במכרז, תיאם מגנזי עם בראשי, עפרוני וגינזברג, בכירים בענף הבנייה, וחשודים נוספים, את הצעות המחיר שנמסרו למכרז. בנוסף, טרם פרסומו של המכרז, העמידה לפי החשד, הירש, מזכירת החברה הכלכלית לשוהם, את מסמכי המכרז לעיונו של מגנזי, דבר שנתן למגנזי יתרון ביחס למתמודדים אחרים ועזר למגנזי לתאם את ההצעות עם החשודים.

עוד לפי החשד, לאחר פרסום המכרז סיפקה הירש למגנזי באופן שוטף מידע באשר להתקדמות המכרז ואף ערכה לבקשתו טיוטת פרוטוקול של סיור קבלנים בטרם העברתה לאישור בחברה הכלכלית לשוהם, וכן הנפיקה קבלה וחשבונית מס כוזבות. לפי החשד, במספר הזדמנויות קיבלה הירש ממגנזי טובות הנאה שונות.

מקור החשדות בנוגע למכרזי עיריית שוהם הוא בהסתעפות חקירה המכונה "פרשת השחיתות במועצת מטה יהודה", שראשיתה בשלהי 2015, אז נעצרו בכירים במועצת מטה יהודה, בהם ראש המועצה משה דדון, בגין חשד למעורבות בעבירות שוחד, מרמה, עבירות מס ועבירות נוספות. במסגרת חקירה זו נעצר גם הקבלן מגנזי, בעל השליטה בחברה הציבורית אברות, העוסקת בייצור ועטיפת צינורות מתכת ואביזרי צנרת.

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● הלקח? גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים. אם האמנת במניית אי.די.בי היית נשאר בלי כסף" וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד — תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?