עו"ד פיני רובין / צילום: איל יצהר
שלל התיקים בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מספקים שלל תקדימים. "אף פעם לא היה דבר כזה", הפכה להיות הססמה הרשמית כמעט של תיקי ראש הממשלה 1000, 2000 ו-4000. לפני 10 ימים עשה היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, היסטוריה כאשר פרסם - 40 יום בלבד לפני הבחירות - את החלטתו הסופית והרשמית בתיקי נתניהו, לפיה בתיק 1000 (תיק המתנות) ובתיק 2000 (תיק נתניהו-מוזס) יועמד נתניהו לדין במרמה והפרת אמונים; ובתיק 4000 (בזק-וואלה) הוא יועמד לדין בקבלת שוחד. הכול בכפוף לשימוע.
וכך, לראשונה בתולדות ישראל, ראש הממשלה מכהן צפוי להיות מואשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. לראשונה, מערכת בחירות תתנהל בצל כתב אישום פלילי. לראשונה, מתייחסת מערכת אכיפת החוק אל סיקור מוטה כאל תמורה שיכולה להיחשב כקבלת שוחד.
אבל יש עוד כמה דברים שקורים בתיק הזה לראשונה. אחד מהם סובב סביב זהות עורך הדין האחרון שגייס נתניהו לצוות ההגנה שלו - עו"ד פיני רובין, מעורכי הדין הבכירים והוותיקים בישראל. בנוגע לגיוס הזה עולות - לראשונה - טענות לניגודי עניינים חוצי תיקים לכאורה של הפרקליט הבכיר.
רובין, ראש פירמת עורכי הדין גורניצקי, הוא המייצג, בה"א הידיעה, של בעלי ההון בארץ. כמעט כל בעלי ההון, השמנה והסולתה, עברו דרך משרדו. אז ברור שהוא עורך הדין המושלם עבור ראש ממשלה. מי אם לא הוא? "הבעיה" לכאורה סביב הייצוג של נתניהו על-ידו התחילה כשהתברר שהוא עורך הדין של אחד משני הבנקים הגדולים בארץ, הפועלים, כמו גם של בעלת השליטה לשעבר בו שרי אריסון; שהוא מוכר את בזק מטעם הבנק ומחזיק בכשליש מניות "ידיעות אחרונות", ומגונן על בעל השליטה ארנון (נוני) מוזס מניסיונות הדחה מבית; והוא גם חתום על חוק מילצ'ן המפורסם - שלדבריו, נכון יותר היה לקרוא לו "חוק רובין" - המעניק מקלט מס חמים ונוח לעשירים שעולים או חוזרים לארץ.
עליית המדרגה בתיק - החלטת היועמ"ש - החזירה את כל הטענות הללו אל קדמת הבמה, היות ועכשיו כבר לא מדובר בייצוג ערטילאי בתיקים שאולי יתגבשו לכדי כתב אישום ואולי לא. נתניהו אמנם זכאי להליך שימוע שיכול לשנות את התמונה, אך ברור כי בשלב זה צוות ההגנה של ראש הממשלה כבר צריך לצלול לעומקו של ההליך הפלילי, לקרוא את כל חומר הראיות שהועבר אליו ולבחון כיצד הוא יכול להפריך אותו. האם רובין יכול לקחת חלק משמעותי בהליך הזה בכל התיקים או שעליו להימנע מלדון בחלק מהם לאור החששות הנטענים לניגודי עניינים לכאוריים? האם יש בעיה בעקבות רשת הקשרים העסקיים והמשפטיים שטווה פרקליטו של ראש הממשלה, שלכדה בתוכה גם נגיעות ב"ידיעות אחרונות" וקשר לנוני מוזס וגם קשר לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ - הכוכבים הראשיים בפרשות סביב נתניהו?
אז יש מי שיגיד שאין עם זה בעיה בכלל, ויש מי שחושב שיש בעיה דרמטית. ממשרד גורניצקי נמסר בתגובה לשאלות על ניגודי העניינים האפשריים כי "ניכר מהשאלות שהופנו לעו"ד רובין כי שואלן אינו מכיר מספיק את הנושא או את עו"ד רובין. עו"ד רובין התבקש על-ידי ראש הממשלה לייצגו ורובין יפעל כדין בכל אשר ילך.
"ברור שאין ניגודי עניינים אל מול אלוביץ ואל מול ארנון מוזס, ולא מן הנמנע, שגם אל מול מילצ'ן לא יהיו ניגודי עניינים. למותר לציין, שאם וככל שיהיו ניגודי עניינים - הוא לא ייצג באותם עניינים בהם יהיה מנוע".
מטעם המדינה לא הובעה כלל עמדה בנושא. היועץ המשפטי שותק נוכח טענות ניגוד העניינים שעלו וכך גם פרקליט המדינה. אז מי בעצם אמור לענות על השאלה האם יש ניגודי עניינים? התשובה המיידית לכך היא: לשכת עורכי הדין, שאחראית על כללי האתיקה של עורכי הדין תלונה בעניין כבר הוגשה ללשכת עורכי הדין על-ידי התנועה לטוהר המידות. מתי פרקליט המדינה יתערב? מתי היועמ"ש יתערב? אחרי שהם יבחנו ויענו בחיוב על השאלה האם יש בייצוג על-ידי רובין חשש לשיבוש הליכי משפט. אם זה היה ברור שהתשובה היא "כן", הם כבר היו מזדעקים. ייתכן שלאחר הגשת האישומים, ככל שיוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, המצב ישתנה.
תיק 1000
מסר עדות במשטרה ועשוי לשמש עד תביעה בתיק המתנות
כפי שחשף חן מענית ב"גלובס", עו"ד פנחס רובין העיד במשטרה במסגרת פרשה 1000, שעוסקת בקשרים שבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובין אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. על-פי החשד, במסגרת קשרים אלה קיבל נתניהו טובות הנאה בהיקף ניכר ובשווי כספי גבוה, ובמקביל נקט פעולות שונות לטובת מילצ'ן, שעימו היה בקשרי חברות.
בהתאם להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, וכתב החשדות שהוציא תחת ידיו, צפוי נתניהו לעמוד לדין בכפוף לשימוע במסגרת פרשת 1000 בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים, בעוד שהתיק נגד מילצ'ן נסגר.
הקשר של רובין לתיק 1000 אינו שולי כלל ועיקר, והוא עובר דרך "חוק מילצ'ן", שהוא אחד מהעניינים המרכזיים שנחקרו במסגרת הפרשה. לפי החוק, עולה חדש או תושב חוזר, כמו למשל ארנון מילצ'ן, זכאי לפטור מתשלום מס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך 10 שנים.
על-פי החשד שנחקר במסגרת פרשת 1000, נתניהו ניסה לפעול להארכת הפטור האמור ל-20 שנה, וכל זאת על רקע יחסיו הקרובים עם מילצ'ן. עקב התנגדות אנשי האוצר שאינם מסתירים מאז חוקק החוק את הסתייגותם העזה ממנו, לא צלח לבסוף ניסיונו האמור לכאורה של נתניהו.
רובין נודע כמי שהיה הרוח החיה מאחורי קידום חוק מילצ'ן. ביולי 2018 אף אמר בראיון למוסף G של "גלובס" כי נכון היה יותר לקרוא לחוק האמור "חוק רובין", ללמדנו על התפקיד המרכזי שמייחס לעצמו רובין בקידום החוק.
לכל זאת יש להוסיף כי עוד בטרם נחקר מילצ'ן באזהרה במסגרת פרשה 1000, סיפק לו רובין ייעוץ משפטי בקשר לחקירתו.
ככל שיידחו טענותיו של נתניהו בשימוע שצפוי להיערך לו בתיק 1000, ויוגש נגדו כתב אישום במסגרת הפרשה, עשוי רובין אף לקבל זימון מהתביעה להעיד במשפט. בכך, רובין עשוי למצוא עצמו במצב של ניגוד עניינים לכאורה בייצוג של ראש הממשלה, שכן לא ייתכן מצב במסגרתו סנגורו של נאשם מעיד נגדו באותו משפט.
על-פי ההערכות, רובין צפוי לנסות "לרפא" את הפוטנציאל לניגוד עניינים בייצוגו את נתניהו באמצעות הימנעות מעיסוק בפרשה 1000 ויעסוק בעיקר בייצוג נתניהו מול החשד בפרשת 4000.
תיק 2000
כונס של מניות "ידיעות אחרונות" שבבעלות מוזס
רובין מעורב בעקיפין גם בייצוג של העיתון "ידיעות אחרונות", אותו עיתון שהמו"ל ובעל השליטה שלו, ארנון (נוני) מוזס, צפוי לעמוד לדין בכפוף לשימוע בעבירה של מתן שוחד לנתניהו במסגרת פרשה 2000.
בהתאם להכרעת מנדלבליט, במסגרת פרשה 2000, שעוסקת בפגישות שקיימו נתניהו ומוזס, ובמהלכן דנו השניים על אודות שינוי הסיקור לטובת נתניהו וקידום הצעת חוק אשר תצמצם את פגיעת עיתון "ישראל היום" במוזס, צפוי גם נתניהו לעמוד לדין בכפוף לשימוע, וזאת בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים.
רובין, יחד עם עו"ד ירון אלכאוי ממשרד גורניצקי, משמש ככונס נכסים שמינה בית המשפט למחזיק מטעם בנק הפועלים במניות שהיו בעבר בבעלותו של איש העסקים אליעזר פישמן בעיתון - 34% ממניות ההון של העיתון.
בתחילת השנה פורסם כי מוזס מעוניין לרכוש מניות אלה ובכך להעלות את החזקותיו בעיתון ל-66%, אך נכון לעכשיו הן עדיין מוחזקות על-ידי בנק הפועלים באמצעות רובין, ומקביל פונה מוזס לגופים מוסדיים בבקשה שיסייעו לו לגייס את הסכום הדרוש לצורך רכישת המניות האמורות, המוערך בכ-300 מיליון שקל.
על רקע פרשת 2000, במהלך שנת 2018 העלתה משפחת יודקובסקי, המחזיקה 17% ממניות "ידיעות אחרונות", דרישה בפני דירקטוריון העיתון להדיח את מוזס מתפקידיו בעיתון, אך דרישה זו נבלמה הודות להתנגדותו של רובין למהלך באסיפת בעלי המניות של העיתון.
תיק 4000
שימש מנהל מיוחד ביורוקום - מייצג את ראש הממשלה בתיק בזק
הקשר של רובין לתיק 4000 הוא לכאורה הקשר המופרך והרחוק ביותר, אך גם עשוי להיות זה שיועיל לנתניהו יותר מכול. קודם כול כי רובין הוא מומחה לרגולציה, אבל יותר מזה הוא הוא מכיר ובקיא בתהליכים הרגולטוריים שהתרחשו בעניינה של קבוצת בזק, ואשר עומדים במרכז חקירת תיק 4000 - התיק הכבד והמרכזי שבו מסובך נתניהו בחשד לשוחד.
תיק 4000 עוסק בעיקרו בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים לכאורה שבוצעו על-ידי נתניהו ועל-ידי שאול אלוביץ, בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר וואלה. החשד המרכזי הוא שראש הממשלה התערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המיטיבות עם אלוביץ ועם בזק; ובמקביל דרש, במישרין ובעקיפין, להתערב בתוכני אתר "וואלה" באופן שייטיב עם ראש הממשלה ועם משפחתו.
במסגרת תפקידיו כעורך הדין של בנק הפועלים, שימש רובין כאחד המנהלים המיוחדים של קבוצת יורוקום (יחד עם עורכי הדין אמנון לורך ואורי גאון), החברה בראש הפירמידה המחזיקה בבזק. מה שאומר שרובין ועמיתיו מכרו את בזק - כאשר חיפשו לה קונה בעקבות מפלתו הכלכלית של אלוביץ.
בשורה התחתונה מוכר רובין את בזק מטעם בנק הפועלים, ולכן גם מכיר היטב את שאול אלוביץ עצמו ואת כל המהלכים שקרו בחברה בשנים האחרונות. בראיון למגזין G של "גלובס" ביולי 2018, לפני שידע שהוא יימנה עם צוות ההגנה של נתניהו, נשאל רובין מה הוא חושב על מה שקרה לאלוביץ ברמה האישית, וענה: "נכמרים רחמיי. בעוד שאותו אישית אני מכיר לטובה, את האירועים שמייחסים לו כלל אינני מכיר. תקוותי שהדברים יבואו על מקומם בשלום".