מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts
תובעים פדרליים בודקים אם המו"ל של "נשיונל אינקוויירר" הפר עסקת חסינות קודמת מעבירות מימון קמפיין בחירות, לפי מקור יודע דבר. זאת אחרי שג'ף בזוס, מייסד אמזון והבעלים של "וושינגטון פוסט", האשים את אינקויירר בניסיון לסחוט אותו.
ההתנהגות של "אינקוויירר" נבדקת על-ידי הממשל, אחרי שבזוס העלה לאתר Medium ביום חמישי האחרון פוסט ארוך שבו פירט תקשורת שהייתה לו עם נציגי הצהובון הזה. לפי בזוס, "אינקוויירר" איים לפרסם צילומי סלפי מפורטים מבחינה מינית שלו אם הוא לא יבטל חקירה שהוא הזמין, בניסיון להתחקות אחרי המקורות והמניעים שמאחורי כתבה שהופיעה ב"אינקוויירר" בחודש שעבר וחשפה רומן שהוא ניהל מחוץ לנישואים.
לפי הסכם מהשנה שעברה בין התביעה הפדרלית למו"ל של הצהובון, אמריקן מדיה, חברה זו קיבלה חסינות מתביעות פליליות שיכלו לנבוע מכך שהיא תיאמה עם מטה הבחירות של דונלד טראמפ תשלום לא חוקי ב-2016 להשתקת אישה שטענה כי היו לה יחסים עם המועמד לנשיאות דאז.
התביעה הפדרלית במנהטן הסכימה שלא להאשים את אמריקן מדיה בעבירת מימון קמפיין בחירות, לאחר שהחברה שיתפה פעולה עם חקירת מייקל כהן, הפרקליט לשעבר של טראמפ שארגן את תשלום דמי השתיקה. אבל לפי אותו הסכם, אמריקן מדיה חשופה להעמדה לדין אם היא תבצע עבירה כלשהי ב-3 השנים שאחרי חתימת העסקה.
השאלה אם "אינקוויירר" ביצע ניסיון סחיטה של בזוס היא שאלה משפטית מורכבת, לפי מומחים. אבל אם התובעים יגיעו למסקנה כי אמריקן מדיה עברה על החוק, סעיפי ההגנה עליה יתבטלו, והיא תיחשף גם לתביעות של תשלום לא חוקי בקמפיין בחירות.
בפוסט שהוא העלה ל-Medium, בזוס הציג גם מה שלטענתו היו מיילים שהוא ויועציו קיבלו ממנהלים באמריקן מדיה, שתיארו את התצלומים שהצהובון איים לפרסם. "במקום להיכנע ללחץ ולסחטנות, החלטתי לפרסם בדיוק את מה שהם שלחו לי, למרות העלות האישית והמבוכה שכרוכה בכך", כתב בזוס.
בהודעה שלשום (ו') אמריקן מדיה מסרה כי היא "מאמינה מאוד שהיא נהגה בהתאם לחוק" בדיווחי החדשות שלה, וכי היא תבדוק את טענותיו של בזוס לסחטנות בבדיקה פנימית שלה. עבירת סחיטה היא נושא שקשה מאוד להגדיר, אומרים משפטנים, אבל פסיקות בעבר מאותתות כי האיומים והדרישות של הצהובון או המו"ל שלו, כפי שתיאר אותם בזוס, עשויים להיחשב ללא חוקיים.
האיום לפגוע במוניטין של מישהו הוא סחיטה לפי החוק הפדרלי, אם המטרה של המאיים היא להשיג כסף או משהו אחר בעל ערך שאינו שייך לו. לדוגמה, צרכן שיאיים להשמיץ חברה באינטרנט על מוצר פגום שלה, לא יעבור על החוק, אם החברה לא תכבד את האחריות על המוצר. גם מצב שבו מועדון פרטי יאיים לפרסם את שמות חבריו שלא שילמו את דמי החבר הוא חוקי. אבל מצבים שבהם לביקוש ולתוצאה המבוקשת אין הרבה קשר ביניהם הם בעייתיים יותר.
הפעולות שנקט לכאורה ה"אינקוויירר" עשויות להעמיד את הממשל במצב קשה. התובעים אמרו בעבר כי אמריקן מדיה סיפקה "סיוע מהותי וחשוב" לחקירה שקשורה ישירות לטראמפ.
מייקל כהן, הפרקליט לשעבר של טראמפ, הודה ב-9 עבירות בשנה שעברה, כולל שתי עבירות הפרת חוקי מימון קמפיינים שקשורות לדמי השתיקה שהוא ארגון ב-2016 לשתי נשים שטענו שהיו להן מפגשים מיניים עם טראמפ. כהן, שאמור להתחיל בקרוב לרצות 3 שנות מאסר, אמר לשופט פדרלי כי טראמפ הורה על ביצוע שני התשלומים הלא חוקיים.
במסגרת חקירת הממשל, אמריקן מדיה הודתה כי היא תיאמה עם מטה המועמד דאז טראמפ לשלם 150,000 דולר לאחת הנשים, דוגמנית פלייבוי לשעבר קארן מקדוגל, כדי למנוע מצב שסיפורה ישפיע על הבחירות.