גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

למכור במאי וללכת? לא הפעם

אסטרטגיית ההשקעות הוותיקה של וול סטריט קוראת לצאת מהשווקים במאי לקראת חולשה מתמשכת שתועדה עד אוקטובר ● אך יש מי שמאמינים שהפעם השווקים דווקא בדרך לעליות, ואלה הסיבות

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים על "שאגת הארי" יוצא לדרך: מתי הכסף יגיע ומי זכאי?

ועדת הכספים אישרה אתמול (ד') את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו ב"שאגת הארי", בעלות כוללת של כ-7 מיליארד שקל ● מי זכאי לפיצוי, על איזה סכום הוא עומד ואיך פתרו את המחלוקת העיקרית? ● גלובס עושה סדר

אייל לפידות, מייסד ויו''ר ארכימדס מימון נדל''ן / צילום: הגר בדר

החיים אחרי הפניקס ושיכון ובינוי: כך משלב אייל לפידות בין פיננסים ונדל"ן

ארכימדס של לפידות תעניק לתדהר מימון בהיקף של כמיליארד שקל - כך נודע לגלובס ● העסקה מפנה זרקור לפעילות שהקים, המנצלת פערי ריביות בין הלוואות שמעמידים הבנקים ליזמי נדל"ן, לאלה שניתן לקבל בשוק האג"ח ● וגם: כמה שוות מניות הביטוח שמחזיק לפידות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

איך צחי נחמיאס השאיר אבק לחברות הכי גדולות בבורסה

מי עקף את תשובה ושטראוס ● ההצעה שמדלגת מעל הבלגן ● והשיא שנשבר השבוע ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל סופרגז פאוור, דניאל ספיר / צילום: ענבל מרמרי

תמורת 395 מיליון ש': אלומה רוכשת את פעילות הגז הטבעי של סופרגז

קרן ההשקעה בתשתיות תרכוש את קווי אספקת הגז הטבעי של סופרגז, שתתמקד בפעילות הליבה שלה ● בעקבות העסקה, החברה בניהולו של דניאל ספיר, תרשום רווח של כ-20 מיליון שקל

משרדי פלייטיקה / צילום: איל יצהר

הרכישה שהצליחה יותר מדי והפכה לבעיה גדולה של פלייטיקה

רכישת סופרפליי הייתה אמורה להיות מנוע הצמיחה של פלייטיקה, והיא אכן עלתה על הציפיות ● אלא שההצלחה מקפיצה את התשלום לכמעט פי שניים מהמחיר ההתחלתי, והחברה הזהירה שייתכן שלא יהיה לה מספיק מזומן, מה שעלול להוביל לסיכון תזרימי ממשי

מנכ''לי מטא, גוגל, אמזון ומיקרוסופט / עיבוד: דגנית נחום ג'מצ'י

ההפתעה של גוגל והנתונים שהפילו את מניית מטא

אמזון עקפה את הציפיות עם הכנסות של 181.5 מיליארד דולר ● אלפאבית הרוויחה 5.11 דולר למניה, כמעט כפול מהצפי ● הוצאות ההון ברבעון עמדו על 19.84 מיליארד דולר, מתחת להערכות בוול סטריט ● מיקרוסופט דיווחה על רווח מתואם למניה של 4.27 דולר מול צפי ל-4.06 דולר

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

עוד לפני הירושה: מאבק משפחתי הגיע לבית המשפט - וההשתלטות על הרכוש נבלמה

פסק דין שניתן השבוע מדגים כיצד פעולה משפטית בזמן אמת, עוד בחיי הקשיש, יכולה למנוע נישול יורשים ● בית המשפט ביטל העברת דירה לאחת הבנות, הורה על השבת כספים וחייב אותה בפיצוי לעיזבון, לאחר שנקבע כי ניצלה את מצבה של האם והרחיקה ממנה את אחותה במשך שנים

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

עסקת צים מתקדמת שלב נוסף: בעלי המניות אישרו ברוב גדול

בעלי המניות של חברת התובלה הימית אישרו הלילה את מכירתה ● הפג לויד רוכשת את צים יחד עם קרן פימי, שתקבל את החלק הישראלי של הפעילות ● העסקה מתבצעת לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר לצים

מיכאל כהן / צילום: תמונה פרטית

"רוב הזמן אני מתחרט שקניתי מניות בפחות כסף או שחיכיתי יותר מדי"

מיכאל כהן, בן 29, התחיל להשקיע בזמן הקורונה ● הרוויח מהשקעה בפלנטיר ובגוגל, הפסיד ב־AMD ו"חטף כאפה" משער הדולר ● וגם: איך הוא צורך מידע, ומה הוא חושב על הסולידית? ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

מייסדי מג'סטיק לאבס: מאסומי ריינדס (מימין), עופר שחם ושאה ראבי

"יעיל פי 50 מהשרת של אנבידיה": הטכנולוגיה מאחורי חברת השבבים הישראלית

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מג'סטיק לאב של עופר שחם - מי שהיה בעבר בכיר במטא ובגוגל - ושותפיו האמריקאים חושפת לראשונה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי חברת השבבים  ● כך היא עוקפת את האתגרים מתחום הזיכרון שיאפשרו ללקוחות שלה לספק שירותי AI יעילים יותר

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

הצמיחה בהכנסות של צ'ק פוינט אכזבה את המשקיעים; המניה צונחת בוול סטריט

חברת אבטחת הסייבר הציגה צמיחה של 5% ברבעון הראשון של השנה, פחות מתחזיות השוק ● האטה במכירות מוצרים בשל שינויים ארגוניים מובילה לעדכון כלפי מטה של התחזית השנתית, אך אין שינוי בתחזית הרווח  ● המנכ"ל נדב צפריר: "עולם אבטחת הסייבר עובר שינוי מהותי. השנים הקרובות יהיו כאוטיות"

אורלי עדס, מנכ''לית ועדת הבחירות המרכזית / צילום: דוברות הכנסת

אחרי 15 שנה: מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס תפרוש מתפקידה

עדס, שמכהנת מאז 2010 והובילה מאז שבע מערכות בחירות, תסיים את תפקידה ביולי ● יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, הפציר בה להישאר אך היא דחתה את הבקשה ● הבוקר דווח כי לפני מספר חודשים סולברג ביקש לקצוב את כהונתה, אך נשיא המדינה יצחק הרצוג התערב כדי למנוע פגיעה בתפקוד הוועדה

זאבים בצ'רנוביל / צילום: Reuters, Vasily Fedosenko

40 שנה לאסון צ'רנוביל: מה מגלים מחקרים על תוצאותיו?

התאונה הגרעינית הגדולה שהתרחשה באפריל 1986 בצפון מערב אוקראינה עדיין משמשת מושא למחקר של מדענים מתחומים שונים ● מה מצא המחקר הישראלי על הניצולים שעלו לארץ, מדוע הג'וקים לא עמדו בציפיות ואיך משמשים נתונים מהאזור את שני הצדדים בוויכוח על הקמת כורים גרעיניים חדשים ● וגם: כטב"מ רוסי אחד הראה שהאירוע כנראה לא הסתיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

חזרה למלחמה? הדיווח שמקפיץ את הנפט ל-126 דולר לחבית

על פי הדיווח פיקוד המרכז של ארה״ב יציג לנשיא טראמפ תוכנית לחזרה למלחמה אקטיבית

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

לפי שווי של כמיליארד שקל: הפניקס השלימה את רכישת BUYME

רשות התחרות אישרה את מכירת חברת הארנקים הדיגיטליים ותווי הקנייה לקבוצת הפניקס, שתחזיק כ־65% מהחברה ● מנכ"ל BUYME זיו רוזן יסיים את תפקידו, והחברה צפויה למנות מחליף בשבועות הקרובים ● העסקה מהווה אקזיט נוסף למשפחות שחר ומאיר

מפעל השוקולד של שטראוס-עלית בנוף הגליל / צילום: יח''צ שטראוס

הסלמנולה בשטראוס: ביהמ"ש הכלכלי לא יודע איך לאכול את הוועדות הבלתי תלויות

פסק הדין שאישר את הפשרה בגובה כ-30 מיליון שקל בפרשת הריקול של שטראוס נסמך על המלצותיה של ועדה בלתי תלויה ● ביהמ"ש עמד על היתרונות שבוועדות כאלה, אך הכיר בקושי להגן על דירקטורים שמסתמכים עליהן ● מבולבלים? גם אנחנו

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

היורש של וורן באפט הגיע לבורסה, המניה צנחה 18% ביום אחד

קרן הגידור של המשקיע המפורסם ביל אקמן החלה להיסחר אתמול וסיימה את יומה הראשון עם ירידה חדה של 18% ● מי שנחשב במובנים הרבים ה"יורש" של וורן באפט מסביר למה הלך להנפקה מלכתחילה

אזור הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

המאבק על פרויקט פינוי־בינוי במתחם הסמוך למקום נפילת הטיל בבית שמש

הרוב הסכים לפרויקט פינוי־בינוי בבית שמש, הבניינים הסמוכים כבר נהרסו, אך דייר אחד מסרב לחתום ● השכנים טוענים ל"סחטנות" ומצביעים על סכנת הטילים, ואילו בעל הדירה מתעקש כי הוריו הקשישים חיים בה ואינם מעוניינים לעזוב

קמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

הפתעה נעימה: הפרסומת של בנק לאומי מתברגת כזכורה ביותר השבוע

מהלך המגנטים של דגל ישראל מסדר לבנק הפועלים את הפרסומת האהובה ביותר, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לחברת התעופה אל–על, ששוב פורטת על נימי הרגש