גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

סקר גלובס חושף: החברות המובילות בשירות בישראל

בשבוע החולף עסקנו כאן במגמות בתחום השירות, ואירחנו שורה של בכירים וחברות שפיצחו את השיטה ● הפעם אנו מציגים את סקר שביעות הרצון של הישראלים מהשירות הניתן להם בשבע קטגוריות: שירותים ממשלתיים, קופות חולים, רשתות מזון, חברות תקשורת, אפליקציות, אתרי קניות ואמצעי תחבורה

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

בעלי ביטוח מנהלים? פיצוי של עשרות אלפי שקלים בדרך אליכם

ע"פ פסק בית המשפט המחוזי 7 חברות ביטוח ישלמו למבוטחים בהקדם האפשרי סכום שנע בין 600 מיליון למיליארד שקל ● אלו חברות יצטרכו לשלם, מי זכאי לכסף והאם לנתבעות יש מה לעשות כעת?

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

משה לארי, מנכ"ל מזרחי טפחות: "היקף המשכנתאות צפוי להיות אחד הגבוהים ב-5 השנים האחרונות"

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, התייחס בכנס השירות לאתגרים בשוק הנדל"ן ולהחלטת הריבית האחרונה ● "היקף המשכנתאות הצפוי ב-2026 יעמוד להערכתי בין 120-110 מיליארד שקל" ● עוד לדבריו: "עצמאות בנק ישראל חשובה לאיזון מוניטרי ופיסקלי"

אילוסטרציה: Shutterstock

יחס החוב־תוצר הפך למטרה המרכזית, והשירותים הציבוריים התייבשו

ישראל היא מרכז טכנולוגי גלובלי ששקול לטקסס, אז למה אנו עדיין נלחמים על כל שקל ומחכים שעות בתורים? ● לטענת מומחים, הממשלות לאורך שנים העדיפו ביצועים מאקרו־כלכליים יפים על פני שיפור חיי האזרחים • בין המאקרו למיקרו 

ד''ר זאב פרבמן - מנכ''ל לייטריקס / צילום: איל יצהר

לייטריקס הירושלמית נערכת לסבב פיטורים

לגלובס נודע כי לייטריקס, המוכרת בעיקר כמפתחת אפליקציית Facetune, צפויה לבצע צמצומים כחלק משינוי רחב בפעילותה ● לפי שעה טרם ברור מה יהיה היקף הפיטורים ● באוקטובר אשתקד הודיעה לייטריקס על פיטורי כ־85 עובדים במקביל לגיוס של כ־30 עובדים חדשים לתפקידי בינה מלאכותית. השבוע נחשף בגלובס כי וויקס תפטר עד 1,000 עובדים

סיאול, דרום קוריאה / צילום: Shutterstock

מברטיסלבה ועד הו צ'י מין סיטי: היעדים החמים לקיץ של הישראלים

החזרה ההדרגתית של חברות התעופה, הקווים החדשים והחברות מאמירויות גרמו לישראלים לטוס רחוק, כשזינוק דרמטי נרשם בביקושים למזרח הרחוק ● במקביל מסתמנים כמה יעדים חמים מפתיעים לקיץ במזרח אירופה - למי שמחפשים "חופשות קרובות שמרגישות רחוק"

כוכבית ארנון, אימאד תלחמי, אליק אלמוג ועומר פרץ, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

במקום להילחם בכניסת ה-AI למוקדי השירות, "תתעסקו בלרגש את הלקוחות שלכם"

בפאנל בכנס השירות של גלובס, שעסק בחוויית הלקוח בעידן ה-AI, דיברו בכירי ענף השירות על הצורך לאזן בין אנשים לביצועים ועל השינויים החלים במוקדי השירות ● וגם: כיצד נעזרים בטכנולוגיה כדי להתאים אותה לנותני שירות אנושיים

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

ההנפקה הביטחונית של השנה: בגירה תונפק לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים אמנם לא קיבלה את השווי לו קיוותה, אך עדיין צפויה להפוך לאחת החברות הביטחוניות בשוק ● בני משפחת מזרחי ימכרו מניות בכ-655 מיליון שקל, וימשיכו להחזיק בשליטה

החברות שפיצחו את השיטה: כנס השירות של ישראל 2026

כנס השירות של ישראל, שנערך בשיתוף בנק מזרחי טפחות, עוסק במגמות ובמחקרים העדכניים בתחום השירות ● בכנס יפרסמו תוצאות של סקר חדשני, הנערך בידי גלובס, שיחשוף את החברות הטובות ביותר בשירות

חנות של קסטרו / צילום: אסיה רביבו

קסטרו עברה להפסד בגלל "מזג אוויר חם מהרגיל לעונה"

החברה הפסידה כ-28 מיליון שקל, הכנסות הקבוצה היו 430 מיליון שקל - 40 מיליון שקל פחות מהרבעון המקביל אשתקד ● מנכ"ל קסטרו, יאיר אוחיון: "עם החזרה לשגרה במשק לאחר סיום מבצע 'שאגת הארי', אנו עדים להאצה במכירות"

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות בשיחה עם תרי ישכיל, סמנכ''ל מנהלת חט' שיווק, פרסום ופיתוח עסקים, בנק מזרחי טפחות / צילום: תמר מצפי

תרי ישכיל ממזרחי טפחות: "באופן כמעט פרדוקסלי, הטכנולוגיה תעזור לנו להיות אפילו עוד יותר אנושיים"

בכנס השירות של גלובס שוחחו מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי ותרי ישכיל, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת השיווק, הפרסום ופיתוח העסקים, על השילוב בין בינה מלאכותית לשירות אישי בעולם הבנקאות ● "כשמדברים על כסף יש חרדה של כולנו, שם אנחנו צריכים אנשים", אמר לארי, בעוד שישכיל הדגישה כי "יש צרכן חדש, אך האדם לא השתנה"

יוני חנציס, דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל הציגה זינוק של מעל 50% בהכנסות - והמניה קפצה בחדות

הכנסות דוראל זינקו ב-55% ל-140 מיליון שקל, אך השורה התחתונה נותרה הפסדית ● למרות זאת, המניה קפצה בחדות, בעוד השוק מתמחר את צנרת הפרויקטים ואת הצמא לחשמל מצד חוות שרתי ה-AI

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור השקעות / צילום: יח''צ

"סכום מופרך": בדוחות של מור הסתתר סכסוך של מיליונים עם 3 בכירים לשעבר

חברת הבת של בית ההשקעות מור מנהלת הליך משפטי נגד שלושת הבכירים לשעבר בטענה לגזל סודות מסחריים והקמת פעילות מתחרה ● התביעה הוגשה בדצמבר האחרון על סכום של 5.4 מיליון שקל ● עורכי הדין של הנתבעים: "נקמה על החלטתם הלגיטימית של העובדים לסיים את העסקתם בחברה"

יפית חיון סמנכ״לית שירות לקוחות, וולט / צילום: כדיה לוי

איך נראה מאחורי הקלעים של שירות הלקוחות בוולט?

יפית חיון, סמנכ"לית שירות לקוחות בחברת וולט, סיפרה בכנס השירות של גלובס כיצד מתמודדת החברה עם משולש הערך שלהם, הכולל לקוחות, בתי עסק ושליחים ● "ברגע ההזמנה הכול מתנקז לרגע אחד, ואנחנו צריכים לראות את הלקוח, ויש לכך חשיבות"

עמית גל, יו''ר רשות שוק ההון ודני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: מארק ניימן (לעמ), יוסי כהן

יותר שקיפות ויותר תחרות: כך התחזק מעמד השירות בקרב הגופים הפיננסיים

מדד השירות של רשות שוק ההון וסקר בנק ישראל מלמדים על שביעות-רצון הלקוחות מהשירות שהם מקבלים ● מי מוביל בכל תחום, ומי השתפר לעומת השנה הקודמת?

מימין: איתמר פנץ, אייל בן שושן, עמית גור, יוסי לוי ונועם בר דוד / צילום: רלי אברהמי

משרדי עורכי הדין שהתמזגו, והתפצלו שוב בתוך חודשים

המיזוג שהוכרז לפני פחות משנה בין משרד סלומון ליפשיץ בן ה־100 למשרדו של יוסי לוי בוטל בסוף שנת 2025 ● השם החדש לא אומץ, הכתובות לא אוחדו ושני הצדדים חזרו לפעול בנפרד "בהסכמה מלאה וברוח טובה"

משפחת רייסלר / צילום: תמונה פרטית

הסטודנטים שמשלמים חצי מהמשכורת על שכר דירה: "לא אכלנו בחוץ חודשים"

כחלק מפרויקט "בין המאקרו למיקרו", גלובס מדבר עם הישראלים על מה שמאחורי המספרים היבשים ● והפעם: פז וזכריה רייסלר מכניסים כ־8,000 שקל נטו בחודש ומעולם לא היו במינוס, אבל דירה? "אין על מה לדבר"

דרור רוסמן, מור חלוץ וליאת מנשה, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

"נדע לפני הלקוח מה תהיה הפנייה שלו”: העתיד של מוקדי השירות בעידן ה-AI

בפאנל "שירות כמנוע צמיחה" בכנס השירות של גלובס שוחחו מור חלוץ, סמנכ”לית השירות בחברת החשמל; דרור רוסמן, סמנכ”ל החטיבה הפרטית בבזק; וליאת מנשה, מנהלת אגף השירות בשטראוס מים, על השפעת הבינה המלאכותית על עולם השירות ועל מקומם של הנציגים האנושיים בעידן הדיגיטלי • המשתתפים סיפרו כיצד הנציגים הדיגיטליים כבר מטפלים בחלק משמעותי מפניות הלקוחות וזוכים ליחס אישי ומפתיע

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

באיראן חוששים: טראמפ עשוי להכריז על הסכם באופן חד-צדדי

דיווחים באיראן: "בידינו הטיוטה הראשונית של הסכם המסגרת עם ארה"ב". בבית הלבן מכחישים ● צה"ל הרחיב את פעילותו אל מעבר לקו הצהוב בלבנון ● הצי של משמרות המהפכה: המעבר במצר הורמוז של ספינות של מדינות "עוינות" עדיין אסור ● יועצו של המנהיג העליון של איראן: "הערובה האמיתית לשרידותו של ההסכם היא מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

מו"ל גלובס אלונה בר און: "השירות שלנו הוא לשים את הקורא במרכז"

מו"ל גלובס אלונה בר און פתחה את כנס השירות של גלובס וציינה כי לשיטתה שירות נוגע לכל חלקי הארגון: משיווק ומכירות, דרך המחלקה המשפטית ועד משאבי אנוש ● ומה השירות שגלובס מספקים? "לתת נתונים ועובדות במקום פוליטיקה. לשים את הקורא במרכז"