העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock
צרפת מתכננת לקנוס חברות שמשלמות מעט מדי לעובדות שלהן, בניסיון חדשני לצמצם את פער השכר המגדרי במדינה.
מ-1 בינואר יחויבו החברות לפי חוק חדש לדווח כמה הן משלמות לעובדות יחסית לעובדים גברים, על פי מדדים שהממשלה אישרה. חברת עם פערי שכר יקבלו תקופת חסד של שלוש שנים לסגור אותם, או שיצטרכו לשלם קנס של עד 1% מסך עלות השכר שלהן.
הרעיון של מעקב רשמי אחרי פערי שכר הוא גישה נוקשה בלתי רגילה, גם במדינות שהגבירו את הלחץ על החברות הפועלות בהן לסגור את פערי השכר.
בעשור האחרון, ארה"ב ומדינות נוספות הציגו חוקים שמקלים על נשים להגיש תביעות נגד המעסיקים שלהן על אפליית שכר. בריטניה העבירה לאחרונה חוק שמחייב חברות לדווח על פערי שכר בין גברים ונשים. איסלנד מחייבת חברות עם מעל 25 עובדים להשיג אישור של שוויון שכר.
על ידי התמקדות באכיפה, צרפת מקווה ליצור "התחייבות לתוצאות", אמר שרת העבודה מיוריאל פנאקו: "אני אומרת לחברות שבמקום לתת כסף לממשלה, כדאי להן לתת אותו לנשים. זה חכם יותר".
נשים צרפתיות משתכרות פחות
צרפת הייתה חלוצה בהפיכת מקום העבודה לידידותי יותר לנשים. המדינה הייתה מהראשונות שחוקקו חופשות לידה, והיא מתגאה ברשת מעונות יום שמספקת לאימהות עובדות טיפול זול בילדיהן.
אבל צרפת מפגרת אחרי כמה משכנותיה באירופה בשוויון שכר מגדרי. נשים צרפתיות באותה משרה מרוויחות בממוצע 9% פחות, לפי נתונים ממשלתיים.
הפער הזה מתרחב בדרגי העבודה הבכירים, מפני חברות נוטות לשכור גברים למשרות בכירות יותר במגזרים עם פעי שכר גבוהים במיוחד, כמו המגזר הפיננסי. נשים צרפתיות מרוויחות 15.2% פחות מגברים, לפי לשכת הסטטיסטיקה יורוסטט, מול פער של 5.3% בלבד באיטליה ו-6.1% בבלגיה. בגרמניה, הקר הכלכלי של היבשת, פער השכר הוא 21.5% לרעת הנשים.
מארי-קלוד בוסאר, 53, עובדת זה שש שנים חברת תרופות צרפתית גדולה. כאשר החברה ביקשה ממנה להחליף עובד עמית, היא לא הציעה לה העלאת שכר. "הם באו והציעו לי את המשרה, אבל כשביקשתי תוספת שכר, הם אמרו לי שאני צריכה להוכיח את עצמי", אמרה בוסאר. נדרשו לה שנתיים לקבל את העלאת השכר, ואחר כך היא עזבה מרצונה את החברה וחיפשה הזדמנות אחרת.
איזבל גויסה, 51, הייתה האישה היחידה במועצת המנהלים של נמל התעופה הבינלאומי במארסיי כשהיא הצטרפה כממונה על משאבי האנוש. היא הבינה שדירקטורים אחרים קיבלו שכר גבוה יותר משמעותית והטבות כמו רכב חברה, שהיא לא קיבלה. נדרשו שמונה שנות מאבק משפטי עד ששופט פסק שהיא הייתה קורבן של אפליה והורה לחברה לפצות אותה.
קריטריונים ברורים לשוויון בשכר
משרדה של שרת העבודה פנאקו מגבש כעת את המדדים לקביעת הציות של חברות לדרישת השוויון בשכר. אחד הרעיונות הנשקלים, לפי אנשים יודעי דבר, הוא דירוג שנתי של חברות לפי הקריטריון של שכר שווה לגברים ונשים באותה משרה.
מדידות אחרות יהיו מספר העלאות השכר והזדמנויות הקידום של עובדים גברים לעומת נשים, מספר הנשים ברשימת עשרת בעלי השכר הגבוה בחברה, ומספר הנשים שקיבלו העלאת שכר אחרי שחזרו מחופשות לידה.
חברות שיקבלו פחות מ-15 נקודות במדרג של 20 נקודות יקבלו שלוש שנים לשפר את הדירוג שלהן, או שיצטרכו לשלם קנס.
פנאקו אומרת שהמדדים עדיין לא סוכמו סופית. היא מצפה לחשוף אותם ב-22 בנובמבר, אחרי דיונים עם האיגודים.
עשרות חברות עובדות עם הממשלה כדי לבחון את המערכת החדשה, והיישום התברר כקשה מהצפוי. הגדרות תפקיד משתנות מחבר לחברה, והשכר בתוך החברות יכול להשתנות מאד בין המחלקות. הממשלה מסתמכת על האיגודים שמייצגים עובדים במגזרים ספציפיים כדי לקבוע אלו תפקידים הם בני- השוואה.
"חוק אחיד לכולם הוא אבסורד", אומר ארמל קרמינטי-רבאס, שמתאם את הפרויקט בארגון המעסיקים הצרפתי Medef.
חברות קטנות שאין להן מחלקת משאבי אנוש אומרות שהמערכת המוצעת מסובכת מדי. "אנחנו מסופקים מאד שאפשר יהיה ליישם בכלל את החוק הזה", אמר ז'אן-מישל פוטיה, בעלים של עסק טקסטיל קטן בצפון צרפת וסן נשיא ארגון המעסיקים הקטנים והבינוניים במדינה.
החוק אינו מתייחס לחברות עם פחות מ-50 עובדים. חברות עם 50 עד 250 עובדים יצטרכו לציית לחוק רק בשנת 2020, אמרה השרה פנאקו.
כמה כלכלנים אומרים שהחוק אינו עושה מספיק לטיפול בגורמים העיקריים לפער השכר המגדרי בצרפת: הגברים מקבלים את רוב המשרות הבכירות, והנשים מטפלות יותר בילדים.
"אסור לנו להתעלם מהחלק הגדול של פערי השכר בין הגברים והנשים", אמרה הלן פריביה, כלכלנית ב"מכון הצפייה הכלכלית", שמתמחה בנושאי מגדר.