אישה מחופשת לשחקנית פורטנייט / צילום: רויטרס
תביעה שהוגשה נגד יצרנית משחק הווידאו פורטנייט על-ידי Milly 2, ראפר מניו-יורק, מכוונת נגד אחד ההיבטים הצבעוניים והמצליחים של תעשיית משחקי הווידאו - ריקודים של סלבריטאים ששחקני הווידאו יכולים לקנות בכמה דולרים.
פורטנייט נמנה עם קומץ של משחקי ירי שבהם השחקנים יכולים לקחת הפסקה מאש הקרב לטובת הרקדה של הדמויות שלהם. צעדים רבים מהריקודים, שמכונים "אימוטים", מחקים ריקודים מהחיים האמיתיים כמו "האיש הרץ" ו"the floss".
הריקודים הללו הם מקורות רווח. בעוד שגרסת "מי שנשאר לעמוד אחרון" של פורטנייט היא בחינם - מכירות אימוטים, תלבושות ועוד תוספות הכניסו לחברת Epic Games יותר מ-2 מיליארד דולר מאז שהיא הושקה במחצית 2017, לפי חברת נתוני המעקב SuperData.
כעת תובע 2 Milly את החברה הזו כדי לקבל חלק לא ידוע מהרווחים. הוא ואמן נוסף, צ'אנס דה ראפר, אומרים כי Epic משלבת צעדי ריקוד ללא קבלת רשות מהממציאים שלהם, ובייחוד עבודות של אמנים אפרו-אמריקאים. ההאשמה הזו הציתה ויכוח בקהילת הגיימרים, בשאלה אילו צעדי ריקוד מותר להעתיק ואילו מהם מחייבים את הסכמת הממציאים. המקורות של צעדי ריקוד רבים אינם ברורים כלל.
דובר של Epic מסר כי החברה אינה מגיבה על התדיינות משפטית בהליכים. Epic, שהמשקיעים בה כוללים את חברת טנסנט הסינית הענקית ואת וולט דיסני, גייסה לאחרונה כסף לפי שווי ל קרוב ל-15 מיליארד דולר, והיא אינה חושפת את ביצועיה הכספיים.
התביעה, שהוגשה ב-5 בדצמבר בבית משפט מחוזי בקליפורניה, היא המאבק המשפטי העדכני ביותר של מפתחי המשחקים שמתאמצים לשמור על הרלוונטיות התרבותית של יצירותיהם. אקטיוויז'ן בליזרד נתבעה בשנה שעברה על-ידי יצרנית Humvee (משאית-ג'יפ צבאי רב-תכליתי) על הכללת כלי רכב כאלה במשחק שלה "Call of Duty". מפתחת אחרת, טייק טו אינטראקטיב סופטוור, נתבעה ב-2016 על-ידי עסק קעקועים (טאטו) שטען כי החברה העתיקה קעקועים שלו בסדרת משחקי NBA 2K. שתי התביעות עדיין מתנהלות.
2 Milly, ששמו האמיתי טרנס פרגוסון, תובע את Epic על מכירת Milly Rock, ריקוד שהוא טוען שהמציא ב-2011. Epic כינתה את הריקוד "Swipe It" ומכרה אותו לשחקנים במחיר של 10 דולר, בתוספת חבילת מוצרים וירטואליים נוספים בקיץ האחרון.
לטענת התביעה, פורטנייט גונב ריקודים גם מיוצרים נוספים. התביעה מזכירה את מראפר קלווין קורדוזר ברודוס, שידוע יותר כסנופ דוג, וגם את וויל סמית, אלפונסו ריברו שביצע את "ריקוד קרלטון" בקומדיית המצבים "הנסיך הטרי מבל אייר" ואת דונלד פייזון שכיכב ב-"Scrubs".
פרגוסון טוען גם כי החברה הפרה את זכותו על-פי חוקי קליפורניה לשלוט בהפצה המסחרית של דמויות שמבוססות עליו.
חוק זכויות יוצרים האמריקאי מ-1976 מכסה ריקודים. הוא מגביל את ההגנה לעבודות כוריאוגרפיה מקוריות, שמוגדרות כסדרה של תנועות ריקוד מאורגנות. בשנה עברה הנפיק משרד ההגנה על זכויות יוצרים (ופטנטים) בממשל האמריקאי הנחיה חדשה, לפיה הוא "אינו יכול לרשום ריקודים קצרים שמורכבים רק מכמה תנועות או צעדים עם התפתחות לינארית או מרחבית מינורית, גם אם הרוטינה הזו חדשה או מיוחדת".
למרות ההנחיה הזו, בית משפט עשוי להחליט לתמוך בפרגוסון, כך מעריך ארון פז'נובסקי, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת קייס ווסטרן. "ההנחיה של המשרד לזכויות יוצרים אינה מחייבת", הוא אמר. "בתי משפט יכולים לקבוע פסיקה משלהם על יצירה כזו".
אנליסטים אומרים כי התייחסויות לתרבות פופ במשחקי וידאו הופכת אותם למעניינים יותר לגיימרים ומעלה את ההוצאות על פריטים וירטואליים שהם קונים. גיימרים בכל העולם ובכל הפלטפורמות הוציאו בשנה שעברה 78 מיליארד דולר על קניות כאלה, עלייה של 10% מ-2016.
פורטנייט רוכב על טרנדים תרבותיים כאלה באופן קבוע. הוא הוסיף צעדי ריקוד מסרט החדש של דיסני, "ראלף שובר את האינטרנט". בחודש שעבר פורטנייט מכר חולצות של ליגת הפוטבול הלאומית, NFL, לדמויות של השחקנים. בשני המקרים זו הייתה שותפות עם דיסני ועם ליגת הפוטבול.
קול וולש, תלמיד תיכון בקורטה מדירה, קליפורניה, אמר שהוא הוציא בערך 70 דולר על כמה עשרות צעדי ריקוד בפורטנייט בשנה האחרונה, כדי להצחיק את חבריו כשהוא הורג את הדמויות שלהם במשחק.
"זה רגע קומי שהוא אתנחתא מהסגנון ההיפר-תחרותי של המשחק", הוא אמר. "אני לא חושב שהמשחק היה פופולרי כזה בלי הריקודים".