הממזרות משנות את הכללים עיבוד תמונה: אייל אונגר, מקור: רויטרס
שנה מטלטלת בשינוי סדר היום החדשותי ועיסוק חסר תקדים בפוליטיקה, מגדר, הפעלת כוח פיזי וכלכלי של גברים על נשים, אולם מעט מאוד מכל זה מפעפע מטה ומשנה את חייהן של הנשים. הפער הגדול שנוצר בין הוויכוח הציבורי להשלכותיו מבלבל רבים, בארה"ב וגם בישראל.
עוד על מחאת הנשים:
● הממזרות משנות את הכללים: היום שבו הנשים הסתערו על ביהמ"ש העליון
● "מכירה את התחושה של להיות האישה היחידה בחדר"
● חדשנות שוויונית בישראל? התמונה של מרקל אומרת הכל
● ההסתבכות של רונאלדו: נייקי ו-EA Sport עוקבות אחרי הפרשה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיטר השבוע שאנחנו נמצאים בתקופה "מפחידה מאוד עבור גברים באמריקה", כאילו גברים צריכים להיזהר בהליכה לבד ברחוב בחושך, ושמא הידרדר השכר והמעמד שלהם. טראמפ מוטרד ממשמעות התקופה עבור הגברים, כמי שנבחר לנשיאות תוך רמיסת כל כללי ההגינות והשיח הפוליטי כלפי המתמודדת מולו.
מחאת הנשים ברחבי ארה"ב:
במסגרת השיח שנוצר בארה"ב סביב מינוי השופט ברט קוואנו, הביעו גברים שולטים את לבטיהם לגבי עתידם. מה יהיה אם כל אישה אי פעם תוכל לספר משהו שקרה לה בעבר? איפה זה ישאיר אותם? אלא שבניגוד לדברי טראמפ, גברים צעירים ברחבי העולם תופסים את השינוי שמתרחש בזממנו, הרבה יותר מחבריהם המועסקים ונבחרי הציבור בגיל הביניים והגילאים הבוגרים, אם כי גם הם טרם יודעים כיצד ליישם את השינוי.
אלא שגברים המבוגרים עדיין שולטים ברוב ההון, החברות, בנכסי הנדל"ן , במערכות השיפוט, וגם מיוצגים ברוב גדול כמי שנבחרים לתפקידים ציבוריים. הגברים קובעים את הנורמות וסדרי השלטון וכאשר חשים - אפילו קצת - מאובדן שליטה וכרסום בכוחם, הם מתכנסים סביב האלפא שלהם ורומסים את האפשרות לשינוי. בפרספקטיבה הזו אפשר לראות את המינוי של קוואנו. היעלה על הדעת שנשים יביאו מידע מלפני 36 שנה ותערערנה את הליך המינוי של הגבר הבא? לא. לא ניתן לכך לקרות.
גם הנשים הנמצאות בצמרת מחזיקות את השמרנות היטב בידיהן. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהגיעה לישראל והביעה ציפיה שבשנה הבאה בפורום חדשנות והייטק היא תזכה לראות יותר נשים, לא הצליחה בתריסר השנים שבהן היא מנהיגת גרמניה להוביל לשינוי בנושא פערי השכר בין גברים לנשים במדינתה.
בהנהגת שתי מדינות אירופאיות חשובות עומדות נשים - גרמניה ובריטניה - והנה בשתי המדינות הללו פערי השכר בין גברים לנשים הם מן הגבוהים באירופה. בעוד הממוצע של פערי השכר ביבשת עומד על 16%, בגרמניה ובבריטניה הפערים הם של 21%.
במשך עשור, מאז 2007, פער השכר המגדרי בגרמניה נע מטה בקושי. מ-23% אז ל-21% כיום. מרקל צדקה בהערה שלה למשרד ראש הממשלה, הרשות לחדשנות ומכון היצוא, שאם יהיו יותר נשים בהנהלות, ביזמות, אפילו בעצם נגישותן למוקדי כוח במסגרת אירועים כפי שנערכו בשבוע שעבר (הצגת חברות חדשניות בהובלת נתניהו ומרקל) פערי השכר אולי יצטמצמו גם הם. את התיקון היא מנסה לעשות בפגישות מן הסוג בו הייתה בישראל, אבל כדאי שתעבוד חזק גם על התיקון אצלה.
בארה״ב פער השכר המגדרי הוא 19%. אבל בישראל המצב גרוע הרבה יותר. גברים ישראלים משתכרים 34% יותר מנשים בשכר חודשי, ו-17% יותר בשכר שעתי בהשוואה לנשים במשרות זהות/ מקבילות. הפערים הללו מתרחבים לכ-42% כאשר מדובר בבעלי עסקים עצמאיים.
בתחום הייצוג הפוליטי התרחש בישראל שינוי בעשור האחרון. ייצוג הנשים בכנסת אשר דשדש על 14-17 נשים מתוך 120 ח"כ (מקסימום 14%) בין השנים 1999-2009, זינק בהתמדה עד ל-35 חברות כנסת בכנסת ה 20 (המהוות 29%). ישראל נמצאת רחוק מן היעד של 50%, ובכל זאת בהשוואה למדינות אחרות מצבנו לא כזה רע. בארה"ב יש 19% נשים בבית הנבחרים, ובסנאט 23%.
נתניהו: "MeToo הייתה צריכה להתחיל מזמן"
אם כך , במה שינתה אותנו מהפכת MeToo? נדמה שהיא נותרה כנושא לויכוח בין אנשים, אך לא הביאה עד כה שינוי בשטח. למעט המדינות הסנקנדיביות, אשר הכתיבו כלל הייצוג של 40% מינימום לבני המגדר הפחות מיוצג, אף פרלמנט בעולם לא חשב לכבול את עצמו בנורמות של 50-50.
בכל פעם שמתכנס מפגש עסקי, כמו זה שנכחו בו נתניהו ומרקל, ורק גברים יושבים מסביב לשולחן, או בכל יום עיון, פאנל, שיח מועמדים עם גברים בלבד - קמה ביקורת רותחת ברשתות והגוף המארגן מתנצל ובמקרה הטוב מספיק לתקן. אך במישור התוצאה, בקרב ההנהלות חברות, גופים עסקיים ומשרדי ממשלה, הרוב המוחלט הם עדיין גברים, ואלה - גם כשהם יזמים מובילים ראשונים מן השורה - מעולם לא נוטלים את מושכות היזמות ומציעים סדר ארגוני חדש.
השיח של השנה האחרונה איפשר את ההצצה לנפש האישה, לדילמות שלה בעולם העבודה, לבעיות היסטוריות, אך טרם התקדם לשלב הבא של החלת שינוי מהותי .
איפה כן מתרחש שינוי? בשנה האחרונה חל שינוי גם בתא הכתבים המדיניים המסקרים את ראש הממשלה . מרוב מוחלט של עיתונאים גברים, ב-2018 אנחנו כבר מחצית נשים ובהתאם השתנו גם סוג השאלות לראש הממשלה. לפני שבוע, במהלך תדרוך בעצרת האו"ם, כאשר נתניהו היה טרוד בחשיפת מידע מודיעיני על הפרות איראן את הסכם הגרעין, העיתונאיות העלו בפני ראש הממשלה את שאלה מכיוון אחר לגמרי: "אדוני ראש הממשלה, מה אתה חושב על תנועת MeToo?". נתניהו, אשר יועצו לתקשורת אנגלית דיוויד קיז יצא לאחרונה לחופשה על רקע טענות של הטרדה מינית, השיב לנו באופן מידי והרבה יותר ראוי ומכבד מהחבר שלו טראמפ. "אני חושב שזו תנועה חשובה ומרשימה", הוא אמר, "והיא היתה צריכה להתחיל ולהתרחש לפני הרבה שנים".