גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

ברשות לאיסור הלבנת הון, שהשתתפה בשבוע שעבר במליאת הארגון הבינלאומי FATF בפלורידה, אומרים כי יש צורך דחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון בישראל שיחול על נותני השירותים במטבעות דיגיטליים, "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים"

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".

עוד כתבות

מייקל דל ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"לא נראה דבר כזה": המניה שזינקה במעל 30% ורשמה את היום החזק בתולדותיה

מניית דל זינקה בחדות אתמול לאחר תוצאות כספיות פנומנליות שהציגה ● עוד ברקע - רוח גבית משמעותית מהנשיא טראמפ ● איך מגיבים האנליסטים?

טקסס ארה''ב / צילום: Reuters, Carol M. Highsmith

לא זקוקה לחביות: יצרנית הנפט הגדולה בארה"ב מצאה את הדרך להוזלת החשמל

תעשיית הנפט של טקסס פורחת, אך 40% מהחשמל במדינה כבר מבוסס אנרגיה ירוקה, והמגמה רק מתרחבת ● בעזרת הרבה שמש, סוללות אגירה ושוק חופשי, המדינה גם מצליחה להוריד את המחירים לצרכנים

רמטכ''ל צבא פקיסטן אסים מוניר / צילום: ap, Hamed Malekpour

הגנרל החביב על טראמפ: בן 57 שכונה בעבר "רוצח המונים"

רמטכ"ל צבא פקיסטן אסים מוניר הפך מילד מסתגר למתווך שעשוי לשנות את פני האזור בעסקה בין ארה"ב לטהרן ● הוא בנה את מעמדו בצבא ואף מונה לראש שירותי הביון - אך ספג ביקורת כשותף לכליאת הנשיא לשעבר ● את הקרדיט להפסקת האש עם הודו נתן לטראמפ - והיום לוחש על אוזנו

גברים נעשו אובססיבים לבריאות הזרע שלהם, והמותגים מרוויחים / צילום: Shutterstock

300 דולר לחפיסה: זו האובססיה החדשה של גברים בארה"ב

שפל היסטורי בפוריות בארה"ב מזין חרדה לאיכות הזרע ● על הגל הזה רוכב שוק הוולנס הגברי: סטארט-אפים מגייסים מיליונים, כדורים נמכרים במאות דולרים, משפיענים משווקים שינויים באורח החיים וטראמפ כבר מחלק מענקים לתינוקות חדשים ● הבהלה אל הזרע

אבי אורטל, מייסד קרן ההשקעות מנור אוורגרין / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של קרן מנור: מוכרת מניות אר.פי אופטיקל ב-250 מיליון שקל

קרן ההשקעות מנור ניצלה זינוק של פי 4.5 בשוויה של החברה הביטחונית כדי למכור יחד עם המייסדים מניות בכ-315 מיליון שקל ● הקרן, בניהולם של יוצאי לאומי פרטנרס כבר מורווחת בכ-630 מיליון שקל על ההשקעה שביצעה לפני קצת יותר משנתיים

פחיות דיאט קולה במהדורה מוגבלת לרגל הסרט ''השטן לובשת פראדה 2''. מזוהה עם עסקים ואופנה / צילום: אתר קוקה קולה

מלחמה קרה כקרח: דיאט קולה וקולה זירו עברו להילחם על אותה המשבצת

פעם קרב הנפילים היה בין קוקה–קולה לפפסי, אבל היום שני המותגים–האחים דלי הקלוריות הולכים ראש בראש ● בעוד המכירות בנתח השוק הזה צמחו ב־52% בשנה שעברה, דיאט קולה די יציב כבר 20 שנה

עמירם שחר, מייסד Upwind / צילום: AI GEMINI

עשה אקזיט בגיל 16 ומרוויח עשרות מיליונים מהוואקום של וויז

עמירם שחר חתום על אקזיט של 450 מיליון דולר והיום, עם חברת אבטחת הענן אפווינד, הוא נתפס כטוען לכתר של וויז ומי שמרוויח ממכירתה לגוגל ● בראיון הוא מספר על העניין מצד אמזון ומיקרוסופט, המשקיע גילי רענן ששם הז'יטונים גם על אסף רפפורט והיעד: קצב הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה

היכן רכש השבוע כדורגלן העבר ערן זהבי 5 דונם, ולא בפעם הראשונה?

מה שיעור הישראלים שנקלעו למינוס בחשבון הבנק בשנת 2025? ● איך נקרא ההליך שיכול לחסוך לכם עד מיליון שקל בפנסיה מול רשות המסים? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

נתניהו וטראמפ בכנסת / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סעיף בתקציב הביטחון האמריקאי חושף תפנית ביחסים עם ישראל

סעיף בטיוטת תקציב הביטחון האמריקאי, עליו הטיל זרקור אתר Responsible Statecraft, חושף כי ישראל וארה"ב שואפות להדק את שיתוף הפעולה שלהן בתחומי הביטחון והטכנולוגיה באופן חסר־תקדים ● אלו הנושאים שהועלו והמשמעות שלהם לעתיד היחסים בין ארה"ב וישראל

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

ההצעה שנועדה לעצור את קריסת הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח ● אור עופר הודיע כי יפרוש בעוד שנה מהובלת סימילרווב לאחר כשני עשורים ● הצטמצם הפער בין תשואת הרווח של שוק המניות לבין תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ● גולשי רדיט מתנגדים למעבר לדוח חצי שנתי ומגיבים בחריפות ליוזמה לביטול הדוחות הרבעוניים בארה"ב ● וגם: מניות השבבים מזנקות במה שנראה כאחת התקופות הטובות בהיסטוריה של הסקטור

איור: גיל ג'יבלי

לווי המשכנתא נחנקים: 15% מהממחזרים מאריכים את תקופת ההחזר - ומשלמים יותר

נתוני בנק ישראל מגלים כי בשנת 2025 מוחזרו כ־69 אלף משכנתאות בהיקף מצטבר של כ־44 מיליארד שקל ● יותר מ־10,000 מהם בחרו להאריך את תקופת הפריסה, מה שיקפיץ להם את ההחזר הכולל ● "רוב הלווים מעדיפים לא למכור את הדירה"

מהגרים אינדונזים – מקבלים חוזה הגירה ל־3 שנים, ולא יכולים לחזור ליפן / צילום: Reuters, Masaki Akiduki

המדינות שלא רוצות מהגרים, וזאת שמקבלת אותם בזרועות פתוחות

ארה"ב דורשת שמהגרים יצאו מהמדינה כדי לקבל ויזה, ביפן עבירת תנועה יכולה לשלול את אשרת השהייה ובאיחוד האמירויות אין כמעט אפשרות לקבל אזרחות

אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר מתחת ל-2.8 שקלים: אלו ארבעה תרחישים שיכולים לעצור את הקריסה

בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ועל בנק ישראל לפעול על מנת לעצור את קריסת הדולר, שלא פסקה חרף הורדת הריבית השבוע ● משינוי כיוון בוול סטריט, דרך התערבות אגרסיבית ועד להצעה שתאפשר לבנק ישראל לפעול מתחת לרדאר - מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח

כלי שייט חדש של הצי הטורקי / צילום: ערוץ היוטיוב של Naval News

האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ארוחה בקפה ספארו / צילום: דניאל סוויסה

בבית קפה ותיק במושב קטן אכלנו את הלזניה הכי טובה בארץ

קפה עם השראה מפינלנד, פיצות בין חמניות, יינות מסחררי חושים וארוחת בוקר שסוחפת מבקרים מכל הארץ ● יום טעים במיוחד בטל שחר

ערן שכטמן, מנכ''ל מחצבות כפר גלעדי / צילום: ליאור מרזדה

ניהל את ייצור טנק המרכבה, והיום מוביל תחת אש מחצבה שמגלגלת מאות מיליוני שקלים

"70% מהחברה בבעלות הקיבוץ. יש בזה יתרונות אבל זה גם אחד האתגרים הגדולים. המשימה היא לקחת את זה לשלב הכלכלי־קפיטליסטי - מבלי לשבור את המורשת" ● שיחה קצרה עם ערן שכטמן, מנכ"ל מחצבות כפר גלעדי

מיילס דייויס. להיות זה שמחזיק בגפרור / צילום: Reuters, Gerald Davis

100 שנה לגאון המוזיקלי שלימד תעשייה שלמה לצאת מאזור הנוחות

לרגל 100 שנה להולדתו של מיילס דייוויס, מבט על האמן שלא רק שינה את הג’אז פעם אחר פעם, אלא גם ניסח מחדש את חוקי החדשנות, המיתוג והשיבוש בשוק ● מהמהפכה החשמלית שלו בסוף שנות ה־60, דרך דייוויד בואי, פרינס ורדיוהד ועד קנדריק לאמאר - דייוויס הוכיח שהאיום הגדול ביותר על הצלחה הוא להישאר באיזור הנוחות, ושמנהיגי שוק חייבים לדעת להרוס את הנוסחה של עצמם לפני שמישהו אחר יעשה זאת

הפקולטה. גם בעידן ה–AI מומחיות אנושית היא חשובה / צילום: Shutterstock

המלכודת במנוע החיפוש שאנחנו לא מודעים אליה - וחוסמת את היצירתיות של הטאלנטים

AI ומנועי חיפוש עלולים לפגוע ביצירתיות - במיוחד אצל מומחים, כך עולה ממחקר חדש בהובלת חוקרים ישראלים, שמראה כי אלגוריתמים "לוכדים" משתמשים בבועות רעיונות שמגבילות חשיבה מקורית ● היתרון: חשיפה יזומה למידע מגוון ובלתי צפוי ושימוש חכם יותר בכלי החיפוש כדי לפרוץ גבולות

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

תל אביב / צילום: Shutterstock

דירות ארבעה חדרים משכו את כל השוק בת"א למעלה, ואחריו את המדד

שינוי בדפוסי הרכישות בעיר גרם לעלייה במדד מחירי הדירות בתל אביב, ומחק את הירידות שנרשמו במדד הארצי מתחילת השנה