גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הדירות יד שנייה: השפעת מחיר למשתכן על המחירים פוחתת

כשהחלו ההגרלות הגדולות, לפני כשנה וחצי, המוכרים מיהרו להוריד את מחירי הדירות המבוקשים • מבדיקת אתר yad2 עולה כי הירידה בהיקף הדירות המוצעות בהגרלות האחרונות מצביעה על התמתנות ניכרת בהשפעה שיש לתוכנית הממשלתית על ירידות מחירים בשוק ● מגורים משותפים - האם זה פתרון למצוקת הדיור?

פרויקט מחיר למשתכן בלוד /  צילום: איל יצהר
פרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: איל יצהר

תוכנית מחיר למשתכן השפיעה על מחירי הדירות, אך ככל שעובר הזמן והיקף ההגרלות קטן, ההשפעה על המחירים פוחתת בהתאם. כך עולה מבדיקה שקיים אתר yad2 להתנהלות מוכרי דירות יד שנייה. כך למשל ניתן לראות כיצד אחרי ההגרלות הראשונות, השוק מגיב בהתאם ומחירי הדירות המבוקשים יורדים במידה גבוהה מזו של הורדת המחיר המבוקש בהגרלות האחרונות.

ההגרלות הראשונות בתוכנית נערכו בתחילת 2016, ואולם הן היו צנועות והציעו לציבור הרחב פרויקטים בודדים, בעיקר בערי פריפריה וערי מרכז לא מבוקשות (כגון עפולה, קריית מוצקין ולוד). על כן השפעתן על כלל השוק הייתה אפסית.

תנודתיות מחירים מבוקשים ברקע הגרלות מחיר למשתכן

מגמות חדשות מתחת לפני השטח

הדברים השתנו לחלוטין ביוני 2017, אז הוצאו בבת אחת להגרלה כ־15 אלף יח"ד במגוון של 23 ערים, ב־85 פרויקטים. הערים שבלטו בהיצע רב של דירות באותה הגרלה היו יבנה, ראש העין וטירת הכרמל. בשלב ראשון, שוק הדירות לא ניכר כמושפע מההגרלות, ומדד מחירי הדירות המשיך לעלות בחודשים יוני-אוגוסט בקצב של עשיריות האחוז לחודש, בדיוק כמו שהיה בחודשים שלפני ההגרלה הגדולה.

ואולם על פי בדיקת yad2, דברים החלו להתרחש מתחת לפני השטח, כבר אחרי ההגרלה הראשונה הגדולה, ובעלי דירות שהציעו אותן למכירה, באמצעות לוח yad2, החלו לשנות גישה. בבדיקה מדגמית שערכה החברה, ב־35 אזורים סטטיסטיים התברר, כי בעוד שבחודשיים שקדמו להגרלה הגדולה, 37% מבעלי הדירות באותם אזורים הורידו את מחירי הדירות המוצעים, ביולי 2017, החודש שלאחר פתיחת ההגרלה, המספר זינק ל־60% ובאוגוסט ל־51%. ובמילים אחרות - בעלי הדירות קלטו שחוקי המשחק משתנים.

הכיוון נשמר גם אחרי ההגרלה הגדולה השנייה, שנערכה מעט לפני חגי תשרי, וכללה 11,500 דירות. לפי הבדיקה מייד עם תום החגים, בנובמבר - בעלי הדירות הגיבו בצורה של הורדה משמעותית של מחירי הדירות המוצעים, ב־57% מהאזורים הסטטיסטיים שנבדקו. עוד עניין שבלט אז היה ההבטחות החוזרות ונשנות של בכירי האוצר, בראשותו של כחלון, לצאת בהגרלה קרובה נוספת, מה שהשפיע על שיקוליהם של בעלי הדירות להוריד את מחירי הדירות מראש, לפני פרסום ההגרלה.

כמות הדירות שהוצעה להגרלות בדצמבר 2017 הייתה נמוכה משמעותית משתי הראשונות - רק 7,400 - ואולם ההשפעה על מוכרי הדירות יד שנייה הייתה רבה, ובינואר 2018 ב־63% מהאזורים הסטטיסטיים שנבדקו, כך נמצא, מוכרי הדירות הורידו אל המחירים המבוקשים. הלאה, במארס 2018 הוצעו להגרלה כ־6,800 דירות, וההשפעה באה לידי ביטוי בירידת מחירים נדרשים ב־63% מהאזורים הסטטיסטיים.

ההגרלות מצטמצמות - ההשפעה על השוק גם

ואולם לפני כחצי שנה, ביולי 2018, הלך הרוח השתנה וניכר כי השפעתן של הגרלות מחיר למשתכן על בעלי הדירות פוחתת. ההגרלה שהתקיימה ביולי האחרון גררה אחריה הורדת מחירים נדרשים רק על ידי כ־40% מבעלי הדירות. קצת אחרי ההגרלה שנערכה בספטמבר 2018 כ־50% ממוכרי הדירות הורידו את המחירים המבוקשים.

מדוע השפעת התוכנית נחלשת בחודשים האחרונים על המחיר המבוקש של בעלי הדירות? סביר, כי יש לכך יותר מאשר תשובה אחת: מספר הדירות שמוצע בהגרלות יורד מהגרלה להגרלה. על כך יש להוסיף כי בחלק מהאיזורים הגיאוגרפיים בפריפריה כבר מיצו את הביקושים וההיענות להם דלה, בעיקר מצד שתי הסדרות הראשונות של מגרילי הדירות. על כך יש להוסיף את הביקורת הציבורית על התוכנית - הן זו שבאה מכלי התקשורת, בנק ישראל וכלכלנים, והן זו שבאה מצידם של הזוכים עצמם - והיא נקלטת גם בקרב הזכאים לתוכנית, ששבים לחפש דירות בשוק החופשי.

מצד שני, יש להדגיש את העובדה, שמדד מחירי הדירות שלאורך חודשים רבים דשדש, שב לרדת לקראת סוף 2018. זה מראה, כי ככל הנראה יש ל"מחיר למשתכן" גם השפעות עקיפות על השוק, בצורה של שינוי ציפיות של בעלי דירות וכדומה. כעת נותר לראות האם לקראת הבחירות, כשההגרלות הולכות ומצטמקות השפעת המבצע על השוק תמשיך כפי שהיה עד כה. 

מגורים משותפים - האם זה פתרון למצוקת הדיור?

עוד כתבות

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3%●  המניה מזנקת היום בוול סטריט

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

תכנית המתאר לצפון מערב העיר ת''א / 3700 - אבן גבירול / הדמיה: יח''צ

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן ● לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה