היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, דוחה את בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות פעם נוספת את מועד השימוע של נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000.
נזכיר כי ב-22 במאי הודיע מנדלבליט כי ישיבות השימוע של נתניהו ייערכו ב-2 וב-3 באוקטובר 2019, ולא ב-10 ביולי כפי שנקבע במקור. עוד מסר היועמ"ש כי במידת הצורך ייקבע יום דיונים נוסף בשבוע שלאחר מכן ולא יאוחר מכך. כמו כן הורה היועמ"ש לסנגורי נתניהו להעביר לידיו את עיקרי הטיעון בכתב לא יאוחר משבועיים לפני 2 באוקטובר.
היועמ"ש דחה את בקשת נתניהו לדחות את השימוע בשנה תמימה, בנימוק שדחייה משמעותית כל-כך מנוגדת לאינטרס הציבורי. עו"ד עמית חדד טען בשמו של נתניהו כי חומרי החקירה בתיקים הם רבים וחסרי תקדים בהיקפם, ולכן דרושה שנה להתכונן לשימוע כיאות. מנדלבליט השיב לעו"ד חדד, במכתב ששלח היום (ה') באמצעות עוזרו, עו"ד גיל לימון: "היועמ"ש שקל את מכלול האינטרסים בשים לב להיקף חומרי החקירה ולצורך לאפשר לראש הממשלה להיערך לשימוע בקשר לתיקי החקירה בעניינו".
למרות זאת, נתניהו מעוניין בדחייה נוספת בנימוק שהבחירות החוזרות יגזלו את מרב זמנו ולא יאפשרו לו להתכונן כיאות לשימוע. עם זאת, היועמ"ש נחוש בעמדתו כי אין לאפשר דחייה נוספת של השימוע.
מנדלבליט הבהיר לבא-כוחו של ראש הממשלה כי עליו לאשר במכתב חוזר עד 10 ביוני אם בכוונתו להתייצב לשימוע במועד שנקבע. "יובהר כי ככל שנתניהו יבהיר כי הוא אינו חפץ בשימוע, או לא יאשר השתתפות בהליך השימוע, יקבל היועמ"ש החלטה סופית בעניינו על בסיס חומר הראיות הקיים".
כמו כן, ביקש היועמ"ש מבית המשפט להטיל על נתניהו הוצאות משפט בגין בקשת הדחייה הנוספת שהגיש.
במכתב שבו קבע את מועד השימוע לתחילת אוקטובר, כתב מנדלבליט כי הוא לקח בחשבון את העובדה שכתב החשדות הועבר לידי הסנגורים ב-28 בפברואר, וחומרי החקירה הועמדו לבקשת הסנגורים לרשותם ב-10 באפריל. "מובן כי המועד בו בחרת לקחת את חומרי החקירה בפועל אינו רלוונטי", הבהיר היועמ"ש.
נזכיר כי עו"ד חדד לקח את חומרי החקירה כדי להתחיל להתכונן לשימוע רק ב-14 במאי - עובדה שגרמה לכך שהסנגורים "בזבזו" חודש תמים שבמהלכו היו יכולים להתחיל ללמוד את החומרים לקראת השימוע.
היועמ"ש ציין במכתבו, בין היתר, כי בתיק הולילנד, שבו עמד לדין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בגין שוחד ועבירות נוספות, נגבו כ-820 הודעות - כמעט פי שניים מכמות ההודעות הכוללת בכל שלושת תיקי החקירה נגד נתניהו, העומדת במצטבר על 440 הודעות. בהמשך לכך היועמ"ש הזכיר כי מכתבי השימוע בתיק הולילנד נשלחו לחשודים ב-14 במרץ 2011, ונקצב להם פרק זמן של חודשיים לקיום השימועים, והשימועים לחשודים התקיימו החל ממחצית חודש יוני ועד למחצית חודש יולי 2011. אולמרט - שבאותה עת התמודד עם משפט נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים וכן קיים שימוע נוסף בתיק שלישי - קיבל בנסיבות אלה ארכה עד חודש אוקטובר 2011. "כלומר, בסך-הכול קיבל אולמרט שבעה חודשים בנסיבות ייחודיות ומורכבות, כמתואר בתיק חקירה שהיקפו כמעט כפול מתיקי החקירה בעניינו של נתניהו".
"לדחות עך הסף את עתירת איכות השלטון"
בתוך כך, כצפוי, היועמ"ש מנדלבליט מבקש מבג"ץ לדחות על הסף את עתירת התנועה לאיכות השלטון הדורשת ממנו לקיים לאלתר את השימוע לנתניהו.
היועמ"ש הגיש היום לבג"ץ את תגובתו המקדמית לעתירת התנועה לאיכות השלטון. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שדין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט במועד השימוע, שכן לדברי היועמ"ש, "מדובר בסוגיה פרוצדורלית המצויה בלב שיקול-הדעת של גורמי התביעה ביחס לאופן ניהול הליכים פליליים".
בתגובה צוין כי לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה שקל בכובד-ראש את בקשת ראש הממשלה לדחות את השימוע, הוא החליט לקבוע את מועד השימוע לתחילת חודש אוקטובר, ונגד החלטה זו הוגשה העתירה.
היועמ"ש ציין בנוסף כי לאחר הגשת העתירה, פנה בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, וביקש כי נוכח החלטת הכנסת על התפזרותה ועל קיומן של בחירות נוספות ב-17 בספטמבר 2019, יידחה מועד השימוע למועד סביר לאחר קיום הבחירות.
לפי הנטען בפנייה של עו"ד חדד, דחייה זו נדרשת מפאת הצורך בהיערכותו של ראש הממשלה עצמו לשימוע, ומפאת העובדה שבתקופת הבחירות ובתקופת הקמת הממשלה שלאחריה, נתניהו יהיה עסוק במיוחד, לאור תפקידו כיו"ר הליכוד, בצד היותו ראש ממשלת ישראל.
במכתב ששיגר היום ד"ר גיל לימון, עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, אל עו"ד חדד, הוא משיב כי היועץ המשפטי לממשלה שקל את הדברים, ולאחר שקילת מכלול השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים, מצא כי בנסיבות העניין אין הצדקה להיעתר לבקשה ולשנות מהמועדים שנקבעו לקיום השימוע.
התגובה המקדמית הוגשה באמצעות עורכי הדין יונתן ברמן ואודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "תגובת היועמ"ש לעתירת התנועה היא תגובה נרפה ורופסת, וכך גם נראה כל הליך השימוע הזה, שהוא פריבילגיה שלא היה זוכה לה כל אדם מן היישוב. על התנהלותו המבישה סביב נושא השימוע בעניינו לא מגיע לראש הממשלה שום פרס. דחיית השימוע בשלושה חודשים היא בדיוק זה - פרס על התנהגות מבזה. אנו מקווים שבג"ץ יבין את מה שאזרחי ישראל כבר הבינו: כל בקשות הדחייה של ראש הממשלה הן רק ניסיון להתחמק מהעמדה לדין".
מטעם ראש הממשלה נמסר:" הבחירות החוזרות שנכפו באופן חסר תקדים הן אירוע יוצא דופן שמחייב גם התייחסות יוצאת דופן מצד רשויות אכיפת החוק ביחס למועד השימוע. לא ייתכן שריצת אמוק לא ברורה גוברת על הצורך להגיע לחקר האמת. רק היום פורסם מקרה שבו היועמ״ש הודיע כבר לפני שנתיים על העמדה לדין של שופט, בכפוף לשימוע בעבירות בניה-והשימוע עדיין לא התקיים. שנתיים! אז בתיק פעוט של עבירות תכנון ובניה דוחים שימוע בלמעלה משנתיים ובמקרה של שלושה תיקים נגד ראש הממשלה, תוך תקופת בחירות, מסרבים לדחות אפילו במספר חודשים. זאת ההגדרה של אי-צדק. זה בוודאי מעורר תמיהה".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין בראשיתם. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.