מופע בפסטיבל Democracy Alive / צילום: מתוך הפייסבוק של התנועה האירופית
ביום ה' שעבר החל בדן בורג, הולנד, הפסטיבל Democracy Alive, מיזם בגיבוי האיחוד האירופי שנועד לבצע את המשימה הקשה של גיוס מצביעים לבחירות לפרלמנט האירופי. הפסטיבל אמור לטפל בכאב ראש כרוני של האיחוד: שיעור ההשתתפות בבחירות לפרלמנט שלו, שלפני חמש שנים ירד ל-43% מיותר מ-60% ב-1979 - שיעור הצבעה המסייע למפלגות השוליים.
כדי לגרום לאנשים להתלהב מדמוקרטיה, מזמין האיחוד אנשים מרחבי היבשת לאי קפוא בים הצפוני, למה שהוא מגדיר כגרסה פוליטית לפסטיבל מוזיקה - תמהיל של נאומים נלהבים עם ספרי קומיקס, הצגות קומדיה ותחרות של תקיעת מסמרים. עם טמפרטורות קרובות לאפס, משתתפים רבים התלהבו בעיקר מהמדורות של הפסטיבל. "לכולנו קר כאן קצת", אמרה נציבת האיחוד לתחרות, מרגרט וסטייגר, שמועמדת לתפקיד בכיר באיחוד אחרי הבחירות לפרלמנט האירופי בחודש הבא.
מלבד כמה תושבים מקומיים משועשעים, רוב המשתתפים היו חסידים שרופים של האיחוד האירופי מהבירה בריסל. "חשבתי שקצת מוזר לקיים אותו על אי", אמרה מדלנה קיי, שידוע בחוגי היורופילים (אוהבי אירופה) כ"נערת-העל של האיחוד". מדלנה, שהגיעה משפילד, בריטניה, בסיוע תרומות המונים שגויסו ברשתות החברתיות, נוהגת לעטות עליה גלימות של גיבורי על, עם דגל הכוכבים של האיחוד.
104 ק"מ מצפון לאמסטרדם
האירוע, שנמשך שלושה ימים, מתקיים על האי הציורי טקסל (Texel), במרחק 104 ק"מ מצפון לאמסטרדם. רוב המשתתפים לקחו מבריסל שתי רכבות, מעבורת ואוטובוס - נסיעה של חמש שעות על פני שדות של חבצלות (טוליפים), תחנות רוח וצאן. האי טקסל ידוע בסוג הצמר הייחודי שלו, ובכבשים החסונות שמספרן זהה בערך למספר תושבי האי: 14 אלף ראש.
24 אוהלי הפסטיבל הלבנים הותקנו לצד אתר בנייה בכיכר העיירה, שנמצא שם כבר כמה חודשים. הקהל שמילא את 300 המושבים באירוע הפתיחה באוהל הראשי, הורכב בעיקר מהמארגנים, הפוליטיקאים והלוביסטים מבריסל.
בתוך האוהל היו דיונים רבים כמו "תרומת השירותים הציבוריים ללכידות של אירופה" ו"עקרונות מתקדמים בדמוקרטיה" - וכן קומדיות ומוזיקה. הקומיקאי האירי שפתח את הפסטיבל, אנדרו מקסוול, שאל אם יש בקהל מישהו שאוהב פוליטיקה. רוב הנוכחים הריעו. "זה אף פעם לא קרה לי", אמר מקסוול, "מעולם לא הייתי בחדר מלא אנשים שאמרו את זה".
בחוץ היו בירה, יין והמבורגרים ממרכיבים מקומיים ואוהלים בחסות מסחרית. באוהל של גוגל, מכונת קפה הדפיסה תמונות סלפי על קצף הקפוצ'ינו של האורחים. איגוד דייגים מקומי הקים בריכת מים לטבילת ידיים עם הלם חשמלי, כדי להוכיח שדייג עם מכת חשמל הוא דבר הומני יחסית. המסמר של הערב היה תחרות נעיצת מסמר ארוך בקורת עץ בכמה שפחות מכות פטיש.
פסטיבלים פוליטיים הם מסורת בצפון אירופה, אמרה וסטייגר. בארצה, דנמרק, מתקיים מדי שנה פסטיבל כזה בחודשי יוני.
"אנחנו זקוקים ל-fire (להט) ולא ל-Fyre"
חברה לעיצוב דיגיטלי, טקטוניקה, יצרה קליפ פארודיה שהשתמש בצילומים אמיתיים מווידאו הקידום של Fyre, פסטיבל מוזיקה שהיה כישלון מהדהד ב-2017. הקליפ הבטיח "בלי עצי דקל, בלי ביקיני ובלי ארגון גרוע של אוכל". במקום זאת, המבקרים "ישמחו לפגוש יורמים פוליטיים ששותים בירה, ומדברים על העצמת דמוקרטיה באירופה, בפסטיבל מאורגן היטב".
"זה באמת ההיפך הגמור מ-Fyre", אמר נד האואי, מנכ"ל טקטוניקה. "אני לא חושש כל כך שהפסטיבל ייכשל, אני חושש שהדמוקרטיה בעולם תיכשל כמו Fyre". החברה שלו, שנותנת חסות לפסטיבל, הייתה מעורבת בקמפיינים נגד לאומנות מברזיל עד צרפת. "האיחוד האירופי הוא מודל יקר ערך שיש לשמור עליו", אמר. ליד אחת המדורות ביום חמישי, הוא אמר גם ש"אנחנו זקוקים ל-fire (להט) ולא ל-Fyre".
ההשתתפות הנמוכה בפסטיבל לא הדאיגה פעילים כמו "נערת העל של האיחוד". "אפילו אם אין כאן המון אנשים, תמיד אפשר להעלות סרטונים במדיה החברתית", היא הסבירה. קארים חלאל פשה, פעיל מדיה חברתית שעובד כמתמחה פרלמנט האירופי, אמר שעדיף שפחות בני אדם מגיעים, אבל הם מעורבים בדיונים, לעומת אלפים שלא רוצים להשתתף בדיונים. "זה תמיד סיכון לעשות דבר כזה בפעם הראשונה", הוא הסביר. "אם זה יימשך במדינות נוספות, יכול להיות שיותר אנשים יגיעו".
ההייפ במדיה החברתית שהוביל לאירוע הותיר כמה מתנדבים מקומיים כמו בן זגרן מאוכזבים. "ציפיתי ליותר בני אדם", אמר זגרן, חבר מועצה מקומית שהנחה זירה שבה אנשים יכלו לקחת מיקרופון, לעמוד ולספר לקהל על הרעיונות שלהם לשפר את אירופה. "זה היה אירוע קטנטן", אמר פטר קואיפ, מקומי בן 75 שהגיע לפסטיבל עם אשתו בעקבות מודעה בעיתון. "אנחנו לא באמת צריכים את זה כדי להצביע, אנחנו תמיד מצביעים".