אליטליה / צילום: shutterstock
מפלגות אנטי-ממסדיות צברו תמיכה ברחבי אירופה בשנים האחרונות, על ידי תקיפת חוקי ההגירה והתקציב של האיחוד האירופי. פחות בולטת הייתה החזית שהן פתחו נגד האורתודוקסיה הכלכלית של האיחוד, שמעדיפה שווקים ותחרות על פני התערבות המדינה.
באיטליה, הממשלה האנטי-ממסדית החדשה יזמה את ההצעה של חברת הרכבות של המדינה לקנות את נתח השליטה בחברת התעופה הכושלת המסורתית אליטליה. חברת הרכבות, פרובי דלו סטאטו איטליאנה, הציגה את הצעתה, שפרטיה חסויים מהציבור, בתנאי שתימצא חברת תעופה שתהיה משקיעה שותפה. אם העסקה הזו תצא לפועל, הממשלה תקבל כנראה החזקה ישירה של 15% באליטליה, ותשלוט בה באמצעות הנתח הזה וההחזקה שתהיה לפרובי.
הממשלה ברומא, שמורכבת מהליגה (הצפונית לשעבר) מהימין הקיצוני ומתנועת חמשת הכוכבים המגוונת מבחינה אידיאולוגית, רוצה גם להלאים את חברות המים, ליצור בנק בשליטה ממשלתית למימון הכלכלה ואולי גם להלאים את מערכת הכבישים המהירים במדינה.
קריאות להלאמה
שאיפות דומות יש גם במדינות אירופיות נוספות. קריאות להלאמה מגיעות מהשמאל הפופוליסטי בספרד ומהימין הלאומני בהונגריה ובצרפת. היעד המשותף שלהם הוא הקונצנזוס הטכנוקרטי של מפלגות המרכז באירופה, שלפיו עדיפים הפרטה, דה-רגולציה, הגבלת ההגנה החברתית, עידוד התחרות והזמנת הון זר כדי לצמוח וליצור מקומות עבודה.
התיאוריה הזו של השווקים החופשיים, שידועה כ"ליברליזם" באירופה היבשתית, הנחתה חלק גדול ממדיניות האיחוד האירופי ברבע המאה האחרונה. אבל תמיכת הבוחרים, שהייתה תמיד לא עקבית, נשחקה עוד יותר בגלל צלקות המשבר הפיננסי האירופי הממושך.
"החתירה של האיחוד האירופי לליברליזם כלכלי נקלעה ללחץ מעת לעת בעבר, אבל כעת הלחץ הזה גובר", אמר פבריציו טונידה, פרופסור חבר לכלכלה בינלאומית באוניברסיטת בוקוני במילאנו.
כלכלנים רבים טוענים שיש למדינה תפקיד במגזרים כלכליים מסוימים, כמו ניהול תחבורה ציבורית ופיקוח על תעשיות שונות, אך הם בדרך כלל מתנגדים להעברת חברות פרטיות לבעלות המדינה באמצעות הלאמה.
החילוץ של אליטליה
אליטליה סבלה מעשור אחרון קשה תחת בעלים פרטיים שונים, והעלות למשלם המסים האיטלקי בתקופה זו הסתכמה בעשרה מיליארד אירו, לפי אנדריאה גיוריסין, פרופסור באוניברסיטת ביקוקה במילאנו. בשנה שעברה, אליטליה פושטת הרגל ניצבה בפני כינוס נכסים, עד שממשלת המרכז-שמאל הקודמת העניקה לה הלוואות גישור של 900 מיליון אירו עד שכונסי הנכסים ימצאו לה קונה. הממשלה פופוליסטית החדשה החליטה שהקונה הזה יהיה המדינה עצמה.
איטליה כבר תמכה באליטליה בעבר. שירות הדואר הלאומי האיטלקי, פוסטה איטליאנה, היה בעל מניות באליטליה לזמן קצר בתחילת העשור שעבר, והממשלה תמרצה גם משקיעים פרטיים בחברה. אבל האמצעים הללו נועדו לאפשר לאליטליה להמריא שוב כחברה במגזר פרטי. כעת, בניגוד לכך, הממשלה רואה לנגד עיניה שליטה דה פקטו של המדינה.
אנליסטים תוהים אם חברת הרכבות פרובי, שהמנכ"ל שלה מונה על ידי הממשלה החדשה ביולי, תמלא שוב תפקיד בחילוץ אליטליה מקשייה.
השר לפיתוח כלכלי, לואיג'י די מאיו, שהוא מנהיג תנועת חמשת הכוכבים, ניסה לעניין באליטליה חברות נוספות שלמדינה יש בהן החזקות, כולל ענקית הנפט Eni, חברת החשמל Enel ויצרנית הנשק לאונרדו. כל החברות הללו עמדו בפני הפיתוי וסירבו.
דלתא אייר ליינס ואיזיג'ט הגישו הצעות משלהן לאליטליה, אבל כונסי הנכסים שלה העדיפו את ההצעה של פרובי. שתי חברות התעופה מנהלות כעת שיחות עם פרובי במטרה להצטרף כשותפות, לפי מקור יודע דבר.
לופטהנזה התעניינה בשלב מוקדם, אך המנכ"ל שלה קרסטן שפור אמר לאחרונה לאנליסטים: "אנחנו בוודאי לא נהיה מעוניינים להיות משקיעים שותפים עם ממשלה בחברת תעופה שצריך לייעל".
בעלות ציבורית על תעשיות מפתח היא העדפה ישנה של השמאל האירופי. מפלגת פודמוס הספרדית, שזכתה ביותר מחמישית מהקולות בבחירות הכלליות האחרונות, הציעה להלאים מגזרים כמו אנרגיה ותקשורת (טלקום).
הימין החשדן
אבל הדחיפה המחודשת למעורבות של המדינה מגיעה גם מהימין הלאומני האירופי, שיש לו מסורת ארוכה של חשדנות כלפי שווקים חופשיים וכלכלה ליברלית ובייחוד כלפי הון זר. מבחינת הימין הלאומני, תפקיד חזק של המדינה בכלכלה הוא פשוט הגנה על הריבונות הלאומית.
הונגריה, בהנהגת ויקטור אורבן, מבקר תקיף של האיחוד האירופי, הפכה את ההלאמה לחלק מהיעד המוצהר של קידום החוסן הלאומי. המבקרים אומרים שהרטוריקה הזו נועדה בחלקה לטשטש את השחיתות הגואה של האליטה הכלכלית החדשה שמקורבת לראש הממשלה. הממשלה הלאומנית בפולין קוראת ל"פולניזציה מחודשת" של הבנקים, באמצעות קניית החזקות של משקיעים זרים על ידי משרד האוצר, והרתעת כניסה של הון זר לתחום הזה.
בצרפת, מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן קוראת גם היא להלאמה של בנקים והעלאת מחסומי הסחר. האסטרטגיה של השוק החופשי של הנשיא עמנואל מקרון מותקפת בחודש האחרון בהפגנות רחוב אלימות ברחבי המדינה.
"הקריאות הללו להלאמה, מדיניות שהייתה מחוץ לאופנה באירופה בגלל החסרונות של הבעלות הציבורית, הן דרך לתקוף את הממסד", אמר מייקל פלאמר, פרופסור לכלכלה ומנהל בית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולוניה.
כלכלנים רבים מפקפקים בכך שהמדיניות המועדפת על ידי הפופוליסטים תהיה יעילה כעת יותר מאשר בעבר. "עליית מעורבות המדינה באיטליה לא מבשרת טובות למדינה שהיה לה ניסיון כה עצוב עם חברות שמנוהלות על ידי המדינה", אמרה פרופסור אונידה מאוניברסיטת בוקוני.