מהפכה נשית בהייטק הישראלי? "גם ב-2018 מכירות את החוויה של להיות האישה היחידה בחדר"

התמונה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בכנס החדשנות בסוף השבוע, מוקפת גברים ומעירה לנתניהו, עוררה סערה במגזר ההייטק • גם המנהלות שסבורות שהמצב פחות גרוע מכפי שנדמה ("המצב הולך ומשתפר", "יש לא מעט נשים היום בתעשייה") מודות שהמהפכה עדיין רחוקה

אנגלה מרקל/ צילום: קובי גדעון / לע"מ
אנגלה מרקל/ צילום: קובי גדעון / לע"מ

"את יודעת מה הכי הזוי בכל הסיפור? שאף אחד שם לא התבייש. אף אחד מהם לא הרגיש שמשהו לא בסדר". פיונה דרמון, אשת הון סיכון מנוסה ושותפה מנהלת בקרן JVP, אמרה את מה שנדמה שכולן חשבו בעקבות התמונה שצולמה ביום חמישי האחרון בכנס החדשנות בעת ביקורה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בישראל. התמונה, ממנה נעדרו לחלוטין נשים, ממשיכה לעורר סערה. מאז ביקורה יוזמות מחאה שונות עלו מנשים בתעשיית החדשנות המקומית, דוגמת צילום המוני של יזמיות, שמתוכנן להתרחש השבוע.

עוד על מחאת הנשים: 

הדרך של הנשים עוד ארוכה: כשזה מגיע לתכל'ס, השינוי לא מתרחש

הממזרות משנות את הכללים: היום שבו הנשים הסתערו על ביהמ"ש העליון

חדשנות שוויונית בישראל? התמונה של מרקל אומרת הכל

ההסתבכות של רונאלדו: נייקי ו-EA Sport עוקבות אחרי הפרשה

מרקל עצמה הגיבה לעניין ואמרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ש"אם תהיה איכשהו גם אשה כאן בפעם הבאה, זה יהיה נחמד…". הזעם הכללי מהתמונה לא דילג על נשים בכירות בכל הקשת של תעשיית ההייטק הישראלית, החל ממנהלות בכירות בחברות רב לאומיות, דרך יזמיות ועד נשות הון סיכון. שוחחנו עם כמה מהן על מה שעשויה להיחשב לתמונה המכעיסה של השנה.

מחאת הנשים ברחבי ארה"ב:

  • טקס ההשבעה של ברט קוואנו לבית המשפט העליון / צילום: רויטרס
  • מחאה נגיד מינוי ברט קוואנו / צילום: רויטרס
  • מייק פנס מנופף למפגינות בוושינגטון / צילום: רויטרס
  • מחאה נגד מינוי ברט קוואנו בוושינגטון / צילום: רויטרס
  • מחאה נגד מינוי ברט קוואנו בוושינגטון / צילום: רויטרס
  • מחאה נגד מינוי ברט קוואנו בוושינגטון / צילום: רויטרס
  • מחאה נגד מינוי ברט קוואנו בוושינגטון / צילום: רויטרס
  • מחאה נגד מינוי ברט קוואנו בוושינגטון / צילום: רויטרס
  • המחאה נגד מינוי ברט קוואנו / צילום: רויטרס
  • המחאה נגד מינוי ברט קוואנו / צילום: רויטרס
  • המחאה נגד מינוי ברט קוואנו / צילום: רויטרס
  • המחאה נגד מינוי ברט קוואנו / צילום: רויטרס
  • המחאה נגד מינוי ברט קוואנו / צילום: רויטרס
 

שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל אומרת, כי "ב-20 השנים שאני משתייכת לענף ההייטק, גם אני מכירה את החווייה של להיות האשה היחידה בחדר, כפי שחוותה מרקל. לצערי, על אף שישנה מגמת שיפור מסוימת לאורך השנים, זו חוויה שקיימת גם בשנת 2018 וזה משהו שאני אף פעם לא נשארת אדישה אליו".

היא אומרת כי "הדבר החשוב לקחת מהתמונה הזו הוא שלכולנו יש אחריות בלהוביל שינוי. האחריות שלנו היא לא לקבל את המציאות, אלא להוביל לתרבות אחרת של שיקוף הגיוון באוכלוסיה בכל התחומים - בהייטק, בפיננסים, בחינוך, בתעשייה. השוויון יגיע בעיניי מסביבה עסקית שתאפשר לגברים כמו לנשים, לשלב בין העולמות של קריירה ובניית חיים ומשפחה ומ-Role modeling של הצלחה ויש לא מעטות שפרצו את תקרת הזכוכית. זה נושא שגם נשים וגם גברים צריכים להידרש אליו גם בקן המשפחתי וגם במגזר העסקי וצריך תמיד להיות במודעות עד שנרגיש שיש שינוי".

שלי לנצמן / צילום:רמי זרנגר
 שלי לנצמן / צילום:רמי זרנגר

לפי דרמון, "האקו סיסטם בישראל מורכב מחמישה חלקים לפחות, מכל המקורות של הצבא ושירותי הביטחון, האקדמיה, הגופים הבין לאומיים, מקורות הכסף וגופי ההשקעה וחברות הסטארט-אפ. כשאת מדברת על האקו סיסטם הישראלי את מדברת על כל הרכיבים האלה, ובתוך הרכיבים האלה יש גם גברים וגם נשים, גם חילונים וגם דתיים, גם ערבים וגם יהודים. אנחנו לא מתנצלות כרגע על זה שאין מספיק, אנחנו מדברות על מה שיש - ובישראל יש לך את פייסבוק שמנוהל על ידי עדי סופר תאני ואת מיקרוסופט שמנוהל על ידי שלי לנצמן. ב-8200 יש 50% נשים. בקרנות ההון סיכון יש המון שותפות היום, זו מגמה שהתהפכה בשנים האחרונות. גם באקסלרטורים, ישראל זה מקום שיש בו המון נשים".

"כשאת מביאה מישהי כמו אנגלה מרקל ואת רוצה להראות לה את האקו סיסטם, לא צריך לחפש כל כך רחוק. בכל מקרה, זה לא הגיוני שלא היה נציגות", היא מוסיפה. "לא היה הגיוני להזמין את עדי סופר? לא היה הגיוני להזמין את שלי לנצמן? לא היה הגיוני להביא מישהי לדבר על קהילות היזמים כמו את הילה אוביל ברנר? כדי להביא את הסיפור של ישראל, צריך להביא סיפור רחב. יש כל כך הרבה דוגמאות שמרכיבות את התמונה של ישראל - זה לא רק אוסף של מנכ"לים".

"התמונה? חוטאת למציאות, לא מייצגת"

עירית הלל, שותפה ב-HP Tech Ventures ומנהלת הפעילות בישראל, סבורה שהתמונה חוטאת למציאות: "זה לא מייצג את איך שההייטק הישראלי נראה בשטח. באופן כללי, בהייטק בישראל יש מקום מאוד חשוב לנשים שהן בכירות ומשפיעות על גורל ההייטק בחברות סטארט-אפ וגם בקרנות הון סיכון, בעיקר של תאגידים גדולים. גם בקרנות ההון סיכון מתחילים לראות מגמה של שינוי, עוד לא במספרים גדולים כמו של הגברים, אבל יש כוח עולה של נשים בתוך התעשייה הזאת. יש הרבה נשים יותר צעירות בקרנות הון סיכון, שעובדות קשה ומביאות תוצאות מעולות ובאמת אנחנו רואים שם שינוי מגמה".

עירית הלל / צילום: עידן מילמן
 עירית הלל / צילום: עידן מילמן

לדבריה, מבלי להתייחס לאירוע הספציפי, חשוב להציג למנהיגים מן העולם תמונה מלאה של התעשייה המקומית. "אני חושבת שכל מנהיג של מדינה או חברה רב לאומית גדולה שמגיע לכאן רוצה לראות איך אנחנו עושים את הקסם הזה של הסטארט-אפ ניישן, ואיך מדינה כל כך קטנה נהייתה כל כך משמעותית בכל הנושא הזה של החדשנות", היא אומרת. "אני חושבת שהנושא של גיוון, והעובדה שכן יש נשים שהן חשובות ומשפיעות בתעשייה זה משהו שאנחנו טובים בו, אז למה לא להראות את זה?".

"התמונה היא סימפטום של המחלה"

הילה אוביל ברנר לא מופתעת מהתמונה: "אני חושבת שזה אירוע מאוד עצוב אבל מייצג של מה שקורה בהייטק הישראלי. חוסר ההתחשבות, אפילו במיעוט הקטן של נשים שכן נמצא, מצד הרשויות והארגונים העסקיים. התמונה היא רק סימפטום של המחלה", היא אומרת. אוביל ברנר היא יזמת והמקימה והמנהלת של קהילת "יזמיות" - ארגון למען קידום נשים יזמיות בישראל. היא מוסיפה כי "במידה מסויימת אני די שמחה שזה קרה כדי להעלות את המודעות וכדי שאנשים יבינו שבאמת קיימת תקרת זכוכית. אני חושבת שהכרה בבעיה הזאת היא צעד לפתרון".

אסתר ברק לנדס, משקיעת הון סיכון: "מה יש להגיד על זה שהוא מעבר לתמונה המדברת בעד עצמה? לצערי התמונה המכאיבה היא שיקוף של מציאות שבה למרות היכולת המוכחת של נשים להשתלב ולהצליח בכל תחום, כולל יזמות והייטק, יש עדיין דרך ארוכה לפנינו בהיבט של תפיסות מיושנות ומפלות והרגלים שמרגישים טבעיים לחלקנו. משעשע שלמעט אנגלה מרקל, החד גוניות באה לידי ביטוי גם בצבעוניות ובאופי המעונב של הלבוש הגברי. אין ספק ששינוי יעשה רק טוב לתמונה הקבוצתית הבאה".

אירית קהאן מדויטשה טלקום קפיטל פרטנרס, אומרת כי:"זה מרגיז ולא מרגיז. זה גם שוק לראות את התמונה הזאת אבל זה גם נותן פוש. רק העובדה שהייתה מודעות כל כך גדולה לתמונה הזאת - זה אומר שאנחנו בדרך הנכונה. זה פשוט תהליך לטווח הרחוק, ואנחנו עדיין לא הגענו לסוף, זו עבודה. יש עוד עבודה לעשות גם מהצד של החברה, וגם מהצד שלנו - נשים חזקות שצריכות לדחוף קדימה כדי לשים את הנשים החזקות בפורנט.

"אני לא חושבת שצריך לשים נשים או גברים בפרונט כי הם נשים או גברים, אבל המודעות צריכה להשתנות. להזמין יותר יזמיות לאירועים זו רק דוגמה קטנה, יש הרבה יותר דברים שצריכים לקרות במהות. צריך לגעת בתרבות ובתפיסה של האקו סיסטם וזה מתחיל בחינוך בבית. לי ספציפית יש שתי בנות. לחנך אותן שאין שום הבדל בין מה שהן יכולות לעשות לבנים".

קהאן מנהלת יחד עם מרב וינריב, מנהלת קוואלקום ונצ'רס, וסיון שמרי דהן שותפה בקומרה קפיטל את ה-Women Founders Forum, פורום לקידום יזמיות בתעשייה. לפי נתוני הארגון, כיום פעילים בישראל למעלה מ-140 סטארט-אפים בהובלת נשים.

נעמי קריגר כרמי, סמנכ"לית רשות החדשנות, מסרה בתגובה: "אמנם רשות החדשנות לא הזמינה את המשתתפים למפגש עם מרקל, אבל זה לא כל כך משנה. כולנו היינו בהרבה יותר מדי אירועים שבהם אין ייצוג הולם. חמור מזה, הבעיה האמיתית היא שהרכב תעשיית החדשנות עוד רחוק מלשקף את החברה הישראלית על כל גווניה. באירועים שאנחנו מקיימות ומקיימים אנחנו תמיד משתדלים להקפיד על ייצוג שוויוני. גם ברמת עבודת הרשות הנושא הזה נמצא כיום בפוקוס מרכזי עבורנו, כי הוא גם חשוב וחיוני לעתיד התעשייה. התחלנו לאחרונה בעבודה מאומצת בנושא יזמיות ואנחנו מפעילים מזה כחמש שנים תכנית תמיכה מוגדלת ליזמיות/ים מהחברה הערבית והחרדית. השנה הרחבנו גם את המימון וגם כלים נוספים לסייע בהצלחתם. לצד כל אלו יש עוד הרבה מאוד במה להשתפר וטוב שהנושא הזה מועלה כאן. אמנם מדובר בתקרית אבל היא בהחלט הזכירה גם לנו שהנושא דורש תשומת לב ומאמץ מתמיד בכל הרמות". 

 

 

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988