עו"ד פיני רובין בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: פוטו מרסלו
"אני לא שמרתי בסוד את העובדה שלפני שאני מבטיח את שכרי אני לא עולה על המגרש האופרטיבי של הייצוג" - כך השיב עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד עורכי הדין גורניצקי ושות', על השאלה האם הוא עדיין נמנה עם צוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. השאלה נשאלה על רקע הפרסומים כי צוות ההגנה של נתניהו מאיים להתפטר על רקע אי-תשלום שכר-הטרחה מצד נתניהו.
רובין הוסיף: "ההכנה לשימוע, שלא כמו התייעצויות מזדמנות, היא הכנת ענק. חומר ענק שמחייב עבודת ענק, חודשים שלמים של צוותים של עורכי דין, ודבר כזה לא ניתן לעשות ללא גיבוי כספי משמעותי. לקוח טיפוסי לא יכול לעשות את זה, וגם לא אדם אמיד, ואין לי מושג אם הוא אמיד או לא, ולכן רק טבעי הדבר שהוא פונה לגוף המאשר הזה, כדי שלא יממנו את זה על-ידי המדינה, כדי שיאפשרו לחברים טובים נטולי אינטרסים לממן את זה".
הדברים בפאנל המקדים של כנס לשכת עורכי הדין שנערך השבוע באילת. הפאנל, שכותרתו "יחסי שלטון-עיתון, שוחד פלילי או קשר לגיטימי", נערך על רקע החקירות הפליליות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000).
תיק 4000 עוסק בעיקרו בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים לכאורה שבוצעו על-ידי נתניהו ועל-ידי שאול אלוביץ, בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר וואלה. החשד המרכזי הוא שראש הממשלה התערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המיטיבות עם אלוביץ ועם בזק; ובמקביל דרש, במישרין ובעקיפין, להתערב בתוכני אתר וואלה באופן שייטיב עם ראש הממשלה ועם משפחתו.
רובין נישאל על-ידי מנחה הפאנל ברוך קרא, פרשן לענייני משפט בחדשות 13, על הצטרפותו למאבק בכירי המשפטנים נגד חקיקת חוק החסינות ופסקת ההתגברות, שתי יוזמות חקיקה שנועדו לכאורה להגן על נתניהו מפני העמדה לדין ומפני ביטול חוקים שיזום הממשל בראשותו.
"זה מהלך שמשקף את דעתי המקצועית ואת דעתי כאזרח במדינת ישראל, שאנחנו צריכים להתנהל כהלכה במדינה, ואנחנו לא צריכים להביא עלינו פסקת התגברות מבלי שננהל שיח נוקב ורציני", אמר רובין. הוא הוסיף כי "פסקת ההתגברות איננה תועבה. אני אינני מתנגד לה באופן עקרוני בעיתוי הנכון, והעיתוי הנוכחי אינו העיתוי הנכון. פסקת ההתגברות מחייבת גם ריסונים משל עצמה. לא ייתכן שאת ההפיכה המוחלטת של בג"ץ תעשה הקואליציה לבדה. אני אינני חושב שבית המשפט העליון איננו טועה. העובדה שיש טעויות איננה מחייבת לשבור את עשרת הדיברות".
לשאלה האם הוא לא חושש לצאת נגד פסקת ההתגברות וחוק החסינות שנועדו להיטיב עם הלקוח שלו, והאם לא חשב על כך שזה לא ימצא חן בעיני הלקוח הבכיר שלו, השיב רובין: "אני לא נגרר לדבר על נתניהו, על ראש הממשלה, אני מוכן לחלוק את דעותיי העקרוניות. מול נתניהו ניצב כתב חשדות, והטיפול בקשר לכתב החשדות הוא טיפול מקצועי. הטיפול האחר הוא טיפול עקרוני, ולא בתחומים האלה אני רוצה לעסוק".
סירבת לקבל את חומר החקירה של נתניהו?
רובין: "אינני מוכן ללמוד את החומר ולהשקיע את הזמן שנחוץ לשם כך. אינני רוצה ליצור מראית-עין שהחומר אצלי ושאעיין בו, כשלא אעיין בו".
מה דעתך על חומר הראיות נגד נתניהו? עולה לכדי שוחד?
רובין: "אני חושב ומקווה שיש טענות טובות עד טובות מאוד כדי להדוף, בוודאי לרדד את כתב החשדות נגד נתניהו, עד כדי איונו. אני אומר זאת בזהירות, והייתי אומר זאת ביתר נחישות אילו הייתי קורא את חומרי החקירה. מתוך המקום שבו אני יושב, אני חושב שיש סיכוי טוב להפוך את כל הפרשיות המגולמות בראיות. אני מקווה שתהיה הזדמנות אחת לכך".
בפאנל נכחה גם ג'ודי ניר-מוזס, אחותו של ארנון (נוני) מוזס, החשוד בתיק 2000. לשאלת המנחה מה היא חושבת על הראיות, השיבה ניר-מוזס: "הופתעתי שהוגש כתב אישום על דבר כזה מטומטם". עוד אמרה: "תיק 2000 זו רדיפה. זו בושה למדינת ישראל. תיק 4000 זה סיפור אחר. זו שערורייה שהגישו נגד אחי את כתב האישום. זו בושה למדינת ישראל. אין לי ספק שעורכות הדין שלו יצליחו להוכיח זאת".
"הקשר בין הפוליטיקאים לבין בכירי ממשל ואנשי ציבור הוא קיים ולגיטימי"
בהמשך הפאנל נשאל פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור, האם היה מגיש כתב אישום נגד נתניהו בפרשות המייחסות לו מערכות שוחדיות והפרת אמונים בשל קשריו עם ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", ולהבדיל עם נתניהו, והשיב: "האם הייתי מגיש את כתב האישום הזה? יש לי קושי להתייחס לתיקים שאני לא מכיר את הראיות בהן על בוריין. אתעלם מהתיקים בפועל ואתייחס לשיח שמתנהל כאן בשנתיים וחצי. אספר לכם על תיק אחר. 'במדינה מסוימת' קיים עיתון שקוראים לו העיתון של המדינה, והנה באותה מדינה מגיח עיתון חדש, שאותו מחלקים בחינם, והציבור אוסף אותו בכל מקום. אומר לעצמי שזה נראה אותו דבר, מדוע אני צריך לשלם, וכך פתאום רואה הבעלים של העיתון הנפוץ במדינה שנשחק מעמדו, וזה מטריד אותו, והוא מפסיד מיליונים בשנה, אז הוא אומר לעצמו בוא נקרא לראש הממשלה, למרות שאנחנו עוינים זה לזה, ואני לא אוהב את הרעיון שהוא ראש ממשלה, אבל אולי אני יכול לסלק את המפגע שקוראים לו עיתון מתחרה. אז אני נפגש איתו פעם אחר פעם, ובאותן פגישות אני מנהל איתו משא-ומתן. מה שחשוב בעיניי שאשקם את מעמדי. אני פונה אליו ואומר לו: אם אתה מוכן כמנהיג אותה מדינה להטיל את כל כובד משקלך להזיז את המפגע שנקרא העיתון המתחרה. אם זה כל-כך ברור, וראש הממשלה יפעל מתוך אינטרס לטובת המהלך שמבקשים ממנו. אם אתה מקבל טובת הנאה ששווה כך וכך, זה אומר שאולי אתה חשוד בשוחד.
"מה ההבדל? ההבדל הוא שאומרים לפוליטיקאי - עד היום אתה מקבל סיקור שלילי ופוגע בסיכוי שלך להיבחר כראש ממשלה, ואם אני אחליף את אופי הסיקור ומעתה ואילך אחליף את כיוון הכותרות, התמונות, ואכוון את העיתון בתפנית. השאלה היא האם זאת טובת הנאה? התשובה היא כן. אם מדובר בראש ממשלה, זה גדול לאין-ערוך. זה שווה המון, ובמדינה מתוקנת אסור לאפשר לניגוד עניינים כל-כך מובהק להשתלט על המנהיג. אם סיפור הראיות שהבאתי כאן הוא נכון, יש כאן שוחד הדדי".
עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין הזמני וסנגור פלילי ותיק, נשאל האם יחסים בין פוליטיקאים לעיתונות צריכים להיבחן בכלים פליליים, והשיב כי "אם אנחנו נוטלים את הצביעות הצידה, אנחנו מבינים שהקשר בין הפוליטיקאים לבין בכירי ממשל ואנשי ציבור הוא קיים ולגיטימי, ולעתים גם בכירי הפרקליטות עושים שיחות עם עיתונאים כשמדובר באישי ציבור. כולם חוטאים באותו דבר".
עוה"ד של אלוביץ: אין יחסי תן-קח בתיק 4000
עו"ד מיכל רוזן-עוזר ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ בתיק 4000 (שותפה ז'ק חן מייצג את שאול אלוביץ), אמרה בהמשך הפאנל כי "בתיק הזה יש טענות מצוינות, הוא לא צריך לעמוד, והוא בוודאי לא היה צריך להחשיד את הלקוחות שלנו בעבירות שוחד".
רוזן-עוזר לא רצתה להתייחס לתיק נגד אלוביץ, אבל התייחסה להחלת נורמה פלילית על היחסים בין הפוליטיקאים לתקשורת: "בוא נדבר על השאלה האמתית שאתה מעלה (התכוונה למנחה, קרא, א' ל"ו) - האם יחסי תקשורת ופוליטיקה הם יחסים שצריכים להיות מנוהלים על-ידי נורמות פוליטיות? האם הדבר הנכון הוא לנהל את היחסים האלה דרך הנורמות הפליליות, כשברקע צריך לזכור שיש עוד כמה נורמות שקיימות שניתן לנהל את היחסים האלה דרכן? אולי בדרך של רגולציה, למשל?".
עוד אמרה רוזן-עוזר כי "לנורמה הפלילית יש מאפיין אחד מאוד ברור - ליצור פריצת סכרים. אין תקדים להעמדה לדין על יחסי שוחד בין פוליטיקאים לתקשורת. אני לא מכירה דבר כזה. אין דוגמה לטענה של סיקור בתקשורת כטובת הנאה במסגרת יחסי שוחד. לא רק שבארץ אין. גם בעולם. ברגע שנפתח הסכר הזה, כל אחד יצטרך לחשוב אם הוא מנהל יחסי שוחד".
ברוך קרא שאל את רוזן-עוזר: "באיזו דרך נתמודד עם יחסי תן-קח כאלה, שמצד אחד יש פוליטיקאי שנותן טובות הנאה, ומנגד יש תקשורת אוהדת. איך היו צריכים לטפל ביחסים בין נתניהו לשאול אלוביץ", וזו השיבה כי "אין לי שום כוונה להתייחס לגוף לגופו. בתיק 4000 השיח מתנהל על גב מה שהעלה בכתב החשדות, כשכל שאר החשדות אינם מול עיני הציבור. בתיק 4000 אין הסכם של תן-קח. לא תמצא את זה בראיות. ובדיוק את זה אין בכתב החשדות.
"90% מההתנהגויות האנושיות יש בהן יחסים שמישהו נותן משהו ומישהו אחר מקבל, וזה לא אסור וזה לא פסול. הרגע שמתחילים לדבר על התנהגויות כאלה ברובריקות של תן-קח פלילי, ברגע שמחילים את הרובריקות הפליליות על התנהגויות אישיות - זה פוגע בעולם הפלילי, כי הוא נהיה זול יותר".
עו"ד רובין הוסיף על כך כי "עיתונות ופוליטיקה זה מדרון חלקלק", וטען כי בכל פעם שפוליטיקאי מדליף ידיעה סודית לעיתונאי, הוא בעצם נותן לו מתת, מגדיל לו את המשכורת ולמעשה מנהל איתו יחסי תן-קח. "אנחנו עלולים לשבור את הערך המוגן החשוב והמוגן של תקשורת, ואם כל אמירה יכולה לגלוש לעולם הפלילי", אמר רובין.
עו"ד לדור, פרקליט המדינה לשעבר, התייחס לדברים שאמרו הסנגורים בפאנל ואמר כי "אין ויכוח שהתקשורת חייבת להיות בשיח מתמיד עם הרשות המבצעת, ואין שום קושי עם כך. אין קושי בין שיח בין הרשויות לתקשורת. הקושי הוא כשמתקיים שיח שבו מסכמים את התנאים שבהם יפורסמו דברים כאלה ואחרים, ומנגד אני כשר או כראש רשות אדאג לחקיקה כזאת או אחרת. אם זה קורה - זאת עבירה, וכל מי שאומר אחרת - שישאל את עצמו אם הוא מאמין במה שהוא אומר.
"כולם שואלים אם מתקבל על הדעת שבשביל סיקור אוהד באתר - שעד שדיברו על הפרשה הזאת בכלל לא ידעתי על קיומו, אבל אחרים אומרים שהוא חשוב (אתר וואלה שבשליטת בזק, א' ל"ו) - ישלמו מיליארד שקל (במילים אחרות, האם הגיוני שנתניהו יעניק לאלוביץ הטבה בהיקף מיליארד שקל בתמורה לסיקור אוהד, א' ל"ו)? התשובה היא שזה לא עולה לו, אלא עולה לציבור. אבל זה עולה גם לו, זה עולה לו 400 שקל, כי הוא חלק מהציבור".
עו"ד מיכל רוזן-עוזר הגיבה לדברי פרקליט המדינה לשעבר, ואמרה: "להגיד שבתיק 4000 מישהו קיבל הטבה של מיליארד שקל, זה פשוט לא מחובר למציאות, וזו הסכנה בשיח של הציבור על התיק הזה".
הפאנל היה סוער וגרר צעקות והתערבות מצד הקהל (ברוב המקרים נגד הפרקליטות). בשלב מסוים הדיון גלש משיחה על יחסי שלטון-עיתון לביקורת על הפרקליטות. ניר-מוזס אמרה בין היתר: "איך שי ניצן נתן לפרוץ לטלפון של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, כשלא מדובר ברצח ונותן חסינות? (התייחסה לחסינות שניתנה להדס שטייף, א' ל"ו) עכשיו כל אדם יפרוץ לטלפון ויקבל חסינות".
הקהל יצא בפרץ מחיאות כפיים, והיה זה דווקא עו"ד רובין שנזעק להגנת הפרקליטות ואמר: "ההתרסה נגד יושרת הפרקליטות אינה במקומה. הם אנשים ורציניים וישרים, וגם הם טועים, אבל אי-אפשר לשפוך את האמבטיה עם התינוק. ישנה רות דוד, אז זה משליך כל הפרקליטות?". חלק מהקהל צעק "כן".
רובין המשיך ואמר: "אני מתמודד יותר מכם באופן מקצועי עם הפרקליטות. הם פועלים במיטב שיקול-דעתם, ואנחנו שם כסנגורים לקעקע את עמדתם, אבל אי-אפשר לומר שהם אינם ראויים".
לדברי לדור, "אין שחר לכמעט כל הטרוניות נגד הפרקליטות המוצגות בציבור. לעתים אני מתפוצץ מההחלטות של הפרקליטות, אבל היא ישרה לאין-ערוך. מכפישים את המערכות במערכת המשפט בשנים האחרונות, וזה לא במקרה".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ וארנון (נוני) מוזס עדיין בראשיתם. הם מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.