נדחתה עתירה להעמדה לדין את מעורבי פרשת הסליקה בכאל

נדחתה עתירתו לבג"ץ של אסיף דיין, במסגרתה ביקש להעמיד לדין את כל המעורבים בפרשה סליקת עסקאות האשראי הבלתי חוקיות ולבטל הסדרי טיעון שנערכו עם חלק ממורשעי הפרשה • בפרשה נותרו 3 חשודים שעניינם תלוי ועומד

דיטמר קנוכלמן / צילום: שלומי יוסף
דיטמר קנוכלמן / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ דחה את העתירה שביקשה להגיש כתב אישום והעמדה לדין של כל המעורבים ב"פרשת סליקה של עסקאות אשראי בלתי חוקיות" בחברת כאל. זאת, תוך ביטול הסדרי הטיעון שנערכו עם חלק מהנאשמים בפרשה, בהם חברת כאל עצמה ואיש העסקים דיטמר קנוכלמן. את העתירה הגיש אסיף דיין. 

בהחלטה שניתנה היום (א'), הצדיק השופט העליון דוד מינץ (בהסכמת השופטים מני מזוז ויוסף אלרון) את טענות המשיבים, ובכלל אלה היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, בנק דיסקונט, בנק הבינלאומי וחברת ויזה כאל, בדבר הנימוקים לדחיית העתירה. כך ציין השופט מינץ, בין היתר, כי העתירה אינה מבוססת על תשתית עובדתית מינימלית, אלא על "שתי כתבות בעיתון 'גלובס', מבלי לפרט דבר אודות מקור הפרסומים ונכונותם". משכך הוסיף מינץ: "פשיטא כי לא ניתן לעתור לבית משפט רק על בסיס כתבות עיתון".

בנוסף ציין בית המשפט כי העותר לא צלח מספר משוכות נוספות, ובהן ההלכה הנושנה כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול-דעתן של רשויות החקירה והתביעה בישראל אלא במקרים חריגים ביותר, ש"אין מקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים, ולו בשל האמור לעיל שהתשתית העובדתית שביסוד העתירה אינה ניתנת לבדיקה".

בנוסף ביקר בית המשפט את העותר "הציבורי", על כך שלא צירף כמשיבים לעתירה את אותם גורמים רלוונטיים החשודים לטענתו בביצוע העבירות ושלא הועמדו לדין.

עוד צוין כי בכל הנוגע לחברת ויזה כאל, הגשת העתירה נעשתה בשיהוי ניכר ולאחר שמבחינת החברה הפרשה הייתה מאחוריה בבחינת "מעשה עשוי", וזאת, בין השאר, לאחר שחתמה על הסדר מותנה בראשית נובמבר 2016.

בית המשפט ציין בנושא זה כי דבר ההסדר המותנה פורסם ברבים, ועל כן הגשת העתירה על-ידי דיין בחלוף כשנה לאחר פרסום ההסדר מהווה שינוי משמעותי, שעה שכאל שילמה ממזמן את הסכום שהושת עליה ושינתה את מצבה לרעה. מכל מקום, בית המשפט ציין כי גם לגופם של דברים דין העתירה של דיין להידחות.

יצוין כי נותרו 3 חשודים בפרשה שעניינם תלוי ועומד, כאשר עתירתו של אסיף כוונה, בין השאר, כדי למנוע מפרקליט המדינה ומהיועמ"ש להגיע להסדרי טיעון עם חשודים אלה בטרם הגשת כתב אישום. אולם בהקשר זה ציין השופט מינץ כי הן היועמ"ש והן פרקליט המדינה הודיעו לבית המשפט כי אין בכוונתם להגיע להסדרים בעניינם של חשודים אלה, לפני שיוגש נגדם כתב אישום. בהתאם, כל הסדר שייכרת עם החשודים הנוספים, יעשה רק לאחר הגשת כתב האישום במסגרת ההליך המשפטי הפלילי, ציין מינץ.

על דיין הוטלו הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל, שחולקו בין המדינה (כ-10,000 שקל) לבין הבנקים וחברת כאל (10,000 שקל כל אחד).

פרשת הסליקה בכאל

פרשת כאל נחשפה ב"גלובס" לפני 9 שנים בסדרת תחקירים על החברה. בעקבות החשיפות בדקו ויזה העולמית ומסטרקארד העולמית את מערך ניהול הסיכונים של כאל וקנסו אותה: ויזה נקנסה ב-9 מיליון אירו, ומסטרקארד - ב-3.6 מיליון דולר. במקביל פתח בנק ישראל בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים.

בדצמבר 2011 פתחה יאח"ה בלהב 433 בחקירה גלויה נגד חברת כאל ומנהלה לשעבר, בועז צ'צ'יק; יו"ר ומנכ"ל החברה-הבת, סטיב גרינשפן, ששימש גם כסמנכ"ל הסחר בכאל; וחשודים נוספים. במהלך החקירה נבחנו חשדות, שלפיהם בשנים 2006-2009 החברה ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה בהיקפים של מיליארדי שקלים.

כחלק מפעילות המרמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה חברת כאל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים. זאת, בניגוד להנחיות ולנוהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה חברת כאל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. לפי החשד, בדרך זו קיבלו חברת כאל, צ'צ'יק וגרינשפן במרמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים.

בדצמבר 2014 העבירה המשטרה המלצה להעמיד לדין את כאל, צ'צ'יק ומעורבים נוספים. באפריל 2016 הורשעו במסגרת הסדר טיעון שני המעורבים הראשונים בפרשה (שי בן-אסולין, איש עסקים וסטארט-אפיסט, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט; ועו"ד דגנית באשא-שגב, אשת עסקים ושותפתו לעסקים); ובאוקטובר אותה שנה נחתם הסדר עם כאל, במסגרתו לקחה החברה אחריות על המעשים והשיבה לקרן החילוט 85 מיליון שקל, המהווים את הכספים שהתקבלו במסגרת עבירות המרמה.

חודש לאחר מכן, בנובמבר 2016, הוגשו לבית המשפט כתב אישום והסדר הטיעון של דיטמר קנוכלמן, במסגרתם הודה איש העסקים בכך שכאשר שימש כנציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2008-2010 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, הוא סייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כאל ובכיריה אז, צ'צ'יק וגרינשפן. בכל הנוגע לצ'צ'יק פורסם בעבר ב"גלובס" כי נוהל בעניינו משא-ומתן להסדר טיעון.

צרו איתנו קשר *5988