גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנפקה של אי ודאות: האם אובר תהיה מסוגלת לעבור מההפסדים הכבדים לרווחיות

ההנפקה של חברת שיתוף הנסיעות מתוכננת ליום שישי הקרוב, לפי שווי של 90-84 מיליארד דולר • אובר רוצה להיות "אמזון של התחבורה", ונכנסה לתחומים כמו אופניים חשמליים ומשלוחים, אך מתמודדת עם תחרות, שגורמת לה להפסיד מיליארדי דולרים בשנה

אובר/ צילום: shutterstock
אובר/ צילום: shutterstock

חברת אובר צופה כי למרבית האנשים לא תהיה מכונית. בשביל נסיעות קצרות, הנוסעים יעלו על אופניים חשמליים או קטנוע, והם יזמינו מכונית עם נהג רק לנסיעות ארוכות יותר. איסוף אוכל ממסעדות יוחלף כמעט לחלוטין במשלוחים, ומגרשי החנייה יהפכו לפארקים ומדשאות. בסופו של דבר, הרובוטים ישלטו - מכוניות אוטונומיות יסיעו אנשים, ורחפנים יבצעו משלוחים. אובר מקווה כי תעמוד במרכז העולם הזה. ואולם לפני כן, יש לענות על השאלה האם אובר תצליח אי פעם לעשות כסף.

ביום שישי הקרוב תבצע החברה את אחת ההנפקות הטכנולוגיות הראשוניות לציבור הגדולות ביותר אי פעם. המנכ"ל דארה קוסררשאהי מנסה לשכנע את וול סטריט בהיתכנות של החזון שלו - שאובר תהפוך לכוח הדומיננטי בכל סוגי התחבורה. על החזון הזה מאיימת תחרות מכיוונים רבים, שהחריפה עוד יותר בחודשים האחרונים והובילה לגידול בהפסדיה של אובר ליותר מ-3.7 מיליארד דולר ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף מרץ. זהו ההפסד הגדול ביותר שרשמה אי פעם חברת סטארט-אפ אמריקאית בשנה שלפני יציאתה לבורסה, על פי נתוני S&P Global Market Intelligence.

חברות סטארט-אפ, שמתחרות באובר, משתמשות בהנחות כבדות כדי להביס את שירות משלוחי המזון של אובר בארה"ב, הודו ומקסיקו. מתחרה עם כיסים עמוקים בדרום אמריקה פתחה במלחמת מחירים עזה על שירות הזמנת ההסעות של אובר באותן מדינות. בעקבות תחרות עזה, נבלמה הצמיחה החדה בהכנסות אובר והחברה נקלעה לקיפאון, בעוד ההפסדים הולכים ותופחים.

העתיד בגרסתה של אובר עדיין רחוק מוודאות. שווקיה העיקריים של אובר הם ערים צפופות, אך על פי כמה אומדנים, יותר מ-70% מאוכלוסיית ארה"ב מתגוררים באזורים כפריים או פרבריים, שבהם נוח וזול יותר להחזיק במכונית. שירות הזמנת ההסעות שיבש את תעשיית המוניות, אך גם פיתה אנשים לחדול מהשימוש בתחבורה הציבורית ותרם להחרפת הפקקים בערים. כתוצאה מכך נשמעות קריאות להידוק הרגולציה, שתגביל את הצמיחה של החברות בענף. 

עובדים צעירים רבים בערים אינם מחזיקים במכונית, אך העלייה בשיעור הבעלות על רכב בארה"ב התחדשה לאחר הירידה שנרשמה בתקופת המיתון, על פי נתוני Sivak Applied Research. אף אחד אינו יודע מתי, אם בכלל, יהפכו המכוניות האוטונומיות למציאות. בינתיים ממשיכות המתחרות לגייס כמויות גדולות של מזומנים - כולל מבעלת המניות הגדולה ביותר של אובר, סופטבנק - שמשלהבות עוד יותר את מלחמות המחירים ומונעות מאובר להציג רווחים. "אנחנו לא יודעים להגיד מתי נהיה רווחיים, ונגיד את זה לבעלי המניות שלנו. אם הם רוצים ודאות כזאת - שיקנו בנק. מה שמעניין אותנו זה הטווח הרחוק באמת", אומר מנכ"ל אובר דארה קוסרשאהי. 

בשיחות פרטיות מעריכים מנהלי אובר שמלחמות המחירים ישככו במוקדם או במאוחר, בייחוד לאחר שאובר הוכיחה את יכולתה להשיב מלחמה באמצעות הפחתת מחירים, לדברי מקורות שמעורים בשיחות אלה. קוסרשאהי אומר למשקיעים שפעילות הליבה עובדת היטב. אשתקד הצליחה אובר להציג תזרים חיובי משירות הזמנת ההסעות שלה בניכוי עלויות לא קשורות, לדברי קוסרשאהי, ועדיין יש צמיחה בריאה במספר הנסיעות והארוחות שמספקת החברה, למרות שההכנסה אינה צומחת.

ההפסדים של אובר מעמיקים

משלימים עם התחרות

קוסרשאהי נשכר בידי אובר ב-2017 כדי לשמש כמבוגר האחראי בחדר, ולהכין את אובר ליציאה לבורסה. קודמו בתפקיד, טראוויס קלאניק, שיבש תעשיות שלמות באמצעות גישתו התוקפנית. קלאניק רצה לשבור את מה שהוא ראה כקרטל המוניות - בתוך כדי כך להרוס גם מספר עצום של מתחרות בתחום שירותי הזמנת ההסעות. הוא הציב יעדי הרחבת פעילות הולכים וגדלים - לסין, למשלוחי מזון, למכוניות אוטונומיות - וגיבש אתוס שלפיו הכסף הוא מכשיר קריטי בקרבות עסקיים. קלאניק, שהיה מוכשר בגיוס כספים, גייס יותר מ-14 מיליארד דולר עד אמצע 2016 במניות ובאג"ח - סכום גבוה משגייסה כל חברת סטארט-אפ אמריקאית אחרת.

הרחבת הפעילות המהירה והגישה הברוטלית לתחרות יצרו באובר תרבות תאגידית בעייתית. ב-2017 נקלעה החברה לשורת שערוריות, כולל טענות להטרדה מינית ואפליה, טענות מצדה של אלפאבית שאובר גנבה ממנה סודות מסחריים בתחום הנהיגה האוטונומית, והודאה מצדה של אובר כי השתמשה בתוכנה כדי לחמוק מרגולטורים מקומיים.

בסופו של דבר הדיח דירקטוריון החברה את קלאניק - שהוא עדיין אחד מבעלי המניות הגדולים ביותר של החברה עם קרוב ל-9% מהמניות - והחליפה אותו בקוסרשאהי, שכיהן אז כמנכ"ל חברת אקספדיה. קוסרשאהי נחשב למנהל מוכשר שיהיה מסוגל לייצב חברה שתיזזה משערוריה לשערוריה.

קוסרשאהי, יליד טהרן ובוגר אוניברסיטת בראון, שיחק תפקיד של דיפלומט. הוא ניסח מחדש את ערכי התרבות התאגידית של אובר, והכליל בהם את ההצהרה: "אנחנו עושים את הדבר הנכון. נקודה". הוא הפגין יראת כבוד כלפי הרגולטורים, שבעבר זכו ליחס מזלזל מצד מנהלי החברה. קוסרשאהי המריץ את סגניו לחדול מההתמקדות האובססיבית בתחרות, כפי שעשו תחת הנהגתו של קלאניק.

בנוסף, הוא ריכך את הטון בפגישות השבועיות הכלליות, שבעבר התמקדו בהנחלת תבוסה למתחרות, והורה להפסיק להציג בהן תרשימים שמראים תנודות זעירות בנתח השוק של החברה, לדברי כמה עובדים לשעבר. הוא נהג לומר לעובדיו שהתחרות היא עובדה שצריך לחיות אתה, ומעתה צריך להתמקד בטווח הארוך.

קוסרשאהי עשה מאמצים לשים קץ למלחמות מחירים סוערות שבהן היתה אובר שחקנית קטנה. בדרום מזרח אסיה, שבה נלחמו אובר ויריבתה Grab על נתח משוק התחבורה ברחובות בנגקוק, סינגפור והו צ'י מין, הסכים קוסרשאהי למכור את פעילות אובר ל-Grab תמורת אחזקה של 27.5% בחברה שם.

לאחר מכן הוא פתח במשא ומתן לרכישת המתחרה העיקרית במזרח התיכון, Careem, עסקה שנחתמה בחודשים האחרונים. קוסרשאהי צמצם או ביטל פעילויות יקרות אחרות. משאיות אוטונומיות היו אאוט, וגם יחידת השכרת הרכב. סך הכול, מדובר בגישה מדודה יותר באובר. מנהל לשעבר תיאר את התחושה באובר בהנהגת קוסרשאהי כ"אופטימיזציה לקראת בורסאיזציה" במקום לקראת "שליטה עולמית".

"הוא הגיע עם עין קצת יותר מנוסה לגבי מה שצריך לעשות כדי להציב את החברה על מסלול של יציאה לבורסה", אמר ריץ' ברטון, מייסד ומנכ"ל לשעבר של אקספדיה, שתקופת כהונתו חפפה לפרק זמן קצר את תקופתו של קוסרשאהי, ושלאחר מכן עבד כשותף בבנצ'מרק, אחת המשקיעות באובר.

דארה קוסררשאהי מנכ"ל אובר / צילום: רויטרס

שואפת להיות כמו אמזון

באותה העת הכין קוסרשאהי את אובר לחיים מעבר לשירות הזמנת הנסיעות. הוא התנגד לדרישות בתוך החברה למכור את יחידת המכונית האוטונומית של אובר, שההוצאות עליה הגיעו למאות מיליוני דולרים בשנה, על פי מקורות יודעי דבר. היחידה נסגרה חלקית ב-2018, לאחר שאחת ממכוניותיה פגעה בהולך רגל והרגה אותו בתחילת השנה. במקום למכור את היחידה, השיב קוסרשאהי בהדרגה את המכוניות האוטונומיות לכבישים, ולאחרונה חתם על עסקה בהיקף של מיליארד דולר עם קבוצת משקיעים, כולל סופטבנק, למימון חלק מפעילויותיה היקרות של היחידה.

קוסרשאהי גם נכנס לשוק האופניים והקטנועים החשמליים, והרחיב את פעילות סוכנות משלוחי המטען הימיים, שכמעט ואין לה סינרגיות עם שירותי הזמנת ההסעות או משלוחי הארוחות, אך צומחת במהירות רבה.

פעילות משלוחי המזון Uber Eats, שהושקה בתקופת כהונתו של קלאניק, רושמת בינתיים צמיחה מהירה. קוסרשאהי הקצה תקציב גדול יותר להרחבת פעילותה ברחבי העולם. היחידה רשמה ביצועים כל כך מזהירים, שחלק מהמנהלים החלו להאמין שבסופו של דבר היא תדיח את פעילות הזמנת שירותי ההסעות ממעמדה כפעילות העיקרית של החברה.

זה נראה כאילו אובר תצליח אפילו לרשום רווח. ההפסדים התכווצו מרבעון לרבעון הודות לגידול במספר הזמנות ההסעה ובהכנסות. ברבעון הראשון של 2018 התכווץ ההפסד התפעולי של אובר ל-478 מיליון דולר, לעומת 818 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה הקודמת. מדד פנימי חשוב, שאינו כולל עלויות שקשורות אך ורק להסעות, עבר ממצב שלילי למצב חיובי. מדד זה אינו כולל עלויות כמו תגמולים מבוססי מניות, מחקר בתחום הנהיגה האוטונומית ועלויות אדמיניסטרטיביות.

כדי להכין את אובר להנפקה ראשונית לציבור, החל קוסרשאהי לבנות לה תדמית של חברה שמספקת את כל סוגי התחבורה השונים. הוא השווה את אובר לאמזון - שהפכה מחנות ספרים למרכז הקניות של כל חפץ שבנמצא. השוואת חברות לאמזון הופכת לנפוצה יותר ויותר בעמק הסיליקון. עם זאת, לא נאמרה מילה על הניגודים המשמעותיים בין שתי החברות. אובר גייסה הרבה יותר הון - קרוב ל-20 מיליארד דולר במניות ואג"ח, פלוס 9 מיליארד דולר נוספים שהיא צפויה לגייס בהנפקה הראשונית לציבור - בהשוואה לסכום של פחות מ-3 מיליארד דולר שגייסה אמזון ב-2004, כשהיתה בת עשר.

כשאמזון היתה בת 10 היא השלימה את שנתה המלאה השנייה כחברה רווחית - עם רווח נקי של 588 מיליון דולר - והמשיכה להיות רווחית עד ל-2012, שבה רשמה הפסד קטן. אובר הפסידה 1 מיליארד דולר לפחות רק בשלושת החודשים הראשונים של 2019. לאחר עשר שנים עדיין מפקפקים חלק מהמומחים אפילו בהיגיון של פעילותה הבסיסית של אובר.

"הבעיה עם אובר היא שהם לא יכולים לעשות כסף", אמר אסוואת' דמודראן, פרופסור לפיננסים תאגידיים באוניברסיטת ניו יורק שמטיל ספק זה שנים באומדן השווי של אובר. "אף אחר לא עושה כסף משירותי הזמנת הסעות - אז זו לא יכולה להיות בעיה של חברה אחת בלבד. זה מודל עסקי שלא עובד".

התחרות בדרום אמריקה פגעה באובר

באמצע השנה שעברה נרשמה נסיגה בחלק מההתקדמות שרשמה אובר בהנהגת קוסרשאהי, עקב כניסתן של מתחרות בעלות כיסים עמוקים. יש מעט מאוד חסמי כניסה - למעט הון - בשווקים שבהם פועלת אובר, לטענת חלק ממשקיעי אובר. לאובר ולמתחרותיה יש יישומים שפועלים באופן דומה, וזה יוצר תנאים אידיאליים למרוץ נשק שבו ניתן לפתות את הנוסעים באמצעות קיצוצי תעריפים, ואף לפתות את הנהגים באמצעות תמריצים כספיים.

וההון - שמגיע מאותו המקור: סופטבנק - זורם לא רק לקופתה של אובר, אלא גם לקופותיהן של רבות ממתחרותיה. גם החברה היפנית סופטבנק, בהנהגת איל הטכנולוגיה מסאיושי סאן, וגם הקרן שלה, שמגיעה כמעט ל-100 מיליארד דולר, רכשו נתח ענקי משוקי הזמנת ההסעות והמשלוחים העולמי, גם אם פירושו של דבר הוא שלפעמים נלחמות החברות זו בזו.

דרום אמריקה - היהלום בכתר עסקיה של אובר - היא דוגמה מובהקת. בחלק עולם זה היו מעט מאוד מתחרות ושולי הרווח היו גבוהים. יריבתה הוותיקה של אובר בסין, דידי, צצה פתאום בדרום אמריקה לאחר שגייסה יותר מ-4 מיליארד דולר מסופטבנק וממשקיעים אחרים. אובר כבר נכנעה לדידי בסין, שבה הפסידה יותר מ-80 מיליון דולר בשבוע בתקופת השיא שלה, לדברי מנהלים לשעבר. ב-2016 מכרה אובר את פעילויותיה בסין לדידי בתמורה לאחזקה גדולה יותר בחברה.

ואולם דידי שזכתה להזרמת הון חדש מסופטבנק החלה לפעול בדרום אמריקה ולהילחם באובר בחלק העולם שנחשב לרווחי ביותר, לדברי עובדים לשעבר. דידי שפכה כסף בברזיל כדי להשיג נתח מהשוק, ולאחר מכן פתחה חזית חדשה במקסיקו. בערים כמו גוודלחרה פרסמה דידי מספר עצום של מודעות כדי לגייס נהגים, והציע להם תשלומים מבוטחים בעלות יקרה בסכומים גדולים פי שניים או שלושה מרווחיהם הרגילים. דידי הציעה באינטרנט הנחות לנוסעים בשווי של 25 סנט. אובר הגיבה בהנחות משל עצמה, וכבשה חזרה חלק מנתח השוק שאיבדה, אך המחיר היה שחיקה בהכנסות וגידול בהפסדים.

דרום אמריקה הפכה מאזור שבו אובר רושמת את הצמיחה המהירה ביותר שלה, לאזור עם הצמיחה האיטית ביותר. הצמיחה השנתית בהכנסות התכווצה ב-2018 ל-22%, לעומת 215% בשנה הקודמת.

לקראת סוף השנה שעברה התלהטה גם המלחמה בארה"ב, כשליפט ואובר הגישו באותו היום בקשה לביצוע הנפקה ראשונית לציבור. ליפט הרעיפה הנחות על הנוסעים, וזה המריץ את אובר לעשות את אותו הדבר. כניסתה המקרטעת של ליפט לבורסה - מניית ליפט נסחרת בירידה של יותר מ-10% ממחירה בהנפקה הראשונית לציבור במרץ - גרמה לאובר למתן את שאיפותיה מההנפקה הראשונית של עצמה.

במלחמות על שוק משלוחי המזון, גייסה דור-דאש (DoorDash), שנחשבה בעבר לכושלת, קרוב ל-800 מיליון דולר בחודשים מרץ-אוגוסט 2018, ונתח גדול מסכום זה הגיע מסופטבנק. דור-דאש החלה להציף את הפרברים בארה"ב באנשי מכירות ובנהגים, והחלה להתרחב במהירות למסעדות נוספות. Uber Eats, שבעבר ניצבה במקום השני לאחר GrubHub Holdings במונחי נתח שוק בתחום משלוחי מזון בהזמנה בארה"ב, ירדה למקום השני, לאחר שדור-דאש הפכה למובילה בתחילת 2019, לדברי Edison Trends.

מנהלי אובר נחרדים לנוכח עלייתה של דור-דאש. קוסרשאהי שקל לנסות לרכוש את דור-דאש בראשית תקופת כהונתו - כשמשקיעים אמדו את שוויה של דור-דאש בפחות מ-1.5 מיליארד דולר, על פי מקורות יודעי דבר - אך לא עשה מעשה. אומדן השווי האחרון של דור-דאש עמד על כ-7 מיליארד דולר. 

עוד כתבות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת ״יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה״ל״

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר