גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

תפנית בפרשת הקרקעות המזוהמות ברובע שדה דב. והביקורת

המשרד להגנת הסביבה פרסם עדכון להגדרה של קרקע מזוהמת, כך שחלק מהקרקעות בשדה דב יוגדרו כנקיות ● בארגון אדם טבע ודין דורשים לבטל את העדכון, בטענה כי נעשה מאמץ להביא להקלה בערכי הסף בקרקע המזוהמת בשדה דב, תוך התעלמות משיקולים של בריאות הציבור

גן ילדים / צילום: Shutterstock

ההורים משלמים אלפי שקלים על גנים סגורים? פורסם המתווה שאמור להחזיר להם כסף

מתווה האוצר לא מדבר על העברה ישירה מהמדינה להורים, אלא על מנגנון עקיף: הגן יחזיר כסף להורים ובכך יקטין את מחזור הכנסותיו, ועל בסיס הירידה הזו במחזור יחושב מענק הפיצוי מרשות המסים ● למפעילי הגנים שממשיכים לשלם משכורות לצוות גם בתקופת הסגירה, יינתן פיצוי גם על הוצאות השכר וכן על יתר ההוצאות הקבועות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

למרות הביקורות, פשרה נוספת במתווה החל"ת אושרה ותעלה היום להצבעה

תקופת הזכאות לחל"ת קיבלה קיצור נוסף: מ-14 ימים ל-10 ימים בלבד ● בנוסף למתווה החל"ת, ההצעה כוללת מספר הקלות נוספות, ביניהן ביטול הדרישה לניצול ימי חופשה כתנאי לקבלת דמי אבטלה, תוספת ימי חל"ת למי שניצל את מלואם ב"עם כלביא", ומסלול מיוחד לעובדים שעתיים ● ההצבעה צפויה לעלות היום לקריאה שנייה ושלישית

מרכז ה־AI של שיבא / צילום: שיבא

התורמים שבחרו לתת 10 מיליון דולר למרכז הבינה המלאכותית של שיבא

משפחת עולים מניו יורק העניקה תרומה יוצאת דופן למרכז הבינה המלאכותית של שיבא לפיתוח טכנולוגיות רפואיות ושיתופי פעולה עם סטארט־אפים ● במקביל, שטראוס משיקה יוזמה לסיוע לעסקים בצפון שנפגעו, שתביא אותם לפעול במרכז בסוף השבוע הקרוב ● אירועים ומינויים

אילת / צילום: Shutterstock

בית הספר החדש לרפואה יוצא לדרך. כמה יעלה ללמוד בו?

בצל מלחמה שמאתגרת את חזון הבינלאומיות של בית הספר לרפואה באילת, המיזם השאפתני קורם עור וגידים וצפוי להיפתח באוקטובר ● הדקאנית שתוביל אותו, פרופ' חנה לייבה, מאמינה שזאת הזדמנות לפתח את בית החולים יוספטל והודפת את הטענות על רמת ההכשרה

אבי שמחון, בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף, נועם מושקוביץ'-לע''מ

ההתקפלות של סמוטריץ', ההכרעה של נתניהו: כך נפטרו הבנקים מהאיום הגדול

מאבק הדרג המקצועי באוצר נגד הצעת "כלכלת הבחירות" בה תמך נתניהו, הפשרה שקיצצה מיליארדים מהמס המתוכנן והמנגנון שמעניק למערכת הבנקאית ודאות יקרה ● כך הפך הניסיון למיסוי רווחי יתר להיטל חד־פעמי שחוסך לבנקים הגדולים סכומי עתק לאורך זמן

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters

נביא הזעם של השווקים בתחזית מפתיעה ליום שאחרי המלחמה באיראן

למרות הסיכונים המיידיים ואי-הוודאות סביב תוצאות הלחימה, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון מעריך כי המלחמה עשויה דווקא לשפר את סיכויי השלום במזרח התיכון בטווח הארוך ● לדבריו, שינוי בגישת מדינות האזור לצד אינטרסים כלכליים משותפים עשוי לדחוף ליציבות ● במקביל הוא מזהיר מהיחלשות ארה"ב ומהתלות בסין

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

מה כולל מתווה הסיוע לעובדים, והאם ישלמו על השבוע הראשון של המלחמה?

הממשלה גיבשה מתווה סיוע המבוסס על מודל החל"ת שיאפשר קבלת דמי אבטלה ● מתווה הסיוע לעובדים צפוי להיות מאושר היום בכנסת ● מתי עובדים בחל"ת יקבלו את הכסף, והאם המתווה חל גם על עובדים שעתיים? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

היום שבו ישראל וארה"ב הבינו שהצבא האיראני הוא לא מה שחשבו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל תקפה מוצב בים הכספי על מנת לפגוע בנתיב הברחת הנשק של רוסיה לאיראן, איך איראן איבדה את כוח ההרתעה שלה, והנזק שהמלחמה גורמת לצפון אפריקה • כותרות העיתונים בעולם

ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

מנכ"ל אנבידיה חשף איך הוא מודד את העובדים שלו ועורר סערה

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג משרטט תבחין חדש לפרודוקטיביות: הטוקן, יחידת נפח העבודה של מודלי בינה מלאכותית ● בעמק הסיליקון כבר מציעים "תקציבי טוקנים" נדיבים עבור מתכנתים ● אבל מהשטח עולה שמה שנראה כמו הטבת גיוס יוקרתית, עשוי להיות מלכודת כלכלית

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

שדה התעופה בטאבה הפך למוקד היציאה המרכזי מהארץ במלחמה

על רקע צמצום הטיסות מנתב"ג והגבלות טיסה מעל ירדן, שדה התעופה בטאבה הופך לחלופה המרכזית ליציאה מישראל - אך הפעילות בו מוגבלת והעלויות מזנקות ● וגם: למה לא מפעילים את שדה התעופה רמון?

מוחמד אל עריאן / צילום: Reuters, REUTERS

הכלכלן המוערך שמזהיר: 6 מדינות נפגעות מהמלחמה, וכל העולם יסבול

הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן מזהיר מהלם כלכלי עולמי שלא יפגע רק בתחום האנרגיה כתוצאה מפגיעת המלחמה במדינות המפרץ ● לדבריו, ההשקעות הגלובליות של המדינות, שהפכו בשנים האחרונות למשמעותיות ביותר, עומדות כעת בסכנה

זירת הצתה של אמבולנסים השייכים לשירות הצלה יהודי, בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

מעצרים בלונדון ופריסת חיילים באנטוורפן: אירופה מתמודדת עם גל תקריות נגד הקהילות היהודיות

הצתת אמבולנסים בבריטניה, תגבור צבאי סביב שכונות יהודיות בבלגיה וניסיונות פגיעה בבתי כנסת בהולנד: מאז פתיחת המערכה באיראן נרשמה עלייה בתקריות נגד מטרות יהודיות וישראליות באירופה ● מכוני מחקר מזהים דפוס פעולה המצביע על "טביעת אצבע" איראנית, אך מידת הקשר הישיר עדיין נבחנת

עידן וולס / צילום: יח''צ

עוד לפני הכניסה לבנקאות: שנה חזקה לקבוצת דלק ששווה 20 מיליארד שקל

למרות ירידה בתוצאות הרבעון הרביעי, חברת האנרגיה והפיננסים של יצחק תשובה סיימה את 2025 עם רווח נקי של 3.3 מיליארד שקל וחילקה דיבידנדים נדיבים ● שכר של 9 מיליון שקל למנכ"ל קבוצת דלק עידן וולס ושל 10 מיליון למנכ"ל זרוע האנרגיה ניו-מד יוסי אבו

קאליבאף. השפעה רחבה על תהליכי קבלת ההחלטות / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מטייס קרב לפרטנר פוטנציאלי: האיש שארה"ב בוחנת כמנהיג הבא של איראן

בממשל טראמפ בוחנים מודל של "שינוי מבית" באיראן, תוך התמקדות ביו"ר הפרלמנט קאליבאף כגורם המסוגל לייצב את המערכת ● התקווה: הסדר שיבטיח שקט בנתיבי הסחר הימי והפסקת העשרה, תוך שימור היציבות באיראן ● מהם סיכויי המהלך?

סוללת כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

התוכנית של רפאל: מפעל של פולקסווגן ייצר את כיפת ברזל

לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", רפאל נמצאת במו"מ עם פולקסווגן להסבת אחד ממפעלי הרכב הגרמניים לייצור רכיבים למערכת "כיפת ברזל" ● המהלך מגיע על רקע ירידה חדה ברווחי פולקסווגן וביקוש גובר למערכות ההגנה האירופיות

רונן אגסי, מנכ''ל מגדל ביטוח / צילום: ניקולה וסטהפל

מנכ"ל מגדל ביטוח: "מאוד רוצים לחזור לחלק דיבידנד כבר השנה"

מניית מגדל ביטוח מזנקת אחרי שהציגה זינוק ברווח הכולל ל-1.8 מיליארד שקל ומקדימה את התחזיות שלה לשנת 2027 ● מנכ"ל מגדל, רונן אגסי, שוחח עם גלובס על השינוי בתחום הביטוח הכללי: "לפני כמה שנים עוד היינו בהפסדים, היום אנחנו עם רווח של 400 מיליון שקל"

סניף קרפור סיטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: בר לביא

למרות ירידה במכירות: קרפור עברה לרווח של 15.5 מיליון שקל בשנה החולפת

רשת חנויות המזון מדווחת על ירידה במכירות בחנויות זהות, כשברבעון הרביעי מדובר בנפילה של 9.3% ● השיפור ברווחיות של קרפור – בעיקר בזכות התייעלות שכללה מימוש סניפים וצמצום מספר העובדים

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

שתי הערים שריכזו כחמישית מהתחלות הבנייה ב־2025

שיא בהתחלות הבנייה מסתיר פערי ענק בין המטרופולינים החזקים לשאר המדינה ● כך תל אביב וירושלים מבצרות את מעמדן כקטר של ענף הנדל"ן

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

נתקעתם עם השקעות דולריות ולא יודעים מה לעשות? צבי סטפק מסביר

איך הגיע הדולר לשפל בו הוא נמצא כיום, אחרי ששלט עשורים בפסגת העולם ● מהם הכוחות המשפיעים על שער החליפין שלו מול השקל, שמצדו רק מתעצם ● מה משקלו של בנק ישראל בהשפעה על המסחר במט"ח, ומה כדאי לעשות למי שנמצא בחשיפת יתר לדולר