גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי סבסוד ישיר: זו חבילת הסיוע שמתכננים באוצר להעמיד ליצואנים שנפגעו מהדולר החלש

החבילה רחוקה מהדרישות שהציגה התאחדות התעשיינים - ובאוצר מבהירים: הכלי המרכזי שיכול לשנות את מגמת השקל אינו בידינו אלא בידי נגיד בנק ישראל ● בכירי האוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה לטובת הפחתת ריבית, אך נמנעים מלהתבטא כך בפומבי

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%

חברת שטראוס גרופ השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון של 2026 ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית - הודות למחירים בסופר שנותרו גבוהים ● בעוד שההכנסות לפי הדוחות הניהוליים נותרו יציבות, שיעור הרווח הגולמי ברבעון קפץ מ-26.1% ל-31.9%

אילוסטרציה: shutterstock

משטרת ישראל יכולה להקפיא ארנקים דיגיטליים בחו"ל ללא צו - איך?

ביהמ"ש העליון קבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות

תא''ל אורן גיבר, ראש מנהלת המרכבה והרק''ם / צילום: רומי אדלר - אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

"לא ראינו את האמברגו הגרמני מגיע": הבכיר במערכת הביטחון מסכם 32 שנה

תא"ל במיל' אורן גיבר, שהוביל את פיתוח טנק "ברק" והנגמ"שים המתקדמים במדינה, נפרד ממנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) ● מדובר בגוף הממשלתי האחראי על הפיתוח, הייצור והאספקה של כלי הרק"ם לצה"ל ● בראיון פרישה הוא מדבר על ה"חוצפה החיובית" שקידמה אותו ועל האתגרים שמעצבים את שדה הקרב הבא ● וגם: ההלם ב־7 באוקטובר והפיתוח שסייע באיתור חטופים

אילוסטרציה: Shutterstock

סקר מיוחד של גלובס: מה חושבים הישראלים על שירות באמצעות AI

בימים הקרובים ננתח את המגמות החמות בתחום השירות, ונארח שורה של בכירים שפיצחו את השיטה ● והפעם - סקר ראשון ומסקרן שבוחן כיצר הציבור תופס את השימוש בבינה מלאכותית בתחום ● בשבוע הבא נחשוף את החברות המובילות בשירות בשבע קטגוריות, לפי סקר שנערך בקרב 2,000 משתתפים ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב

סיגל זקשנסקי, מנהלת אגף שיווק, בנק מזרחי טפחות

הבינה המלאכותית: לא במקום הבנקאים, אלא לצדם

האתגר האמיתי בהטעמת AI בשירות הלקוחות במערכת הבנקאית הוא לעשות זאת בצורה שקופה, אחראית ואתית ● צריך לעשות זאת בצורה שתשמור על אמון הלקוחות, על הפרטיות שלהם ועל תחושת הקרבה והביטחון שהם מצפים לקבל מבנק ● לכן, צריך לאזן בין טכנולוגיה מתקדמת וקשר אישי

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

משרד הביטחון ירכוש מערכות הגנה מהתעשייה האווירית בכמיליארד דולר

בזמן שמערכת הביטחון ממשיכה להיערך לאפשרות של חידוש הלחימה באיראן, התעשייה האווירית הודיעה על עסקה בהיקף של כמיליארד דולר לאספקת מערכות הגנה אווירית למשרד הביטחון ● היקף המכירות של החברה חצה לראשונה את רף 2 מיליארד הדולר ברבעון הראשון של השנה

משרדי מטא / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: כ-100 עובדים יפוטרו במטא ישראל, סבב נוסף צפוי בספטמבר

מטא החלה ביישום סבב הקיצוצים שעליו הכריזה באחרונה, ולא פוסחת על ישראל: יותר מ-100 עובדים צפויים לעזוב את החברה, בעוד כ-20% מכוח-האדם המקומי יועבר לתפקידים אחרים, ועשרות מנהלים בדרגי ביניים יאבדו את תפקידם הניהולי ● לפי הערכות שהגיעו לגלובס, החברה כבר נערכת לסבב קיצוצים נוסף בספטמבר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזן גידרה את מחיר הנפט ונפגעה, הכנסות מליסרון עלו למרות המלחמה

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הכנסות מליסרון אומנם נפגעו בשל סגירת הקניונים בימי המלחמה הראשונים, אך היא הציגה עלייה ברווח ● גידורים על מחירי הנפט הובילו את בזן להפסד ● תאת עקפה את תחזיות השוק

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

ליאת בקייר: "המגפה הכי גדולה היא בדידות, ולשם אנחנו נכנסים"

מבצע "שאגת הארי" הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

בשוק מופתעים: למה מניית עזריאלי נפלה אחרי הדוחות?

מניית עזריאלי נפלה לאחר שפרסמה הבוקר דוחות כספיים שאכזבו את המשקיעים ● האנליסטים סבורים שהשוק מגזים ואגרסיבי מדי בתגובה שלו ● בינתיים, המניה מחקה כ-2.6 מיליארד שקל מהשווי שלה

על כמה כסף תצטרכו לדווח בקרוב לרשות המסים?

שנה לאחר רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - מי המוצרים שמחירם ירד משמעותית? וגם: איזו חברה ישראלית עברה להפסד לראשונה מאז תחילת 2023 בגלל מבצע "שאגת הארי"? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

כותרות העיתונים בעולם

כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות בין ישראל ללבנון נכנסות לשלב גורלי, האסטרטגיה שבה איראן השיגה יתרון מול יריבות חזקות ממנה, והמלחים ששילמו את מחיר הקרב על הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

גל עזיבות בכירים בבנק הפועלים

לגלובס נודע כי שני בכירים מהחטיבה העסקית בבנק הפועלים הודיעו על כוונתם לפרוש מתפקידם, וכך גם בכיר בתחום המשכנתאות ● הבנק, אשר נמצא בימים אלה בעיצומה של תוכנית התייעלות שיזמה ההנהלה, מתכנן צמצום של 770 משרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט קטעה שלושה ימים של ירידות, תשואות האג"ח נפלו

נאסד"ק זינק ב-1.5% ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אנבידיה הלילה ● טראמפ: "או שיהיה לנו הסכם, או שאנחנו הולכים לעשות כמה דברים שיהיו קצת לא נעימים ● מייסד אמזון, ג'ף בזוס, הודף  את החששות מפני בועת בינה מלאכותית, "אין מה לדאוג" ● הנפט צונח על רקע התקווה לפתיחת מצר הורמוז

רות המואבייה, ציור שמן על בד מאת יוליוס שנור פון קרולספלד, 1828 / צילום: מתוך ויקיפדיה

כולנו זקוקים לחסד: על השורה התחתונה של מגילת רות

מגילת רות חוזרת בכל שנה בחג השבועות, אבל הקריאה בה מקבלת משמעות אחרת ברגעים של שבר לאומי ● זהו סיפור על אישה זרה, חסרת מעמד וכמעט חסרת סיכוי, שבוחרת להישאר נאמנה לאדם אחר גם כשאין בכך ביטחון ● דרך דמותה של רות, המגילה מציבה במרכז לא גבורה צבאית, אלא חמלה ומסירות

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

דוחות פריון אכזבו את המשקיעים, והמניה צנחה בת"א

תחום הפעילות המרכזי של פריון, פתרונות פרסום, ירד ביחס לרבעון המקביל ב-4.3%, בעוד שתחום החיפוש צמח בשיעור דו-ספרתי של 20.5% ● החברה מאשררת את התחזית השנתית שלה להכנסות של 215-235 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של 50-54 מיליון דולר

ראש האופוזיציה יאיר לפיד. בוקר טוב ישראל, גל''צ, 13.05.26 / צילום: שלומי יוסף

מה העלות הכספית של אי־גיוס החרדים?

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הזכיר נתון ש"כל אזרח ישראלי צריך לדעת" על העלות הכלכלית של אי־גיוס החרדים • עד כמה מדויק המספר שבו נקב? • המשרוקית של גלובס

בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון

ללא מינוי שופטים עד סוף 2026? מערכת המשפט עלולה להיכנס בקרוב להקפאה

שר המשפטים לוין מסרב לקדם מינויי שופטים ללא "הסכמה רחבה", בזמן שבכירים במערכת מזהירים מפני עינוי דין חמור, ושופטים עובדים עד השעות הקטנות ● כשהבחירות באופק ודיון מכריע בבג"ץ בפתח, החשש הוא שהסחבת תגבר, הדיונים יידחו, ותיקים יימשכו ללא הכרעה

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

אל על עברה להפסד בעקבות "שאגת הארי" - לראשונה מזה שלוש שנים

חברת התעופה מסכמת את הרבעון הראשון של 2026 עם הפסד של 68.9 מיליון דולר - לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2023 ● נכון לסוף אפריל, צבר ההזמנות של אל על עומד על 1.2 מיליארד דולר