הבוקר (ג') נודע כי נדחתה בקשה לדיון נוסף בבג"ץ בפרשת הסליקה הבלתי חוקית באינטרנט של כרטיסי אשראי שבוצעה בחברת כ.א.ל של אתרי פורנו, אתרי הימורים ואתרי תרופות.
הבקשה לדיון נוסף הוגשה לבג"ץ על-ידי עותר ציבורי, אסיף דיין (בנו של איש עסקים המסוכסך עם בנק דיסקונט), באמצעות עו"ד דוד ששון, לאחר שעתירתו בנושא נדחתה על-ידי בג"ץ בתחילת החדש. בעתירה ביקש דיין לחייב את היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליטות המדינה להעמיד לדין את כ.א.ל, את הבנקים דיסקונט והבינלאומי השולטים בחברה ובעלי תפקידים בכירים בכ.א.ל ובבנקים. זאת, בגין חלקם בפרשת הסליקה הבלתי חוקית.
בג"ץ דחה את העתירה בתחילת החודש, אך קבע כי בעניינם של 3 אישים מרכזיים בפרשה לא ייחתמו הסדרי טיעון, אלא לאחר הגשת כתבי אישום נגדם בעבירות חמורות של מרמה והלבנת הון: מי שהיה מנכ"ל חברת כ.א.ל, בועז צ'צ'יק; מנכ"ל החברה-הבת כ.א.ל אינטרנשיונל, סטיב גרינשפן; וידידו של צ'צ'יק, איש העסקים אלברט אלחדף.
הפרקליטות הודיעה כבר לפני למעלה משנתיים על הכוונה להגיש נגדם כתבי אישום, ונפתח משא-ומתן על הסדרי טיעון, אולם עד כה לא הוגשו כתבי אישום מסיבות לא ברורות. בהחלטתם של השופטים מני מזוז, דוד מינץ ויוסף אלרון מתחילת החודש, נאמר: "היועמ"ש והפרקליטות הודיעו כי אין בכוונתם להגיע להסדרים בעניינם של החשודים לפני הגשת כתב אישום נגדם. כל הסדר אשר ייכרת עם החשודים הנוספים, ייעשה רק לאחר הגשת כתב האישום במסגרת ההליך המשפטי הפלילי".
במסגרת תגובת היועמ"ש והפרקליטות לעתירתו של דיין שנדחתה ושעליה התבקש דיון נוסף, נאמר: "מן המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, המטפלת בפרשה זו, נמסר כי אין בכוונת המדינה להגיע להסדרים מותנים בעניינם של חשודים אלה. ככל שיגיעו הצדדים להסכמות בדבר הסדרי טיעון בעניינם של חשודים אלה, הללו יוצגו לערכאה שיפוטית במסגרת הליך פלילי, אשר תהיה מוסמכת להפעיל את שיקול-דעתה ולהכריע בעניינם. זאת, כפי שנעשה בעניינם של 3 חשודים אחרים בפרשה, שהודו והורשעו במיוחס להם במסגרת הסדר טיעון".
"אחת הפרשות הסבוכות"
בתגובה לשאלות "גלובס" על הסיבות לשיהוי בעניינם של שלושת החשודים המרכזיים בפרשה ולהימנעות מחקירת הבנקים המעורבים לכאורה, נמסר מהפרקליטות בתגובה: "בפרשת כ.א.ל הגיעה המדינה להסדר מותנה עם חברת כ.א.ל, שבמסגרתו חולטו מהחברה 85 מיליון שקל. 3 חשודים נוספים הועמדו לדין ודינם נגזר במסגרת הסדרי טיעון.
"לגבי חשודים נוספים, התיק נמצא בהליכי שימוע, והחלטות בעקבות השימועים צפויות בקרוב. בהליכי השימוע נטענו טענות חשובות, והן נבחנות לעומקן. כאמור בפסק הדין בבג"ץ, ככל שיגיעו הצדדים להסכמות בדבר הסדרי טיעון עם חשודים אלה, הללו יוצגו לערכאה שיפוטית במסגרת הליך פלילי, אשר תהיה מוסמכת להפעיל את שיקול-דעתה ולהכריע בעניינם.
"מדובר באחת הפרשיות הסבוכות והמורכבות שעסקה בהן מערכת האכיפה. קבלת ההחלטות התעכבה זמן מה גם בשל העובדה שעתירה בנושא נדונה, כאמור, בבג"ץ והוכרעה רק לאחרונה.
"השאלה בעניין חשיפת הבנקים לסיכון אינה מוכרת לנו ואינה עולה כשיקול בעת קבלת ההחלטות. מר נתן ג'יקובסון אינו מצוי בישראל, ולא הייתה לגביו שום פנייה מהגורמים המוזכרים בשאלתכם או מכל גורם אחר".
רקע: סליקת אתרי פורנו, הימורים ותרופות בהיקף 250 מיליון שקל בחודש
פרשת הסליקה הבלתי חוקית באינטרנט בחברת כ.א.ל נחשפה בסדרת כתבות ב"גלובס" (הראשונה פורסמה במוסף G, "פורנו, הימורים ו-כ.א.ל", ב-27.8.2009), ובמרכזה מיזם שהחל כ-3 שנים קודם לכן, של סליקה בלתי חוקית באינטרנט בכרטיסי אשראי של ענקי הסליקה ויזה ומאסטרקארד, בעיקר של אזרחי ארה"ב. הסליקה הבלתי חוקית הייתה של אתרי פורנו, אתרי הימורים ואתרי תרופות בהיקף של כ-250 מיליון שקל בחודש.
בסך-הכול בוצעה סליקה בלתי חוקית בהיקף של מיליארדי שקלים, שהניבו לכ.א.ל ולבנקים השולטים הכנסות של מאות מיליוני שקלים שמקורם בעבירה. לפיכך, בוצעה לכאורה עבירה של הלבנת הון, שהייתה עלולה לסבך את דיסקונט והבינלאומי במערכת הבנקאית העולמית ובחברות הסליקה. בעקבות הפרסום נפתחה בדיקה של שתי חברות הסליקה הבינלאומיות, וכ.א.ל שילמה להן קנסות בגובה כ-22 מיליון דולר.
חקירת יחידת להב 433 ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של המשטרה אימתה את ממצאי תחקיר "גלובס" לגבי השיטה העיקרית של הסליקה האסורה: יצירת קידוד כוזב לבתי עסק ברחבי העולם שעסקו בפועל בהימורים ופורנו, אבל קודדו במרמה בספרי כ.א.ל בקוד המעיד כביכול על עיסוק בתחומים לגיטימיים בבתי העסק הללו. כ.א.ל אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.
צ'צ'יק נחקר גם בחשד שהוא וחברו אלחדף לקחו שוחד מאיש העסקים הקנדי, נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה אתרי מסחר באינטרנט, שאותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכ.א.ל. ג'ייקובסון, שהורשע בארה"ב בסליקה בלתי חוקית ובהלבנת הון, מקורב לצמרת המפלגה השמרנית בקנדה ולראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נתן למנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, ארי הרו, חצי מיליון שקל לאחר שהרו עזב את לשכת נתניהו (לפני שהרו הפך לעד מדינה בפרשות נתניהו). בפרסומים שונים הוזכר שמו כמי שקשור לגופים ביטחוניים-מודיעיניים, בהם המוסד הישראלי.
בחקירת המשטרה התברר כי צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כ.א.ל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כ.א.ל בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea וייהנה בשל כך מרווחיה. החשד היה שכ.א.ל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea - רובם הגדול בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקאות חריג ביותר. ג'ייקובסון אמר ל"גלובס" כי מסר בעבר עדות במשטרה במשך כמה ימים, אבל לדבריו, "לא נחקרתי כחשוד, וכיום אין לי קשר לפרשה".
"פגיעה בתדמיתה של ישראל"
עד כה הועמדו לדין ונגזר עונשם של 3 מעורבים בפרשה. ששי בן-אסולין ועו"ד דגנית באשא-שגב, שהיו שותפים לעסקי הסליקה האסורה של כ.א.ל, הודו בתחילת 2016 בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של קבלת דבר במרמה. הוטלו עליהם עבודות שירות של 5 חודשים ו-3.5 חודשים (בהתאמה) וקנס של 1.5 מיליון שקל.
בתחילת 2017 אושר הסדר טיעון בעניינו של נציג חברות סליקה, דיטמר קנוכלמן, שבמסגרתו הוא הודה בסיוע לפעילות הבלתי חוקית בכ.א.ל של קבלת דבר במרמה, ודינו נגזר ל-6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 1.5 מיליון שקל. גם חברת כ.א.ל הגיעה להסדר, שבמסגרתו היא שילמה קנס של 85 מיליון שקל ולא הועמדה לדין.
בפסק הדין בעניינו של קנוכלמן ביקרה השופטת נעה תבור את הסדר הטיעון המקל והדגישה כי מדובר בפרשה שיש לה "השלכה על מעמדה של ישראל בשוק האשראי הבינלאומי, פגיעה בתדמיתה של ישראל והצגתה בשוק הבינלאומי כמדינה בה ניתן לעקוף הגבלות עולמיות על הימורים באינטרנט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.