גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית משרד הכלכלה לפיתוח הפריפריה: איתות על בעיה ולא תוכנית סדורה

משרד הכלכלה ארז כמה תוכניות בהיקף 400 מיליון שקל והגדיר אותן כתוכנית דגל לקידום הפריפריה ● המטרה ראויה וחשובה, אך ספק גדול אם התוכנית הזאת תוביל לתעסוקה משמעותית בפריפריה ● פרשנות

מרכז ההייטק בבאר שבע / צילום: דוברות עיריית באר שבע
מרכז ההייטק בבאר שבע / צילום: דוברות עיריית באר שבע

משרד הכלכלה והתעשייה הכריז אתמול על תוכנית "שמים את הפריפריה במרכז", שפרטים על אודותיה פורסמו כבר לפני מספר שבועות. התוכנית לקידום ולפיתוח ההייטק בפריפריה, שמכונה על ידי המשרד "תוכנית הדגל", כוללת הענקת קרוב ל-400 מיליון שקל לחברות הייטק שיקימו מרכזים בפריפריה. 240 מיליון שקל מתוכם יינתנו על ידי רשות החדשנות לתמיכה בחברות שיפתחו מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) בפריפריה, 100 מיליון יינתנו על ידי רשות ההשקעות במשרד הכלכלה להעסקת עובדים בשכר גבוה ו-50 מיליון יינתנו להקמת מבנים לאכלוס חברות הייטק בפריפריה.

המציאות הנוכחית, שבה עיקר הפעילות הכלכלית של תעשיית ההייטק מרוכזת בין תל אביב לנתניה, היא לא אידיאלית: תשתיות התחבורה עמוסות, מחירי הנדל"ן עולים, ובעיקר זה מקשה על פיתוח עתידי של הפריפריה בפרט, וישראל כולה. בירושלים אמנם התחילה להתגבש תעשיית הייטק, אבל בחיפה הפעילות מצומצמת יחסית, וגם פארק ההייטק בבאר שבע לא מתרומם כפי שנראה לפעמים בכותרות העיתונים. הניסיון של הממשלה לעודד פעילות הייטק בפריפריה מבורך, אבל הוא מצריך נקיטה בצעדים רבים, בשיתוף של כל הגורמים הרלוונטיים.

תוכנית ראויה שלא תקרוץ לחברות מהמרכז

בדיקה של התוכנית של משרד הכלכלה מראה כי התמונה קצת יותר מורכבת ממה שמשתקף בפרטי התוכנית. רשות החדשנות אכן בנתה תכנית לעידוד מו"פ בפריפריה, שנועדה לתמיכה מינורית בשלוחות קטנות של חברות הייטק ישראליות גדולות. התוכנית החדשה, שנושאת את השם "מסלול הטבה מספר 15", נועדה להחליף תכנית קודמת לעידוד הקמת מרכזי מו"פ גדולים בפריפריה, שהוחלט לסגור אותה. התוכנית החדשה טרם פורסמה. לכשתפורסם בשנה הבאה היא תעניק תמיכה שנתית יורדת בהיקף של עד 10 מיליון שקל בשנה לחברה זכאית, על פני שלוש שנים, תוך שהחברה מחויבת ש-80% מהפעילות של השלוחה אכן תתבצע במקום, ושלפחות 60% מעובדים בשלוחה יתגוררו בפריפריה. הרעיון מאחוריה הוא שגרעין פיתוח איכותי קטן יכול ליצור מרכז כובד שילך ויגדל: אם יהיו שמונה חברות שיתמודדו על הצטרפות לתוכנית, והן יגיעו לתקרת התמיכה האפשרית, תשלם המדינה 240 מיליון שקל.

המשך תכנית הדגל אף יותר מוזר: תקציב התמיכה בשכר גבוה לטאלנטים, המומחים הבכירים, שאמורים להיות מועסקים בשלוחות האלה, יהיה נגיש לחברות האלה רק בסוף תקופת התמיכה. פרטי תכנית התמיכה הזו טרם גובשו סופית ופרסומם נראה רחוק. גם התוכנית לתמוך בבניית מבנים להשכרה להייטק ב-30 מיליון שקל נמצאת בינתיים בשלב גיבוש וטרם התפרסמה. ויש גם תכנית לתמיכה בבניית שני מבני הייטק במגזר הערבי ב-20 מיליון שקל, אבל היא משתייכת בכלל לתוכנית ממשלתית אחרת, שנועדה לתמוך במגזר. ובכל מקרה, ספק אם תמיכה של 50 מיליון שקל תאפשר להקים מרכז WeWork באופקים או במעלות.

בשלב הזה, התגובות בתעשייה מעוררות ספק אם תהיה נהירה להצטרף לתוכנית "שמים את הפריפריה במרכז". מנהלי חברות מביעים מגוון של ביטויים שאפשר לסכמם ב-"תכנית תמוהה". גורמים נוספים בתעשייה אומרים שהאפקטיביות של התוכנית נתונה בספק, ואף מכנים אותה "בולשיט". 

אפשר לומר שהבעיה בתוכנית היא שהיא אינה ממש אטרקטיבית למרבית החברות מרמת החייל או מהרצליה, וגם אינה תואמת למגמה הרווחת של איחוד שלוחות וסניפים והקמת מרכזי פיתוח גדולים ברדיוס חמישה ק"מ מכיכר הבימה. אבל גם אם נקבל את ההנחה שאכן קיימות חברות שיש להן טאלנטים בפריפריה שישמחו לעבוד קרוב לבית, מדובר יהיה במרכזים קטנים, אינטימיים, של צוותי עבודה ממוקדים - לא ב"השמת הפריפריה במרכז".

לפי הודעת המשרד, יעדי התוכנית הם יצירת תעסוקה איכותית בת-קיימא בהיי-טק באזורי הפריפריה, פיתוח אקוסיסטם ההייטק בערים הגדולות מחוץ למרכז: חיפה, ירושלים ובאר שבע, הזנקת חדשנות בתעשיית הייצור ובענף החקלאות בנגב ובגליל ועידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים, תעשייתיים וחקלאיים.

אוסף של חלקי תקציבים שקובצו

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר שהמשרד רואה חשיבות עליונה בקידום התעשייה והתעסוקה באזורי הפריפריה, ותוכנית הדגל של המשרד, שבמסגרתה יושקעו מאות מיליוני שקלים בפיתוח ההיי טק בפריפריה, היא ההוכחה הגדולה ביותר לכך. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר: "יש מחסור בהון אנושי מיומן להיי-טק במערכת החדשנות הלאומית והיעדר תמריץ מספק לחברות הייטק לפתוח פעילות בפריפריה, למרות פוטנציאל ההון האנושי הקיים. תכנית זאת עשויה לחולל שינוי של ממש הן בתפיסת הפעילות והן בהיקף התעסוקה והמעורבות בהייטק".

ואולם הבעיה עם תכנית הדגל של משרד הכלכלה היא שיותר משהיא מהווה תכנית מרכזית ומשמעותית לסיוע לפריפריה, היא נראית כאוסף של חלקי תקציבים מהגורן ומהיקב, שקובצו יחדיו. קשה לומר שמדובר בתוכנית שמזכירה את "נטו תעשייה" של שר האוצר כחלון, שהוכרזה בתחילת השנה וכללה תקציבים חדשים בהיקף של יותר ממיליארד שקל. במקרה הזה אפשר לומר שלא מדובר בתוכנית דגל של ממש, אלא שהשר כהן מניף דגלון, מסמן לכולנו שהפריפריה זקוקה נואשות לתמיכה משמעותית יותר מהתוכנית הנוכחית. 

תגובת משרד הכלכלה: "אנו גאים בתוכנית שתקדם את פיתוח תעשיית ההייטק בפריפריה. התוכנית גובשה ע"י הגורמים המקצועיים ברשות לחדשנות ובמשרד הכלכלה ותתן תמריצים, בדומה לחוק עידוד השקעות הון, לחברות הייטק לפעול בפריפריה ולכוח אדם איכותי למצוא מקומות עבודה מתאימים. תוכנית הדגל של המשרד, במסגרתה יושקעו מאות מיליוני שקלים לפיתוח ההיי טק בפריפריה, היא ההוכחה לחשיבות שרואה משרד הכלכלה בפיתוח הייטק בכלל ובפריפריה בפרט. התוכנית תביא לגידול במספר חברות ההייטק הפותחות פעילות מו"פ בפריפריה, גידול במספר מוקדי תעסוקת ההייטק הפעילים בפריפריה וירידה בהגירה שלילית של אנשי מקצוע מהפריפריה למרכז. מדובר בתוכנית רב שנתית, בעלת מגוון מרכיבים שימומשו ברצף על פני מספר שנים, בחשיבה ארוכת טווח".

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?