בועז צ'צ'יק, מנכ"ל כאל לשעבר / צילום: תמר מצפי
הנאשם הבכיר בפרשה הידועה כ"פרשת סליקת אתרי ההימורים והפורנו בחברת כאל" יוצא בזול מההליך הפלילי: במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הפרקליטות למנכ"ל לשעבר של כאל, בועז צ'צ'יק, ששימש גם כיו"ר החברה-הבת כאל איטנרנשיונל, הוסכם כי צ'צ'יק יורשע בעבירות מנהלים וירצה 4 חודשי עבודות שירות בלבד וכן ישלם קנס בסך 350 אלף שקל.
במקביל, נחתם הסדר טיעון גם עם מנכ"ל החברה הבת לשעבר, סטיב גרינשפן, ששימש גם כסמנכ"ל הסחר בכאל, במסגרתו הוסכם כי הוא יודה בקבלת דבר במרמה, כאשר הפרקליטות תבקש להטיל עליו 6 חודשי מאסר, וסנגורו יבקש להסתפק ב-6 חודשי עבודות שירות. כן הוסכם כי יוטל על גרינשפן קנס בסך 100 אלף שקל.
הסדרי הטיעון וכתבי האישום הוגשו לאישור בית המשפט.
פרשת כאל נחשפה ב"גלובס" לפני מספר שנים. חקירתו של צ'צ'יק החלה בעקבות תלונה שהגיש בנק דיסקונט למשטרה, אחרי סדרת כתבות תחקיר שפירסם משה ליכטמן ב"גלובס" באשר לחריגות בניהול הסיכונים בחברה, בעיקר בסליקה באינטרנט של אתרי הימורים, פורנו ו"תוספי מזון". הסליקה הבלתי חוקית הייתה של אתרי פורנו, אתרי הימורים ואתרי תרופות בהיקף של כ-250 מיליון שקל בחודש.
בסך-הכול בוצעה סליקה בלתי חוקית בהיקף של מיליארדי שקלים, שהניבו לכ.א.ל ולבנקים השולטים הכנסות של מאות מיליוני שקלים שמקורם בעבירה. לפיכך בוצעה לכאורה עבירה של הלבנת הון, שהייתה עלולה לסבך את דיסקונט והבינלאומי במערכת הבנקאית העולמית ובחברות הסליקה. בעקבות הפרסום נפתחה בדיקה של שתי חברות הסליקה הבינלאומיות, וכאל שילמה להן קנסות בגובה כ-22 מיליון דולר.
בסדרת התחקירים של "גלובס" על חברת ויזה כאל (מוסף G, "פורנו, הימורים ו-ויזה כאל", 27.8.2009) נחשפו החשדות למרמה ולשוחד של בכירים בה.
בעקבות החשיפות בדקו ויזה העולמית ומסטרקארד העולמית את מערך ניהול הסיכונים של כאל וקנסו אותה: ויזה נקנסה ב-9 מיליון אירו, ומסטרקארד - ב-3.6 מיליון דולר. במקביל פתח בנק ישראל בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים.
בדצמבר 2011 פתחה יחידת לה"ב 433-יאח"ה בחקירה גלויה נגד חברת כאל ומנהלה לשעבר, בועז צ'צ'יק; יו"ר ומנכ"ל החברה-הבת, סטיב גרינשפן; ששימש גם כסמנכ"ל הסחר בכאל, וחשודים נוספים. במהלך החקירה נבחנו חשדות, שלפיהם בשנים 2006-2009 החברה ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה בהיקפים של מיליארדי שקלים.
כחלק מפעילות המרמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה חברת כאל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים. זאת, בניגוד להנחיות ולנוהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה חברת כאל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. לפי החשד, בדרך זו קיבלו חברת כאל, צ'צ'יק וגרינשפן במרמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים.
בדצמבר 2014 העבירה המשטרה המלצה להעמיד לדין את כאל, צ'צ'יק ומעורבים נוספים. באפריל 2016 הורשעו במסגרת הסדר טיעון שני המעורבים הראשונים בפרשה - שי בן-אסולין, איש עסקים וסטארט-אפיסט, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט; ועו"ד דגנית באשא-שגב, אשת עסקים ושותפתו לעסקים. השניים, שהיו שותפים לעסקי הסליקה האסורה של כ.א.ל, הודו בעבירות של קבלת דבר במרמה, והוטלו עליהם עבודות שירות של 5 חודשים ו-3.5 חודשים (בהתאמה), וקנס של 1.5 מיליון שקל.
באוקטובר אותה שנה נחתם הסדר גם עם כאל, במסגרתו לקחה החברה אחריות על המעשים והשיבה לקרן החילוט 85 מיליון שקל, המהווים את הכספים שהתקבלו במסגרת עבירות המרמה.
חודש לאחר מכן, בנובמבר 2016, הוגשו לבית המשפט כתב אישום והסדר הטיעון של דיטמר קנוכלמן, במסגרתם הודה איש העסקים בכך שכאשר שימש כנציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2008-2010 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, הוא סייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כאל ובכיריה אז, צ'צ'יק וגרינשפן. דינו נגזר ל-6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל.
בהמשך נחשף ב"גלובס" כי המדינה מנהלת מגעים להסדר גם עם צ'צ'יק, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ נגד כל הסדרי הטיעון בפרשה ונגד הכוונה לחתום עם צ'צ'יק על הסדר. העתירה נדחתה - ונסללה הדרך גם להסדר עם צ'צ'יק וגרינשפן.
עו"ד יעל גרוסמן, עורכת דינו של סטיב גרינשפן, מסרה: "הגענו להסדר לאחר משא-ומתן שנמשך שנים רבות. אנו מקווים כי בית המשפט יאמץ את טענותינו".