גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העלאת ריבית אחרי עשור? עידן הכסף הזול מתקרב לסיום

הר המשכנתאות של הציבורי שהגיע ביולי לשיא של 333 מיליארד שקל צפוי להיות הראשון להיפגע מהזעזוע הצפוי של העלאת הריבית במשק • אלא שניתוח תיקי המשכנתאות מלמד כי בעידן הנוכחי הפגיעה ברוכשי הדירות צפויה להיות פחותה יותר • ואיך יושפע מעמדו של שר האוצר? ● למדריך ומחשבון משכנתא

משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמור
משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמור

אנחנו באחת התקופות הארוכות ביותר של הכסף הזול, תקופה שבה חברות ואנשים פרטיים משלמים ריביות אפסיות על הלוואות. נושא הריביות הוא אקוטי, לטוב ולרע, עבור מי שנוטל הלוואות לרכישת דיור, במיוחד לזוגות הצעירים אך כמובן גם למשקיעים.

הריביות הנמוכות הפכו את לקיחת המשכנתא לזמינה יותר עבור רוכשי דירות רבים, וכתוצאה מכך תיק המשכנתאות יותר מהכפיל עצמו בתוך פחות מעשור לכ-330 מיליארד שקל. הריבית האפסית ששררה במשק לאורך העשור האחרון תדלקה את שוק הדיור, וגם הוסיפה לעליות המחירים החדות שראינו.

עוד בנושא העלאת הריבית: 

העלאת ריבית בשוק הדיור: ירידת מחירים וקושי ליטול משכנתא

הדילמה של כחלון: בעד או נגד העלאת הריבית

לאחר שבשנה שעברה שוק המשכנתאות הציג ביצועים פושרים למדי כתוצאה מהקיפאון בשוק הנדל"ן, השנה נראה כי הוא חוזר לפעילות ערה. בחודשים האחרונים עמד היקף המשכנתאות החדשות על מעל 5 מיליארד שקל בממוצע בחודש, גבוה ב-15% לעומת נתוני שנת 2017. העלייה נובעת מגידול בפעילות וכן מכניסתם לשוק של רוכשי דירות במסגרת תוכנית למשתכן, שהגיעו השנה סוף סוף לשלב נטילת המשכנתא.

אלא, שלא די בכך שרוכשי דירה ראשונה נאלצים לאורך העשור האחרון להתמודד עם עליות המחירים החדות בשוק הדיור, בקרוב הם ייאלצו להתמודד עם מכה נוספת - עלייה בעלויות המימון של המשכנתאות.

בנק ישראל רמז בהחלטת הריבית שלו בשבוע שעבר כי קרב היום בו יעלה את הריבית. "גלובס" מנתח מה עלייה בריבית תעשה לשוק המשכנתאות, כיצד היא תשפיע על נוטלי המשכנתאות החדשים ועל אילו שכבר נטלו משכנתא, ומה יכול לרכך את המכה.

רכיב פריים בגובה 400 אלף שקל

1. איך עליית הריבית תשפיע על כלל השוק ומה הקשר לשוק האג"ח

עליית הריבית צפויה לייקר את הריבית הממוצעת בשוק המשכנתאות. הסיבה לכך היא שעלות המקורות של הבנק באמצעותם הוא מעניק את ההלוואה תעלה, והבנק יגלגל זאת על נוטלי המשכנתאות. אלא שהתייקרות זאת לא תשפיע רק על נוטלי המשכנתאות החדשים, אלא גם על ההחזרים של מי שנטל משכנתא בעבר.

כאשר נוטלים משכנתא סכום ההלוואה מחולק למספר חלקים, כאשר לכל אחד חלק נקבעת ריבית שונה בהתאם לרמת הסיכון ולמאפיינים נוספים. סוגי הריבית השונים הם:

ריבית קבועה: משכנתא בריבית שנקבעת מראש. לנוטלי המשכנתאות הוותיקים, עליית הריבית לא תשפיע על רכיב זה במשכנתא, שמהווה בממוצע כמחצית מההלוואה. לעומת זאת, בעבור רוכשי הדירות החדשות, רכיב זה צפוי להתייקר לעומת הריבית הממוצעת כיום בשוק.

ריבית משתנה צמודת ריבית פריים: בעוד מנגנון הריבית הקבועה פשוט למדי, החלק של ריבית המשתנה הוא מורכב יותר, ובנוי על עוגן פלוס מרווח מסוים שקובע הבנק מול הלקוח ביום שבו נלקחת ההלוואה. ריבית פריים - ריבית בנק ישראל + 1.5% - היא המוכרת ביותר. אם רבית בנק ישראל תעלה, רכיב זה במשכנתא יתייקר הן לנוטלי המשכנתאות החדשות והן לנוטלי המשכנתאות הקיימים, שההחזרים החודשיים שלהם יגדל.

ריבית משתנה צמודת תשואת אג"ח: ריבית פריים היא העוגן המוכר ביותר ברכיב הריבית המשתנה, אך היא ממש אינה היחידה. לפי הערכות, מעל ל-20% מתמהיל המשכנתא מתבסס על תשואת האג"ח כריבית עוגן. ישנן כמה ריביות עוגן מסוג זה, תלוי באג"ח שעליהן הן מתבססות. האג"ח הרלוונטיות הן בעיקר הארוכות יותר, ל-5 שנים ויותר. תחנות העדכון חלות כל כמה שנים - תלוי בתנאים שסוכמו עם הלווה. עליית ריבית במשק, צפויה להביא לעליית תשואות בשוק האג"ח - זו לרוב תגובת שוק ההון לעלייה בריבית - ולכן היא תייקר גם את הרכיב הזה במשכנתא. כך נוטלי משכנתא רבים שלקחו משכנתא שכמחציתה היא בריבית משתנה, עלולים למצוא אותו עם עלייה משמעותית בהחזר המשכנתא.

2. התיאבון של הבנקים למכור משכנתאות משפיע, והם רעבים

על אף שהריבית במשק נותרה באותה רמה כבר כמה שנים, בשוק המשכנתאות היו דווקא לא מעט שינויים לאורך השנים, שאינם תואמים אחד לאחד את המגמה של ריבית בנק ישראל.

בתחילה ראינו את הריביות צונחות לרמה ממוצעת של כ-2% - תלוי במסלול - ואז לפני כארבע שנים, על אף שריבית בנק ישראל לא השתנתה, החלה תהליך איטי ועקבי של עליית הריביות בשיעור מצטבר שהגיע לעשרות אחוזים.

היו לכך מספר סיבות: הקשחת הרגולציה מצד בנק ישראל, שייקרה לבנקים את מתן המשכנתא, וזאת במטרה הייתה לצנן את שוק המשכנתאות. בנוסף, חלק מהבנקים - בעיקר הפועלים ולאומי - התמקדו בהגעה ליעדי ההון הקשוחים של בנק ישראל, ולכן הורידו הילוך במתן משכנתאות, מה שהקטין את התחרות בשוק והביא לעליית מחירים.

לפני קרוב לשנתיים נראה היה כי המגמה נעצרת, הריביות אף ירדו במעט, ומאז נרשמה יציבות בשוק. בינתיים, לאחר שהגיעו ליעדי ההון שלהם, חזרו הבנק הגדולים למגרש והתחרות שוב התחזקה.

כיום תחום המשכנתאות נחשב לאחד התחומים המועדפים על הבנקים. לדברי הבנקים, הסיבה לכך היא שבניגוד לעבר, כיום רמות הריביות סבירות - לעומת המרווחים הנמוכים שהיו בשוק בעבר - ואילו הסיכון נותר נמוך. לעומת זאת, בתחום האשראי הצרכני הסיכון רק הולך וגדל, כך שההעדפה למשכנתאות גוברת. ניתן לראות זאת בתוצאות הבנקים למחצית הראשונה של השנה, בהן מרביתם רשמו שיעורי צמיחה נאים בתחום המשכנתאות - 3-4% בממוצע תוך חצי שנה.

התיאבון הגבוה של הבנקים, נכון להיום, הוא בשורה טובה לנוטלי המשכנתאות, ועשוי למתן את עליית הריביות הצפויה לאחר שריבית בנק ישראל תחל לעלות.

3. תיק המשכנתאות ערוך יותר להתמודדות עם זעזועים

היקף המשכנתאות הנמצאות היום בפיגור - איחור של מעל ל-90 יום - עומד היום על שיעור זניח של כ-0.1%. הסיבה לכך היא הריבית הנמוכה, שיעור האבטלה הנמוך והסנטימנט החזק בשוק הדיור, כך שגם אם הלווה נקלע לקשיים, הוא יכול פשוט לממש את הנכס בקלות יחסית, ואפילו להישאר עם עודף.

אין ספק שעלייה בריבית במשק תאתגר את תיק המשכנתאות של הבנקים, ואת יכולת ההחזר של הלקוחות. יחד עם זאת ובהנחה הסבירה שאנחנו לא ניצבים לקראת עלייה חדה ומהירה בריבית, ספק אם נראה זעזועים משמעותיים בהיקף המשכנתאות שייקלעו לקשיים.

לפני כ-6 שנים, כששוק המשכנתאות היה בתקופת שיא, בנק ישראל היה מוטרד מהנתונים. בבנק ישראל לא יכלו להרשות לעצמם להעלות את הריביות ובכך לצנן את השוק, ולכן הטילו מגבלות על פרמטרים שונים בנטילת משכנתא, שמטרתן להפחית את רמת הסיכון של המשכנתאות.

כך למשל הוגבל שיעור המינוף, כך שרוכשי דירה ראשונה יהיו חייבים להביא הון עצמי של 25% לפחות ברכישת הדירה, והמשקיעים יתחייבו להביא הון עצמי של 50%. הקשחה נוספת של הכללים הייתה בפרמטר הקובע מה יהיה שיעור החזר המשכנתא מתוך סך ההכנסות של הלווה. בנק ישראל הטיל על הבנקים מגבלות, שהביאו לכך שכמעט ולא ניתנו משכנתאות שההחזר החודשי עליהן גבוה מ-40% מההכנסה של הלווה.

כתוצאה מכך אם בשנת 2012 החזר המשכנתא היווה בממוצע 36% מהכנסת הלווה, היום הוא מהווה 26% בלבד בממוצע. המשמעות היא שגם במתווה של עליית ריבית מתונה, אמורים הרוב הגדול של הלווים להיות מסוגלים להתמודד עם עלייה בהחזר המשכנתא.

למעשה הסיכון המרכזי בשוק לא מגיע מעליית ריבית, אלא מעלייה בשיעור האבטלה, שנמצאת כיום בשפל. אם נראה תרחיש של עלייה באבטלה, אז סביר כי היקף נוטלי המשכנתאות שייכנסו לקשיים יגדל. עליית ריבית, שעלולה להאט את הצמיחה במשק, עלולה בהמשך גם להביא לעלייה שכזו.

4. עליית ריבית טובה לבנקים

בבנקים עוקבים מקרוב אחרי החלטות הריבית של בנק ישראל, ומנתחים בתרחישים שונים את השפעות עליית הריבית על תיק האשראי שלהם בכלל ותיק המשכנתאות בפרט. גם אם עלייה בריבית תגדיל את הפרשות הבנקים להפסדי אשראי, חשוב לזכור שעליית ריבית טובה לבנקים והם מחכים לה.

עליית ריבית מאפשרת לבנק לשפר את המרווח הפיננסי שלו - תשלומי הריבית שמקבל הבנק בנטרול עלויות המימון שלו - וצפויה לשפר את שיעורי התשואה על ההון שלו.

אחרי עשור של ריבית אפסית, בבנקים מחכים בכיליון עיניים לעליית הריבית הצפויה. 

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים