גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוחות לחוד ומציאות לחוד: כך חברות הטכנולוגיה מציגות למשקיעים תמונה ורודה יותר

החרגת הוצאות שיווק, התעלמות מהוצאות מחקר ופיתוח והמצאת נתון חדש כמו רווח מתואם קהילה: חברות כמו אובר, WeWork וליפט מפסידות מיליארדי דולרים, אך פועלות בדרכים יצירתיות להצגת ביצועים משופרים ● למשקיעים זה מתחיל להזכיר את בועת הדוט-קום

הנפקת ליפט במארס האחרון / צילום: רויטרס, Mike Blake
הנפקת ליפט במארס האחרון / צילום: רויטרס, Mike Blake

חברות אובר, ליפט וחברות סטארט-אפ גדולות אחרות נוהרות לשוק ההון הציבורי, ומנסות למכור באגרסיביות את המודלים העסקיים החדשים שלהן, שמשבשים תעשיות ותיקות. ואולם בעוד שהן מנסות להציג למשקיעים תמונה אופטימית, הפסדיהן הכספיים מגיעים לשיאים היסטוריים. כדי לשכנע משקיעים, מציעות חברות אלה חלופות יוצאות דופן למדידת ביצועיהן. לעת עתה, המשקיעים לא "קונים" את האופטימיות - מניית אובר ירדה ב-7% מאז ההנפקה, ומניית ליפט צנחה ב-23% מאז שהחלה להיסחר בסוף מארס.

שתי המתחרות בתחום הנסיעות השיתופיות רשמו את ההפסדים הגדולים ביותר שרשמה אי פעם חברת סטארט-אפ אמריקאית ב-12 החודשים שקדמו להנפקתה הראשונית לציבור. אובר הפסידה 3.7 מיליארד דולר ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף מארס, ואילו ליפט הפסידה בשנה שעברה 911 מיליון דולר.

שתי החברות מספקות נתונים פיננסיים שלדבריהן משמשים כקנה מידה טוב יותר לאומדן ביצועיהן, אך נתונים אלה אינם כוללים הוצאות משמעותיות. אובר מכנה זאת "תרומת פלטפורמת הליבה לרווח", ועל בסיס זה היא הרוויחה 940 מיליון דולר בשנה שעברה, לעומת הפסד תפעולי בסך 3 מיליארד דולר. ה"תרומה" לרווח של ליפט, שחושבה באופן אחר, הסתכמה ב-921 מיליון דולר.

נתון ה"תרומה לרווח" של אובר אינו כולל מאות מיליוני דולרים של הוצאות על מחקר ופיתוח - כולל הוצאות למימון פיתוח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית - למרות שאובר טוענת שפעילות פיתוח זו חשובה לעתידה. ליפט אומרת שמדד ה"תרומה" הוא קריטריון מפתח לאומדן "יכולתה להשיג רווחיות", אך הנתון אינו כולל כמעט 2 מיליארד דולר בהפסדים תפעוליים ב-2018 שהגדילו עוד יותר את הפסדה של החברה.

כך מציגים רווח בדרכים יצירתיות

אובר וליפט לא המציאו את השיטה

אובר וליפט אינן היחידות שיצרו נתונים לא קונבנציונליים שלדבריהן משקפים טוב יותר את המצב העסקי שלהן ואת הפוטנציאל שלו. חברת WeWork חברת חללי העבודה המשותפים, הגישה בדצמבר בקשה לערוך הנפקה ראשונית לציבור; מנהליה טוענים שיש להתייחס אליה כאל חברת טכנולוגיה, לאחר שהמציאה נתון רווח חדש בשם "EBITDA מתואם-קהילה" (EBITDA - רווח לפני הוצאות ריבית, מסים, פחת והפחתות).

נתון ה-EBITDA מתואם-הקהילה שיצרה WeWork אינו כולל את מאות מיליוני הדולרים של הוצאותיה התפעוליות של החברה, אך כן כולל את ההנחות שהיא מקבלת בגין חתימת חוזים ארוכי טווח, במקום לסווג הנחות אלה כפחת לאורך חיי החוזים. WeWork טוענת שהנתון משקף טוב יותר את העלויות הכרוכות בפעילות הבניינים הפעילים (שכירת הבניינים והשכרת חללי העבודה). כך הקפיצה החברה את השורה התחתונה שלה - מהפסד נקי ב-2018 בסך 1.9 מיליארד דולר על בסיס העקרונות החשבונאיים המקובלים - לרווח בסך 467 מיליון דולר, על בסיס שיטת החישוב המועדפת של WeWork עצמה. 

"המשקיעים הראשונים מנסים למצוא איזה פראייר שיקנה את המניה בבורסה", אמר הווארד שיליט, רואה חשבון שידוע בחשיפת תרגילים חשבונאיים והצגה מעוותת של נתונים. "כדי להציג את החברה באור טוב יותר, הם מציגים את העובדות באופן מגוחך". דוברי WeWork ואובר סירבו להגיב; דובר ליפט מסר כי דרך הצגת הנתונים נועדה לסייע למשקיעים להבין טוב יותר ממה מורכבים שולי הרווח של החברה.

מקרים כאלו קרו גם בעבר: ב-2011 הציגה חברת גרופון - בשלושת הדפים הראשונים של תשקיף ההנפקה הראשונית לציבור שלה - נתון שיצרה בעצמה ושאותו כינתה "הכנסה תפעולית מאוחדת ומתואמת" (ACSOI). נתון זה לא כלל עלויות רכישת לקוחות, כגון עלויות שיווק, והוא הפך את ההפסד התפעולי בסך 420 מיליון דולר של החברה ב-2010 לרווח בסך 61 מיליון דולר. בסופו של דבר, הסירה גרופון את נתון ה-ACSOI מהתשקיף שלה עקב לחץ מצד ה-SEC, ולאחר יציאתה לבורסה רשמה המניה ירידה חדה.

המשקיעים מאבדים את כוחם

חשבונאות יצירתית זו מזכירה את בועת הדוט.קום מסוף שנות התשעים, כשחברות מפסידות יצאו לבורסה בטענה שרווח "פרו פורמה" הוא נתון שמאפשר אומדן טוב יותר של ביצועיהן הפיננסיים (נתונים שכוללים את פעילות החברות הנרכשות). לאחרונה משתמשות חברות סטארט-אפ בעמק הסיליקון במונחים פיננסיים לא קונבנציונליים כמו "הכנסה חוזרת שנתית", "הזמנות" ו-"חיובים", אשר יוצרים רושם חיובי יותר ממה שהייתה יוצרת שיטת החשבונאות המסורתית.

חברות רבות טוענות שנתונים אלו משמשים כקנה מידה טוב יותר להבנת פעילותן העסקית. משקיעי הון סיכון מעדיפים לעיתים קרובות חברות סטארט-אפ שמסוגלות לצמוח במהירות, ומתעלמים מחלק מההוצאות שלהן. עלויות שיווק, למשל, עלולות להכניס חברות להפסד בשלב הראשוני, אך אם הלקוחות שחותמים עימן על חוזים יתגלו כרווחיים בטווח הארוך - שווה להשקיע בחברה למרות ההפסדים - לטענת משקיעי הון סיכון ויזמים. ברגע שחברת סטארט-אפ יוצאת לבורסה, עליה להסביר מונחים פיננסיים שאינם כלולים בעקרונות החשבונאיים המקובלים, ולחשוף במה הם שונים משיטת החשבונאות המסורתית, כנדרש בחוק. 

באופן כללי משתמשות החברות בחישובים שמניבים נתונים טובים יותר באשר למצבן הפיננסי לעומת הנתונים שהיו מתקבלים לו היו משתמשות בכללי החשבונאות המקובלים. הרווחים שעליהן דיווחו ב-2018 החברות הכלולות במדד S&P 500 היו יכולים להיות גבוהים יותר ב-19 דולר למניה - אם אותן חברות היו משתמשות במדדי רווח שהוכנסו בהם שינויים. זאת, לדברי הווארד סילברבלט, אנליסט מדדים בכיר ב-S&P Dow Jones Indices.

נתון זה גדול פי שניים מהגידול הממוצע בעשר השנים האחרונות. לדברי סילברבלט, משקיעים צריכים לעקוב אחר פער גובר זה מכיוון ש"מדובר בהוצאות ממשיות, שייתכן שמצביעות על כך שהחברות נקלעות לקשיים". בשנת 2000, בעקבות התפוצצות בועת הדוט.קום, יצא לין טרנר, רואה החשבון הראשי ברשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC), נגד מה שהוא שכינה דוחות רווח EBS (הכל חוץ מהדברים הרעים - Everything but Bad Stuff). עם זאת, חברות טכנולוגיה מנסות להרחיב את המעטפת בכל הנוגע לביצועים פיננסיים בעייתיים.

משקיעי טכנולוגיה, שחוששים מהאופן שבו מדווחות חברות את נתוניהן, הולכים ומאבדים את כוחם לפעול בנושא. WeWork וליפט נמנות עם חברות טכנולוגיה שמעניקות למייסדים מניות עם זכויות עודפות - מהלך שהופך נפוץ יותר ויותר בקרב חברות סטארט-אפ.

על פי נתוניו של ג'יי ריטר, פרופסור באוניברסיטת פלורידה שחוקר הנפקות ראשוניות לציבור, מניות עם זכויות עודפות קיימות בשליש מחברות הטכנולוגיה שיצאו לבורסה מ-2015 ועד סוף 2018, לעומת ממוצע של 6% בתקופה שבין 1980 ועד 2018. לעומת זאת, מניות עם זכויות עודפות קיימות רק בעשירית מההנפקות הראשוניות לציבור של חברות לא-טכנולוגיות ב-38 השנים האחרונות. 

עוד כתבות

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי