גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

נתון בשבוע

סופטבנק חיסלה את החזקותיה באנבידיה: האם המשקיעים צריכים לדאוג?

ההודעה של סופטבנק, מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, על מכירת כל החזקותיה באנבידיה, העלתה חששות בקרב המשקיעים ● האם מדובר בחוסר אמון בענקית השבבים ובתחום הבינה המלאכותית? ● מה עומד מאחורי המהלך, והאם הוא בכלל מוצדק?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בנעילה בתל אביב; הבורסה זינקה ב-3% השבוע לשיאים חדשים

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● הבורסה עלתה אתמול לשיאים חדשים, השקל התחזק וחצה רף חדש מול הדולר ● נייס עקפה את תחזיות האנליסטים בדוחות הרבעון השלישי, העלתה מעט את התחזית השנתית ● לאומי פרטנרס רוכשת 10% מחברת הנדל"ן נתנאל גרופ ● מה צפוי במדד המחירים לצרכן שיפורסם בישראל מחר

מזומן שנתפס על ידי משטרת ישראל. יש אתגרים באכיפה / צילום: דוברות משטרת ישראל

ההגבלות החדשות על החזקת מזומן בחוק ההסדרים: מה הן כוללות?

ההצעה הכלולה בפרק המאבק בהון השחור מבקשת לקבוע איסור פלילי על החזקת מזומן מעל סכום של 200 אלף שקל ● המתנגדים טוענים כי החוק יפגע קשות בפרטיות ויגביל את החופש הכלכלי ● בינתיים, כלל לא ברור איך תתבצע האכיפה ● מנתחים את חוק ההסדרים

חיסונים / אילוסטרציה: Shutterstock, Treecha

אמון במקום חיסון: ביהמ"ש מאשר פיקוח רפואי במקום חיסון בכפייה

בית המשפט לענייני משפחה נדרש השבוע להכריע בבקשה דחופה שהגישה המדינה, במטרה לכפות מתן חיסון טטנוס לילד בן שבע למרות התנגדות הוריו ● העובדת הסוציאלית הביעה דאגה מההשלכות העתידיות של חיסונים בכפייה משפטית - מה נפסק?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Uncredited

טראמפ חתם על הצעת החוק: השבתת הממשל הארוכה בהיסטוריה מסתיימת

השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב מסתיימת הלילה, לאחר שטראמפ חתם על הצעת חוק זמנית שעברה בבית הנבחרים, עם רוב של 222 תומכים אל מול 209 מתנגדים

הדמיה של מרכז הדיפ-טק של Awz בישראל שיוקם באזור התעשייה החדש טרה-פארק באשקלון / הדמיה: גליל הנדסה

הקרן הקנדית שרוצה להקים מפעל שבבים באשקלון בהשקעה של 5 מיליארד שקל

חברת השקעות הדיפנס-טק הקנדית עוז (Awz) של ירון אשכנזי, בה משמשים כיועצים גם הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, מתכננת להקים מפעל שבבים חדש בישראל ● מדובר בתוכנית גרנדיוזית שסך ההשקעה הכולל בה עשוי להגיע ל-40 מיליארד שקל

חקירה בספרד: חברה מכרה פלדה לתעשייה הצבאית הישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: שורה של חברות ביטחוניות אמריקאיות זכו לחוזי ענק עם ישראל, חברה ספרדית תחת חקירה בחשד לסיוע בייצור נשק ישראלי, ובבריטניה מכחישים של-BBC יש הטיה נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

סניף של fifth third bank. דיווח על מחיקה של מאות מיליוני דולרים / צילום: Shutterstock

קריסות גדולות עוד לפנינו: האם האשראי הפרטי יהפוך למשבר הסאב־פריים הבא?

שני בנקים בארה"ב מחקו כ־400 מיליון דולר וקרנות נסגרות, בעקבות חשיפות למלווים בעייתיים באשראי פרטי ● קרן המטבע תדלקה את החששות עם הערכה שהבנקים בעולם חשופים לתחום ב־4.5 טריליון דולר ● איפה טמונה הסכנה העיקרית, ומה תהיה ההשפעה בישראל?

נמל אילת / צילום: תמר מצפי

ההצעה בוועדת כספים: סיוע לנמל אילת על חשבון תקציב הרכבות הקלות

מאז תחילת המלחמה נמל אילת הושבת כמעט לחלוטין ● נוסף על תקציבים שהופנו לתמיכה בו, כעת מבקשים בכנסת לחייב אוניות לבצע עיקוף יקר של 12 יום דרך אפריקה, ולממן אותו באמצעות כספים המיועדות למערכות להסעת המונים ● בינתיים, באוצר מתנגדים

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפרקליטות מציעה: שופט עליון בדימוס ילווה את חקירת הפצ"רית

מוקדם יותר היום, שר המשפטים יריב לוין עדכן את בג"ץ כי לא הגיע להסכמות עם היועמ"שית והפרקליטות לגבי מינוי גורם שיפקח על חקירת הפצ"רית היוצאת, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, ומשכך הוא עומד על מינוי אשר קולה למפקח על החקירה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מספר הישראלים שיורדים מהארץ מזנק. באילו ערים הם גרים?

המלחמה האיצה עוד יותר את העזיבה מהארץ והיא הגיעה לשיא של 78 אלף ב-2024 ● העיר ממנה עוזבים הכי הרבה את הארץ היא תל אביב, ממנה מגיעים 14% מהעוזבים; מירושלים, הגדולה יותר, מגיעים 6.3% מהעוזבים

מטוס F-15 איגל אמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove/News Images/Sipa USA

השכנה של ישראל לוחצת על ארה"ב: תמכרו לנו מטוסי קרב חדשים

חברת וונדר רובוטיקס תשיק רחפן תקיפה חדש שיבצע את טיסותיו הראשונות כבר בימים הקרובים ● אזרבייג'ן מציגה מערכת הגנה אווירית חדשה שרכשה מסין ● מצרים מנהלת מו"מ עם ארה"ב לרכישת עשרות מטוסי קרב ● וגם: הסינים מעתיקים מל"ט מתאבד מאיראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

נייס עקפה את ציפיות האנליסטים ברבעון השלישי, אך הנמיכה את תחזית הרווח השנתית; "רואים המשך תאוצה בתנופת ה-AI"

נייס הציגה צמיחה דו־ספרתית ברווח הנקי של הרבעון השלישי, שהסתכם ב-145 מיליון דולר, אך עדכנה כלפי מטה את תחזית הרווח השנתית בכ-1.5% ● החברה דיווחה גם על צמיחה דו־ספרתית בהכנסות הענן, הודות לפעילות בתחום ה-AI ● זינקה בת"א ובוול סטריט

המדריך לפורש לפנסיה / צילום: Shutterstock

הטיפים שיכולים לחסוך לכם מיליון שקל ויותר: מה צריך לדעת כשפורשים לפנסיה?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● יציאה לגמלאות כרוכה באינספור תכנוני והטבות מס, סנכרון בין מוצרי השקעה וחיסכון שונים שנצברו לאורך השנים, ודילמות שיכולות לעלות לכם הון ● גלובס עונה על כמה מהשאלות המרכזיות עבור הפורשים לפנסיה: האם כדאי למשוך את הכסף כקצבה או בבת אחת, ואיך דואגים שהחיסכון יעבור לדור הבא?

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

ארון החטוף החלל הועבר לישראל

ישראל רוצה לגבש הסכם סיוע ביטחוני חדש וארוך טווח עם ארה"ב ● זעזוע בעולם מאלימות המתנחלים - והביקורת החריפה על אוזלת-היד של הרשויות ● דיווחים פלסטיניים: תקיפות מהאוויר בעיר עזה, כוחות צה"ל פתחו באש בח'אן יונס ● דיווח מלבנון: מטוסי חיל האוויר של צה"ל הפציצו בעיירה עייתרון ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

ההפסד הגדול של החוסכים בקופות הגמל להשקעה

המכה לקופות הגמל להשקעה ● שר האוצר מדבר על הורדת מסים שכבר התקזזה ● ואם הממשלה לא מטפלת, הערים ייכנסו לתמונה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מאיה שוורץ, מנכ''לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים / צילום: באדיבות איגוד ההייטק

הבחירות להתאחדות התעשיינים: מדוע נפסלה מנכ"לית איגוד ההייטק?

מועמדותה של מאיה שוורץ נפסלה מההתמודדות לנשיאות התאחדות התעשיינים בשל טענות לחוסר ניסיון מספק - מה שהשאיר מועמד אחד בלבד: אברהם נובוגרוצקי ● שוורץ, מצידה, מכנה את המהלך "לא דמוקרטי" והודיעה כי תערער עליו לבית המשפט

ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ

היועמ"שית: לדחות את העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש השב"כ

בעמדה שהוגשה מטעם בהרב-מיארה לבג"ץ נכתב כי הליך המינוי של דוד זיני לראש השב"כ "התנהל באופן סדור ובהתאם למתווה ההסכמה שגובש בהמלצת ביהמ"ש", וכי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת גרוניס לאשר את המינוי ● מוקדם יותר תקף זיני את העתירות נגדו וטען כי יש בהן "ניסיון למשטור דעות"

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

שער הדולר מגלה תמונה חלקית: השקל חזק יותר ממה שנראה

המטבע המקומי שבר את שיא כל הזמנים מול סל המטבעות, ומתקרב בצעדי ענק לנקודה שבה לא היה כבר 4 שנים אל מול הדולר ● בין הסיבות: העליות בוול סטריט שגורמות למוסדיים למכור דולרים והירידה בסיכונים הגאו־פוליטיים ● האם בנק ישראל עשוי להתערב?

מצטיידים במכלי מים בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

טהרן מתייבשת: בצורת ותשתיות חלשות מאיימות להשאיר את בירת איראן בלי מים

נזקים בעקבות המלחמה, מטבע מקומי שמתרסק וסנקציות בינלאומיות הופכים, כך מתברר, לבעיות משניות באיראן ● הפאניקה האמיתית: בצורת והזנחת תשתיות מאיימות להותיר את הבירה בלי מים