נשיא טורקיה ארדואן / צילום: Shutterstock
הבחירות לראשות העיריות והמחוזות המתקיימות היום ברחבי טורקיה מהוות מבחן קריטי לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לאחר 16 שנות דומיננטיות אלקטורלית רצופות.
ארדואן אינו מתמודד על אף אחד מ-50,000 התפקידים שיאוישו בבחירות של היום (א'), והמנדט שלו כנשיא יימשך עד 2023. אך המנהיג בן ה-65 ערך עצרות בחירות בקצב של עד שמונה ביום כדי לגייס את בסיס תומכיו בקרב בני מעמד הביניים, שנפגע קשות מהאינפלציה הדוהרת, האבטלה התופחת והמטבע הלאומי החבוט.
זירות הקרב העיקריות הן המרכזים העירוניים הגדולים. מפלגתו השלטת של ארדואן, AKP, שולטת ב-18 מ-30 הערים הגדולות במדינה, כולל עיר הבירה אנקרה, ואיסטנבול, שבה מתגוררים 20% מ-82 מיליון אזרחי המדינה. בת בריתה של AKP, המפלגה הלאומנית MHP, שולטת בשלוש ערים, ומפלגות אופוזיציה שולטות בשמונה.
מפלגות אופוזיציה טוענות שמסע הבחירות הוטה לטובת ארדואן מכיוון שיש להן גישה מוגבלת לאמצעי התקשורת הנמצאים בשליטת הממשלה, אך להערכתן ספירות הקולות תהיה הוגנת באופן כללי.
קשה לצפות עד כמה יפגע המצב הכלכלי הקשה בביצועי AKP. חברות סקרי דעת קהל, שמציינות את מדיניות היד הקשה שנקט ארדואן כלפי מתנגדיו, פרסמו רק סקרים סותרים. עם זאת, חלק מהחברות האלה פרסמו סקרים שמראים כי האופוזיציה עשויה לנצח באנקרה.
אובדן השליטה על עיר כה משמעותית עלול לערער את יכולתה של AKP לדאוג לבוחריה, בייחוד מעוטי היכולת והזקנים, שמקבלים מעיריות בשליטת AKP הכול - החל מקצבאות מזון וכלה בשקי פחם. כמו כן יכול אובדן השליטה באנקרה לחזק את מתנגדיו הפוליטיים של ארדואן, ולהפוך לנקודת תורפה בשריונו.
ארדואן העמיק את הפילוג במדינה לקראת הבחירות באמצעות דמוניזציה של מנהיגי האופוזיציה ואיום לפסול את תוצאות הבחירות בכמה רשויות מקומיות אם מועמדי AKP לא ינצחו.
"מחצית מהתושבים במדינה הפכו לאויב", אמר כמאל קיליסדרוגלו, מנהיג מפלגת האופוזיציה הסוציאל-דמוקרטית CHP, בראיון טלוויזיוני בשבוע שעבר. "הוא האשים מוכרי פירות וירקות בטרור. בעיניו מי שלא מצביע עבורו הוא טרוריסט".
במסע הבחירות התפאר ארדואן בהשלמת פרויקטים גדולים, השקת מסילת ברזל באורך של 80 ק"מ באיסטנבול ובניית פארק שעשועים ענק באנקרה. אך הנוף הכלכלי שונה בתכלית השינוי משהיה ב-2017, כשטורקיה הייתה המדינה מהירת הצמיחה ביותר בקבוצת G20. כעת מגיעה האינפלציה ל-20%. מגזר הבנייה - אחד המנועים הכלכליים העיקריים במדינה - הפחית שליש מ-3 מיליון עובדיו ב-12 החודשים האחרונים. הלירה הטורקית, שהתאוששה חלקית מקריסתה בקיץ שעבר, רשמה טלטלות עזות במארס.
פקידי ממשלה אומרים שהם זקוקים לזמן כדי להכניס שינויים במודל הכלכלי הנוכחי, שנשען יתר על המידה על הלוואות בחו"ל, ושהתמקד יתר על המידה בבנייה ובפרויקטי תשתית גדולים מדי. כלכלנים טוענים שהממשלה עשתה עבודה טובה בהימנעה מהוצאות מופרזות לקראת הבחירות המקומיות, אך מזהירים כי כמעט שלא נעשה דבר כדי לטפל בהר החוב שצברו התאגידים הטורקיים הגדולים בשנות הגאות, ושמעיק על ספרי החשבונות שלהן.
עקב היחלשות הלירה קשה יותר לפרוע הלוואות אלה, שמרביתן נקובות מט"ח, והן יאיימו על יציבותה הפיננסית של טורקיה אם הממשלה לא תקדם פתרון קולקטיבי לבעיה, לדברי הכלכלנים.
שר האוצר בראט אלביירק, חתנו של ארדואן, אמר כי לאחר הבחירות תכריז הממשלה על חבילת צעדים כלכליים, אך לא מסר פרטים לגבי מהותם של צעדים אלה. למרות חוסר הוודאות הכלכלי, ממשיך ארדואן להיות הפוליטיקאי הפופולרי ביותר בטורקיה.