גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים; מניות הסייבר נופלות, מחירי הנפט יורדים

ה-S&P 500 ננעל בעלייה מזערית ● מחירי הנפט ירדו, בעקבות דיווח איראני לפיו הושגה טיוטה של הסכם מסגרת בין איראן וארה"ב - הבית הלבן הכחיש ● מניות אבטחת הסייבר והשבבים הכבידו על המדדים ● מיקרון המשיכה בראלי שלה ● SK Hynix זינקה ב־12 החודשים האחרונים ליותר מ־1,000%, והפכה לחברה האסייתית השלישית שמגיעה לשווי שוק של טריליון דולר

טקסס ארה''ב / צילום: Reuters, Carol M. Highsmith

לא זקוקה לחביות: יצרנית הנפט הגדולה בארה"ב מצאה את הדרך להוזלת החשמל

תעשיית הנפט של טקסס פורחת, אך 40% מהחשמל במדינה כבר מבוסס אנרגיה ירוקה, והמגמה רק מתרחבת ● בעזרת הרבה שמש, סוללות אגירה ושוק חופשי, המדינה גם מצליחה להוריד את המחירים לצרכנים

החברות שפיצחו את השיטה: כנס השירות של ישראל 2026

כנס השירות של ישראל, שנערך בשיתוף בנק מזרחי טפחות, עוסק במגמות ובמחקרים העדכניים בתחום השירות ● בכנס יפרסמו תוצאות של סקר חדשני, הנערך בידי גלובס, שיחשוף את החברות הטובות ביותר בשירות

אילוסטרציה: Shutterstock

סקר גלובס חושף: החברות המובילות בשירות בישראל

בשבוע החולף עסקנו כאן במגמות בתחום השירות, ואירחנו שורה של בכירים וחברות שפיצחו את השיטה ● הפעם אנו מציגים את סקר שביעות הרצון של הישראלים מהשירות הניתן להם בשבע קטגוריות: שירותים ממשלתיים, קופות חולים, רשתות מזון, חברות תקשורת, אפליקציות, אתרי קניות ואמצעי תחבורה

ליאת שטראוס, משנה למנכ״ל מנהלת חטיבת שירות, משאבי אנוש ותפעול, כלל / צילום: כדיה לוי

ליאת שטראוס: "ה-AI יכול לנתח מידע, אבל הלקוח צריך מישהו שאפשר לסמוך עליו"

בכנס השירות של גלובס, ליאת שטראוס, המשנה למנכ"ל מנהלת חטיבת שירות, משאבי אנוש ותפעול בחברת הביטוח כלל, סיפרה על האופן שבו הם בוחנים כיצד הלקוח מרגיש: "חייבים לרדת לרמת הפרטים, זה לא יכול להישאר בגרף או רק כמספר" ● וגם: למה היא חושבת שבעולם הביטוח ה-AI לא יכול להחליף את המגע האנושי?

יוני חנציס, דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל הציגה זינוק של מעל 50% בהכנסות - והמניה קפצה בחדות

הכנסות דוראל זינקו ב-55% ל-140 מיליון שקל, אך השורה התחתונה נותרה הפסדית ● למרות זאת, המניה קפצה בחדות, בעוד השוק מתמחר את צנרת הפרויקטים ואת הצמא לחשמל מצד חוות שרתי ה-AI

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

מו"ל גלובס אלונה בר און: "השירות שלנו הוא לשים את הקורא במרכז"

מו"ל גלובס אלונה בר און פתחה את כנס השירות של גלובס וציינה כי לשיטתה שירות נוגע לכל חלקי הארגון: משיווק ומכירות, דרך המחלקה המשפטית ועד משאבי אנוש ● ומה השירות שגלובס מספקים? "לתת נתונים ועובדות במקום פוליטיקה. לשים את הקורא במרכז"

ערכת האוטונומיה של בלו־ווייט (Bluewhite) מותקנת על פלטפורמת BLR MK2 של חברת BL Advance Systems / צילום: אלביט מערכות

מחזקת את יכולות ה־AI: אלביט קונה חברה־בת ישראלית

חברת FUSE רכשה את חברת הטכנולוגיה הישראלית "בלו־ווייט", המפתחת פתרונות אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית ליישומים בתחומי השטח והביטחון ● הרכישה מחזקת את יכולות האוטונומיה הרב-ממדיות של החברה ומשלימה את הטכנולוגיות האוויריות והנחיל הקיימות שלה

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

ההנפקה הביטחונית של השנה: בגירה תונפק לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים אמנם לא קיבלה את השווי לו קיוותה, אך עדיין צפויה להפוך לאחת החברות הביטחוניות הגדולות בשוק ● בני משפחת מזרחי ימכרו מניות בכ-655 מיליון שקל, וימשיכו להחזיק בשליטה

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים

חשיפת גלובס, לפיה רשות המסים מקדמת הצעת חוק לחייב בוגרי יחידות עילית של צה"ל לרשום חברות בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור, הציתה ביקורת בהייטק ● בכירים בענף מזהירים כי המהלך יוביל לבריחת יזמים לצמיתות מהארץ, אך לצד זאת נשמעים גם קולות התומכים ביוזמה ● ברשות מתעקשים שמדובר ב"משאב טבע לאומי"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציעה להשתלט על מלונות פארק פלאזה של אלי פפושדו

פתאל החזקות דיווחה לבורסה בלונדון על הצעה לרכישת לפחות 75% ממניות PPHE Hotel Group, המשקף לחברה שווי של כ-920 מיליון פאונד (3.5 מיליארד שקל) ● פתאל מחזיקה כיום בכ-4% ממניות החברה, ומעוניינת להרחיב משמעותית את אחזקותיה בחברה כחלק מהמשך אסטרטגיית ההתרחבות שלה באירופה

ליסה סו, הוק טאן, ג'נסן הואנג, סנג'אי מהרוטרה / צילומים: Shutterstock, רויטרס, AP, Evan Vucci

עבור המניות האלו, זו כנראה התקופה הטובה בהיסטוריה

הראלי הנוכחי של מניות השבבים הולך ומתהווה בתור אחת התקופות הטובות בהיסטוריה של הסקטור ● המדד הענפי קפץ ביותר מ־80% בחודשיים האחרונים ושתי מניות התחום חצו השבוע את רף השווי של טריליון דולר ● מה מניע את הזינוק, איך הוא משפיע גם על ישראל, ומה צריך לדעת כל משקיע שבבים מתחיל?

יואב זייף, מנכ''ל סטרטסיס / צילום: סטרטסיס

סטרטסיס קונה מננו דיימנשן חברה שנרכשה אשתקד בפי 3

לפני כשנה, ננו דיימנשן רכשה את חברת MarkForged ב-116 מיליון דולר, סטרטסיס רוכשת אותה ב-42.5 מיליון דולר

שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, בחתימה על הסכם אנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris

ההכרזה הטורקית שעלולה לעצור את הפרויקט השאפתני של ישראל

ישראל, קפריסין ויוון מחכות לניתוח לפיו יחשבו את חלוקת מימון כבל חשמל תת ימי שיחבר את שלוש המדינות לאירופה ● אבל עם התקדמות הפרויקט, גם טורקיה מחריפה את הצעדים, והמדינות מתקרבות להתנגשות חזיתית

אסדת לווייתן / צילום: Reuters, Ari Rabinovitch

לוויתן עקף את התחזיות: יכולת ההפקה גדלה הרבה מעבר לתכנון

יכולת ההפקה של מאגר לוויתן עלתה ל־15.8 מיליארד מ"ק גז בשנה, לעומת יעד של 14 BCM בלבד לאחר הנחת הצינור השלישי ● השדרוג צפוי להגדיל את הכנסות השותפות ניו מד, שברון ורציו, ועשוי לסייע באספקת גז למשק המקומי, להרחבת היצוא ולחתימה על עסקאות חדשות מול תחנות כוח

ליטל וקסלר, משנה למנכ''ל וראש חט' משאבים וחווית לקוח, כאל / צילום: כדיה לוי

המשנה למנכ"ל כאל: "10% מהשיחות כבר מטופלות ע"י נציגת AI באופן מלא"

בכנס השירות של גלובס הציגה ליטל וקסלר, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת משאבים וחוויית לקוח בכאל, את נציגת הבינה המלאכותית של החברה ואת האופן בו היא מייעלת תהליכים: "זה מקצר לנו את העבודה, וגם ללקוח יותר קל" ● וגם: התגובה המפתיעה של אחת הלקוחות

 

אילוסטרציה: Shutterstock

יחס החוב־תוצר הפך למטרה המרכזית, והשירותים הציבוריים התייבשו

ישראל היא מרכז טכנולוגי גלובלי ששקול לטקסס, אז למה אנו עדיין נלחמים על כל שקל ומחכים שעות בתורים? ● לטענת מומחים, הממשלות לאורך שנים העדיפו ביצועים מאקרו־כלכליים יפים על פני שיפור חיי האזרחים • בין המאקרו למיקרו 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה במגמה מעורבת; מדד הקלינטק זינק, מניות הנפט נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2%, ת"א 90 זינק בכ-1.6% ● המסחר בת"א התנהל לאור העליות בבורסות בעולם והאופטימיות לגבי המו"מ בין ארה"ב לאיראן ● מחירי הנפט בעולם ירדו, אחרי שבאיראן דווח על הגעה לטיוטה ראשונית של הסכם מסגרת עם ארה"ב ● דיסקונט: הפחתת הריבית לא תעצור את השקל, למרות התרחבות פער הריביות

מעבר על תיקים וסיכומם יארך שניות בלבד / צילום: עינת לברון

היום זה מתחיל: איך תשפיע מערכת ה-AI החדשה על בתי המשפט?

אחרי פיילוט שהוגדר כהצלחה מסחררת, תיכנס היום לתוקף מערכת הבינה המלאכותית החדשה, ותגיע ללשכותיהם של כלל השופטים והעוזרים המשפטיים ● המטרה: הקלה בעבודה השיפוטית וחיסכון בזמן ● מהו עתיד המתמחים בעידן "צ'אט המשפט", ואיך נמנעים מטעויות שעשויות לחרוץ גורלות?

הרשת החברתית רדיט על מסכי בורסת וול סטריט / צילום: ap, Yuki Iwamura

"מנגנון שמאזן בין הריטייל למוסדיים": גולשי רדיט נגד המעבר לדוח חצי שנתי

מגיבים בחריפות ליוזמה לביטול הדוחות הרבעוניים בארה"ב: "דור של משקיעי ריטייל לימד עצמו לקרוא דוחות כספיים, וכעת המנגנון יקוצץ בחצי", בזמן שלמוסדיים יש גישה חופשית להנהלות ● ומה צבי סטפק חושב על המהלך?