רה"מ בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: איל יצהר; אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו וסנגוריו מבקשים לדחות את מועד השימוע בשנה שלמה נוכח היקף התיקים כנגדו, בנימוק כי הם זקוקים לזמן הזה כדי להתכונן כיאות להליך שבמסגרתו ינסו לשכנע את היועמ"ש אביחי מנדלבליט לחזור בו מכוונתו להעמיד לדין את נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000 - כך פרסם הערב (ב') העיתונאי אביעד גליקמן בחדשות 13.
לפי ההערכות, מנדלבליט יסרב לבקשת נתניהו לדחות את השימוע בשנה. היועמ"ש יקבל את הבקשה רק באופן חלקי ויסכים לדחיית השימוע רק עד הסתיו, בחודשים ספטמבר/אוקטובר 2019. בכל מקרה, השימוע לא ייערך במועד המקורי שנקבע - 10 ביולי 2019 - אלא במועד מאוחר יותר.
מוקדם יותר היום פורסם כי היועמ"ש מנדלבליט וסנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, נמצאים במגעים בניסיון להגיע למועד מוסכם לעריכת השימוע לראש הממשלה.
לפי ההערכות, בין היתר טוענים סנגורי נתניהו כי כמות חומרי החקירה שעליהם לקרוא וללמוד לקראת השימוע היא חריגה בהיקפה ביחס לתיקים אחרים, באופן שמצדיק את דחיית השימוע. כמו כן, הסנגורים טוענים כי אין זה סביר שפרק הזמן שהם קיבלו לצורך לימוד החומרים הוא זהה לפרק הזמן שקיבלו סנגוריהם של שני החשודים המרכזיים הנוספים בתיקים אלה, שאול אלוביץ וארנון (נוני) מוזס, החשודים במתן שוחד לנתניהו. זאת, לאור העובדה שכל אחד מהם צריך להתמודד עם אישומים בתיק בודד - בעוד שנתניהו צריך להתמודד עם שלושה תיקים עבי-כרס.
יצוין כי גם אלוביץ כבר הגיש באמצעות סנגורו, עו"ד ז'ק חן, בקשה לדחיית מועד השימוע - עובדה שגם היא משחקת לטובת נתניהו. עוד נציין כי על-פי רוב בתיקי צווארון לבן עבי-כרס ניתן לסנגורי החשודים פרק זמן של חצי שנה לפחות להתכונן לשימוע.
עם זאת, לרעת נתניהו משחקת העובדה שהוא היה זה שביקש לדחות את מועד העברת חומרי החקירה עד לאחר הבחירות. בנוסף, סנגוריו נמנעו במשך שבועות ארוכים מלקחת או לקבל את חומרי החקירה לידיהם, ובכך פגעו בעצמם ביכולת שלהם להתחיל להתכונן לשימוע.
"לחקור לאלתר את ההדלפות מהחקירה"
בתוך כך, ראש הממשלה ממשיך להתמודד עם ההדלפות מחקירותיו בדרך מקורית: נתניהו ממעט להתמודד עם עצם המידע שמודלף (לאחרונה מדובר על מידע בתיק 1000 סביב קשריו האמיצים עם איל ההון ג'יימס פאקר) - ותחת זאת מעדיף לתקוף את המדליפים.
במכתב ששלח אתמול (א') בא-כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הוא ביקש מהיועמ"ש מנדלבליט לפתוח בחקירה של ההדלפות לאלתר. "הדלפות אלה פוגעות פגיעה אנושה בזכותו של ראש הממשלה להליך הוגן ולשם טוב, והן נעשות מתוך כוונה ברורה להשפיע שלא כדין על ההחלטות שעתידות להתקבל בעניינו", כתב עו"ד חדד ליועמ"ש.
ועדת ההיתרים מציבה אולטימטום
בגזרה אחרת - ועדת ההיתרים של מבקר המדינה - הולך ומתברר כי נתניהו עלול להיכשל. כזכור, נתניהו פנה לוועדה לפני מספר חודשים בבקשה כי תאשר לו לקבל מימון להוצאותיו המשפטיות מאנשי העסקים הזרים נתן מילקובסקי שהוא בן-דודו של נתניהו, וספנסר פרטרידג'. הבקשה לא רק שחשפה את קשריו העסקיים הבעייתיים לכאורה של נתניהו עם מילקובסקי, אלא גם עלולה להידחות כליל.
אתמול פרסם אביעד גליקמן בחדשות עשר כי הוועדה הציבה לנתניהו אולטימטום, לפיו עליו להעביר לידיה את המידע על עסקיו ועל הונו עד סוף השבוע הקרוב, ואם הוא לא יעשה כן - תידחה באופן סופי בקשתו למימון הוצאותיו.
בשבוע שעבר, אחרי פארסה שנמשכה שבועות ארוכים שבמסגרתה נמנעו סנגורי ראש הממשלה מלקחת או לקבל לידיהם את חומרי החקירה בתיקים 1000, 2000 ו-4000 כדי להתכונן לשימוע, יצאו כמעט במקביל הודעות של נתניהו ושל פרקליטות המדינה, שלפיהן הסנגורים לקחו את החומרים ממשרדי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). לפי הודעת נתניהו, השינוי בעמדת הסנגורים ולקיחת החומרים התאפשרו לאחר שנתניהו הסכים לשלם להם מקדמה כספית עבור הייצוג המשפטי בהליך השימוע.
ואולם כעבור זמן קצר התברר כי מי שלקח את חומרי החקירה הוא עו"ד עמית חדד לבדו, ואילו ראש צוות ההגנה של נתניהו, עו"ד נבות תל-צור, ועורכי הדין הנוספים בצוות, פנחס (פיני) רובין וטל שפירא, עדיין לא לקחו את חומרי החקירה ועדיין אינם שותפים לתהליך ההתכוננות לשימוע.
במילים אחרות, בניגוד למה שהשתמע מהודעת נתניהו, הוא לא הגיע עדיין להסדר שכר-טרחה עם עורכי הדין תל-צור, רובין ושפירא, אלא רק להסדר (שתוכנו לא ברור) עם עו"ד חדד - מה שאיפשר כאמור לחדד לקחת את החומרים. יצוין כי עו"ד חדד מקורב מאוד למשפחת נתניהו ומייצג גם את אשת ראש הממשלה שרה נתניהו.
הסיטואציה הזאת יצרה משבר בין עורכי הדין תל-צור, רובין ושפירא לבין ראש הממשלה. המשבר עדיין לא נפתר, ולא ברור האם שלושת הסנגורים ייצגו את נתניהו בשימוע.
עם זאת, ראש הממשלה מסר כי הוא "עומד על זכותו לקבל סיוע כספי להגנתו המשפטית, כמו כל איש ציבור, אל מול סכומי-העתק שהמדינה הוציאה בעניינו". המשמעות היא שנתניהו וסנגוריו ימשיכו לנהל את ההליך מול ועדת ההיתרים של מבקר המדינה.
הזכות לשימוע
נזכיר כי נתניהו חשוד בשוחד ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו-4000. השימוע לנתניהו נקבע במקור ל-10 ביולי 2019, ואולם לפי ההערכות, כאמור, היועמ"ש ייענה לבקשת נתניהו וסנגוריו לדחות את השימוע לסתיו.
בשבועות האחרונים מנדלבליט חוזר ומדגיש כי הוא "רואה חשיבות רבה בקיום הליך השימוע לנתניהו, וכי ככל שההליך אכן יתקיים, בכוונתו לקיימו בלב פתוח ובנפש חפצה".
חוק סדר הדין הפלילי קובע כי זכות השימוע קיימת לכל אדם שבכוונת רשויות התביעה להעמידו לדין פלילי בגין עבירות מסוג פשע שעונשן מעל 3 שנים. עם זאת, ניתן לקיים שימוע גם לעבירות קלות יותר בתיקי חטא או עוון, לפי שיקולי הפרקליטות. הואיל ונתניהו חשוד בשוחד ולאור תפקידו הציבורי הרם והשפעת ההליכים על המדינה, הוא זכאי להליך שימוע.
השימוע הוא הליך מיוחד במשפט הפלילי שנועד לאפשר לנאשם להציג באמצעות סנגוריו את ראיותיו בפני הפרקליטות (או התביעה המשטרתית), בניסיון לשכנע אותם לבטל את כתב האישום נגדו עוד לפני שהגיע לבית המשפט. הליך השימוע הפלילי מתקיים בפני רשויות התביעה טרם הגשת כתב האישום. היועמ"ש והפרקליטות חייבים להודיע לנאשם על זכותו להליך השימוע. הנאשם רשאי להפעיל את זכותו לשימוע תוך 30 יום. הנאשם רשאי גם לא להתייצב לשימוע ולוותר על זכותו זו.
במקרה של ראש הממשלה נתניהו צפוי הליך השימוע להתקיים בפני היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי; ובכירים נוספים בפרקליטות. מטעמו של נתניהו יתייצבו לשימוע, אם ייערך כזה, פרקליטיו, עו"ד עמית חדד וככל הנראה גם עורכי הדין נבות תל-צור, טל שפירא והשופט בדימוס עודד מודריק.
"פגיעה אנושה בזכות לפרטיות"
בתגובה להודעת ועדת ההיתרים, מטעם ראש הממשלה נמסר: "זכותו של ראש הממשלה להתגונן מכתב אישום שמטרתו להפיל ראש ממשלה ולהחליף שלטון שלא בהליך דמוקרטי. ועדת ההיתרים מונעת מראש הממשלה לקבל סיוע במימון הגנתו המשפטית, בניגוד לאנשי ציבור אחרים שקיבלו סיוע למימון הגנתם. כל מידע שנמסר לוועדה הודלף מיד באופן מגמתי ופוגעני, תוך פגיעה אנושה בזכות לפרטיות שעומדת גם לראש הממשלה. בלי הסיוע הזה אין לראש הממשלה יכולת להתגונן אל מול המשאבים העצומים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהמדינה משקיעה בהגשת כתב חשדות חסר בסיס וחסר תקדים נגדו".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי העסקים שאול אלוביץ וארנון (נוני) מוזס עדיין בראשיתם. הם מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.