גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת החקירה למתן אשראי ללווים הגדולים: בנק ישראל העביר מסמכים, אבל לא את מה שהוועדה רצתה

במסמכים לא נכלל מידע על בנקים או לווים ספציפיים, מטעמי סודיות בנקאית ● מהמידע שכן הועבר עולה כי חלק מההלוואות ללווים הגדולים ניתנו עם מועד פירעון גמיש שאיפשר לגלגל חוב ולא לדרוש פירעונו בזמן, וכן שלעתים האשראי ניתן "ללא מטרה ברורה"

ועדת החקירה הפרלמנטרית / צילום: דוברות הכנסת, נועם רבקין פנטון
ועדת החקירה הפרלמנטרית / צילום: דוברות הכנסת, נועם רבקין פנטון

ביום ראשון הבא יחלו דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים בראשות ח"כ איתן כבל. כמה ימים לפני שמתייצבים בפני הוועדה ראשי בנק הפועלים (הבנק הראשון שזומן), החליט בנק ישראל לפרסם היום את מלוא החומרים שהעביר לוועדה.

החומרים שהועלו לאתר האינטרנט של הפיקוח על הבנקים כוללים קרוב ל-40 מסמכים בהיקף מצטבר של מאות עמודים. אלא שעל אף הכמות המרשימה של המידע, בנק ישראל לא העביר את המידע המהותי והרגיש שהוועדה ביקשה לקבל ובראשו דוחות ביקורת ספציפיים שנעשו על אשראי שניתן ללווים הגדולים.

בבנק ישראל סירבו להעביר זאת, והסתפקו ברשימה כללית של דוחות הביקורת. מהמסמכים עולה כי מאז שנת 2003 ביצע בנק ישראל 95 ביקורות בבנקים בנושא האשראי, מתוכן כ-15 בשלוש השנים האחרונות. יחד עם זאת, כאמור אין פירוט אילו לווים ואילו בנקים נבדקו, וגם לא הממצאים בנוגע אליהם. בנוסף העביר בנק ישראל לוועדה מידע כללי הכולל בין היתר, נהלים, מדיניות, מחקרים.

הסיבה לכך שלא נמסר מידע על לווים או אירועים ספציפיים היא ה"סודיות הבנקאית", תחתיה גם הבנקים מסרבים להעביר לוועדה חומרים על לווים ספציפיים. לצידם של הבנקים ובנק ישראל עומד פסק דין של בג"ץ בנושא שניתן לפני מספר חודשים, ולפיו הסודיות הבנקאית גוברת על זכות הציבור לדעת.

בסביבת בנק ישראל מציינים כי בעבר העבירו דוחות ביקורות לגורמים שונים כגון מבקר המדינה, אולם מכיוון שהפעם מדובר בוועדת חקירה פומבית, אין באפשרותם במגבלות החוק להעביר מידע ספציפי על לווים או בנקים אל הכנסת.

כאמור, ועדת החקירה או לפחות העומד בראשה, כבל, לא התרשמו מהררי המסמכים שבנק ישראל העביר להם. נזכיר כי בראיון ל"גלובס" ביקר כבל בחודש שעבר את התנהלות בנק ישראל בשיתוף הפעולה עם הוועדה, ואמר: "אני מאד מאוכזב משיתוף הפעולה של בנק ישראל. יש גבול עד כמה רגולטור יכול להתחבא מאחורי טענת 'הסודיות הבנקאית'. בנק ישראל מזכירים לי את זה שחייל בא לאפסנאות, הוא רואה מאחורי האפסנאי את כל הציוד שיש לו, ולא משנה מה הוא מבקש, קודם כל האפסנאי אומר לו: 'אין לי'. זה לא מקובל עלי. בנק ישראל צריכים לצאת מגדרם כדי לסייע בתהליך, וזה לא קורה. לכן העבודה שלנו קשה מאוד".

תהליכים בעייתיים במתן אשראי

ומה בכל זאת נמצא במסמכים שהועברו? נציין כי מבין מאות העמודים, הכינו בבנק ישראל מצגת על ממצאים שעלו כמה פעמים מדוחות ביקורות בנושא אשראי לחברת החזקה. כאמור, לא מצוינים שמות הלווים או הבנקים, אבל המצגת שופכת אור מסוים על תהליכי עבודה בעייתיים שהיו במתן אשראי לחלק מקבוצות הלווים הגדולים.

כך למשל עלה מהבדיקות כי שיעור המימון ברכישת שליטה בחברות היה גבוה מדי, מה שהביא לכך שבנק ישראל הטיל מגבלות על שיעור המימון. עוד נמצאו בעיות באיכות החיתום בהלוואות. הדבר התבטא בין היתר בכך שכושר ההחזר של הלווה היה חלש, ונשען למשל על תחזית אופטימית מדי של העסק.

עוד עלה מהממצאים כי לא אחת, ההלוואה הסתמכה על הצהרה כללית של הלווה, מבלי לצרף מסמך שיהווה התחייבות משפטית כגון ערבות פורמלית. "ניסיון העבר מראה כי הסתמכות שכזו אופטימית מדי, ולא תמיד מוכיחה עצמה", כותבים בבנק ישראל.

חולשות נוספות שנמצאו היו בהתניות הפיננסיות (קובננטים), ובשווי הביטחונות לעומת שווי ההלוואה. וכן עלה כי לעיתים מועד הפירעון של ההלוואות היה גמיש למדי - "מה שאיפשר לגלגל חוב ולא לדרוש את פירעונות בזמן", לדברי בנק ישראל.

סעיף מטריד נוסף בממצאים של בנק ישראל קובע כי בחלק מהמקרים האשראי ניתן "למטרה שאינה ברורה". בנושא זה כותבים בבנק ישראל: "הדבר מאפשר ללווה לנצל אשראי גבוה יותר מהצרכים הנדרשים לטובת פעילות ברמת סיכון גבוהה יותר".

לצד הממצאים המטרידים הללו, מציינים בבנק ישראל כי למעט מספר מקרים חריגים, לא נמצא כי האשראי ניתן ללווים משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים. יחד עם זאת, בפיקוח מציינים כי הכלים שלהם לבדוק סוגיה כגון "שיקולים זרים" מוגבלת. "במקרים בהם היה קיים חשש לניגוד עניינים או שיקולים זרים, הפיקוח העביר את המידע למשטרה או להתייעצות עם הפרקליטות", כותבים בבנק ישראל.

בבנק ישראל מציינים כי בעקבות הממצאים שעלו בביקורת, הם התערבו במקרים מסוימים, מה שהביא בין היתר לצמצום חשיפה ללווים מסוימים, לשינוי מדיניות ונהלים בחלק מהבנקים או לשינוי ההסדרה וההוראות של הפיקוח, כדי למנוע חזרה על מקרים כאלה בעתיד במערכת. לסיכום, בנק ישראל מחמיא לעצמו וכותב: "התערבות הפיקוח הייתה אפקטיבית בצמצום הסיכונים ובשיפור תהליכי עבודה בראייה קדימה".


מסתמכים על חומרים פומביים

ובינתיים בבנקים ערוכים ודרוכים לקראת תחילת דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית. הדיונים יחלו בשבוע הבא, כאמור, עם הופעתם של יו"ר בנק הפועלים עודד ערן והמנכ"ל אריק פינטו, כאשר מדי יום א' יופיעו יו"ר ומנכ"ל של בנק אחר. נציין כי טרם נקבע מועד בו תופיע המפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר בפני הוועדה. טרם זומנו גם ראשי הגופים המוסדיים, על אף שהוועדה הוגדרה ככזו הבוחנת את כלל התנהגות השחקנים בשוק האשראי.

המכשול המרכזי העומד בפני הועדה הוא סוגיית העברת החומרים. כאמור, הן בנק ישראל והן הבנקים לא העבירו לבנקים חומרים על לווים ספציפיים, מה שמקשה על פעילות הוועדה. יועצי הוועדה, פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם, מסתמכים בעיקר על חומרים פומביים שפורסמו בנושא האשראי ללווים הגדולים.

גם הניסיון לפנות לבית המשפט ולקבל חומרים מתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן לא נחל בינתיים הצלחה, והשופט איתן אורנשטיין טרם פרסם את החלטתו בנושא. גם אם השופט יאשר את העברת החומרים, הרי שיועצי הוועדה לא יספיקו להכינם עד להופעת בכירי בנק הפועלים בפניה ביום ראשון הקרוב.

על כן יהיה מעניין לראות כיצד תתנהל הישיבה הראשונה - האם יישאלו הבכירים שאלות ויסרבו לענות עליהן מפאת "הסודיות הבנקאית", או שבכל זאת יצליחו לקיים דיון שיחשוף מידע חדש בנושא האשראי ללווים הגדולים. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון