הנשיא טראמפ עם נשיא סין שי ג'ינגפינג / צילום: רויטרס
הנשיא טראמפ מציין לעיתים קרובות את שוק המניות כהוכחה להצלחת מדיניותו הכלכלית, ולכן צריך לקוות שהוא עקב אחרי מדדי הדאו ג'ונס והנאסד"ק שרשמו ירידות חדות על רקע ההסלמה במלחמת המכסים בין ארה"ב לסין.
מניות הן סחורה תנודתית מטבעה, אבל אין ספק שהשווקים עולים ויורדים בימים אלו במידה רבה על פי הסיכויים לעסקת סחר אמריקאית-סינית. הדאו ג'ונס איבד קרוב ל-1,800 נקודות מינואר 2018, כאשר טראמפ החל את מתקפת המכסים שלו - למרות 12 החודשים הטובים ביותר לצמיחה הכלכלית בארה"ב מאז 2005 ולמרות רווחי חברות בריאים. שוק המניות אינו המדד היחיד לבריאות כלכלית, והוא יכול לשגר מסרים כוזבים, אבל במקרה הזה המסר הברור הוא שהמכסים יפחיתו את הצמיחה הכלכלית.
במה שנוגע לסין, האמריקאים נתנו לטראמפ ליהנות מהספק שאסטרטגיית המכסים שלו היא מנוף להשגת משטר סחר משופר והוגן יותר. אבל טראמפ מאמין כנראה ברצינות שהמכסים הם ארוחה בחינם. "התמ"ג הטוב מהצפוי של 3.2% ברבעון הראשון הסתייע מאוד במכסים של סין. כמה אנשים פשוט לא מבינים את זה!", הוא צייץ בטוויטר.
אבל המכסים הם מסים שמעלים את מחירי הסחורות הסיניות לצרכנים וליצרנים בארה"ב. הם גם מייקרים את המוצרים המקומיים שמתחרים ביבוא הסיני כי היצרנים בארה"ב נוטים להעלות את מחיריהם כדי ליישר קו עם המתחרים. זה מה שקרה אחרי שטראמפ העלה את המכסים על מכונות כביסה.
טראמפ הצביע אולי על התוספת של 1 נקודת אחוז לצמיחת התמ"ג ברבעון הראשון שנבעה מהעלייה ביצוא נטו (יצוא פחות יבוא) כי היבוא ירד. אבל זה הגיע אחרי גאות ביבוא במחצית השנייה של 2018 בגלל צמיחה מהירה יותר בארה"ב, וכאשר חברות ניסו להקדים את האפשרות של הטלת המכסים הגבוהים יותר על ידי הממשל. התעסוקה במגזר היצרני, שנשען על שוקי יצוא, עלתה ב-2017 וב-2018, אך הגידול הזה הואט בחודשים האחרונים, כאשר מדיניות המכסים ערפלה את התמונה.
קשה למדוד בדייקנות את העלות הכלכלית האמיתית של המכסים, כי היא מתרחבת מעבר למכסים עצמם, אל השלכת האי וודאות על המסחר ועל החלטות ההשקעה. אבל אין כלכלן שאנחנו מכירים - להוציא כלכלן הבית הלבן פיטר נבארו - שחושב שמכסים מספקים תועלת כלכלית.
דון ריסמילר מחברת המחקר סטרטגס ריסרץ' מעריך פגיעה בתמ"ג השנה של "0.1 נקודת אחוז על כל חודשיים של מכסים מוגבהים על יבוא מסין, או בערך 0.5 נקודת אחוז לשנה כולה. קצת יותר מחצי מזה נובע מאובדן אמון ומירידה בהשקעות העסקים". האומדן הזה נשמע סביר, כל עוד מלחמת הסחר לא תוחרף עוד יותר.
טראמפ מרגיש אולי שזהו מחיר ששווה לשלם אם הוא ישיג עסקה שתפתח את השוק הסיני לכללים הוגנים יותר של מסחר והשקעות. אבל העסקה היא הפירות הכלכליים, ולא המכסים שהם הפסד כלכלי נטו.