גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון אישר פס"ד של ביה"ד הרבני: האישה זכאית רק לחלק מהכספים בחשבון המשותף

בעת ההמתנה להכרעת העליון בבקשה לדיון נוסף ב"פסק דין הבוגדת", שבו נקבע כי אישה שבגדה לא זכאית למחצית מדירת המגורים המשותפת, העליון מאמץ עוד הכרעה של ביה"ד הרבני הגדול ● השופטים אישרו לנשל אישה מחלק מהכספים בחשבון הבנק המשותף, תוך ציון שאין מדובר בעונש, אלא שפסק הדין תואם תנאי מקדמי שנקבע בין בני הזוג

חלוקת רכוש "מענישה" או הוגנת? / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חלוקת רכוש "מענישה" או הוגנת? / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

בית המשפט העליון דחה את בקשתה של אישה - שהתגרשה - לביטול פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שקבע כי היא אינה זכאית לחלק מן הכספים המופקדים בחשבון בנק המשותף לה ולבעלה לשעבר. זאת, לאחר שבית הדין הרבני קבע כי השיתוף בכספים המקוריים שהופקדו בחשבון על-ידי הבעל לפני הנישואים, היה מותנה בהעברת כספים מחשבונה הפרטי של האישה לחשבון המשותף - והיא לא עשתה כן.

עם זאת, היות שבית הדין הרבני הגדול התייחס גם ל"תרומתה" של האישה לפירוק הנישואים, כגורם המאפשר חלוקת רכוש לא שוויונית בין הצדדים, בית המשפט העליון בחר להזכיר את המדיניות שלו כי אין "להעניש" בני זוג מבחינה רכושית על "תרומתם" לפירוק הנישואים או על התנהגותם כלפי בני ובנות זוגם.

שופטי בית המשפט העליון ציינו בפסק הדין כי "ההלכה הברורה היא שאין מקום לשלול זכויות כלכליות ברכוש המשותף למפרע, בגלל התנהגות של בן או בת הזוג. במסגרת זו אף אין מקום להתחשב ב'תרומתו' לפירוק הנישואים או להתנהגותו. כך בערכאות האזרחיות וכך בדתיות".

אולם כאמור, נקבע כי נישול האישה מהכספים שהפקיד הבעל בחשבון הבנק המשותף טרם הנישואים אינו עונש; כי אם תואם את התנאי המקדמי שקבעו בני הזוג באשר לחלוקת הכספים.

פסק הדין סובב סביב סיפורם של בני זוג שנישאו בתחילת שנת 2015, ונולדו להם שני ילדים. כשנה בלבד לאחר הנישואים הם נפרדו, והתגרשו כשנה ו-3 חודשים מאוחר יותר, במחצית שנת 2017. הגבר תבע גירושים בבית הדין הרבני, וכרך בתביעתו גם את ענייני הרכוש. עובר לגירושים (לפניהם) הגיעו השניים להסכמות, שלפיהן, בין היתר, בית הדין ידון בעניינם בהתאם ליחסי ממון בין בני זוג. בהתאם, ענייני הרכוש והכתובה נידונו בבית הדין הרבני.

בין הנכסים של השניים היה חשבון בנק, שהיה רשום טרם הנישואים על-שם הגבר, והאישה צורפה כשותפה בו. סביב חשבון זה ניצב סלע המחלוקת בין הצדדים: בעוד הגבר טען כי צירוף האישה היה מותנה בכך שהיא תעביר את יתרת הזכות מחשבונה הפרטי - בסך 300 אלף לחשבון המשותף; טענה האישה כי צירופה לחשבון היה ללא תנאי, ולכן היא זכאית למחצית הכספים המופקדים בו, הגם שלא העבירה אליו את כספה.

הבעל הוכיח שמדובר במתנה על-תנאי

בית הדין הרבני האזורי הבחין בין הכספים שהיו בחשבון לפני הוספת האישה אליו - הכספים המקוריים - לבין אלה שהופקדו לאחר מכן. לגבי הראשונים נקבע כי לא הייתה כוונת שיתוף ללא כל תמורה מצד הגבר, אלא הדבר היה מותנה בהעברת כספים מצד האישה. לעומת זאת, לגבי הכספים השניים, שהופקדו בחשבון לאחר נישואיהם - נמצא כי האישה שותפה בהם באופן מלא, ללא קשר לשאלת מקורם. לכן, יש לאזנם באופן שווה בין הצדדים.

שאלה נוספת שנדונה בבית הדין הרבני האזורי הייתה - האם האישה זכאית לכתובתה. כאן נקבע כי יש לערוך קיזוז בין הכתובה לבין הכספים השניים בחשבון.

האישה ערערה על הכרעה זו לבית הדין הגדול, שקיבל את טענתה לגבי כתובתה, שלפיה אין מקום לערוך קיזוז, והחזיר לבית הדין הרבני האזורי את הדיון בשאלה אם האישה זכאית לכתובתה. אולם טענת האישה הנוגעת לכך שהשיתוף בכספים המקוריים לא היה מותנה - נדחתה. בית הדין הגדול קיבל את הבחנת בית הדין האזורי בין כספים אלה לבין הכספים השניים.

בפסק הדין צוין כי אין ויכוח על כך שהגבר רצה להעניק מתנה לאישה, בדמות הכספים המקוריים, אלא שיש לבחון אם היא הייתה בתנאי או לאו. בעניין זה נקבע כי הבעל הוכיח את טענתו שמדובר במתנה על-תנאי, ולכן אין לחלק את הכספים המקוריים בינו ובין האישה.

במסגרת פסק הדין ניתן משקל גם ל"תרומתה" של האישה לפירוק הנישואים ולהתנהגותה. נקבע כי גם על-פי סעיף 8 לחוק יחסי ממון, המאפשר חלוקת נכסים לא שוויונית בין בני זוג, ניתן לקבוע כי האישה לא זכאית למחצית מהכספים המצויים בחשבון.

האישה לא ויתרה והגישה עתירה נגד ההכרעה לבית המשפט העליון, בטענה כי בית הדין הרבני שגה כשקבע כי אין לחלק את הכספים המקוריים באופן שווה בינה ובין הגבר. לטענתה, לא הוכח כי שיתופה בכספים המקוריים היה מותנה, ובית הדין הסתפק לצורך ההוכחה ב"דברים שבלב". כמו כן, לדברי העותרת, בעוד שעל-פי הדין הדתי די בכך, אין זה המצב על-פי הדין האזרחי - ופסק הדין נוגד את החזקה הקבועה בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, שלפיה כספים שמופקדים בחשבון משותף שייכים לשני בני הזוג באופן שווה.

כמו כן, פסק הדין נוגד את חזקת השותפות - הקובעת כי כאשר מדובר במערכת יחסים זוגית, הנטל לסתירת השיתוף מוטל על הגבר. לגישתה, הגבר לא עמד בנטל זה, משום שעל-מנת לסתור את אלה, לא די ב"הגיונם של דברים" - כפי שקבע בית הדין הרבני הגדול. עוד טענה האישה כי לא היה מקום להחיל את סעיף 8 לחוק יחסי ממון, משלא נתקיימו הנסיבות החריגות הדרושות לשם סטייה מחלוקת הרכוש באופן שווה בין הצדדים.

הפרדה של שיקולי אשם מחלוקת הרכוש

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בהסכמת השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, קבע כי בחינת החלטת בית הדין הרבני הגדול מלמדת שהקביעה בדבר סתירת החזקה, שלפיה שיתוף האישה בכספים המקוריים היה ללא תמורה, נשענת על מספר אדנים, וביניהם העובדה כי הבעל נמצא מהימן, וגרסתו הייתה עדיפה על גרסת האישה, ונסיבות המקרה; שניתן בהן משקל גם לגילו המתקדם של הבעל ולהפרש הגילים המשמעותי בינו לאישה. העליון קבע כי בניגוד לטענת האישה כי פסק הדין הרבני אינו מנומק, "ישנה כניסה לפרטים בהחלטה, וכן התייחסות לעובדות המקרה ולדין המחייב".

הנדל. הועדפה גרסת הבעל / צילום: שלומי יוסף

באשר להתייחסות של בית הדין הרבני הגדול לסעיף 8 לחוק יחסי ממון, וציון העובדה כי גם בשל "תרומתה" של האישה לפירוק הנישואים, ניתן לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני בין הצדדים, נקבע כי כלל לא היה צורך להידרש לסעיף זה, נוכח מסקנת בית הדין הגדול, שלפיה שיתוף העותרת בכספים המקוריים היה מותנה; ומשתנאי זה לא התקיים - השיתוף לא עומד עוד.

עם זאת, שופטי העליון בחרו להזכיר כי ההלכה היא שאין "להעניש" בן זוג מבחינה רכושית בשל התנהגותו של אחד הצדדים לנישואים. השופטים ציינו כי בפסיקה קודמת חרת בית המשפט על דגלו את ההפרדה של שיקולי אשם מחלוקת הרכוש של הצדדים - וכי מדובר במגמה ארוכת-שנים. "לא בנקל יסטה בית המשפט מכלל איזון המשאבים האחיד. כחלק ממגמה זו, בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי אין לשלול זכויות כלכליות למפרע בשל התנהגותו של אחד מבני הזוג".

על כן, ציינו השופטים, לא היה מקום להחיל את סעיף 8 בנסיבות המקרה שבפניו. אולם, על אף האמור, השופטים ציינו כי נוכח הנקבע בנוגע לתנאי שקבעו בני הזוג באשר לחלוקת הכספים בחשבון המשותף, עולה כי אין בקבלת הטענה הנוגעת לסעיף 8 לחוק, כדי לשנות מתוצאת פסק הדין.

כלומר, הכרעת בית הדין הגדול עומדת אף ללא הנמקתו העוסקת בסעיף 8 לחוק. מכאן - ובשל אמות-המידה להתערבות בג"ץ בהחלטות בתי הדין הרבניים (התערבות שנעשית בצמצום ובמקרים בודדים בלבד) - נקבע כי אין לקבל את העתירה. 

את הגבר ייצגו עורכי הדין רועי ויעקב סידי.

רמז בנוגע להכרעה שעוררה סערה ב"פסק דין הבוגדת"? 

למקרא פסק הדין קשה להתנער מסימן השאלה הגדול אם ההכרעה קורצת לכיוון דיון ציבורי אחר שעורר סערה בשעתו, ושמתנהל בימים אלה סביב השאלה - האם ניתן לשלול רכוש מאישה בשל בגידתה בבעלה. האם בהתייחסות לחלוקת הרכוש הלא-שוויונית רומז השופט ניל הנדל באשר לגורלו של תיק אחר שתלוי ועומד בבית המשפט העליון. מדובר בפסק הדין המוכר כ"פסק דין הבוגדת", שבו אישר בית המשפט העליון, בדעת רוב, את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, שקבע כי אישה שבגדה לא תהיה זכאית למחצית מדירת המגורים שבה התגוררו בני הזוג במשך שנות הנישואים. 

על פסק דין זה הוגשה בקשה לדיון נוסף, שעתידה להיות מוכרעת בקרוב.

העתירה לעליון סבבה סביב השאלה - אם יש מקום להתערבותו של בית המשפט העליון בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, בעת חלוקת הרכוש, עקב מתן משקל לבגידה נטענת של בת הזוג. השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין קבעו, בדעת רוב, כי אין להתערב בפסיקת בית הדין הרבני הגדול, היות שהשיתוף בדירת המגורים לא נשלל מהאישה עקב בגידתה, אלא עקב מכלול נסיבות הנישואים והנסיבות הקשורות לבניית הבית ולהשבחתו.

מנגד, השופט יצחק עמית, שהיה בדעת מיעוט, סבר כי יש לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני. זאת, "מן הטעם שקריאה של פסק הדין בשלמותו מביאה למסקנה כי מעשה הבגידה של האישה, הוא שהטה את הכף לחובתה. בכך התיימר בית הדין להחיל את הדין הדתי על ענייני רכוש, בניגוד להלכה הפסוקה, ובכך חרג הוא מסמכותו".

לאורך כל פסק הדין שניתן בעליון - ניטשת מחלוקת בין השופטים עמית לשטיין באשר להחלת הדין הדתי על חלוקת הרכוש, ומתקיים דיון ארוך בנוגע לשאלה האם יש "להעניש" בן או בת זוג בענישה רכושית בשל התנהגותם בנישואים. השופט עמית סבור כי זה בדיוק מה שעשה בית הדין הרבני הגדול כששלל את זכות האישה בדירה.

מנגד, השופט שטיין ציין בפסק דינו כי "בית משפט (או בית דין) אשר מגיע למסקנה שכוונת השיתוף נשללה מחמת מעשה 'בגידה' או 'ניאוף' של בן הזוג האחר, איננו מעניש את אותו בן זוג. במקרים אלה בית המשפט קובע כי כוונת השיתוף נשללה כעניין של עובדה, ולא כעניין של אשמה ועונש. בקובעו כך, בית המשפט מקיים ניטרליות ביחסו אל הדפוסים השונים של חיי נישואים וזוגיות, כפי שנדרש על-ידי עיקרון האוטונומיה".

פסק הדין עורר בזמנו סערה ציבורית וכן מחלוקת בנוגע לשאלה - האם באמת נקבע בו כי ניתן לשלול רכוש מבת זוג בשל בגידה. כעת ממתין התיק להכרעה נוספת בבית המשפט העליון.

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי