"קבלת ישראל לארגון ה-FATF היא הישג לאומי אסטרטגי בכל קנה-מידה. לראשונה אנחנו חלק מקבוצה מצומצמת שקובעת את הכללים לכל מדינות העולם, אנחנו כבר שם ונכנסנו לעומק. הסקטור הפיננסי בישראל קיבל סוג של תעודת בגרות בנוגע ליושרה של המערכת הפיננסי בישראל... כבר שמעתי מכמה אנשים שיש התעניינות ורואים את האפקט בשטח - זה מעלה אותנו, אתכם ואת הכלכלה בכמה רמות. מחזק את הכלכלה, מושך השקעות לגיטימיות, כסף לבן מחפש כסף לבן, ואנחנו עברנו לאזור הלבן, ויש לנו שיפור במעמד הבינלאומי" - כך אמרה הבוקר (ב') ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, במהלך הכנס השנתי לפשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין, שערכו הבוקר (ב') הרשות לאיסור הלבנת הון ועו"ד יעל גרוסמן, יו"רית (משותפת) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין.
ד"ר ווגמן-רטנר סקרה את תהליך ההסדרה הגלובלי שמוביל ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force) להתמודדות באופן מהיר ואחראי עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מפעילות חדשנית זו, והדגישה כי ישראל צריכה למהר ולהסדיר התחום בהתאם לדרישות הבינלאומיות ועל-מנת לאפשר השימוש בחדשנות הפיננסית בכלכלה הישראלית.
לדבריה, "המגמה העולמית שמקדם ארגון ה-FATF היא גישה מבוססת סיכון וצמצום ההדרה הפיננסית, אשר מחייבת כשלב ראשון ניתוח והבנת סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור הנובעים מהפעילות; ובשלב שני נקיטת אמצעים להפחתת הסיכונים שזוהו. הארגון מפרסם בימים אלה מדריכים מפורטים לסקטורים השונים לגבי אופן יישום גישה מבוססת סיכון בתחומם, לרבות פרסום בקרוב של מדריך לעורכי דין ורואי חשבון. הכוונה העולמית היא לעודד חדשנות והכלה פיננסית, תוך טיפול בסיכונים באופן יעיל".
עוד הצביעה ד"ר ווגמן-רטנר על אחד הערוצים המתפתחים להלבנת הון - ערוץ "תשלום המס". לדבריה, "בעולם מתפתחת התובנה שתשלום מס עלול להוות ערוץ להלבנת כספים, לאור הקושי בהעברת כספים במערכות הפיננסיות. בעבר עבריין היה מי שלא משלם מס, כיום עבריין מתוחכם מנצל מערכת המס כדי להלבין את פירות העבירה, כאשר תשלום המס הוא פרמיית הלבנה".
דוגמאות לכך הן ייעוץ פיקטיבי, חשבוניות פיקטיביות ועוד. "מוכרת המגמה העולמית לאפשרות ניצול הסכמי שומה וגילוי מרצון להלבנת הון גלובלית, שכן כיום אישור מרשות המסים בגין תשלום מס הוא 'כרטיס כניסה' למערכות פיננסיות אחרות בעולם. האתגר: לזהות את הפעילות הלא לגיטימית במסווה של לגיטימית. קיימים שיתופי-הפעולה בין רשלא"ה ורשות המסים בזיהוי מוקדם משותף של הנושאים הללו. כך למשל הסדרי הגילוי מרצון בישראל עומדים בכללים המחמירים של הFATF בנושא, שנועדו לצמצם הסיכון", אמרה ווגמן-רטנר, והוסיפה כי "בהקשר זה יש לזכור - משטר איסור הלבנת הון לא נועד לחסום כלכלה וכספים. על המערכת הפיננסית לנקוט בגישה מבוססת סיכון - ולא להימנע מסיכון; לבחון כל מקרה לגופו, לאתר דגלים אדומים, לדווח לרשלא"ה במידת הצורך. מאידך, פקידי מס ברחבי העולם, וגם בישראל, צריכים להיות ערים לניצול הפוטנציאלי של הסכמי שומה וגילוי מרצון, ולהציף המקרים המתאימים. ישנו שיתוף-פעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המסים בנושא כדי להתמודד עם אתגר זה".
רפורמת חוק איסור הלבנת הון
עוד הציגה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בנאומה את עיקרי רפורמת חוק איסור הלבנת הון שיוזמת בימים אלה הרשות, אשר כוללת מהלך לאיחוד צווי איסור הלבנת הון תחת "צו אחיד" החל על הסקטור הפיננסי, זאת על-מנת לצמצם ארביטרז' רגולטורי בין סקטורים שונים והחלת חובות איסור הלבנת הון באופן שוויוני ומבוסס סיכון; וכן יישום אמנת וורשה - הענקת סמכות מנהלית לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לעיכוב כספים חשודים, לתקופה מוגבלת, בטרם ביצוע פעולה בהם על-ידי מוסד פיננסי.
כמו כן, ד"ר ווגמן-רטנר התייחסה למגמות ולסיכונים עולמיים מרכזיים, ביניהם תחום הפעילות הפיננסית בנכסים וירטואליים (מטבעות קריפטוגרפים). לדבריה, "על-מנת לעודד חדשנות פיננסית ולאור המציאות הטכנולוגית, הארגון קבע סטנדרט עולמי לגבי נכסים וירטואליים - לאפשר שימוש בזירות של נכסים וירטואליים לצד כללי מסורתית, וכן יפורסם מדריך לזיהוי דיגיטלי (כפי שיפורט בהמשך). אנו פועלים לצמצום ה-DE-RISKING לאפשר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי וניטור של פעילות חריגה".
עוד היא הוסיפה כי "תחום הנכסים הווירטואליים הוא תחום בעל חדשנות פיננסית מחד, ובעלת סיכונים מובנים לניצול להלבנת הון ומימון טרור מאידך: אנונימיות, מאפייני מזומן, חוצה גבולות, ללא גורם מרכזי מפקח ומנטר ועוד", באשר למונח העולמי שנבחר לתחום - "נכסים וירטואליים. לשם שמירה על ניטרליות טכנולוגית, לא משתמשים במילה מטבע, כולל נכס להשקעה", ציינה ראש הרשות, והוסיפה כי "ההגדרה בחוק הישראלי היא אמנם 'מטבע וירטואלי', אך מהותית מתייחס לכל הנושאים הנדרשים ב-FATF ובטח יתוקן בהמשך".
בין ההצלחות של הרשות, ציינה ד"ר ווגמן-רטנר את העמקת וטיוב שיתוף-הפעולה עם המשטרה, השב"כ ורשות המסים. לדבריה, "קיים גידול מטאורי של למעלה מ-115% לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בבקשות מידע מרשויות האכיפה וביטחון ואת הגידול של הפרפארזות המודיעיניות לגופי האכיפה והביטחון (גידול של 148%), בקורלציה מלאה לתפיסות הרכוש לפי נתוני הפרקליטות, כמעט 2 מיליארד שקל ב-2018".
בהקשר של החילוטים, ד"ר ווגמן-רטנר ציינה כי הביקורת הבינלאומית העניקה ציון הצטיינות למדיניות החילוטים בישראל והעלתה את הצורך בהקמת בתי משפט כלכליים ייעודיים כדי לאפשר קבלת החלטות מהירה ולטפל בבקשות באופן אפקטיבי; וכי 70% מהתפיסות מחולטות בסופו של דבר.
עוד הוסיפה ד"ר ווגמן-רטנר כי "87% מהמידע שמעבירה רשות תורם באופן קונקרטי לחקירה, כנ"ל לרשות המסים, 50% מהכתבות המודיעיניות של הרשות שהופצו לשב"כ שימשו את השב"כ במסגרת חקירות של עבירות מימון טרור".
