מפגין בפריז / צילום: רויטרס
תוכניתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון להרגיע את ההפגנות האנטי-ממשלתיות באמצעות קיצוצי מס עלולה להפר את כללי המשמעת התקציבית של האיחוד האירופי, מה שירגיז את איטליה ומדינות נוספות שמתלוננות שצרפת מקבלת יחס מיוחד.
מקרון רוצה לחלק מזומנים לעובדים בשכר מינימום, ולהפחית מסים למעסיקים ועל פנסיות כדי לשפר את כוח הקנייה של מיעוטי ההכנסה בצרפת - אחת הדרישות העיקריות של מפגיני תנועת "האפודים הזוהרים" שמאיימת על הנשיאות שלו.
הוא גם קורא למעסיקים שיכולים לממן זאת לשלם בונוסים של סוף שנה לעובדיהם. כמה עסקים גדולים כבר נענו ליוזמה הזו. ענקית הפרסום פובליסיס הודיעה שהיא תעניק לעובדיה בונוס של 1,000 אירו, וחברת הטלקום אלטיס תחלק גם היא בונוסים. מנכ"ל קבוצת הטלקום אורנג' מסר שהיא תציע בקרוב הסדר דומה.
אלא שהוויתורים התקציביים של מקרון עלולים לפגוע באמינות שלו כנושא הדגל של ערכי האיחוד האירופי, ובהיבט הרחב יותר גם של הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים. מקרון רץ לנשיאות עם הבטחה לשפר את המשמעת התקציבית של צרפת, בין היתר כדי לשכנע את גרמניה לתמוך בהצעות צרפת לאיחוד עמוק יותר של כלכלות גוש האירו.
לאחר שהוא נכשל בניסיונותיו לרתום את גרמניה לצדו, מופעל עליו לחץ לנקוט מדיניות פנים מסורתית יותר: פתיחת הארנק הציבורי עד כמה שחוקי האיחוד מאפשרים זאת, ואולי מעבר לכך, כדי לשפר את הפופולריות שלו.
"מה שהוא הבטיח שלשום (ב') הוא הפרה ברורה של כללי התקציב באיחוד האירופי, בכוונה תחילה", אמר זולט דרבאס, כלכלן במכון המחקר ברויגל בבריסל.
גירעון תקציבי גדול יותר יעודד את ממשלת איטליה שמסתייגת מהאיחוד האירופי, ומצויה כעת במחלוקת עם בריסל על התקציב שלה. פוליטיקאים איטלקים כולל סגן ראש הממשלה מהימין הקיצוני מתאו סלביני האשימו את האיחוד בצביעות, כאשר הוא נענה לדרישות צרפת אך מעניש את איטליה.
מדיניות כזו של בריסל תגביר את הניכור של איטליה מהפרויקט של השילוב האירופי, שהיא הייתה בין המייסדות שלו.
"המשימה כעת היא למנוע משבר פוליטי גדול באירופה", אמר קסבייה רוגא, פרופסור לכלכלה במכון המדעים פו בפריז. מקרון הליברל וחסיד הגלובליזציה והאיחוד האירופי, וסלביני הלאומן שחשדן כלפי האיחוד הם שני הקצוות של המאבק הפוליטי הנוכחי על עתיד אירופה. סלביני ודמויות אנטי-ממסדיות נוספות מטיפים לאיחוד רופף יותר וליותר מרחב למדיניות לאומית.
סלביני אמר אתמול שהוא מקווה שתנועת האפודים הזוהרים בצרפת תשיג את כל יעדיה, וכינה את מקרון "תוצר של מעבדה" של הממסד האירופי שמיועדת לחסום שינויים שמציע הימין הלאומי.
פקידים צרפתים ניסו אתמול להרגיע את חששות הנציבות האירופית שהתוכנית של מקרון תביא לחריגה גדולה מתקרת הגירעון התקציבי של 3% מהתמ"ג, כפי שמתחייב באמנות האיחוד וגוש האירו.
לפני הודעת מקרון שלשום, צרפת קבעה יעד גירעון של 2.8% לשנה הבאה. האמצעים החדשים של מקרון יעלו 10 מיליארד אירו, כ-0.4% תמ"ג, לפי שר האוצר ברונו לה מר. הוא אמר שהממשלה תבדוק קיצוצי הוצאה על מינהל ציבורי כדי לקזז את השפעת הצעדים החדשים. "אנחנו רוצים להיצמד להתחייבויות האירופיות שלנו", אמר לה מר לכתבים. "נעשה ככל יכולתנו לצמצם הוצאה ציבורית כדי להיות קרובים ככל האפשר ל-3%".
הנציבות האירופית טוענת שתוכניות ההוצאה של ממשלת איטליה יעלו את הגירעון שלה אל קרוב ל-3% תמ"ג בשנה הבאה, ומעל 3% בשנת 2020. החוב הציבורי האיטלקי עומד על 131% תמ"ג, מול 99% בצרפת.
לנציבות האירופית שמורה הסמכות לבדוק את התקציבים השנתיים של כל מדינות האיחוד, ולדרוש שינויים בתקציבים גירעוניים במיוחד. היא יכולה גם לקנוס ממשלות שלא מצייתות לה, אם כי עדיין אין תקדים לקנס כזה.
ממונה באיחוד האירופי בבריסל מסר שהנציבות תסבול כנראה חריגה קטנה וזמנית של הגירעון הצרפתי מתקרת 3% תמ"ג.
פקידים צרפתים בוחנים כעת שינויים בשיטת נקודות הזיכוי למס חברות שהממשלה הנוכחית חקקה, שהייתה אמורה להעלות זמנית את הגירעון ב-2019 אך להוריד אותו ב-2020.
ובכל זאת, ההבטחות של מקרון לבוחרים השבוע מאתגרות את האמנה התקציבית של האיחוד האירופי, שנחתמה בשיא משבר החובות האירופי. האמנה הזו מחייבת ממשלות לנהל "גירעון מבני" בהתאמה למחזור הכלכלי ולגורמים חד פעמיים, של לא יותר מ-0.5% מהתמ"ג.
ממשלות בעלות גירעון מבני גבוה מ-0.5%, כמו צרפת ואיטליה, אמורות לבצע צמצומים שנתיים לקראת היעד הזה. התוכנית החדשה של מקרון צפויה להגדיל את הגירעון המבני הצרפתי, אמר הפקיד בבריסל.
זו תהיה בעיה לנציבות האירופית, שמנסה למנוע את עליית הגירעון המבני באיטליה, שדורשים סלביני ובעלי בריתו בקואליציה האיטלקית.