שוק בקהיר / צילום: Mohamed Abd El Ghany
צנע כלכלי מעיק על מעמד הביניים בעולם הערבי, וכופה עליו ירידה ברמת החיים, תוך ליבוי תסיסה חברתית מחודשת.
המצרים לוקחים על עצמם עבודות נוספות ואוכלים מחוץ לבית לעתים נדירות יותר. הירדנים מוציאים את ילדיהם מבתי ספר פרטיים. בטוניסיה שבתו מאת אלפי עובדים במגזר הציבורי למשך שעה בחודש שעבר, בתביעה להעלאת שכר.
"הייתי מעמד ביניים גבוה, היום אני מעמד ביניים נמוך", אמר טאופיק אקלינדוס, מדען מדינה והיסטוריון באוניברסיטת קהיר. לדבריו, שכרו כעובד מדינה לא השתנה גם כשהלירה המצרית איבדה כמחצית מערכה מאז שהממשלה השיקה תוכנית לסגירת הגירעון התקציבי. כדי לחסוך, הוא אוכל פחות בשר והפסיק לשתות קפה נמס. "זה לא יכול להימשך כך עוד זמן רב", הוא אומר.
המזרח התיכון עומד בפני שפע של אתגרים כלכליים, החל בצמצומים שנדרשים על ידי קרן המטבע הבינלאומית, שהעניקה לאזור הלוואות חילוץ בסך 57 מיליארד דולר בשנים האחרונות, כדי לייצב את הכלכלות המקומיות אחרי אירועי האביב הערבי. הקרן מחייבת את המדינות הלוות לצמצם את ההוצאה הציבורית ולאזן תקציבים, מה שמוביל לפיטורי עובדי ציבור ולצמצום סובסידיות על מחירי מזון, אנרגיה ויתר צורכי יומיום.
אמצעי הצנע מעוררים תסיסה ומחאות פזורות, ותורמים למשברים הפוליטיים שהיו השנה בירדן ובטוניסיה, שבהם מילא מעמד הביניים תפקיד מרכזי.
המחאות עוררו את זיכרונות ההתקוממות בימי האביב הערבי, שהדיחה מהשלטון כמה ממשלות ואיחדה את העניים ואת מעמד הביניים נגד הממסד. תרעומת במעמד הביניים צריכה להדאיג את המנהיגים הערבים, אמר מסעוד רומדהאני, נשיא הפורום הטוניסאי לזכויות כלכליות ואזרחיות.
"במשך עשרות שנים, מעמד הביניים שמר על השקט החברתי", אמר רומדהאני. "כעת הם בנסיגה. עובדי שירותים רפואיים ועובדי ציבור מתקרבים למעמד העניים. יש תחושה של התערערות".
ההפגנות יתחדשו?
מעטים צופים את שובן של הפגנות הרחוב ההמוניות והאלימות שהובילו למהפכות הפוליטיות באזור ב-2011. רבים מאלו שעברו את ההתקוממויות ההן חוששים מסבב נוסף כזה.
האתגרים שבפני האזור אינם מתמצים במעמד הביניים. עוני עמוק נפוץ מאוד במזרח התיכון, והמלחמות ברוסיה, בתימן ובעיראק הבריחו אנשים רבים מבתיהם, והלחיצו את המדינות השכנות.
התסיסה הכלכלית משנה ללא ספק את הנוף הפוליטי באזור, אמר איסנדר אל עמרני, המנהל המרוקאי של הפרויקט הצפון אפריקאי ב"קבוצת המשבר הבינלאומית". "לאנשים באמת כבר נמאס", הוא אמר. "יש התמקדות אמיתית בענייני הלחם והחמאה הללו, ולא בעניינים האידיאולוגיים של לפני כמה שנים".
ההלם הכלכלי גדול במיוחד במצרים, המדינה הערבית המאוכלסת ביותר, שההתקוממות בה ב-2011 הובילה להדחת חוסני מובארק מ-30 שנות נשיאות, וכעבר שנתיים להפיכה צבאית שבה הודח נשיא מכהן ועלה לשלטון הנשיא הנוכחי, עבדל פתאח א-סיסי.
א-סיסי אחראי כעת לרפורמות הכלכליות שנדרשות על ידי קרן המטבע בתמורה להלוואה של 12 מיליארד דולר ב-2016. כדי למנוע התקוממות חוזרת בנוסח 2011, הממשלה פועלת נגד גילויי המחאה, והיא עצרה כבר עשרות אלפי בני אדם.
במסגרת תוכנית ההלוואות, הממשלה הודיעה גם על ניוד מלא של הלירה המצרית, והיא אכן צנחה. במקביל, הופחתו הסובסידיות והועלו העמלות על שירותים בסיסיים.
התוצאה היא התייקרויות של חשמל, ירקות ודמי נסיעה ברכבת התחתית, בין היתר. האינפלציה הנוכחית היא 18%, ירידה מ-30% ויותר ביוני 2017.
"מה שעלה 50 לירות עולה כעת יותר מ-200 לירות", אמרה ראני אל-נאדים, עקרת בית מקהיר, שלדבריה משפחתה צמצמה את האכילה מחוץ לבית ואת קניית ההלבשה שלה.
אנאס גאבר, עקרת בית מאלכסנדריה, אומרת שהיא ובעלה, עובד ממשלתי, התחילו לצאת לארוחה ובילוי רק פעם בחודש, במקום פעם בשבוע. שכרו של הבעל, 279 דולר בחודש, אומר שמצבם הכלכלי טוב מזה של מצרים רבים.
השינוי יחלחל?
דוברים ממשלתיים מצביעים על קצב הצמיחה של 5.4% בשנת התקציב שהסתיימה ביוני, ואומרים שהשינוי החיובי הזה יחלחל לאוכלוסייה הרחבה. מצרים מתנהלת כעת עם עודף תקציבי לראשונה זה 15 שנים, ואיננה מתכוונת להאריך את פירעון ההלוואות שהיא לקחה מקרן המטבע.
"כל האשראי על זה נזקף לזכות הציבור", אמר אחמד קאושוק, סגן שר האוצר המצרי.
בירדן, המחאות הרחבות ביותר מאז 2011 הביאו להתפטרות ראש הממשלה ביוני. הן היו בתגובה לתוכנית צנע שהייתה צמודה להלוואה בסך 723 מיליון דולר שירדן קיבלה מקרן המטבע ב-2016.
"אנשים מתוסכלים, והם לא רואים את הסוף של הבעיות הכלכליות", אמר עומאר אטוט, עורך דין ופעיל פוליטי ירדני.
כ-50,000 תלמידים שלמדו במוסדות חינוך פרטיים בירדן הועברו לבתי ספר ציבוריים עד מחצית ספטמבר, לפי דיווחי חדשות מקומיים. הסיבה העיקרית למעבר היא קשיים כלכליים של המשפחות.
בטוניסיה, ערש הולדתו של האביב הערבי, הממשלה צמצמה תקציבים וסובסידיות כתנאי להלוואה של 2.9 מיליארד דולר מקרן המטבע. כלכלת המדינה צומחת ב-2.6% בשנה, קצב איטי ביחס לימים שלפני המהפכה שבה הודח הנשיא זיין אל אבידין בן עלי ב-2011.
מפגינים הרגו לפחות אדם אחד ו-800 מהם נעצרו בינואר. בתגובה, ממשלת טוניסיה הגדילה את הסיוע הכספי למשפחות עניות. הממשלה גם הדגישה שצעדי הצנע שדורשת קרן המטבע יועילו לכלכלה כולה.
השביתה לשעה של עובדי המדינה בחודש שעבר הקיפה כ-650,000 עובדים, ובאה אחרי מבוי סתום בדיונים עם הממשלה על העלאת שכר. הדינר הטוניסאי איבד 21% מערכו בשנת 2017. השביתה הובילה להפגנות גדולות מחוץ לפרלמנט הטוניסאי. המפגינים זעקו "בושה של ממשלה".