גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערעור הדמוקרטיה: הציבור חייב לקום נגד היריקה בפרצוף

הנשיאה אסתר חיות - שלא השוותה ולא רצתה להשוות בין מדינת ישראל של היום לגרמניה של אז - סופגת ביקורת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום :שלומי יוסף
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום :שלומי יוסף

1. איתרע מזלה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, והפרסומים על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם הליכי חקיקה לצמצום סמכויותיו של המוסד שבראשו היא עומדת, תפסו אותה זמן קצר לפני שהיא נסעה לכנס משפטי בעיר נירנברג שבגרמניה. העיר שבה חוקקו חוקי הגזע הנאצים האנטישמיים ושאחרי המלחמה נשפטו בה ראשי המשטר הנאצי.

הנשיאה חיות הוזמנה לכנס בנירנברג כבר לפני כשנה, אבל זה לא שינה את העובדה שסמיכות הזמנים הזאת העמידה אותה בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית - מחד, כשנשיאת בית המשפט העליון הישראלי נושאת נאום בעיר שמזוהה אולי יותר מכל עם השלטון הנאצי, רק מתבקש שנאומה יישא נופך היסטורי וידבר על חשיבות השמירה על עצמאות השופטים במניעת פגיעה בזכויות אדם. מאידך, היה ברור שכל אמירה של חיות בנירנברג על החשיבות שבשמירת עצמאות השופטים ומערכת המשפט, תשמש כדי לטעון שהיא עושה חיבור מגונה בין ישראל 2019 לגרמניה של 1933.

הנשיאה התייחסה למהפכה החוקתית שהוביל נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בשנות ה-90 עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק והפרשנויות שהעניק להם בית המשפט. חיות אמרה כי "בית המשפט העליון בישראל אכן מקיים מזה כ-25 שנים ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים. במסגרת ביקורת שיפוטית זו פיתח העליון את התפיסה המשפטית, שלפיה כבוד האדם היא 'זכות האֵם' אשר ממנה נגזרות רוב זכויות הפרט, ובהן הזכות לשוויון, לחופש הביטוי, לקיום אנושי בכבוד, לשלמות הגוף והנפש, לחופש הדת ולחופש מדת, לאוטונומיה של הפרט ולחיי משפחה".

חיות הוסיפה ואמרה, בין היתר, כי "אחד הלקחים האוניברסליים שראוי ללמוד מן האירועים ההיסטוריים הוא כי העצמאות השיפוטית ואי-התלות של השופטים, ברמה המוסדית וברמה האישית, הן אחת הערובות החשובות לכך שתישאר בידי הפרט כתובת לפנות אליה לצורך הגנה על זכויותיו. השמירה על עיקרון העצמאות ואי-התלות של השופטים היא, אפוא, מאבני-היסוד בכל משטר דמוקרטי".

והנה באופן לא מפתיע, מיד אחרי נאום חיות, הגיעה הביקורת. כהרגלו, הגדיל לעשות יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, שצייץ בטוויטר: "התבלבלתי או שנשיאת העליון חושבת על ראש ממשלת ישראל שהוא היטלר בסוף שנות ה-20?" 

אז דעתו של נתניהו ג'וניור יכולה לנוח - אכן התבלבלת. חיות (שהיא אגב בת לניצולי שואה) לא השוותה ולא רצתה להשוות בין נתניהו לבין היטלר או בין מדינת ישראל של היום לגרמניה של אז. מי שעשה שימוש מניפולטיבי בזיכרון ההיסטורי כאן הוא לא חיות, אלא דווקא מי שתקף אותה.

הניסיון להשתיק את הביקורת על הניסיונות לפגוע בבית המשפט העליון ובדמוקרטיה הישראלית, באמצעות מניפולציות כאלה שמנסות לעשות דה-לגיטימציה לביקורת על ראש הממשלה נתניהו ועל אחרים - לא יצלח. דיון מנומק על היקף הסמכויות הרצוי של בית המשפט העליון הוא דבר לגיטימי, אבל מתקפה שקרית ומשולחת רסן על הערכאה המשפטית העליונה בישראל, בטח כזו שמניעים אישיים נסתרים, יותר או פחות, עומדים מאחוריה - אינה לגיטימית.   

ולפעמים צריך להגיד את הדברים בצורה החדה והברורה ביותר: אם ראש הממשלה אכן פועל ויפעל לשינויי חקיקה שכל תכליתם האמיתית היא למנוע את העמדתו לדין פלילי - הרי שמדובר בחצייה של קו אדום מוסרי וציבורי שאסור להשלים איתה. הציבור הישראלי יהיה חייב לקום ולהתקומם נוכח היריקה הזאת בפניו ובפניה של הדמוקרטיה. עד כאן.

2. סיפור עלייתו ונפילתו של מינוי גיל מסינג לדובר צה"ל, נעלם מסדר היום התקשורתי באותה המהירות שבה הוא פרץ. ובכל זאת, שווה להתעכב עליו עוד. כי המשבר הפרטי שעבר על מסינג בעל-כורחו הוא משל ושנינה למשבר עמוק שעובר על החברה שלנו. חברה שסולם הערכים שלה, איך לומר, קצת התעוות. חברה שבה אדם שנענה לבקשת המשטרה לעזור לה בחקירת פרשיית שחיתות, נפסל רק בשל כך מלכהן בתפקידים ציבוריים. חברה שבה ההוקעה של "שטינקרים" כביכול, נגד המושחתים, הפכה ליותר חשובה מהמלחמה בשחיתות עצמה.

מסינג, נזכיר בקצרה, מונה לדובר צה"ל ב-29 באפריל, אך כעבור פחות מ-48 שעות פורסמה ידיעה של גידי וייץ בעיתון "הארץ" שבהמשך טרפה את קלפי המינוי. וייץ חשף כי מסינג הקליט בעבר לבקשת המשטרה את יועץ התקשורת רונן משה במסגרת החקירה שהתנהלה נגד האחרון בחשד למתן שוחד ולהלבנת הון. החקירה של משה היא ספיח לחקירת הענק החשובה המכונה "פרשת ישראל ביתנו". 

הדיווח ב"הארץ" הוליד ביקורת מוגזמת ומיותרת נגד מסינג, שגרסה כי אי-אפשר לתת אמון במי שמוכן "להפיל את חברו" או לפעול בחשאי במסגרת חקירה. חלק אחר מהביקורת גרס כי מסינג הלך רחוק מדי עם המשימה שהוטלה עליו וממש לחץ, דובב ו"פיתה" את משה להודות העברת כספי השוחד לכאורה. ב-12 במאי הודיע מסינג כי החליט לוותר על התפקיד.

במכתב ששיגר לרמטכ"ל אביב כוכבי שמינה אותו לתפקיד, כתב מסינג: "סביב הודעת המינוי שלי החל מחול שדים פרוע, רווי בשקרים ובמניפולציות שניסו לפגוע בשמי הטוב ובמניעיי. לא יכולתי ואינני מוכן לעמוד מנגד הניסיונות הללו שנועדו לפגוע בי, בבני משפחתי, ברמטכ"ל ובמוסד דובר צה"ל, רק בשל הסכמתי ליטול על עצמי תפקיד ממלכתי".

מסינג צודק. בין שלל המלים הרעות שנשפכו נגדו, לא נמצא נימוק אחד ברור ובהיר או משכנע לפסילת המינוי. מה אתם הייתם עושים אם המשטרה הייתה פונה אליכם ומבקשת מכם לסייע לה בחקירה? האם הייתם יכולים לסרב לבקשה שכזאת? למסינג, על כן, נעשה עוול. הוא פעל כאזרח שומר חוק בהתאם למצפונו. אם מסינג טעה בדרך, אז טעותו לא הייתה בעצם הסכמתו לסייע למשטרה, אלא בכך שלא שיתף במידע את הרמטכ"ל כוכבי טרם המינוי שלו לדובר צה"ל.

מי שכן ראויות לביקורת בפרשייה הזאת הן הפרקליטות והמשטרה, שכלאו את מסינג בדילמה האכזרית בין הרצון לסייע להן בחקירה לבין הצורך ללכת ולהקליט בחשאי קולגה שהוא היה מיודד עמו (את יועץ התקשורת רונן משה החשוד במתן שוחד).

הבחירה של מסינג להיענות לבקשת הפרקליטות והמשטרה היא, כאמור, לגיטימית לחלוטין, ואין בה כדי להטיל בו דופי. אולם מוטב היה שרשויות אכיפת החוק יימנעו מהשימוש במסינג ומכליאתו של אזרח נורמטיבי בסיטואציה הזאת. בידי המשטרה יש די אמצעים כדי לחקור ולברר את האמת, גם בלי לסבך אזרחים תמימים.

עוד כתבות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

המכשול הכי גדול של המכונית הזו הוא המחיר שלה

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון