לפני 16 שנה דורגה ישראל ברשימה השחורה של ארגון ה-FATF, ואילו אתמול (ב'), בתום ביקורת מקיפה, החליט הארגון על צירופה אליו. ולא רק אלא מדוח הארגון עולה גם כי ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום המאבק במימון טרור והלבנת הון, בשורה אחת עם מדינות דוגמת ארה"ב ובריטניה.
מה הן המשימות" הבאות של מדינת ישראל בתחום הפיקוח, החקיקה והאכיפה - כל הזירות שעדיין לא טופלו כנדרש, לפי הארגון? אילו נותני שירות נוספים על הכוונת? "גלובס" עונה על כל השאלות החשובות על צירוף ישראל ל-FATF.
מדוע ישראל צורפה לארגון רק כעת?
ההצטרפות לארגון ה-FATF התאפשרה לאחר שבשנת 2014 החליט הארגון, בצעד נדיר יחסית, לפתוח את שורותיו למדינות נוספות והזמין מתוך עשרות מדינות מעוניינות רק מספר מצומצם של מדינות, וביניהן ישראל, לפתוח בהליך הצטרפות לארגון. תהליך הבדיקה של המדינה לקח מספר שנים, ועבר דרך הליכי חקיקה ואכיפה מוגברים
מדוע מדובר בהישג? על מה החגיגות?
אכן מדובר בהישג בינלאומי עבור המדינה, הממצב אותה ברשימת המדינות האטרקטיביות בזירת הכלכלה העולמית. הדרך אל השווקים הבינלאומיים קלה יותר כאשר המדינה נהנית ממוניטין של בעלת משטר הלבנת הון חזק. המגזר הפיננסי והעסקי ייהנה כעת מאמון ביושרה שלו, והדבר צפוי למשוך השקעות לגיטימיות לישראל. זה ה"בוסט" המצופה לכלכלה. בהיבט השני, המדינה תשפיע על הכללים הבינלאומיים בתחום משטר הלבנת ההון ומימון טרור ואף תזכה לשיתוף-פעולה מודיעיני רב יותר עם רשויות ברחבי העולם.
מה המשמעות עבור "האזרח הקטן"?
מעבר לפן הכלכלי, למשיכת השקעות לישראל וכניסת כסף למדינה, אשר לכאורה אמורים להיטיב עם כל האזרחים, יש השלכות עקיפות למוניטין של ישראל. המעמד הזה מחייב את המדינה להמשיך במדיניות אכיפה כנגד הלבנת הון והון שחור, וכן בחקיקה שתסגור פרצות בתחום. המדינה נדרשת להמשיך ולהעמיק את הפגיעה במקורות המימון ובתשתית הפיננסית של ארגוני הפשיעה והטרור בישראל; וכל זאת כשהיא רותמת את המשק לטובת המאבק (ובין היתר מחילה חובות נוספים על עורכי דין ורואי חשבון, ומתמקדת בתחום הנדל"ן ועוד). הציפיות הן שככל שההון השחור יקטן, הלבנת ההון תקטן - יגדל הכסף הנכנס לקופת המדינה, ולכאורה ניתן יהיה להקל עוד בנטל המס המוטל על כתפי הציבור.
