גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

המשטר האיראני הוזהר: תקיפה אמריקאית תזעזע את השלטון

גורם רשמי באיראן: "אין אופטימיות שהמו"מ יהיה פורה" ● צה"ל תקף מחסני אמצעי לחימה של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון ● בישראל מעריכים: טראמפ יממש את האיומים, ה"נעלם" שנותר במשוואה - היקף התקיפה • איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

בתום חקירה סמויה: ראש עירייה נחקר בלהב 433 בחשד לשחיתות

ראש רשות מקומית, בכירים ברשות ואנשי עסקים עוכבו לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירות שחיתות ● עפ"י החשד, מיליוני שקלים מכספי תרומות שקיבלה הרשות במלחמה הועברו לכיסם הפרטי של ראש הרשות ומקורביו ● היום נערכו חיפושים בבתים ובמשרדים, ועוכבו לחקירה ראש הרשות המקומית, בכירים ברשות וכן אנשי עסקים

מפעל עדשות חניתה / צילום: איל יצהר

התביעה נגד קרן ההשקעות חשפה: ממשלת סין אוסרת על השקעות בישראל

קיבוץ חניתה, שמכר ב-2021 את השליטה בחברת העדשות הרפואיות שלו לקרן הסינית Ballet Vision, דורש כי הקרן תממש את האופציה המחייבת אותה לרכוש מהקיבוץ את יתרת החזקותיו בחברה ● תגובת הקרן גילתה כי בסין אוסרים עליה להשקיע בחברה ישראלית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

מסע הקניות של הפניקס נמשך: במו"מ לרכישת BUYME לפי שווי של 1 מיליארד שקל

חברת-האם של הפניקס צפויה לרכוש את השליטה בחברת השוברים הדיגיטליים BUYME מידי המשפחות שחר וקז, בעלות השליטה בקבוצת מאיר ● עפ"י ההערכות, העסקה תבוצע באמצעות חברת ההחזקות ולא דרך חברת הביטוח, שכן זו מחזיקה במניות של קבוצת מאיר

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

איך הסרט השנוי במחלוקת של מלניה טראמפ שבר שיא של עשור?

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה