קריירה / צילום: צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
קריסטל רומנס, מגייסת כוח-אדם בקרולינה הצפונית, קבעה ראיון עם מועמד לעבודה בבנק גדול. היא וידאה את מועד הפגישה, שמונה וחצי בבוקר, ערב קודם לכן וביקשה מאחד הקולגות שלה להיות בכוננות כדי שילווה את המועמד לחדר הנכון. אבל המועמד לא טרח בכלל להופיע לראיון.
רומנס נתקפה פניקה ושלחה הודעות טקסט. היא טלפנה. היא השאירה הודעה קולית, אך דממת האלחוט נמשכה.
"אנחנו מתבדחים כאן תמיד על רמת החוצפה", היא אומרת בהתייחס להידרדרות בהתנהגות של מועמדים למשרות. לפעמים הם נעלמים בלי להשאיר עקבות. "אנחנו לא שוכחים דברים כאלה", העיא אומרת. "אף אחד לא שוכח".
אנו נמצאים בתקופה קשה למגייסי כוח-אדם. בעבר הם היו פופולריים ממש כמו הנער או הנערה המקובלים ביותר בכיתה, ולא פעם הם הוצפו במאות פניות מאנשים מוכשרים. עכשיו, על רקע התאוששות הכלכלה, מעמדם השתנה. במקום להתחרות על תשומת לבם של מגייסי כוח-האדם, מועמדים מתעלמים מפניותיהם הטלפוניות ומהאימיילים שהם שולחים.
מגייסי כוח-אדם מדווחים שמועמדים לא מתייצבים לפגישות, או שהם נותנים להם לחכות זמן רב, או שופכים עליהם קיתונות של לעג באינטרנט. בשוק העבודה ההדוק ביותר מאז 1969, ידם המועמדים היא על העליונה, והם יודעים זאת היטב.
היעלמות הפכה לתופעה כה נפוצה בשוק העבודה, שאפילו הבנק המרכזי של ארה"ב (פדרל ריזרב) הדגיש אותה בדוח התקופתי האחרון שלו, המכיל מידע אנקדוטלי על התנאים הכלכליים האזוריים.
מהצד השני, אנשים שלא התייצבו לראיון עבודה טוענים שיש להם סיבות לכך. גבריאלה פאפה בת ה-29 מניו-יורק הגישה בינואר מועמדות למשרה של מנתחת נתונים. בסינון הטלפוני הראשוני למשרה, שאל אותה נציג החברה על היסטוריית השכר שלה, אך היא סירבה למסור מידע, בהסתמך על חוקים מקומיים שלפיהם זו שאלה בלתי חוקית.
פאפה הוזמנה לראיון אישי, אך בלילה שלפני כן היא החליטה כי אינה מעוניינת בו. היא אמרה לחברה שברצונה לקבוע מועד אחר, אך כשהם השאירו לה הודעה שבה ביקשו לתאם עמה מועד חדש, היא לא השיבה. בתוך זמן קצר, נשכרה פאפה בידי חברת טכנולוגיה אחרת.
"הרגשתי מאוד מועצמת הודות לידיעה שאני יכולה פשוט לעזוב משהו שגורם לי חוסר נוחות, ובהינתן מצב השוק, הייתה לי הזדמנות למצוא משהו אחר", היא אומרת.
"כמו אגרוף בבטן"
בחברת שירותי הטכנולוגיה Corus360 בקרבת אטלנטה, היו מגייסי כוח-האדם עדים לעלייה חדה במספר האנשים שמבטלים ראיונות ברגע האחרון. אחד המועמדים ביטל ראיון טלפוני שלוש דקות לפני שהיה אמור להתחיל. מועמדים אחרים פשוט לא הופיעו או גרוע מכך - עזבו את העבודה ימים ספורים בלבד לאחר שהתחילו, ללא הודעה מוקדמת.
לבעיות האלה יש השלכות פיננסיות. כריס דאב, מגייס כוח-אדם בסן אנטוניו, הפסיד עמלות בשווי כולל של 9,000 דולר בשבועות האחרונים, לאחר ששלושה מועמדים לא הגיעו ליום העבודה הראשון שלהם כטכנאי דיזל. כל השלושה השלימו תהליך שכלל כמה ראיונות, נשכרו לעבודה, מילאו טופסי משאבי אנוש - ונעלמו.
"זה כמו לקבל אגרוף בבטן", אמר דאב. "למרות שליוויתי אותם עד לשלב שבו הם נשכרו לעבודה, קיבלתי אפס דולרים".
החברה - שהייתה הלקוחה הגדולה ביותר של דאב - חדלה להשתמש בשירותיו לאחר היעלמות המועמדים. "מישהו היה צריך לשאת באשמה", הוא אומר. "למרבה הצער, זה היייתי אני".
"פינג-פונג לא נגמר של שיחות"
לפני עשר שנים יכלו מגייסי כוח-אדם רבים לאייש משרות פנויות באמצעות יצירת קשר עם מועמדים באתרי השמת כוח-אדם. רבים ממאגרי כוח-האדם האלה התייבשו, אז כעת מחפשים המגייסים דרכים לא מסורתיות ללכידת עובדים פוטנציאליים. כיום נדיר מאוד לתפוס מישהו שכבר עובד ויש לו הכישורים המתאימים, אך להוט לבצע שינוי.
"אנחנו יושבים ליד השולחן שלנו ושואלים את עצמנו אם הטלפון שלנו בכלל עובד. למה אף אחד לא מתקשר חזרה?" אומרת מילר. "אתה מתחיל לפתח ספקות".
קטורה מלטון, מגייסת כוח-אדם בפייטוויל, קרולינה הצפונית, מגייסת מועמדים למשרות ביצרניות מערכות הגנה, ותהליך שכירת העובדים כולל בדיקה ביטחונית. היא שולחת 75-100 אימיילים ביום לאנשי מקצוע שעשויים להתאים לתפקיד, ואולי 10% מהם עונים לה, כדי לומר שאינם מעוניינים.
"הייתי אומרת שיש תחושת בדידות רבה", אומרת מלטון, ומוסיפה שגם כשמועמדים מביעים עניין, חלק מהם פותח בפינג-פונג של שיחות טלפוניות שאינו מסתיים לעולם, וחלקם האחר מבטיח לשלוח קורות חיים מעודכנים שמעולם לא נשלחים.
לאחרונה קילל אחד המועמדים את מלטון, לאחר שהיא התקשרה אליו עם הצעת עבודה כמהנדס מערכות. "אני שונא אתכם", אמר לה המועמד. היא מספרת שהוא גם ניבל את פיו. "זה כל כך פאקינג מעצבן. אני לא יודע איפה השגתם את קורות החיים שלי".
לפני שמלטון הספיקה להתנצל, הוא ניתק את השיחה.
ותיקים בתעשיית גיוס כוח-האדם ממהרים לציין שמחפשי העבודה לא יהיו לנצח בעמדת כוח. "אנחנו עלולים להיכנס למיתון", אומרת לורה מזולו, הבעלים של חברת השמת כוח-האדם הניו-יורקית East Site Staffing, "ואז כולם יתחננו למקום עבודה חדש".