כריסטיאן סווינג, מנכ"ל דויטשה בנק/ צילום:רויטרס - Kai Pfaffenbach
"אני פורים, אני פורים שמח ומבדח. הלא רק פעם בשנה אבוא להתארח". בשיר אני פורים, שואל לוין קיפניס למה פורים רק פעם בשנה. ובכן, הגרמנים החליטו לענות לו ולהחיל את חג פורים על המערכת הפיננסית במדינה כל השנה.
בימים אלו, נערכים מגעים למיזוג בין הבנק הגדול בגרמניה דויטשה בנק, אשר שער המניה שלו הוא 7.75 אירו, המשקף קריסה של 75% בשער המניה בשלוש השנים האחרונות וקריסה משמעותית אף יותר אם נזכרים שבשנת 2007 שער מניית דויטשה בנק עמד על למעלה מ-90 אירו. מצבו של קומרזבנק, אף הוא לא מהמשופרים, כאשר מניית הבנק ירדה משער של 44.05 אירו בשנת 2010 לשער של 7.25 אירו כיום, המשקף קריסה של כ-85%. מה בדיוק מנסים הגרמנים להשיג במיזוג הזה והאם זה יכול להצליח?
מסוכן + מסוכן = בטוח?
שווי השוק המצרפי של שני הבנקים הגדולים בגרמניה מגרד את רף ה-25 מיליארד אירו. כאשר המאזן המצרפי שלהם מתקרב ל-2 טריליוני אירו והיקף החשיפה החוץ מאזני עובר את רף ה-48 טריליון אירו. בעיה נוספת של שני הבנקים היא ששניהם חשופים לאירופה על שלל הבעיות של היבשת, בדגש על המדינות החלשות יותר באיחוד, דוגמת יוון, איטליה, פורטוגל וכיו"ב.
אם כלל הצרות הללו לא מספיקות, גם סוגיית היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי וההשפעה על המערכת הפיננסית באירופה מדירה שינה מעיני הקברניטים במדינות השונות. הנתונים הבעייתיים הגלויים של הבנקים מאפשרים לפחות להתמודד איתם, אלא שבשנים האחרונות נשמעות לא מעט טענות על כך שישנן בעיות וסיכונים רבים שמוחבאים מעיני המשקיעים והרגולטורים.
חלק ניכר מהנתונים במאזני הבנקים הגרמניים לא עברו אימות כהלכה או שערוך ראוי מאז שנת 2007. על אף המוניטין הגרמני של עובדים חרוצים ויעילים, נראה שהוא לא בא לידי ביטוי במערכת הבנקאית. על מנת לבחון את רמת היעילות בבנקים, נהוג להשתמש ביחס היעילות. מדובר ביחס הבוחן בפשטות את שיעור ההכנסות של הבנק המופנה להוצאות השוטפות (בעיקרן שכר).
במערכת הבנקאית הישראלית, הנחשבת ליעילה פחות ממערכות בנקאיות במדינות מערביות מתוקנות, היחס עומד על פחות מ-70, משמע פחות מ-70% מהכנסות הבנק מוקצות להוצאות השוטפות. במערכת הבנקאות הגרמנית, יחסי היעילות עומדים על למעלה מ-80 ו-90 בבנקים קומרזבנק ודויטשה בנק בהתאמה. כלומר, למעלה מ-80% ו-90% מהכנסות הבנקים משועבדות להוצאה שוטפת ואין כמעט גמישות מבחינת מרכיבי הכנסה שיכולים להיות מוקצים להתייעלות, מערכות בקרה, צמיחה, פיתוח וכיו"ב.
הנתון בבנק הגדול בגרמניה, דויטשה בנק הוא חריג בהיקפו ועומד על 93.48, כלומר רק מעט יותר מ-6% מהכנסות הבנק יכולות לשמש לצרכים שאינם פעילות שוטפת. אין עוררין על כך שמצב הבנקים הגרמניים בכי רע וכי יש צורך בשידוד מערכות יסודי על מנת לתקן את חוליי המערכת. הכוונה במיזוג של שני הבנקים היא לאפשר להם להתייעל ולהקנות יתרון לגודל. אבל מה בדיוק צפוי להשתנות, בעיקר כשכבר היום שני הבנקים הם קבוצות ענק פיננסיות - כמה עוד צריך לגדול כדי להתייעל?
חיבור בין הבנקים מייצר בעיה נוספת והיא הבעיה של ההתייחסות לפעילות הפיננסית בין הבנקים. לשם המחשה, כאשר אני מוסר כדור לחבר שלי - הכדור נמצא בידיים שלי, בידיים של החבר או באוויר. הגרמנים שכללו את השאלה הזו לתחום הפיננסי, כאשר החלו להעביר נכסים מסוכנים בין הבנקים ובזמן שהנכס המסוכן נמצא בצינור ההעברות, מעין "באוויר" משום שהוא לא נמצא בשום בנק עדיין, מבצעים שערוך לבנקים ואז אף בנק לא מחזיק בנכס המסוכן. מדובר בתיאור פשטני של חשבונאות פיננסית יצירתית שהגו הגרמנים כדי להתמודד עם עודף נכסים מסוכנים שנמצאים במאזנים שלהם; מכאן שמיזוג של הבנקים יאלץ אותם להכיר בנכסי הסיכון שסחרו ביניהם במלואם.
בנק טוב, בנק רע
ישנה מחשבה על יצירת "בנק טוב ובנק רע" במובן הזה שבו הנכסים הטובים של שני הבנקים ייצרו בנק אחד והנכסים הגרועים של שני הבנקים ייצרו בנק רע על מנת להגן על הנכסים הטובים של הבנקים מפני ההשפעה השלילית של הנכסים הרעים. הרעיון ברור ברמה הפשטנית שלו - אבל עדיין מרחפת השאלה באוויר - על אילו נכסים טובים בדיוק אנחנו מדברים?
למה לי פוליטיקה עכשיו
בעידן הכלכלי הנוכחי, עידן שבו ממשלות ובנקים מרכזיים הם שקובעים את כיוון השווקים הפיננסיים, את אופן הפעילות בין חברות ממדינות שונות, את הסיוע לחברות שונות על בסיס היקף המועסקים ואת היקף המעורבות הפוליטית בכלכלה, לא ניתן לדבר על מהלכים כלכליים כלשהם ללא התייחסות לסוגיה הפוליטית - ומיזוג בין שני הבנקים הגדולים בגרמניה הוא לא שונה מבחינה זו.
הקנצלרית אנגלה מרקל מנסה לקדם בכל כוחה את המיזוג בין הבנקים מתוך הבנה כי הסיכון של נפילת אחד מהם על הכלכלה הגרמנית עלול להיות קטסטרופלי לגרמניה בפרט ובהמשך לכלכלה העולמית כולה. אבל שיקולים אסטרטגיים ושיקולים פוליטיים קצרי טווח לרוב לא דרים בכפיפה אחת. בעוד חודשיים צפויים להתקיים הבחירות לפרלמנט האירופי ובאופוזיציה מנהלים מתקפה חסרת רחמים נגד מרקל. הטענה היא כי מיזוג בין הבנקים יוביל לפיטורים של עשרות אלפי עובדים. הסוגיה של פיטורי מאות אלפי עובדים אם אחד מהבנקים הללו ייכנס לסחרור, לא מטרידה את ראשי האופוזיציה הגרמנית בשלב זה.
למה עכשיו דווקא כשטוב לי
על פניו השווקים הפיננסיים נמצאים ברצף עליות ארוך ומשמעותי שהחל בשנת 2009. מדובר על עליות בשווקים הפיננסיים של כ-350% בעשור החולף; היו אמנם סטיות תקן כמו דצמבר האחרון, אך המגמה עצמה היא של עליות. הסיבה לכל העליות הללו היא סיוע בהיקפי עתק של ממשלות ובנקים למערכת הפיננסית מתוך רצון לשמור על המצב הקיים.
במידה והבנקים הגרמניים מהווים את הסנונית למצב האמיתי של מערכת הבנקאות באירופה, אז ייתכן מאוד שדווקא עכשיו כשטוב, הבנקים הגרמניים כל כך משונים - והשונות שלהם תדביק את העולם. הקריסה של ליהמן ברודרס לפני עשור תיראה כמו משחק ילדים לעומת קריסה פוטנציאלית של אחד משני הבנקים הגרמניים - דויטשה בנק או קומרזבנק. בחג פורים נהוג לומר "נהפוך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב". ייתכן מאוד שבגרמניה מתחיל ה"נהפוך הוא" לעליות של העשור האחרון בשווקים.
גילוי נאות - הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.