גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המודלים איבדו כיוון: הניסיונות הכושלים להעריך את שוויים של שחקני כדורגל

חלון העברות קצר במיוחד וערבוב בין פרמטרים ספורטיביים לפרמטרים כלכליים של שחקן יוצרים שוק חסר ודאות ● בעידן של כסף גדול, המועדונים מוכנים לשלם הרבה כדי לא לקנות שחקן יקר מדי או למכור אותו בזול מדי

אנטואן גריזמן./ צילום: רויטרס
אנטואן גריזמן./ צילום: רויטרס

בשבועות הקרובים נהייה עדים ללא מעט העברות של כדורגלנים עם סימני שאלה גדולים לגבי הסכומים שישולמו עליהם. האם ה-100 מיליון אירו שריאל מדריד שילמה על אדן הזאר, שחקן בן 28, הם מחיר מציאה? יכול מאוד להיות שכן. הזאר הוערך על ידי חברות מקצועיות, שמבצעות אומדן שווי לשחקנים, בסכום גבוה הרבה יותר - בין 120 ל-150 מיליון אירו.

כריסטיאנו רונאלדו הוערך ב-2009 על ידי חברות אנליזה שונות ב-60 מיליון אירו, אבל נרכש על ידי ריאל מדריד בסופו של דבר באותה שנה ב-94 מיליון אירו. על קיליאן אמבפה של פריז סן ז'רמן יש מחלוקת גדולה כיום בקרב מעריכי השווי. לפי האנליסטים השווי שלו נע בין 200 ל-250 מיליון אירו, מה שמראה שלאף אחד אין באמת מושג כמה הוא שווה. בקיצור, יש פחות ודאות משוק הנדל"ן או שוק הרכב.

הכסף שמסתובב בכדורגל והנואשות של קבוצות לעתים להתחזק בן-לילה ולזכות בתארים - מעוותים את כל המודלים החשבונאיים. במקרים מסוימים החריגה בין שווי מוערך לבין מחיר שמשולם בפועל בעת העברה מגיעה ליותר מ-50%.

חברות מקצועיות, כולל פירמות גדולות, מנסות בשנים האחרונות להיכנס לתחום ולהציע מודלים שמתבססים על עשרות פרמטרים שיובילו קבוצות לרכוש שחקנים לפי השווי האמיתי שלהם ובכך להימנע מתשלום מופרז של הקבוצה הרוכשת או תשלום נמוך מדי שיגרור אובדן הכנסה פוטנציאלי לקבוצה המוכרת.

אבל מהו השווי האמיתי? ברגע האמת נראה שהמציאות כמעט תמיד חזקה מהמתמטיקה. ברצלונה, שהצליחה בקיץ 2017 למכור את ניימאר לפריז סן ז'רמן עבור סכום שיא של 222 מיליון אירו, יצאה כמה חודשים לאחר מכן למסע רכש, שבחסות הכסף שקיבלה מעסקת ניימאר נועד מלכתחילה להיות גרנדיוזי ולא שפוי. התוצאה: היא שילמה 160 מיליון אירו לליברפול על פיליפה קוטיניו, בזמן שהערכות "המקצועיות" הצביעו על שווי ריאלי של 90 מיליון אירו בלבד.

דוגמאות שמגיעות למצבי קיצון אפשר למצוא בשנים האחרונות בעיקר במקומות שאליהם הגיעו בעלים חדשים - כמו מנצ'סטר סיטי, פריז סן ז'רמן ובשנים הראשונות של רומן אברמוביץ' בצ'לסי. הן מתרחשות באופן תדיר ביותר במקומות שיש בהן יותר כסף, כמו הפרמיירליג האנגלית.

לחץ הזמנים מייקר שחקנים

לפני שבודקים מדוע כל המודלים החשבונאיים קורסים כשמדובר בשוק ההעברות, אפשר להבין מדוע נקלע עולם הכדורגל לסיטואציה שבה קבוצות מוכנות לשלם כל סכום כמעט כדי להתחמש בשחקנים.

הסיבה העיקרית היא היסטורית ומקורה ביצירת תקופה קצרה - שרק בה ניתן "לסחור" בשחקנים. הטענה המרכזית היא שברגע שתחמו את שוק ההעברות ל-12 שבועות בלבד בשנה - כ-8 שבועות בקיץ ועוד 4 שבועות בחלון העברות של ינואר - נוצר חלון זמן קצר ומטורף שבו כולם רצים וקונים בו ללא הבחנה.

בליגה האנגלית היה נהוג לרכוש שחקנים במהלך כל העונה, כאשר התאריך האחרון לביצוע עסקאות היה 31 במרץ, כלומר תקופת העברות של 9 חודשים, שלאחריו נאסרו רכישות כדי לא לפגוע בהגינות של המשחק בכך שישפיעו על מאבקי האליפות או הירידה. כך פעלו סוכני שחקנים במשך כל השנה בתוך המועדונים, כשהם מנסים לייצר עסקאות ללא הרף.

בסוף שנות ה-90 החלו ליגות מובילות באירופה להפעיל לחץ להפסיק את המצב שבו ניתן לסחור בשחקנים בכל זמן נתון. בסופו של דבר, בתחילת עונת 2002/03 נקבע "חלון ההעברות", לפיו ישנן שתי תקופת זמן קצובות וקצרות למסחר בשחקנים.

הלחץ להתחמש בשחקנים בפרק זמן מאוד קצר הוביל לביקוש עצום לשחקנים - שגרר הקפצה של הערך ואי-יכולת לקבוע מהו ערך ריאלי של שחקן.

כך נוצרה פרקטיקה מעוותת: קבוצה שמכרה שחקן, יודעת שיש לה הרבה כסף ביד ומעט מאוד זמן למצוא תחליף - והיא תשלם הרבה מעבר לערך "הסביר" כדי לסגור את הבור.

לספור חולצות שנמכרות וצפיות ביוטיוב

בשנים האחרונות הוכנסו למודלים החשבונאיים של שווי שחקנים אפקטים מסחריים. כלומר, לא רק התוצרת ששחקן נותן על המגרש שווה כסף ומשקפת לו שווי - אלא השווי המסחרי שהוא יכול לייצר למועדון. כמה חולצות הוא יכול למכור וכמה באזז הוא מייצר סביב המועדון. חלק מהחברות טוענות כיום ששווי השחקן משקף את הערך המסחרי שלו, ולא את השווי שלו לצורך מכירה.

מחקרים אחרים שנעשו בתחום הציעו כאמור לשקף את הערך הכלכלי של השחקן ככזה שמשקף את הכסף שהוא יכול לייצר למועדון לא כגולים או בישולים אלא במכירת חולצות, שווי חשיפה ופרמטרים שכוללים מספר צפיות בו ביוטיוב, החוזק שלו ברשתות החברתיות ועוצמת המותג. גם פירמת החשבונאות KMPG נכנסה לתחום הערכת השווי של שחקנים וקבוצות.

מחקרים אחרים טענו כי לזהות הקבוצה הרוכשת ולמצבה הפיננסי יש את ההשפעה הגדולה ביותר על השווי שבו תיסגר העסקה - ככל שקבוצה עשירה יותר כך אין לה שום בעיה לרכוש שחקן הרבה מעבר שווי השוק הריאלי שלו, מה שהופך את כל תעשיית הערכת השווי למיותרת.

ישנם שלושה פרמטרים שאין ספק בעניין ההשפעה שלהם על שווי השחקן - העמדה על המגרש, גיל השחקן והזמן שנותר לו עד תום החוזה. חלוצים וקשרים תמיד יוערכו יותר משחקנים בעמדות אחוריות. לגבי גיל - שחקן שחצה את גיל 30 כבר יהיה לו הרבה פחות זמן לתת, הוא מעבר לגיל השיא הפיזיולוגי, והנתונים האלו ישוקפו בירידת ערך מסוימת.

ליאו מסי, למשל, או-טו-טו בן 32 כבר מוערך ב-150 מיליון אירו, כמעט מחצית מהערך של קיליאן אמפבה בן ה-20 של פריז.

לגבי הזמן שנותר עד לתום החוזה, כאן מדובר בפרמטר קריטי שמשליך על השווי מהסיבה הפשוטה ששחקן, טוב ככל שיהיה, יכול לעבור ללא תמורה אם סיים את חוזהו במועדון. קבוצות נזהרות מאוד לא להגיע עם שחקן איכותי למצב שבו הן גוררות אותו לסוף חוזה, מהחשש שיאבדו אותו ללא תמורה. מהסיבה הזאת מחדשים לשחקנים חוזה לפעמים שנה או שנתיים לפני מועד פקיעת ההסכם. אנטואן גריזמן, למשל, האריך בשנה שעברה את חוזהו באתלטיקו מדריד בשנה אחת - 4 שנים לפני מועד הפקיעה שלו.

ואם רוצים לסכם מדוע העיסוק בשווי השחקנים יהיה לעולם רחוק ממדע מדויק, אפשר לקחת את המשפט שמחקרים בתחום הכדורגל משתמשים בו לעתים בעת ניסיון לבחון את הטירוף של שוק ההעברות: זה בערך כמו לנסוע על אופנוע בלילה חשוך לגמרי בדרך אפר, ללא אור - אין לך שום סיכוי לחזות את העתיד. 

עוד כתבות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר