גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

אסדת נפט / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

האנליסט שמגלה: זה תסריט האימה שחוששים ממנו בשווקים

אנליסטים שהתראיינו למרקטווץ' אמרו כי משברי נפט קודמים נטו להיות קצרי-מועד, אך המשקיעים מודאגים מהאפשרות שהפעם הדברים יארכו זמן רב יותר ● "אם המלחמה עם איראן תימשך זמן רב, יהיו יותר אילוצי אספקה ומחירי נפט גבוהים יותר, ויהיה קשה יותר לחזור לנתונים הבסיסיים"

מקלט. מי אחראי לתקינות / צילום: טלי בוגדנובסקי

בין הוועד לרשות המקומית: מי אחראי על תקינות המקלט בבניין המשותף?

מקלטים מוזנחים בבניינים הם סכנה ממשית, אך מי נושא בנטל התיקון? ● בעוד שהאחריות לתחזוקה ולמימון התיקונים מוטלת על בעלי הדירות, לרשות המקומית תפקיד מרכזי באכיפה ופיקוח ● מה עושים כשהשכנים מסרבים להשתתף בהוצאות ומתי העירייה מחויבת להתערב? ● שאלת השעה

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

כאל: הפעילות בכרטיסי אשראי צנחה ב-30% בשבוע הראשון של המלחמה

בחברת כרטיסי האשראי ניתחו את הפעילות בשבוע הראשון של המלחמה - הרכישות ברשתות המזון זינקו, אך נרשמה צניחה חדשה ברשתות האופנה, המסעדות ובענף התיירות ● ומה היה בדוחות כאל בשנה שחלפה?

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

ההערכות: היכונו לעלייה חדה במחיר הבנזין בישראל באפריל

לפי הערכות מכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הבנזין צפוי לעלות ולהגיע למחיר של בין 8.02 שקלים ל-8.05 שקלים בתחילת החודש הבא ● זו תהיה הרמה הגבוהה ביותר במחיר הדלק לצרכן שנרשמה מאז יולי 2022

תקיפה רוסית על תחנת חשמל באוקראינה, 2024 / צילום: ap, Alex Babenko

100 דולר לחבית, שוב: מה למדנו מהעבר?

הזינוק במחיר הנפט מחזיר את השווקים לרמות שנראו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך כלכלנים סבורים כי הפעם הסיכון לאינפלציה עולמית נמוך יותר בשל גידול בהיצע ובמקורות האספקה ● אילו תנאים צריכים להתקיים לפי המומחים בשביל שנראה פגיעה משמעותית בשווקים?

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנתונים שחושפים: המבצע "נדיב" יותר? אתם משלמים יותר על הדירה

בדיקת הכלכלן הראשי בנתיבות חושפת כיצד יזמים מגלגלים את פרמיית הסיכון על הרוכשים: ככל שנדרש הון ראשוני נמוך יותר, כך עולה מחיר הדירה ● הדבר משפיע גם על נתוני הלמ"ס

מימין: עפרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס ומו''ל גלובס, אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

עופרה שטראוס: "חוסן לאומי הוא הדבר היחיד שיביא גם לחוסן עסקי"

בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס לחיזוק הכלכלה היזמית הנשית בתעשייה, הציגה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס בשיחה עם מו"ל גלובס אלונה בר און את תפיסתה בנוגע לניהול נשי, בדגש על עיתות משבר ● שטראוס סיפרה כי בין הקורונה והמלחמה מצאה חשיבות בהיותה בצפון, לצד נשים, כדי שימצאו משאבים לפרוח, "כעת עלינו להתחיל מחדש, לחזור לכל היוזמות שהתחלנו ולבנות את חוסננו" ● "חוסן זה לא משהו שבונים ברגעי משבר אלא בונים כל יום"

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

הממריץ שטייסים לוקחים בגיחות לאיראן מעורר מחלוקת בקרב רופאים

בצה"ל אישרו שטייסים המבצעים גיחות לאיראן נעזרים בתרופה מודפיניל כדי לשמור על ערנות ● איך היא פועלת, ומה הסכנות שרופאים מזהירים מהן? ● שאלת השעה

מיכלית גז מונזל (LNG) / צילום: Shutterstock

מצרי הורמוז סגורים - ואירופה משלמת: זינוק במחירי הגז מאיים על הכלכלה ביבשת

חוסר העצמאות האנרגטית של היבשת מטלטל שוב את התחזיות הכלכליות ומאיים בגל אינפלציה ובהעמקת החוב הלאומי ● אירופה החליפה את התלות בגז רוסי בגז מונזל מארה"ב ומקטאר, וזינוק של 100% במחירים בשבוע מאיים לדרדר אותה למשבר אנרגיה חדש

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הקרן שאפשרה לעשות שורט על הנפט קרסה ב-50% ותפורק

קרן סל של קסם שמרוויחה מירידת מחיר נפט ברנט איבדה כמעט מחצית מערכה בשבוע, לאחר שהמחיר לחבית חצה את רף 110 הדולר ● בשל עליית מחיר הנפט קסם ביקשה לעצור את המסחר לאחר שהקרן הגיעה לשווי שלילי, וכעת אף נבחנת פירוקה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

היישובים שסבלו מהכי הרבה אזעקות, ואלו שהייתה בהם רק אחת

נתוני פיקוד העורף מגלים פערים גדולים בין אזורי הארץ: ישובי גוש דן מובילים עם עשרות אזעקות מאז תחילת המלחמה מול איראן, בעוד שבחלק מיישובי הנגב נשמעה אזעקה אחת בלבד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

אחרי שטראמפ אמר שהמלחמה "די נגמרה": נעילה חיובית בוול סטריט

הנאסד"ק עלה בכ-1.4% ● מחירי הנפט ירדו לאחר שטראמפ אמר שהוא שוקל להשתלט צבאית על מיצרי הורמוז ● האסטרטג הבכיר אד ירדני: אם המשקיעים יצפו לתרחיש של סטגפלציה, "איננו יכולים לשלול שוק דובי" ● באסיה, הבורסות בדרום קוריאה ובטוקיו נפלו בכ-6% ● הדולר התחזק בעולם

נפט / צילום: Shutterstock

משבר הנפט הוא החמור ביותר אי פעם. איך זה ישפיע על הכלכלה?

איראן חוסמת את מיצרי הורמוז, שמובילים כ־20% מהנפט העולמי ● כמעט ואין אפשרות להגדיל ייצור, והמשבר חמור פי שניים מאשר ב־1956 ● עם זאת, תלות הכלכלה העולמית בנפט פחתה משמעותית וההשפעה על התוצר נמוכה יחסית

מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

למה מפקד חיל האוויר טס בעצמו בשמי איראן?

בישראל, גיחות קרביות של אלופים בצבא הן לא דבר נדיר, אבל בעולם אין לזה אח ורע.
אז למה אצלנו מתעקשים להמשיך לעשות את זה? ● שאלת השעה

מוג'תבא חמינאי / צילום: Reuters, Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

"הילטון חמינאי" בפרנקפורט: אימפריית הנדל"ן של המנהיג החדש של איראן

מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון של איראן, נבחר לרשת את אביו • הוא אומנם לא החזיק מעולם בתפקיד רשמי במשטר, אבל במשך שני עשורים ניהל את משרד אביו • במקביל, הוא בנה אימפריית נדל"ן ענקית: ממלונות הילטון בפרנקפורט ועד אחזקות בדובאי ופריז

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

התעשייה המפתיעה שעשויה להשתבש בשל המחסור בגז הקטארי

אחת מתעשיות הלוואי של ענף הגז הטבעי היא הפקת ההליום, חומר חיוני בשלבים רבים בתהליך ייצור השבבים ● בימים שקדמו לירידות החדות בשווקי אסיה, הזהירו בכירים בדרום קוריאה כי למחסור בהליום שמקורו בקטאר יהיו השפעות מרחיקות לכת על חברות תעשיית השבבים המקומית ● הבוקר מניות אלה הובילו את הירידות באסיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגע לפני המלחמה: נתון הגירעון הכי טוב שנמדד בישראל מ-7 באוקטובר

הגירעון בשנה האחרונה עמד על 4.7% מהתוצר והסתכם בסוף פברואר ב-101 מיליארד שקל ● הכנסות המדינה בפברואר עלו על תחזיות האוצר והסתכמו ב-47.8 מיליארד שקל ● הנתונים אינם משקפים את המלחמה מול איראן, שצפויה ללחוץ את הגירעון כלפי מעלה

השווקים קורסים / צילום: Shutterstock

השווקים קורסים: "כלכלת העולם מתקרבת למצב שלא הכירה זה שנים"

ירידות שערים חדות מסביב לעולם בצד קפיצה חדה מאוד במחיר הנפט מגדילה את החשש מסטגפלציה, מעריך רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות ● כך נראה התרחיש שמפחיד את השווקים

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

צים צופה לחץ על תעריפי ההובלה ב-2026 אך לא מספקת תחזיות מלאות

הסיבה לאי פרסום התחזיות היא עסקת המכירה של חברת התובלה הימית ב-4.2 מיליארד דולר ● התוצאות ב-2025 ירדו בשל החולשה בשוק אך החברה תחלק דיבידנד בסך 106 מיליון דולר ● בגלובס נחשף שצים העלתה מחירים על רקע המלחמה

משקיעים חדשים / עיצוב: גלובס

מפולת? אלה העצות של צבי סטפק למשקיעים צעירים

בשנים האחרונות נראים מצטרפים חדשים להשקעות בבורסה, בעיקר במניות, מכל הגילאים והמגזרים ● זו כמובן תופעה חיובית וראינו את השפעותיה על המדדים בת"א, אבל לא מיותר להזהיר את אותם משקיעים טירונים לגבי הסכנות והמלכודות, וגם לייעץ איפה לשים דגשים