גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

ענף הבנייה מוגדר חיוני, אך הקבלנים בשטח מתריעים על עיכובים ושיבושים

ענף הבנייה פועל גם בעת מלחמה מתוקף הגדרתו כחיוני ● בשטח, מחסור במרחבים מוגנים בפרויקטים בשלב מוקדם, קושי באספקת חומרי גלם והנחיות הפוכות של חלק מהרשויות המקומיות, משבשים לטענת הקבלנים את הפעילות ● חלק מהמקרים עשויים להגיע אל בתי המשפט

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו

מדד דאו ג'ונס ירד בחדות ● אורקל מתכננת לפטר אלפי עובדים ● מניית וויקס שוב זינקה לאחר שהכריזה על רכישה עצמית של מניות ● מניית סטרטסיס נפלה בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הביטקוין התקשה לשמור על מומנטום ויורד בכ-3%

סמארט 5 פרימיום / צילום: יח''צ

עם מעל 360 כוח סוס: סמארט החדשה דומה למקור הקטנטן רק בשם

לחשמלית החדשה של סמארט 5 פרימיום, מבית ג'ילי ומרצדס, יש ממדים נכבדים, תא נוסעים מפואר ועמוס בטכנולוגיות ומפרט הנעה אטרקטיבי ● העיצוב החיצוני דורש הסתגלות אבל האטרקציה היא אבזור ואיכויות גרמניות במחיר סיני

האם החגיגה בתעשיית הקרנות בת''א מוצדקת? / אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית הקרנות חוגגת ובשוק כבר מזהירים: "אל תעשו את הטעות של משקיעי S&P 500"

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית, אליה זרמו 700-800 מיליון שקל בצל המלחמה עם איראן, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות בתל אביב • התעשייה שברה השבוע שיא חדש וחצתה את רף 800 מיליארד השקלים של נכסים מנוהלים ● עם זאת בתעשייה יש מי שמתריע: "צריך להיזהר מהטעות שעשו חלק מהמשקיעים עם מסלולי ה-S&P 500"

זום גלובלי / צילום: Reuters

נערכות להצטרף למערכה? סין וקוריאה הצפונית מתחמשות

קוריאה הצפונית משיקה משחתת חדשה במשקל 5,000 טון • במקביל, סין מגדילה את תקציב הביטחון לשנת 2026 • בינתיים, טורקיה חושפת תוכניות מגירה להתמודדות עם גל פליטים מאיראן ● זום גלובלי, מדור חדש 

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

רכבים שניזוקו מטיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

מאות תביעות הוגשו למס רכוש בגלל מכוניות שנפגעו

כ-669 תביעות בגין נזק לכלי רכב התקבלו בקרן הפיצויים ברשות המסים עד כה ● סוכנויות הרכב החלו לפעול היום באופן חלקי ● וגם: הנתח של המותגים הסיניים במכירות בישראל המשיך לגדול בינואר-פברואר ● השבוע בענף הרכב

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

הסטארט-אפ של יוצאי איירון סורס ויחידה 81: גייסו 58 מיליון דולר למערכת שיווק מותגים מבוססת AI

חברת הסטארט-אפ החדשה של מייסדי איירון סורס, תומר בר-זאב ועומר קפלן ויזמים נוספים נחשפת ● המערכת מזהה חברות המשווקות מוצרי צריכה ברשת שיש להן פוטנציאל מסחרי ומספקת להן לדבריה "יכולות של סוכני AI שמאפשרות להן לבלוט, לצמוח ולהצליח בסביבה תחרותית"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לחץ מבצעי וכלכלת חימושים: למה הטילים מאיראן לא מדייקים?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה בעליות; מניות הבנייה זינקו ב-4%, הבנקים ירדו

מדדי ת"א 35 ות"א 90 ננעלו בשיאים ● מדדי הבנייה והמניות הביטחוניות הובילו את העליות ● קבלת פנים חמה ליצרנית הכוונות סמארט שוטר, שזינקה במעל 20% ביומה הראשון בתל אביב ● אלביט זינקה גם היום לאחר שהפכה אתמול לחברה השנייה בגודלה בת"א

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החל מהיום: השינוי בבורסה בת"א שיסייע למשקיעים להתמודד עם חוסר ודאות

הבורסה משיקה פקיעה יומית באופציות על מדד ת"א 35 ● המשמעות: משקיעים מתוחכמים יוכלו להגיב בכל יום לאירועים גיאופוליטיים וכלכליים וגם "לבטח" את עצמם מפני תנודתיות חדה במדד הדגל

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק