הנשיא טראמפ/ צילום: רויטרס Kevin Lamarque
נשיאי ארה"ב ומקסיקו הכריזו אתמול (ב') על הסכם סחר חדש שטראמפ מגדיר "טוב בהרבה" מנאפט"א, הסכם סחר החופשי הצפון אמריקאי מ-1994. במבט ראשון זהו חצי נאפט"א שמכיל כמה שיפורים, אבל הוא כנראה גרוע יותר בהרבה מובנים. האם יעבור בקונגרס? זה ממש לא מובטח.
שוקי ההון רשמו עליית הקלה מתונה על רקע הדיבורים על התקדמות מו"מ הסחר. לפחות לפי שעה, ולפחות לגבי מקסיקו, טראמפ ויתר על איומיו לפרוש חד-צדדית מנאפט"א. לא בטוח שיש לו הסמכות החוקית לפרוש, וזו הייתה מכה כלכלית אדירה לכל צפון אמריקה אילו היה פורש - כמו גם לסיכוייו להיבחר שוב לנשיא. אבל טראמפ אינו נרתע בדרך כלל מגרימת נזק לעצמו.
לעסקה החדשה יש בעיות רבות, ונתחיל בכך שהיא אינה כוללת את קנדה. נציג הסחר האמריקאי רוברט לייתייזר ניצל את שאיפתו של נשיא מקסיקו היוצא אנריקה פניה נייטו להשיג עסקה לפני עזיבתו, כדי להגביר את הלחץ הפוליטי על קנדה. טראמפ אותת אתמול שללא חתימה קנדית, הוא יטיל מכס של 25% על מכוניות מתוצרת קנדה.
קנדה מטפלת באיום הזה באיפוק זהיר. היא שיבחה את "ההתקדמות" האמריקאית-מקסיקאית והציעה להצטרף מחדש לשיחות תלת-צדדיות השבוע.
בעיה גדולה היא שעסקה דו-צדדית מבטלת את ההגנות הנוכחיות על רוב המשקיעים האמריקאים במקסיקו. משקיעי נפט וגז, טלקום וייצור חשמל ישמרו על מה שיש להם כעת. אחרים יהיו מוגנים רק מהפקעה פיזית של נכסים.
אבל מדינות שאינן ונצואלה הן חכמות מספיק כדי להימנע משיגור שוטרים להשתלט על מפעל או מלון. הן ישתמשו ברגולציה כדי להעדיף מתחרים מקומיים. קשה להאמין שזו הייתה דרישה של טראמפ-לייתייזר: הם חשבו שאם חברות אמריקאיות יהיו פגיעות יותר לאפליה לרעה בחו"ל, הן ישאירו את כספן בארה"ב. זוהי, כמובן, שטות כלכלית מפני שעובדים אמריקאים משגשגים כשהחברות שלהם משגשגות - בבית ובחו"ל. למה להקשות על חברות אמריקאיות לחזר אחרי לקוחות בחו"ל?
העסקה גם מעמיסה ביורוקרטיה ועלויות חדשות על תעשיית הרכב כדי להעניש את היבואנים. כדי לקבל פטור ממכס, למכוניות מתוצרת צפון אמריקאית צריך להיות שיעור רכיבים של 75% מתוצרת צפון אמריקה, עלייה מ-62.5% כעת. לפחות 40% מהתוכן של הרכב צריכים להיות מיוצרים על ידי עובדים בשכר של 16 דולר לשעה.
זהו סחר בניהול פוליטי, וההיגיון הכלכלי שלו הפוך לאג'נדה של טראמפ, של דה-רגולציה. פורד ו-GM השלימו עם ההתערבות של הממשל בניהולן, אבל יצרניות רכב עם מפעלים בטנסי, אלבמה ומדינות נוספות שנוטות לרפובליקאים עלולות לסבול אם המפעלים ייבאו יותר מ-25% מהרכיבים שלהם.
אסטרטגיית הרכב הזו היא חלק מהמאמץ של טראמפ-לייתייזר להרוס שרשראות אספקה עולמיות, וזו גם אסטרטגיה פוליטית שמיועדת להעביר עסקה מתוקנת בקונגרס. זה גם מסביר את סעיפי העבודה החדשים בעסקה, שכופים למעשה על מקסיקו חוקי עבודה אמריקאיים. לייתייזר אמר אתמול שהחוקים הללו יהיו "ניתנים לכפייה" על מקסיקו במסגרת ההסכם החדש.
לייתייזר מהמר שסיוע לפדרציית האיגודים AFL-CIO לאגד יותר עובדים בתעשייה המקסיקאית ישכנע דמוקרטים לתמוך בהסכם החדש עם מקסיקו. כדאי לו להתפלל הרבה בהקשר הזה: שום עסקת סחר לא עברה בעשורים האחרונים ללא תמיכה ברורה של הרפובליקאים. מנהיגי הדמוקרטים בקונגרס נלחמו בכל עסקה כזו.
אבל אחרי שהמתין כה הרבה להסכמה לעסקה, לייתייזר הפך אולי את עצמו לבן ערובה של הדמוקרטים. לפי חוק קידום הסחר לא יישאר די זמן להצביע על העסקה המתוקנת בקונגרס הנוכחי. העסקה תעבור לקונגרס הבא, שיכול להיות שיהיה בניהול ננסי פלוסי וצ'אק שומר. הם באמת יתמכו בעסקת סחר של דונלד טראמפ? הנשיא יזדקק לקולות שלהם מפני שיהיה קשה לו לסמוך על תמיכת רפובליקאים חסידי סחר חופשי ועסקים אמריקאיים.
לעסקה שהוכרזה אתמול יש חלקים שעדיין לא נסגרו סופית, ויש עדיין זמן לבצע בה שיפורים לפני שהיא תיחתם ותישלח לקונגרס. משמח לראות שטראמפ נסוג מן ההתאבדות של נסיגה חד-צדדית מנאפט"א, אבל על סמך מה שפורסם עד כה, העסקה החדשה שלו גרועה יותר.