מיקי גנור / צילום: כדיה לוי
האם מיקי גנור ישלם ביוקר על החלטתו לחזור בו מהגרסה שמסר למשטרה במסגרת חקירת תיק הצוללות? עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), הודיעה היום (ה') לסנגוריו של גנור, עד המדינה בפרשה 3000, כי הפרקליטות שוקלת את ביטול הסכם עד המדינה שנחתם עם מרשם ביולי 2017.
הפרקליטות מבהירה כי היא שוקלת לבטל את ההסכם עם גנור בעקבות הודעת הסנגורים כי גנור מבקש לחזור בו מדברים שמסר במשטרה במסגרת ההסכם, ובהמשך לדברים שאכן מסר ביומיים האחרונים במסגרת חקירותיו במשטרה, אשר סותרים עדויות מפורטות שמסר בשעתו במסגרת ההסכם.
"בכך הפר גנור לכאורה באופן מהותי את התחייבויותיו והצהרותיו על-פי ההסכם, ולפיכך רשאית המדינה לבטל את ההסכם על כל התחייבויותיה בו. בנסיבות אלה, כאמור, נשקל ביטול ההסכם, על כל המשמעויות הנגזרות מכך".
בטרם תתקבל החלטה סופית, יתאפשר לסנגורים להשמיע טיעוניהם בעניין, וזאת עד ליום 27.3.19.
ישוחרר למעצר-בית?
בתוך כך, בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד התקיים היום דיון בערר שהגיש גנור על ההחלטה להאריך את מעצרו. כזכור, גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות, הודיע שלשום (ג') למשטרה על רצונו לחזור בו מהסכם עד המדינה שנחתם עמו, תוך שהוא טוען: "לא שיחדתי איש" - ואז נעצר שוב.
שופטת המחוזי נאווה בכור קיבלה היום את הערר והורתה לשחרר את גנור למעצר-בית מלא עד ליום 24.3.19. המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע של ההחלטה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור לעליון, והשופטת נתנה עיכוב ביצוע עד מחר (ו') בשעה 11:30, כך שבשלב זה, עד לדיון בעליון, גנור נשאר במעצר.
פרקליטו של גנור, עו"ד בעז בן-צור, ביקש להפנות את גנור לרופא. השופטת כתבה שהיא התרשמה במהלך הדיון מרעידות בלתי רצוניות של העורר.
עניין של פרשנות
בפתח הדיון בערר אמר פרקליטו של גנור, עו"ד בן-צור: "אני רוצה להתחיל מהסוף. והסוף הוא שלמעשה העורר מצוי ביום השלישי למעצרו. אתמול הגישה המשטרה בקשה להאריך את מעצרו ב-5 ימים. איך זה קרה? זה קרה שהעורר הגיע מיוזמתו למשטרה ואמר שהוא מבקש להתייחס להיבטים מסוימים בעדויות שמסר. לצורך העניין אציין שהוא אמר שהוא לא חוזר בו מהעובדות, אבל יש לו הסתייגויות לפרשנויות שניתנו לעדותו".
השופטת נאוה בכור: "מה הכוונה? הוא לא חזר בו מנתונים עובדתיים שהוא מסר, אלא מה המשמעות של אותם נתונים, האם מדובר בדמי ייעוץ או שוחד?"
עו"ד בן-צור: "בתמצית, כן".
השופטת בכור: "מה זה עניינו של העורר להתייחס לפרשנות?"
עו"ד בן-צור: "העמדה של העורר היא שבמהלך החקירות הוא תיאר את העובדות. ויש הבדל במשמעות המשפטית שנובעת מסט מסוים של עובדות".
השופטת בכור: "אני לא מבינה את הדינמיקה. הוא מגיע לפגישה ומתייחס לעניינים משפטיים? מה זה עניינו?!"
עו"ד בן-צור: "אשיב לגברתי. היה מפגש קודם של עורכי הדין עם הפרקליטות, והדברים נאמרו שם ברוח הדברים שאמרתי כאן בבית המשפט. העורר אמר שהוא לא רוצה שום דבר, ואין לכך שום קשר למה שניתן או לא ניתן במסגרת הסכם עד המדינה. זה היה ב-18.3.19. למחרת התקשרו אליו ממשרדי היחידה החוקרת".
השופטת בכור: "אני מציעה לא להתגדר בפרוצדורה".
עו"ד בן-צור: "הפרוצדורה משליכה על המהות".
השופטת בכור: "בסדר, אבל עזוב את הפרוצדורה עכשיו".
עו"ד בן-צור: "יש שרטוט לא נכון של ההלכה, שאינו מצדיק את מעצרו של העורר. צריך להראות שיש מידע מהותי שיכול לבסס מעצר של אדם שהיה עצור ושוחרר... ולכן אנחנו צריכים לבחון האם הונחה בפני בית משפט קמא ומה שמונח לפני בית משפט זה, האם יש תשתית שמלמדת ויכולה לאיין את העובדה של המעצר של מי שכבר היה עצור. ושתייחס לסוגיה של מסוכנות, ובמקרה שלנו של השיבוש".
לדברי עו"ד בן-צור, מהחלטת נשיאת בית משפט השלום אתמול "נפקדים התנאים שנקובים בהלכה של בית המשפט העליון. כשקוראים את הבקשה, נראה כאילו היום נפתח הליך של חקירה, ולא היא".
במהלך הדיון גמור חש ברע וביקש כמה דקות הפסקה, ולבסוף יצא לנוח מחוץ לאולם, בעוד הדיון נמשך. לאחר מספר דקות הוא שב לאולם.
עו"ד בן-צור: "האם קמה עילה של שיבוש, שהיא עילה למעצר המחודש? העילה שהעורר נעצר באמת נעוצה בעניין אחר לחלוטין. העניין נעוץ בכך שהיה שינוי גרסה בהיבט מסוים. לשיטתה, יכול להניב טענה של שיבוש. ואם זו הטענה, אז העמדה הזו שגויה בתכלית. וזה קצת למעלה מן הצורך, משום שבתי המשפט נדרשו לשאלות מה קורה כשאדם חוזר מהסדר טיעון, ואנחנו עוד לא חזרנו מההסדר... אין מחלוקת, וכך אני מצטט מהפסיקה בסוגיה הזו".
עו"ד מאיר ארנפלד, המייצג את גנור יחד עם עו"ד בן-צור: "ישנם מספיק הלכות שרק על בסיס פגיעה בזכויות חשוד שוחררו חשודים. אני רק מבקש מבית המשפט להתרשם מהמהימנות וטיב המידע הזה. אני חושב שמדובר בתיק תקדימי, ובית המשפט צריך לתת את הדעת על התנהלות המשטרה. ולא מדובר בצעד רציונלי אלא אמוציונלי, שצריך להדאיג כל מי שחרד לזכויות חשודים".
"עובדות סותרות לחלוטין"
לאחר שעורכי הדין של גנור אמרו את דברם, נציגי המשטרה השיבו לטענות העורר.
לעניין הטענות שהעלה גנור בבקשת הערר, ציינה פקד אור רובין, "בקשת המעצר שהוגשה על-ידי היחידה החוקרת הייתה מידתית לחלוטין. מדובר בפרשה מורכבת מאוד שאורכת מספר שנים. התיק הועבר אל הפרקליטות לפני כ-4 חודשים, אך טרם הוגשו כתבי אישום בפרשיה. והנה לפני יומיים הגיע העורר למשרדי היחידה לאחר שסנגוריו נפגשו עם פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). הפגישה עם ראש היחידה הובילה לחקירה באזהרה של העורר ולמעצרו, גם בחשד לעבירות שהיו נגד העורר מכלתחילה וגם חשש לעבירות חדשות".
בשלב זה ביקשה השופטת בכור כי פקד רובין ורב-פקד צחי חבקין, שניהם מלה"ב, ירחיבו בפניה על החשש בנוגע לעבירות חדשות. פקד רובין הפנתה את השופטת לדוח הסודי, אך השופטת בכור ביקשה הבהרה פעם נוספת, עד שנראה היה כי התרצתה בנושא.
לשאלת בית המשפט אילו ראיות יש למשטרה המעידות על שיבוש מהלכי חקירה מצד גנור, ביקשו ביחידה החוקרת להשיב בכתב. פקד רובין הוסיפה בעל-פה כי "לעניין טענת העורר, שחזרה על עצמה גם בפגישה של סנגוריו עם פרקליטת המחוז וגם בפגישה של העורר עם ראש היחידה, הוא חזר מספר פעמים ואמר שהוא עומד מאחורי העובדות שמסר, ושהדבר היחיד ששונה הוא 'הפרשנות' שניתנה לאותן עובדות. כאשר בפועל כבר ברגע שהחל להיחקר, בחקירתו הראשונה והשנייה, הדבר אינו מדויק בלשון המעטה. העורר משנה עובדות מהותיות ביותר ומציג עובדות סותרות לחלוטין לעובדות אותן מסר בחקירותיו הקודמות, ואין כאן עניין של פרשנות בלבד. לא סתם החליטה פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) להעביר הודעה רשמית לעורר באמצעות סנגוריו, ולפיה נשקלת האפשרות לבטל את הסכם עד המדינה. כמובן, בכפוף לשימוע".
פקד רובין התייחסה גם לפסיקות שהביאו באי-כוחו של גנור, וטענה כי הן אינן רלוונטיות. היא הוסיפה כי "עקב גרסתו החדשה של העורר שרק החלה להימסר, כפי שמונחת גרסתו, היא זו שהקימה את העילה החדשה, כפי שקבע בית המשפט קמא, והיא זו שהקימה את העבירות החדשות ויצקה תוכן ממשי לעילת שיבוש, אשר בדינה עלה הצורך לעצור את העורר ולהאריך את מעצרו".
"ניתן להסתפק בחלופת מעצר הרמטית"
לאחר ששמעה את דברי הצדדים, אמרה השופטת בכור: "לפניי ערר על החלטת כבוד הנשיאה עינת רון, בגדרה הורתה על הארכת מעצרו של העורר ב-5 ימים עד 23.3.19. בא-כוח העורר מבקש להגיש מסמכים בנוגע למצבו הבריאותי של העורר, שיכול להשפיע על ההחלטה. בהחלטתה התייחסה כבוד השופטת לעובדה כי דבר מעצרו של העורר ביום 19.3 באה לאחר שלפני למעלה משנה ומחצה נחקר וגם נעצר העורר במסגרת פרשייה שנקראת תיק 3000 או תיק הצוללות, כאשר בסופו של דבר נחתם עמו ביולי 2017 הסכם עד מדינה.
"בית משפט קמא מתייחס לנסיבות שהובילו למעצרו של העורר, לאחר שפנה מיוזמתו לגורמי האכיפה וביקש להיפגש עמם, במטרה למסור גרסה נוספת על הגרסאות שמסר. ולאחר פנייה זו, באמצעות באי-כוחו, פנתה אליו היחידה החוקרת, זימנה אותו לפגישה, ובסופה הוא נחקר תחת אזהרה, והבקשה להארכת מעצרו הונחה בפני בית משפט קמא.
"בהחלטתה התייחסה כבוד השופטת קמא לעובדה הנטענת על-ידי המשיבה, כי קמה עילה חדשה שהצדיקה את מעצרו מחדש של העורר, בשל העובדה כי נוכח העלאת גרסתו החדשה והשונה בתחומים מסוימים - יש פעולות חקירה נוספות שיש לבצע, המחייבות את הותרתו של העורר במעצר.
"בית משפט קמא התייחס ל-3 פעולות חקירה שיש לבצע המחייבות את הותרת העורר במעצר, וזאת משום חשד לשיבוש הליכי חקירה, כעולה מהדוח הסודי. בית משפט קמא אף התייחס לעובדה כי נוכח פעולות החקירה שיש לבצע, לא יסכון חלופות מעצר בשל החשש לשיבוש מהלכי חקירה על-ידי העורר.
"בהודעת הערר יש מספר ראשים הנוגעים לאופי המסגרת הדיונית המתאימה לשאלת בחינת מעצרו מחדש של העורר, כאשר הטענה כי עסקינן במסגרת פרוצדורלית של בקשה לעיון חוזר, וכי בית המשפט קמא לא נדרש כדבעי לבחינת תנאים למעצר מחדש, לפי הלכת בית המשפט העליון.
"כן צוין כי לא התקיימה עילת מעצר, ובסופו של דבר בית המשפט לא בחן חלופת מעצר והסתפק בקביעה כללית ולא מבוססת כי זו לא תסכון בעניינו של העורר. בדיון שבפניי הרחיב בא-כוח העורר בסוגיית השתלשלות האירועים העובדתיים שהביאו למעצרו של העורר, שעומד מאחורי טענותיו העובדתיות כפי שהן נטענות בהודעות קודמות שנגבו ממנו, שהביאו לחתימת הסכם עד המדינה עמו, וכל שעשה זה לטעון לגבי פרשנות אחרת שיש ליתן לדבריו. עוד הוא ציין כי לא הייתה כל ראיה שנוגעת לשיבוש מהלכי חקירה מאז שוחרר העורר ממעצרו, ואין כל ראיה ממשית שיש בה כדי להצביע עד אפשרות שיבוש עתידית אם ישוחרר ממעצר. בנסיבות אלה עתר בא-כוח העורר לשחרורו בתנאים או לחלופת מעצר או לחלופין לקיצור משך המעצר.
"כן הוצגו בפניי הודעותיו של העורר מיום 19.3 ו-20.3. עיקר טענתה של המשיבה היא כי אין אך שינוי בפרשנות שמבקש העורר לתת לדבריו כפי שנמסרו בהודעות קודמות, אלא שינוי גרסאות משמעותי שיש בו כדי לבסס חשד בדבר ביצוע עבירות של מתן הודעות כוזבות ושיבוש הליכי חקירה; וכי שחרורו בשלב זה ממעצר עלול להביא לשיבוש חקירה נוכח פעולות החקירה שיש לבצע".
לדברי השופטת, "יצוין עוד כי הוצגו בפני מסמכים רפואיים אודות מצבו הבריאותי של העורר. בנסיבות אלה עותרת בא-כוח המשיבה להותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה. נדרשתי להחלטת בית המשפט קמא, להודעת הערר, לטיעוני הצדדים ולמסמכים שהוצגו בפניי, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.
"אני סבורה כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר הרמטית, שתיקבע, ושיהיה בה כדי לאיין כל חשש לשיבוש הליכי חקירה".
לדברי השופטת, "אין להתעלם מהכרונולוגיה של האירועים שהובילה למעצרו של העורר, ועליה אין הצדדים חלוקים. בתחילה התקיימה ב-18.3 פגישה בין באי-כוחו של העורר לבין פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). בפגישה זו הבהירו באי-כוחו של העורר כי הוא עומד מאחורי העובדות שמסר לחוקריו, לרבות לאחר הסכם עד המדינה, אך לטעמו כי פרשנות העובדות צריכה להיות שונה. בהמשך לכך התבקש העורר ביום 19.3 לבוא לפגישה עם ראש היאל"כ, ובסיומה נחקר באזהרה, נעצר והובא להארכת מעצרו. כל זה מתרחש לאחר שהעורר נעצר לראשונה בשנת 2017, ומעצרו הוארך עד חתימת הסכם עד המדינה עמו בחודש יולי 2017, ומאז היה נתון במעצר-בית עד לספטמבר 2017.
"לא נטענה בכל שלב טענה הנוגעת לשיבוש חקירה על-ידי העורר - וזאת עד יום פגישות עמו ביום 18-19 במרץ כנ"ל.
"במצב דברים זה, יש לבחון אם מתקיימים נימוקים חריגים וכבדי-משקל המצדיקים את השבת העורר למעצר במכלול הנסיבות המפורטות מעלה. כן יש לבחון אם יש חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה אם ישוחרר. בעניין זה הפניתי למסמכים שהוצגו בפניי ובפני בית משפט קמא. אינני סבורה כי קמו נסיבות חריגות המצדיקות את השארתו של העורר במעצר".
לדבריה, "טענתו של העורר בעניין מתן פרשנות אחרת לדבריו, כאשר מתוכן דבריו אינו חוזר - אינה מצדיקה את השארתו במעצר. עיינתי בפעולות החקירה שמבקשת היחידה החוקרת לבצע, כמפורט בדוח הסודי, ואני סבורה שניתן לאיין כל חשש לשיבוש עתידי של הליכי חקירה".
השופטת בכור סיכמה: "נוכח כל האמור, אני מאפשרת את שחרורו של העורר בתנאים הבאים: 1. מעצר-בית מלא עד ליום 24.3.19; 2. נאסר על העורר ליצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה למשך 30 יום; 3. איסור יציאה מהארץ למשך 4 חודשים".
עם זאת, כאמור, המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע של ההחלטה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור לעליון, והשופטת נתנה עיכוב ביצוע עד מחר בשעה 11:30, כך שבשלב זה, עד לדיון בעליון, גנור נשאר במעצר.
שינוי גרסה פתאומי
השינוי הפתאומי בגרסתו של גנור הוביל למעצרו כבר שלשום על-ידי המשטרה, כאשר מעצרו הוארך אתמול (ד') ב-5 ימים נוספים על-ידי נשיאת בתי משפט השלום בראשון-לציון. השופטת עינת רון ציינה בהחלטתה: "מצאתי כי פעולות המשטרה נדרשות להמשך החקירה ומחייבות את המשך המעצר".
הנשיאה רון ציינה כי "מסכימה אני עם היחידה החוקרת כי ייתכן שיש בהעלאת הגרסה החדשה זו, השונה ממה שנמסר קודם לכן, כדי להביא לבדיקה נוספת ומחודשת בפרשה זו, לאור הדברים שנמסרו".
לסיכום קבעה השופטת רון: "יש חשש ממשי לעילת השיבוש במקרה זה, מהזמן האחרון, שיכול להשליך על פעולות החקירה הנדרשות. מצאתי כי כאמור פעולות אלה נדרשות להמשך החקירה, וכי הן מחייבות את המשך המעצר, וכי אף חלופת מעצר לא תחזיק, בשל החשש לשיבוש מהלכי החקירה. לפיכך אני מקבלת את הבקשה ומורה על מעצרו של החשוד עד ליום 24.3.19 בשעה 16:00".
היום (ה') ינסו באי-כוחו של גנור, עורכי הדין בעז בן-צור ומאיר ארנפלד, לשכנע את השופטת המחוזית נאוה בכור כי אין עילה להארכת מעצרו, וכי יש לשחרר את גנור לאלתר. מן העבר השני, חוקרי להב יידרשו להגיב לערר.
בסמוך לפרסומים אודות רצונו של גנור לחזור בו מהסכם עד המדינה, חשפנו ב"גלובס" כי הסיבה או אחת מהסיבות להחלטתו של גנור היא עשרות מיליוני שקלים שמחזיק גנור בחו"ל ואינו מצליח להכניסם ארצה. זאת, למרות הסכם עד המדינה שחתם עם הפרקליטות. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", הפרקליטות נתנה לגנור מכתב שאמור היה לסייע לו מול המערכת הבנקאית בארץ, שסירבה לאפשר לו להביא את הכספים מחו"ל ולנהל אותם בחשבונות בארץ עקב החשדות נגדו. גנור נקלע למצוקה, כי אין לו דרך לעשות שימוש בכסף גם בחו"ל.
פרשת הצוללות
חקירת פרשת הצוללות עסקה ברכש הצוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת טיסנקרופ בשנים 2009-2017. במסגרת זו נחקרו ההליכים שקדמו וסבבו את רכישתם של 3 צוללות הדולפין ו-4 הספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ עבור חיל הים הישראלי. לפי החשד, בצמרת המערכת הביטחונית התקבלו החלטות משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגורמים שליוו את העסקאות.
עקב מהות העסקה והפרופיל הגבוה של החשודים וקרבתם אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפרשה נחשבת לאחת מפרשות השחיתות החמורות לכאורה שהתגלו בישראל. במשטרה כינו אותה: "קו פרשת המים של מערכת הרכש הביטחוני בארץ".
נזכיר כי ב-8 בנובמבר 2018 המשטרה סיימה את חקירת תיק 3000 עם המלצות חד-משמעיות לפרקליטות להעמיד לדין את שורת החשודים הבכירים שנחקרו. ההמלצה היא להעמיד לדין את אבריאל בר-יוסף שהיה סגן ראש המל"ל, שי ברוש, אליעזר מרום, דוד שמרון, מודי זנדברג ודוד שרן. ההחלטה התקבלה בין היתר על סמך עדותו של מיקי גנור, נציג טיסנקרופ בארץ שהפך לעד מדינה.
האדם היחיד שלגביו לא ניתנה המלצה על העמדה לדין פלילי הוא עו"ד יצחק מלכו, ששימש כיועצו המדיני של ראש הממשלה נתניהו, והתיק נגד מלכו נסגר. נתניהו תושאל במסגרת החקירה אך מעולם לא היה חשוד בה.
חקירת פרשת הצוללות (תיק 3000), שבעבר נדמה כי הסתיימה, מקבלת בשבועות האחרונים תפניות שונות, שנראה שמערערות את המסד הראייתי בה. כך, בחודש שעבר נחשף כי נתניהו החזיק עד נובמבר 2010 ביחד עם בן-דודו נתן מילקובסקי, במניות חברת פלדה שעשתה עסקים עם טיסנקרופ, וכי נתניהו מכר את המניות במועד הזה למילקובסקי בחזרה תמורת 16 מיליון שקל.
בתוך כך, ראש הממשלה נתניהו צפוי להגיע לדיון נוסף בוועדת ההיתרים, במסגרתו הוא יבקש מהוועדה להתיר לו להסתייע לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות בספנסר פרטרידג' ובבן-דודו נתן מיליקובסקי.
*** חזקת החפות: כל החשודים בתיק 3000 הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, והם בחזקת חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בדין.