גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח היום בירידות ● מנכ"ל בלקרוק סבור כי המשקיעים מעריכים בחסר את הסיכונים מהמשבר, ומחיר חבית נפט יכול להגיע ל־150 דולר ● חוסר הוודאות בנוגע למלחמה משפיע על שוקי החוב בעולם ● חברת המחקר Renaissance מעריכה שהמצב הגיאופוליטי יעורר את שוק ההנפקות הביטחוניות ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

לראשונה בתולדותיה: הפניקס חצתה את רף מיליארד הדולר ברווח הכולל

הפניקס הציגה זינוק של 34% ברווח הכולל ל-3.2 מיליארד שקל עם תשואה להון של 26.6% ומנהלת נכסים של 610 מיליארד שקל ● האם היא שוב תעדכן יעדים כלפי מעלה? בן סימון: "אנחנו מכים את התחזיות"

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

בשווקים מעריכים: השלכות המערכה באיראן לא יסתכמו במשבר נפט

הכלכלן מוחמד אל עריאן טוען כי "השלכות המלחמה חורגות מתחום האנרגיה" ● בלקרוק מגדירים את המצב כ"זעזוע נזילות מערכתי", ובקרן המטבע מסבירים כי הוא עלול להוביל לעליית ריביות

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים / צילום: כדיה לוי

כלל מציגה קפיצה ברווח והון עצמי של מעל 10 מיליארד שקל

חברת הביטוח והפיננסים בניהולו של יורם נוה הציגה רווח של 2.27 מיליארד שקל ב-2025 - עלייה של 47% בתוך השנה ● בנוסף, תחלק החברה דיבידנד של כ-400 מיליון שקל

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

לאומי פרטנרס ומור מצטרפים לקבוצת הרכישה של הוט מובייל

זרוע ההשקעות ההשקעות הריאליות של לאומי ומור בית השקעות יצטרפו לדלק ישראל בעסקת הרכישה, כאשר היקף המימון צפוי לעמוד על בין 650 ל-800 מיליון שקל

תומר שפריצר, סמנכ''ל בארבע עונות תכנון פיננסי / צילום: יוליה טינקלמן

לפני שנה הוא המליץ להשקיע במניות הבנקים וצדק. מה הוא חושב כעת?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תומר שפריצר, סמנכ"ל בארבע עונות, פגע כשצפה את התחזקות השקל והזהיר מריצת המשקיעים למדד ה־S&P 500 ● כעת הוא טוען כי שוק המניות הישראלי הוא "המסיבה של אתמול", מזהיר מהשקעה במניות נדל"ן למגורים ותוכנה, ומזהה הזדמנות בענקיות הטכנולוגיה מעבר לים

מי המדינות המפתיעות שמתווכות במגעים להפסקת אש?

כמה עובדים היו מגויסים למילואים בכל רגע נתון בשנת 2025, וגם: איזה שיא שבר בית ההשקעות מיטב בחודש שעבר? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

בניין שמוסיפים לו ממ''דים, במרכז הארץ / צילום: יח''צ

כמה עולה להוסיף ממ"דים לבניין מגורים?

לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין מרחב מוגן, ולא כל בניין מתאים לפרויקט התחדשות עירונית ● הוספת ממ"ד לבניין היא מבצע מסובך שיעלה לכל משפחה כ־200 אלף שקל ● "הלוואי שהמדינה הייתה מורידה לתושבים את המע"מ מהממ"דים. זה משמעותי מאוד. זה יכול היה להוריד בכמה עשרות אלפים"

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

באוצר סוף סוף מבינים שלעסקים לא נשאר אוויר

שש שנים והמענה לעסקים מתבושש ● חייבים לבזר את תשתיות החשמל ● ולציבור נשאר רק להביט לשמיים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תל אביב. היצע הדירות להשכרה ירד ב־11% / צילום: נוי מאיה

שכר הדירה עלה בחדות מאז אוקטובר 2023, וצפוי להמשיך במגמת עלייה

בעוד מחירי הדירות למכירה מראים סימני בלימה, שוכרים חדשים משלמים מאות שקלים יותר בחודש, ובתל אביב ובירושלים נרשמת ירידה בהיצע של מאות דירות ● נתוני הלמ"ס ו־WeCheck חושפים: בדירות הגדולות והממוגנות נרשמות עליות המחירים החדות ביותר

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

ויתרה על חלקה בדירה לאחר בגידה - אז איך בכל זאת קיבלה חצי מהתמורה בגירושין?

לאחר שנתפסה בוגדת, העבירה אישה את חלקה במחצית הנכס המשותף לבעלה במטרה לשוב לשלום בית ● עם הגירושין, האישה טענה שההעברה בוצעה תחת לחץ וכפייה, ובית המשפט נדרש להכריע למי שייכת הדירה וכיצד תחולק התמורה לאחר מכירתה

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל

סטארק פאוור, שהיו"ר שלה נדב טנא כיהן כמנכ"ל-שותף בנופר אנרג'י, גייסה 215 מיליון שקל לפי שווי של 580 מיליון שקל אחרי הכסף ● הגיוס בוצע מול שורה של מוסדיים, ביניהם קרן אלפא, הראל, מור גמל והפניקס, כאשר המניות והאופציות שהונפקו להם מקנות להם החזקה של 40% בחברה

נפט / צילום: Shutterstock

טראמפ חשף: המתנה שקיבלתי מאיראן

נשיא ארה״ב סיפר כי איראן אפשרה ל-10 מיכליות נפט לעבור במצרי הורמוז כמחווה של רצון טוב כחלק מהשיחות בין המדינות ● בכך סתר את ההכחשה המתמשכת של איראן בנוגע למגעים

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תחמוק מפיליבסטר: הקואליציה דחתה את אישור התקציב לשבוע הבא

דיוני התקציב במליאת הכנסת היו אמורים להתחיל כבר היום, ולהימשך עד השעות הקטנות של הלילה במאבקים בין הקואליציה לאופוזיציה, לקראת הצבעות בשישי בצהריים ● במקום זאת, ולמרות לוח הזמנים הדוחק, נדחו אירועי התקציב במליאה ליום ראשון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בתהליך מזורז: מתווה הסיוע לעובדים בעתיד יכלול מנגנון ללא חקיקה

למתווה הסיוע למבצע הנוכחי מול איראן יתווסף סעיף שמאפשר להפעיל את המנגנון שוב עד סוף השנה הבאה, ללא צורך לעבור פעם נוספת חקיקה ראשית ומורכבת של שלוש קריאות במליאה ● את המתווה הזה ניתן יהיה בעתיד להפעיל בתהליך מזורז בהסכמה של שר האוצר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

דלתא דוחה את החזרה לישראל לספטמבר; אין שינוי במגבלות בנתב"ג

המגבלות על הפעילות בנתב"ג נותרות לפי שעה בעינן: מתאפשרת המראה או נחיתה אחת בשעה, והיקף הנוסעים נחתך לכ-50 בלבד על כל טיסה ● המשמעות לחברות התעופה הישראליות: הפסדים הולכים ומעמיקים ● וגם: חברת התעופה האמריקאית דלתא הודיעה הערב על הארכת ביטולי הטיסות עד ספטמבר לפחות

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

זה הכביש הכי עמוס בישראל בזמן המלחמה

מנתוני נתיבי ישראל עולה כי נרשם זינוק בשיעור הנסועה בכבישים - שהגיע ל־85% ביחס לשגרה ● עם זאת, קיים פער דרמטי בין אזורים ● וגם: איפה התנועה ממשיכה כמעט כרגיל? ● שאלת השעה

ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל קנדה / צילום: איל יצהר

ישראל קנדה עשויה להעמיד למכירה את החברה הבת להתחדשות עירונית

גורמים בשוק מציינים כי ICR על המדף, אולם נשקלת גם אפשרות למזג אותה עם אקרו אחרי הרכישה • בשיחת משקיעים שהתקיימה השבוע ציין ברק רוזן, מבעלי השליטה בישראל־קנדה, כי החברה בדרך למימושים משמעותיים • האתגר: שווי עצום של 1.5 מיליארד שקל ל-ICR, לפי העסקה האחרונה שבה רכשה כלל 15% מהמניות • בישראל קנדה מכחישים את אפשרות המכירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות אלפי עובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא פיצוי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג "מתווה פשרה" בנוגע לשאלה מי זכאי לקבל דמי חל"ת בגלל המלחמה - ללא הסכמות המעסיקים ● בשורה התחתונה, אלו שנעדרו מהעבודה בשבוע הראשון, כשהמשק היה תחת מגבלות כבדות, לא יקבלו פיצוי ישיר מהמדינה ● לאותם עובדים נותר רק לקנא במגזר הציבורי