מריו דראגי, נגיד ה-ECB / איל יצהר
ההאטה הכלכלית בגוש האירו הפתיעה את בכירי הבנק האירופי המרכזי (ECB), ושיבשה את תוכניתם להעלות את הריבית קצרת המועד של הבנק השנה. שינוי זה מדגים את הקשיים של הבנקים המרכזיים בחזרה לשיעורי הצמיחה ומסגרת המדיניות המוניטרית שהיו מקובלים לפני המשבר הפיננסי העולמי.
ביוני 2018 יצר הבנק רושם שהוא בדרך לסיים את תוכנית קניית האג"ח הממשלתיות שלו בסוף 2018, ולהעלות את ריבית המפתח שלו במועד כלשהו השנה. כעת גובה הבנק המרכזי 0.4% בשנה מהבנקים בגוש האירו תמורת הפקדת כספים אצלו, כלומר משלם להם ריבית שלילית של 0.4%.
הציפייה להעלאת הריבית הראשונה מאז 2011 הייתה כה רחבה, עד שבכירי הבנק פרסמו הודעה שהבטיחה לא לפעול לפחות עד קיץ 2019 - כדי להרגיע את החששות בשווקים שההידוק המוניטרי יתחיל מוקדם מדי.
מאז, נתונים מאכזבים הבהירו שכלכלת האירו חלשה מכפי שצפה הבנק המרכזי. כלכלני הבנק הורידו את תחזיות הצמיחה שלהם בכל שלוש התחזיות התקופתיות האחרונות שפרסמו. כעת, משקיעים רבים צופים שהבנק לא יפעל עד השנה הבאה, 2020. חלקם אפילו חושב שהבנק המרכזי יצטרך להמריץ מחדש את ככלת 19 מדינות האירו אם היא תמשיך להיחלש.
"החלון הצר שבו ה-ECB יכול היה להעלות את ריבית המפתח שלו מהרמה הנמוכה של מצב החירום כבר נסגר", אמר סיימון וולס, כלכלן בבנק HSBC בלונדון. הוא צופה שהבנק המרכזי יחזיק את ריבית הפיקדונות אצלו ללא שינוי לפחות עד סוף 2020. לפני כן הוא צפה העלאה ראשונה של 0.15% בריבית הזו (שהייתה נשארת שלילית גם אחרי ההעלאה) בספטמבר השנה.
התשקיף של ה-ECB משקף מפנה עולמי בבנקאות המרכזית. בכירי הפדרל ריזרב האמריקאי הודיעו לא מכבר שהם ימתינו בסבלנות לפני העלאת ריבית נוספת, על רקע הזעזועים בשווקים וההאטה בצמיחה הכלכלית בארה"ב.
גם הבנק המרכזי של קנדה ביצע סיבוב פרסה ראוי לציון. בתחילת דצמבר הבנק הזה ציין לרעה את שוק הדיור החלש מהצפוי, ואת הירידה המהירה במחירי הנפט, ואותת על פסק זמן בהעלאות הריבית שלו. "אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית כדי להבין טוב יותר את ההלם של שוק הדיור והנפט, ואת ההשלכות שלו", אמר הנגיד הקנדי סטפן פולוץ בחודש שעבר. "נזדקק לעוד זמן".
נגיד ה-ECB, מריו דראגי, צפי להכיר בכך שהתחזית הכלכלית לגוש האירו התקדרה אחרי ישיבת הנהלת הבנק המרכזי ביום חמישי השבוע. בהופעה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג מוקדם יותר החודש הודה דראגי שהנתונים האחרונים היו חלשים מהצפוי, אם כי הוא הדגיש שגוש האירו לא יגלוש כנראה למיתון כלכלי. "לפחות במשך זמן מה, תהיה עוד אי ודאות, ויש לה מחיר. המחיר הוא אמון נמוך יותר, של עסקים וצרכנים", אמר דראגי.
כלכלת גוש האירו נהנתה מצמיחת שיא של עשור ב-2017, 2.4%, וכלכלני ה-ECB העריכו שהיא תימשך לתוך 2018. הבנק העולמי מעריך כעת שהצמיחה בגוש האירו הואטה בשנה שעברה ל-1.9%, ותיחלש ב-2019 עוד יותר, ל-1.6%.
הרבה מהמפנה לרעה נובע מביקוש מוחלש ליצוא של גוש האירו, אבל היו גם בעיות קרובות לבית. גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, הגיעה אל סף מיתון במחצית השנייה של 2018 בשל שיבושים בתעשיית הרכב, תעשיית מפתח במדינה. איטליה אולי לא נמלטה מהגורל הזה, אחרי קפיצה בעלויות האשראי על רקע החשש מתוכנית הממשלה להרחיב עוד יותר את החוב הציבורי.
בצרפת, הנשיא עמנואל מקרון נאבק במחאות ציבוריות רחבות נגד הרפורמות הכלכליות שלו. ובריטניה שקועה כידוע במשבר פוליטי-תרבותי בשאלת הברקזיט, חודשיים בלבד לפני תאריך היעד של עזיבת האיחוד האירופי.
התחזית הכלכלית של אירופה עשויה להתבהר. עסקת סחר בין ארה"ב לסין יכולה להחיות את הצמיחה וגם יישום חלק של הברקזיט יעזור. האבטלה נפלה אל מתחת ל-8%, רמתה הנמוכה ביותר זה יותר מעשור והמשכורות מטפסות בזריזות יחסית.
עם זאת, הדברים עדיין לא קירבו את האינפלציה ליעד של הבנק המרכזי, העומד על כמעט 2%. נתונים שפורסמו בשבוע שעבר מראים כי שיעור האינפלציה המהותי, בניכוי משתנים, נותר בדצמבר ללא שינוי על 1%.
בכירי הבנק מודעים לנטיית העבר שלו להעלות את הריבית בזמן הלא נכון - הבנק העלה ריביות ב-2088 וב-2011. בשני המקרים לאחר הצעדים הגיע מיתון. אם אירופה אכן מועדת להאטה כלכלית, קובעי המדיניות יהיו בעמדה לא נוחה - לבנק אין כמעט מרחב תמרון להורדת ריבית נוספת או לקניית אג"ח ממשלתיות נוספות.